משקיעים במניות וחוגגים את הריבית השלילית? כדאי שתקראו את הדו"ח של ג'י פי מורגן

אלמוג עזר | (1)
נושאים בכתבה ריבית

המשקיעים בישראל ובארה"ב משתעשעים מתחילת השנה עם הרעיון של הורדת הריבית למצב של ריבית שלילית וההשפעה שתהיה לכך על שוק ההון. ככל הנראה ההערכות לכך ילכו ויתגברו לאור צעדו של יו"ר הבנק המרכזי באירופה שהוריד היום את הריבית השלילית בגוש היורו לכדי 0.4%.

אם כי לא כולם מרוצים מהצעד. בתחילת השבוע 60 כלכלנים שהתכנסו ביום ראשון האחרון, בכנס שאירגן הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים  (Bank for International Settlements) ניסו להזהיר בפני הצעד של העמקת והארכת הריבית השלילית. לטענתם יש צורך מיידי בלמידה עמוקה של השפעות הריבית האפסית לפני ההחלטה על המשך נקיטת האסטרטגיה המוזכרת.

לאחר אותם כלכלנים, הגיע תורם של אנליסטים מתחום ההשקעות להצביע על כך שריביות שליליות אינן בהכרח מטיבות עם שוק המניות. לאחר הודעתו של דרגי היום, מדדי המניות הגיבו בעליות חדות, אך לאורך זמן ככל הנראה הריביות לא מצליחות להחזיק את השוק מעלה. 

בסקירה של ג'י פי מורגן, פורסם כי הודעה על ריבית שלילית לרוב מציתה ראלי בשווקים, אך כאשר הריביות ממשיכות לרדת על הפקדונות, מתרחש התהליך ההפוך. בסקירה של הבנק, הוא הציג את תשואת המדדים של כל המדינות הפועלות היום תחת מדיניות של ריבית שלילית מרגע ההכרזה ועד היום.

חמשת השווקים הם דנמרק, יפן, שוודיה, שוויץ וכמובן גוש האירו. 

דנמרק הודיעה על ריבית שלילית ב-5 לספטמבר 2014. מאז שוק המניות שלה הציג תשואה של 22.4%. שוודיה הודיעה ב-8 ליולי 2014 ותשואת השוק שלה עומדת על 0.8%. פרט אליהן שאר השווקים הציגו תשואה שלילית מיום ההודעה ועד היום. יפן (הודיעה ב-28.1.16) הניבה תשואה שלילית של 0.1%. שוויץ (17.12.14) הניבה תשואה שלילית של 9%. גוש היורו (4.6.14) הניב תשואה שלילית של 4.6%. 

בנקים שמחוייבים להלוות בעקבות הריבית השלילית ינסו למתן את ההפסדים הפוטנציאליים שלהם על ידי  העלת הריבית. בתוך כך הם יוצרים תהליך הפוך של הקטנת שוק האשראי ולא הגדלה שלו. כך נאמר על ידי  האנליסטים של מריל לינץ' מבנק אוף אמריקה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מאיר 10/03/2016 17:19
    הגב לתגובה זו
    במקום להוריד את הריבית על הפקדונות עדיף להוריד את המס על הבורסות דבר שימריץ את הכלכלה העולמית
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?