תפקיד כפול של יו"ר דירקטוריון ומנכ"ל - בעיה או סימפטום?
פרשת הלוויתן הכחול, כינוי לפוזיציית נגזרים ענקית בחדר המסחר בלונדון, שלא נסגרה בזמן והביאה להפסד עתק של כ-6 מיליארד דולר, פגעה קשה בתדמיתו של בנק ג'יי פי מורגן. לאחר ההפסד וחקירה של הסנאט בנושא, החליטה קבוצת משקיעים להעלות את ההצעה לפצל לשניים את התפקידים של היו"ר והמנכ"ל. בשבוע שעבר נדחתה ההצעה באסיפת בעלי מניות. האם התפקיד הכפול הוא אכן הבעיה או הסימפטום?
הצגה של איש אחד
מאז 2006 ועד היום ג'יי פי מורגן הייתה הצגה של איש אחד: ג'יימי דיימון. הוא כיהן בתפקיד יו"ר ומנכ"ל ולאורך כל השנים הללו, גם בתקופת המשבר הפיננסי, הבנק מעולם לא דיווח על הפסד. הוא צלח את המשבר בזכות השליטה המוחלטת, שהייתה לו בחברה. כמנכ"ל היה אחראי לניהול השוטף תחת האסטרטגיה, שקובע הדירקטוריון. כיו"ר הדירקטוריון קבע את אותה אסטרטגיה ופיקח על ביצועה. כיום אין צורך בהפרדה בין שני התפקידים, על פי החוק, אך לאורך השנים התברר שבהרבה מקרים היא נחוצה. קריסת אנרון, וורלקום וליהמן ברדרס, היו מספר דוגמאות לחוסר בבלמים ומאזנים שייתכן ונגרם, בין השאר, כתוצאה מהתפקיד הכפול.
האם בכל מקרה הפיצול הכרחי?
אחת הדוגמאות הבולטות למקרה ההפוך הינו חברת וולט דיסני, שפיצלה בין שני התפקידים ב-2005 והחליטה לאחד אותם חזרה ב-2012. הם הבינו לאחר שנים שבהרבה מקרים היו"ר אינו מעורה בענייניה היומיומיים של החברה כמו המנכ"ל, לכן הוא מפספס הרבה הזדמנויות והחלטות, שהיה צריך להעלות לדיון בישיבות הדירקטוריון.
כך גם המקרה של חברת Sears, חברה קמעונאית אמריקנית, שהחליטה להוסיף את תפקיד המנכ"ל ליו"ר המכהן בתחילת השנה. ההסבר שניתן לכך, שהיא נמצאת בתקופה חשובה של שיפור וניסיון להתברג מחדש כאחת הרשתות הקמעונאיות המובילות בארה"ב, לכן איחוד התפקידים חשוב. לשם הגילוי הנאות, יש לציין ש-Sears מפסידה כבר מעל לשנתיים. גם חברת אינטל פיצלה את תפקידי היו"ר והמנכ"ל בעבר, וכשנשאל המנכ"ל על כך, הוא הסביר, שמנכ"ל הוא שכיר בחברה וחייב להיות כפוף לדירקטוריון.
המסקנה
לדעתי, המסקנה מכל הדוגמאות, שהתנהלות חברה תחת תפקיד כפול של מנכ"ל ויו"ר אופיינית בעיקר למקרים בהם נושא שני התפקידים הנו דמות כוחנית וחזקה. ייתכן ומדובר למעשה בסימפטום של בעיה אחרת: חוסר באיזון ובלמים בהתנהלות בחברות בארה"ב ככלל, שאינו בהכרח נובע מאיחוד התפקידים. במקרה של ג'יי פי מורגן למשל, פרשת ה"לוויתן הכחול" הייתה נמנעת אם בקרת הסיכונים הייתה עושה את עבודתה נאמנה. במידה והייתה מגלה בזמן את הפוזיציה של הנגזרים, מביאה זאת לידיעת הדירקטוריון ומנסה לסגור אותה במקום להגדילה ולהסתיר זאת מציבור המשקיעים. גם אם מדיניות תגמול הבכירים לא הייתה מעודדת נטילת סיכונים. לדעתי, מדובר במתווה של מדיניות, שגרמה לכך, בין אם נקבעה ע"י אדם אחד המכהן כיו"ר ומנכ"ל ובין אם מדובר בשני בעלי תפקידים. לא בטוח שהפרדת התפקידים הייתה בולמת את המצב.
- 1.כתבה מענינת ומחכימה. (ל"ת)מנטליסט 30/05/2013 12:40הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאר פי אופטיקל מאבדת 6.5%, ג'י סיטי 4.7%; הבנקים מטפסים 1.2% - מגמה מעורבת במדדים
הבנקים בעליות, כשלאומי והפועלים מובילים עם עלייה של עד 1%. מניית אר פי אופטיקל יורדת לאחר שבעלי עניין מכרו כ-14% מהון החברה בעסקת בלוק בדיסקאונט. אחרי ירידות של קרוב ל-9% במדד הביטוח, היום נפתח בהתאוששות מסוימת, ונראה אם המגמה תימשך לאורך היום. מתקרבים לסיום שנה מדהימה - ומה צפוי בשנה הבאה?
בדיסקונט די שליליים על השוק המקומי. אתם יכולים כמעט לקרוא לזה המלצת מכירה. הם חושבים שנגמר העידן של "שגר ושכח" בשנה הבאה צריכים להיות הרבה יותר סלקטיבים, אפילו אקטיביים עם הפעילות שלכם בשוק. "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026" הנה רשימת ההמלצות שלהם ומחירי היעד -
בסקטור הדשנים ההמלצה לאייסיאל איי.סי.אל 1.81% נשארת בתשואת שוק, זה על רקע המשך אי הוודאות הרגולטורית סביב הזיכיון בים המלח, גם
אם חלק מהסיכונים ממותנים דרך מזכר ההבנות עם המדינה ופעילויות שאינן תלויות בזיכיון אייסיאל מקבלת מחיר יעד של 18.5 שקל אפסייד של כ-3.3% מול מחירה בשוק היום. דיסקונט מעדיפים את חברה לישראל חברה לישראל -0.54% על פני ICL בשל פערי ה-NAV (השווי הנכסי) שמתומחר בשווי נמוך מההחזקות שלה
בפועל ולכן זו חשיפה עדיפה לענף על פניי ICL.
דיפנס דיסקונט מסקרים את אלביט אלביט מערכות -0.65% ונותנים לה המלצת "תשואת שוק" עם מחיר יעד של 1850 שזה אפסייד של כ-10% מהמחיר שלה כיום שירד קצת מאז פרסום הסקירה. בדיסקונט מציינים כי החברה נהנית מצבר הזמנות רחב וארוך טווח, על רקע המשך הביקושים הגבוהים למערכות ביטחוניות במערב, בעיקר באירופה, כחלק מהתעצמות מרוץ החימוש והשינויים בתפיסות הביטחון של מדינות רבות. אלביט נהנית גם מהמעמד שלה כספקית מערכות מקצה לקצה ומניסיון מבצעי שנצבר בשנים האחרונות.
- נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בטכנולוגיה נייס נייס -0.31% מקבלת המלצת תשואת יתר ביחס למשקלה במדד, אחרי ירידה חזקה במחיר המניה. מחיר היעד שהיא מקבלת הוא 450 שקל צפי לעליה של 26%. בדיסקונט מעריכים כי חלק מהחששות סביב שינוי האסטרטגיה כבר מגולמים, גם אם אי הוודאות צפויה להימשך.
