יונתן שקד
צילום: יח"צ
דעה

האם נראו הירידות האחרונות במדד הנאסד"ק?

השוק מחכה לראות האם הפד ימשיך במגמת העלאות הריבית גם במהלך 2019, אם כך יהיה השוק יגיב במהלך 2019 בהמשך התיקון בכלל המדדים

יונתן שקד | (6)

בחודש יולי פרסמתי ניתוח של כיוון מדד הנאסד"ק  שבו הנחתי כי המדד צפוי לחזור פעם נוספת לרמת התמיכה הנמוכה באזור ה-6,400 נקודות. הניתוח התבסס על תאוריית דאו והמסקנה נבעה מהדשדוש במדדי היחס המרכזיים ומחזורי המסחר הנמוכים בנאסד"ק שלא תומכים ברמות השיא שבהם נסחר המדד.

בחודשיים האחרונים מדד הנאסד"ק אכן נגע ברמת התמיכה ומאז גם התאושש מעט כשאת שבוע המסחר הקודם המדד סגר על 6,600 נקודות וכעת נשאלת השאלה האם אכן הגענו לסוף הירידות?

מבחינתי,  בשביל הנחת מסחר זו צריך להבין מהי הסיבה המרכזית לירידות - האם מדובר בתיקון טבעי בשווקים לקראת סוף השנה? הסנקציות של ארה"ב על סין? משבר באיחוד האירו? אני מעריך שהסיבה ההגיונית ביותר לירידות  בשווקים מתחילת השנה היא דווקא הנכונות של הבנק הפדראלי (או בקיצור ה"פד") להעלות את הריבית על הדולר.

להלן מספר דרכים שבהן העלאת ריבית משפיעה על שוק הכסף בארה"ב:

1. ריבית גבוהה יותר מעלה את ערך הדולר ובכך גם את תאבון המשקיעים לסיכון מכיוון שניתן לקבל תשואות סבירות בסיכון נמוך יותר. ריבית גבוהה מגדילה את התשואה שניתן לקבל על נכסים חסרי סיכון כגון אג"חים ממשלתיים או בעלי סיכון נמוך כגון אג"חים קונצרניים בעלי דירוג גבוה. כתוצאה מכך יותר כסף נפדה ממניות ועובר לאפיקים בטוחים יותר. 

2. החוב הפרטי בארה"ב הברית נמצא בשיא של כל הזמנים. לדעתי אחת הסיבות לכך היא שהמעבר מקניות בחנויות פיזיות לקניות אונליין מגדיל גם את כמות וגם את סכום הרכישות בכרטיסי אשראי. כך, רכישות שנפרשות לרוב לתשלומים וכרוכות בתשלום ריבית.

סכומי רכישות האונליין שוברות שיאים בכל העולם ולא רק בארה"ב (שאפילו מדשדשת מאחורי סין ודרום קוריאה). שוק הקמעונאות ברשת מציג צמיחה דו ספרתית ועומד בארה"ב על חצי טריליון דולר בשנה. בעונת החגים האחרונה דולר אחד מכל שישה שימש לרכישות אונליין. דוגמה לעליה בתשלומי אשראי היא מניית ויזה שעלתה מתחילת 2017 ביותר מ-75%.

נכון שמדובר במינוף נמוך יותר מאשר קניית דירה וגם האוכלוסייה חזקה בהרבה מאוכלוסיית הסאב-פריים שנפגעה ב-2008 אבל פוטנציאל הסיכון הרסני לא פחות במידה והסכומים יצטברו ולווי האשראי לא יעמדו בתשלומים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

3. החוב הקונצרני - חברות שגייסו כספים ששימשו לצמיחה והשקעה חשופים במידה זהה לחדלות פרעון. מ-2008 גדל החוב הקוצרני ב-40% לרמה של 10 טריליון דולר כאשר שווי שוק המניות בארה"ב כולה עומד על 30 טריליון דולר. המשמעות היא ששליש משווי המניות בארה"ב הוא כסף שמושפע מריבית וככל שהריבית תעלה כך שווי המניות צריך לרדת בהתאם.

 

4. החוב הציבורי בארה"ב שובר שיאים כשהוא עומד על 22 טריליון דולר לאחר עליה של כמעט 150% מ-2008. החלק המעניין הוא שככל שהריבית עולה כך ארה"ב תצטרך להחזיר יותר כסף למלווים (רוכשי האג"חים) עד שבשלב מסוים ככל הנראה היא תגיע לחדלות פירעון.

 

האם הפד ימשיך במגמת העלאות הריבית?

מאז כניסת טראמפ לתפקיד בינואר 2017 עלתה הריבית על הדולר ב-200% מרמה של 0.75% לרמה של 2.25% ולפי הקונצנזוס האנליסטים ביום רביעי הקרוב יכריז הפד על העלאת הריבית השביעית מתחילת 2017.

מבחינה גרפית ניתן להציג (באופן גס) את הקורלציה בין שוק המניות האמריקאי להשפעת הריבית על הדולר על ידי השוואה של השנתיים האחרונות בין מדד ה-S&P500 לאינדקס הדולר האמריקאי (DXY).

ה-DXY  הוא מדד שמשווה באופן יחסי את הדולר האמריקאי לקבוצת מטבעות ומושפע בין היתר מהעלאות ריבית וציפיות השוק. הגרף המצורף מתאר את תשואת מדד ה-S&P500 (הגרף הקווי) ביחס לתשואת ה-DXY מתחילת 2017. מובן שהקורלציה איננה מושלמת גם כי אנחנו משווים בין נכסים שונים (מניות למטבעות) וגם כי הריבית משתנה אחת למספר חודשים ואילו המניות משתנות באופן יומיומי.

בנוסף, ניכר שהדולר נחלש ושהמניות עלו גם בתקופות שבה הריבית המשיכה לעלות (למשל בכל שנת 2017) אבל עדיין משתקפת כאן תמונה מעניינת. כל העלאת ריבית נוספת משפיעה על השוק במספר דרכים.

מדד ה-S&P500 עומד על סף רמת תמיכה ומנגד הדולר מנסה לפרוץ התנגדות כשברקע הפד נוקט באסטרטגיה ניצית של העלאת ריבית. אני מאמין שהעלאת הריבית הקרובה כבר מתומחרת בשוק והיא התבטאה בתנודתיות ובירידות החדות בחודשיים האחרונים.

השוק מחכה לראות האם הפד ימשיך במגמת העלאות הריבית גם במהלך 2019, במידה וכך יהיה השוק יגיב במהלך 2019 בהמשך התיקון בכלל המדדים. אני צופה שבמידה והבנק הפדראלי ימשיך לדבוק בהעלאות ריבית גם בשנה הבאה המימושים בשווקי המניות ימשכו מתוך חשש שייווצר אפקט פרפר שיוביל למשבר נוסף.

לפיכך אני מאמין שכל עוד שמדד הנאסד"ק נסחר מתחת לאזור ה-7,200 נקודות (שאותו הוא יעבור במידה והעלאות הריבית יתמתנו) התיקון עודנו נמשך וצפוי מבחינתי להגיע גם עד רמת 5,400 נקודות במהלך 2019.

 

 

** הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות בקרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ספקולציות בגרוש (ל"ת)
    משה 22/12/2018 19:03
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כותב 18/12/2018 16:26
    הגב לתגובה זו
    ריבית גבוהה יותר מעלה את ערך הדולר ובכך גם את תאבון המשקיעים לסיכון מכיוון שניתן לקבל תשואות סבירות בסיכון נמוך יותר ?
  • 4.
    אבנר 18/12/2018 09:53
    הגב לתגובה זו
    ירידות ותו לא.
  • 3.
    א 17/12/2018 14:57
    הגב לתגובה זו
    כתבה טובה בכל אופן הדבר המעניין ביותר זה רמת ההתנגדות בדולר ב3.80 מול רמות התמיכה בשוק האמריקאי פריצה של הדולר ושבירה של התמיכות וכנראה נלך לתיקון מעמיק בהרבה
  • 2.
    שערך ערכים ברמה גבוה (ל"ת)
    כסף זול 17/12/2018 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הוצאות המימון 17/12/2018 12:59
    הגב לתגובה זו
    על הפרטיים ואף הציבורי ישפיעו על ההוצאות שלהן בכיוון התכווצות הצריכה השקעות והוצאות הסקטור הציבורי. תשלומי הריבית הגבוהים ישפיעו על תוצאות עיסקיות חברות על ההוצאה הציבורית גם על הפרטיים
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).