הודעת הדרושים של ה-ECB - חושפת תכניות לכיוון הבלוקצ'יין?
בהמשך לדברים שאמר במאי האחרון נשיא הבנק המרכזי של אירופה (ECB) מריו דראגי, לפיהם בכוונתו לצפות מקרוב על טכנולוגיית הבלוקצ'יין על מנת להבטיח שהאימוץ שלה ברחבי גוש האירו לא יפגע במערכת התשלומים, כעת מהודעת הדרושים שפרסם הבנק נראה כי דרוש מומחה לטכנולוגיית הבלוקצ''יין שיצטרף לצוות בחטיבת התשלומים.
בפרוט המשרה מתבקש המועמד להיות בעל ידע נרחב במערכות תשלום ובפרט בפיתוח מערכות תשלום מבוזרות. מעבר לכך נדרש המומעמד להיות בעל תואר ראשון בכלכלה, מנהל עסקים, מדעי המחשב, או תחום אחר שקשור לנושא.
חוזה העבודה הוא לשנה אחת (עם אופציה להארכה לפי ביצועים), כשהמועמד שיתקבל ישתכר כ-95 אלף דולר בשנה. משכורת הנטו החודשית תעמוד על כ-4,000 אירו בחודש נטו, לא כולל הטבות שונות. המשרה אמנם פונה לשני המינים, אך במודעה מציינים כי לצורך גיוון הצוות, יש העדפה ברורה לנשים.
בעוד הביטקוין מעורר ויכוחים בעולם הכלכלה, שמא מדובר בבועה או במטבע לגיטימי, צריך להבדיל בין המטבע לבין הטכנולוגיה עליה הוא נשען. בעוד הכלכלנים הבכירים קוראים לביטקוין בועה, בינתיים, אף אחד לא מעז לצאת נגד הטכנולוגיה - הבלוקצ'יין.
- סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב
- ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בלוקצ'יין היא לביטקוין מה שהאינטרנט הוא לאי-מייל. מערכת אלקטרונית ענקית, שאפשר לבנות עליה יישומים. מטבע הוא רק אחד מהם", הגדירה זאת יפה סאלי דיוויס, כתבת של FT Technology.
- 2.ואף אחד לא משתמש באימייל כשיש פקס, לא? (ל"ת)צבי 21/12/2017 21:06הגב לתגובה זו
- 1.פני העתיד 21/12/2017 13:50הגב לתגובה זובכול התחומים
- ישראלית 21/12/2017 15:14הגב לתגובה זובישראל יש מלא חברים שולטים בגדול בבלוקציין עושים דברים נהדרים , גם הבנקים בארץ מזמן עובדים על הבלוקצין
.jpeg)
שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?
שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשים. כעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנה. ובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה.
הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.
מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית
שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.
ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הברית. חקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.
