צמיחת התוצר במדינות ה-G20 האטה גם ברבעון השני והסתכמה ב-0.6%
ההתמתנות בצמיחה בעולם נמשכת זה הרבעון השלישי ברציפות, כך עולה מנתונים שפירסם היום ארגון ה-OECD ולפיהם האטה צמיחת התוצר במדינות ה-G20 ל-0.6% ברבעון השני של שנת 2012, זאת לעומת צמיחה בתמ"ג בשיעור של 0.7% שנרשמה ברבעון הראשון של השנה.
הנתון ברבעון השני מוריד את קצב צמיחת התמ"ג השנתי ל-3% לעומת צמיחה שנתית בשיעור של 3.2% שנרשמה ברבעון הראשון. ברבעון השני של 2011 עמד קצב הצמיחה השנתי של מדינות ה-G20 על 3.8% וברבעון השני של שנת 2010 עוד נרשמה צמיחה של 5.1%.
ב-OECD מציינים כי הנתון הרבעוני הכולל מכסה על מגמה מעורבת שנרשמה בצמיחת המדינות השונות המרכיבות את קבוצת 20 המדינות המובילות בכלכלה העולמית.
ברבעון השני האיצה הצמיחה במדינות כגון ברזיל שבה נרשם גידול של 0.4% לעומת 0.1% ברבעון הראשון של השנה. בסין נרשמה צמיחה של 1.8% ברבעון השני לעומת 1.6% ברבעון הראשון, גם באינדונזיה חל שיפור והכלכלה צמחה ב-1.6% לעומת 1.4% ומעל כולן בולטת טורקיה בה נרשמה קפיצה של 1.8 בצמיחת התמ"ג ברבעון השני לעומת צמיחה שלילית של 0.1% שנרשמה ברבעון הראשון.
המדינות שבהן נרשמה ההאטה החריפה ביותר בצמיחת התוצר מבין מדינות ה-G20היו אוסטרליה בה הסתכם הגידול ב-0.6^ לעומת 1.4%. ביפן שצמחה ברבעון הראשון ב-1.3% חלה נסיגה והצמיחה הסתכמה רק ב-0.2% ובקוריאה הדרומית חלה האטה כשה-GDP הסתכם ב-0.3% ברבעון השני לעומת צמיחה של 0.9% ברבעון הראשון של השנה.
במדינות מרכזיות נוספות חלה האטה מתונה יותר וביניהן מצנים בארגון את גרמניה, הודו, מכסיקו וארה"ב בזמן שבקנדה ובצרפת נותרה הצמיחה ללא שיוי בין שני הרבעונים הראשונית של השנה. בבריטניה דווח על רבעון שלישי ברציפות של האטה בפעילות הכלכלית ובאיטליה מדובר כבר ב4 רבעונים רצופים. במדינות האיחוד האירופי כולו חלה התכווצות של 0.1% ב-GDP, ובגוש האירו נרשמה התככוצות של 0.2% בתוצר המקומי הגולמי.
מבין מניות הקבוצה סין, טורקיה ואינדונזיה רשמו את שיעור הצמיחה הגבוה ביותר. מנגד, איטליה ובריטניה רשמו את הצמיחה השלילית ביותר ברבעון השני.
נתונים קשים נוספים שפורסמו היום על ידי ה-OECD התייחסו לצניחה בהיקף ההשקעות העולמי. על פי המידע החדש, פעילות המיזוגים והרכישות צפויה ליפול בשיעור חד של כ-34% ב-2012 לעומת 2011 ולהסתכם בכ-675 מיליארד דולר לעומת כטריליון דולר. על פי כותב הדוח, הנפילה מוסברת בעיקר על ידי חוסר הוודאות ביחס למצב הכלכלה העולמית והפחד של עסקים בינלאומיים מהעלייה בהיקף הפרוטקציוניזם, שיוצרת סביבת השקעה מסוכנת יותר.
