"חלק מהמלצות ועדת קדמי אפילו מיטיבות עם השחקניות הקיימות"
"בחינה מהירה של המלצות ועדת קדמי שיובאו לאישור בקרוב בפני שר האוצר מראה שהשד לא כ"כ נורא- חלק מההמלצות אפילו מיטיבות עם השחקניות הקיימות", כותבת דורין פלס, אנליסטית הקמעונאות והמזון באי.בי.אי, בתגובה ראשונה להמלצות שמובאות היום לעיון הציבור.
על פי הצוות לבחינת יוקר המחיה בישראל בענפי המזון והצריכה בראשותו של השופט לשעבר יעקב קדמי, (ועדת קדמי) מחירי המזון בישראל גבוהים מהממוצע ב-OECD, זאת בגלל ריכוזיות באספקה ובקמעונאות.
"נראה כי ההמלצות הסופיות פחות חמורות ממה שהשוק ציפה לו. עיקר היישום בפועל יתמקד ככל הנראה בעידוד מותג פרטי ובהטלת מגבלות על התרחבות שופרסל ואלון רבוע כחול תחת תנאים מאוד קשיחים", כתבה פלס.
לגבי הגברת הרגולציה על קשרי ספק-קמעונאי בדרך של סדרנות עצמית צויין כי שופרסל כבר עובדת בסדרנות עצמית ורבוע כחול נמצאת בעיצומו של מעבר זה. "הרשתות הפרטיות יפגעו שכן מעבר לסדרנות עצמית דורש משאבים רבים, בעיקר בטווח הזמן הקצר".
הגדלת חשיפת המוצר למותג הפרטי במסגרת עידוד המותג הפרטי תסייע בעיקר לשופרסל וריבוע כחול שמובילות בתחום. לגבי עידוד יצרניות מזון קטנות נכתב "טרם יושם ב-OECD, היישום נראה בעייתי, והסיכוי שההמלצה תתקבל הוא קטן".
פיקוח על מחירי המזון הכולל דיווח על רווחיות מוצרים שנקבעו מראש, וחובת הקצאת מדפים למוצרים בפיקוח לא צפוי לפגוע באסם ושטראוס לפי אי.בי.אי. כיוון ש"מחיר היישום יקר והפתרון הוא לטווח קצר. סביר כי האימוץ יהיה מוגבל"
המלצה חשובה נוספת שאמורה לתרום לעידוד התחרות היא התניית פתיחת מרכולים בבחינת רמת התחרויות המקומית ע"י הרשות להגבלים. החשש הגדול של הקמעונאיות הגדולות שופרסל ורבוע כחול היה מהגבלת ההתרחבות העתידית. בהקשר זה המליצה הועדה על מגבלות רק במקרה בו פועלות פחות מ-4 רשתות באיזור, או במקרה בו הרשת חולשת כבר על 40% מהמכירות באיזור.
גם במקרה זה מזהים ב-IBI בעייתיות: "להערכתנו, גם היום רשתות לא נכנסות לאזורים בהן חולשות על 40% מהמכירות; ייתכן כי ההמלצה הסופית תכלל קביעת סף לגודל חנות", כלומר שהרשתות הגדולות יכולו לפתוח חנויות בפורמט שונה אשר עוקף את ההגבלות, קטנות יותר. בנוסף פלס תוהה על המשמעות של "איזור" הניתנת לפרשנות - האם מדובר במס דקות נסיעה? או בכמה קילומטרים?
בהקשר זה כותבים בפסגות כי "ההמלצה עשויה להשפיע על שתי הרשתות הגדולות בפתיחת סניפים חדשים וכן על רשתות קטנות יותר הדומיננטיות באזורים מסויימים. עם זאת, הועדה לא המליצה על סגירת סניפים קיימים באזורים ריכוזיים, כך שלא צפויה פגיעה מהותית בהכנסות קיימות אלא רק במאמצי התרחבות עתידיים, וזאת בצורה מצומצמת בלבד".
האנליסט אביעד שימון מפסגות מסכם וכותב כי "מבחינת רשתות השיווק, צפויה הגבלה במידה מצומצמת במאמצי ההתרחבות של שתי הגדולות. התנהלות חדשה מול הספקים ופגיעה בהסדרים נוכחיים עלולה להוביל לשחיקת רווחיות בענף הקמעונאות. עם זאת, הועדה מביאה בשורה חיובית למותגים הפרטיים של הרשתות וכן עבור רשתות קטנות וחדשות, לעידוד התרחבות עתידית והגדלת נתחי שוק".
דש: "הספקים הגדולים הם הנפגעים המשמעותיים"
האנליסט מאיר סלייטר מדש צמיג ניתוח שונה: "המפסידים העיקריים הם הספקים הגדולים אשר ההמלצות בתחום שלהם גם מגדילות את התחרות וגם עלולות לפגוע בצמיחה. מבין החברות הציבוריות, ההשפעה יותר גדולה על אסם, מאחר והפעילות שלה בארץ משמעותית יותר".
הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
