בנייה. קרדיט: X
בנייה. קרדיט: X

איך ישפיעו הממ"דים החדשים על מחירי הדירות?

התיקון לחוק שאישר הגדלת ממ"ד עד ל-18 מ"ר והוספת שירותים ומקלחת מתחיל להראות ניצנים בשטח: הרוכשים מרוויחים עוד יחידת הורים, הקבלנים מתמודדים עם עלויות בנייה גבוהות יותר, אבל, מוכרות דירה גדולה וטובה יותר; וגם - מי יספוג את העלויות?



צלי אהרון | (10)

מחודש יולי האחרון נכנס לתוקפו תיקון משמעותי בתקנות הבנייה בנוגע לממ"דים, והוא מאפשר להרחיב את שטח הממ"ד כך שיכלול גם שירותים ומקלחת, ולהפוך אותו ליחידת הורים לכל דבר - מה שנקרא חדר 'מאסטר'. זו תוספת ערך גדולה לדירה כשעל החלק הזה אין היטל השבחה. הערך הזה כמו תמיד אמור להתחלק בין היזם לבין הרוכשים. אבל בשוק של היום - שוק של קונים, נראה שהוא יגיע בעיקר לרוכשים. היזמים יצטרכו לנפנף בו כדי להגדיל מכירות ולא ירוויחו עליו כפי שמרוויחים על יתר חלקי הדירה. נכון, אין מתנות חינם, אבל בשוק יורד, זה יהיה דרך לספוג ירידת מחירים בלי באמת להוריד מחיר. כלומר, יעלו את שטח הדירה ב-6 מ"ר, ויעלו את מחיר הדירה רק בעלויות (ובמקרים מסוימים אפילו פחות מכך). המשמעות היא ירידה למ"ר.  

עם זאת, זה יכול להיות טריגר לעליות בהמשך. הציבור אוהב את חדרי המאסטר האלו. הם "שווים" הרבה יותר מחדר רגיל. הביקוש יכול לחזור לדירות עם ממ"ד גדול, וזה ישנה את התמונה וממצב שהממ"ד-מאסטר יהיה כלי שיווקי להחזיר את הרוכשים, זה יהפוך לחלק אינטגרלי מהרווח על הדירה. כן, שינוי לכאורה קטן, אבל עם משמעויות גדולות, חלקן עדיין לא ברורות.   

שינוי שכזה, הוא לא רק טכני. מצד אחד הוא מציע למשפחות פתרון איכותי ונוח יותר לחיים בצל מציאות ביטחונית מורכבת, ומצד שני הוא מציב בפני היזמים אתגר כלכלי לא קטן. אלא שיש לו כאמור יתרונות גודלים - עד כה, שטח הממ"ד עמד על כ-12 מ"ר בלבד, לרוב שימש כחדר נוסף - לילדים, עבודה או אורחים. כעת, התקנות מאפשרות להרחיב את שטחו ל-15 מ"ר ואף ל-18 מ"ר כאשר מצורפים אליו שירותים ומקלחת. 

המשמעות היא שמדובר למעשה ביחידת הורים שנייה, מאסטר נוסף, המעניק למשפחה עוד נוחות וסביבה בבית, שבמקביל מעלה את רמת הבטיחות במצב חירום, כשאפשר לשהות בו לזמנים ארוכים יותר. מבחינת רוכשי הדירות, מדובר בתוספת משמעותית: עוד יחידת מגורים שלמה בתוך הדירה שיכולה לשמש חדר הורים, מתבגר מתבגר, או אפילו יחידת אירוח. ערך שנתפס גבוה יותר - גם מהסיבה הפשוטה ששטח הדירה אינו גדל מעבר לגבולות החוק, התחושה היא של תמורה גדולה יותר למחיר. אבל אל תתבלבלו, בסופו של דבר, רוכשי הדירות משלמים על זה. נניח רק בשביל הדוגמה שדירה עולה 3 מיליון שקל ובשל ההרחבה היא תעלה ל-3.1 מיליון שקל, למרות שלפי השטח היא היתה אמורה לעלות ל-3.2 מיליון שקל. רכוש הדירה יכול לחשוב שאכן היזם הלך לקראתו והוא נתן לו את השטח הזה ללא רווח. אבל בפועל זה בדיוק כמו לתת הנחה על כל הדירה בסכום של 100 אלף שקל. לכסף אין ריח.  

ועדיין, בשוק לא יודעים עדיין להגיד בדיוק איך יושפעו המחירים, האם השינויים בתב"ע יגרמו לעיכוב בבניית דירות ומה ההשלכות על הקבלנים והיזמים?  

שוחחנו עם שמאי המקרקעין ארז כהן, שמציין כי לא מדובר בחובה גורפת אלא באפשרות תכנונית בלבד: "זה לא חובה, זה אפשרות. המדינה לא יכולה להכריע ולהחליט שבנייה חייבת בתב"ע". 

עם זאת הוא מזהיר מהשפעה עקיפה: "יכול להיות שמי שעומד בפני רכישת דירה יגיד לעצמו שכדאי לו לחכות, כי בהמשך הדירה תכלול ממ"ד גדול יותר. זה בהחלט יכול להיות אחד השיקולים של קונים פוטנציאליים".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

ומה המצב עבור היזמים?

מצד אחד מדובר בכלי שיווקי חזק, מצד שני העלויות אינן מבוטלות. ניב כרמי, שמאי מקרקעין - מדגיש את הפגיעה הפוטנציאלית ברווחיות: "אם הרווחיות שלהם הייתה גבולית יחסית, לדוגמה, על 15-16 אחוז, והממ"דים עכשיו בבנייה של שלושה מטרים כפול כל הדירות, יהפוך את הפרויקט ל-12 אחוז, לא כדאי כלכלית. אבל אם 20 אחוז, והם יורדים ל-17-18, עדיין הם בכדאיות טובה". זה בהנחה שאין לזה רווח. 

כרמי מוסיף כי עלות בניית ממ"ד גבוהה משמעותית מעלות חדר רגיל, ולכן כל מטר נוסף מקבל משקל כלכלי כבד. לדבריו, יש להביא בחשבון גם את שיקול הזמן: "עיכוב שווה כסף מבחינת המימון, כל חודש שעובר, אתה משלם על זה ריביות גבוהות. אז גם לזמן יש פקטור". כלומר, גם אם יש קושי כלכלי, ככל ויש - זה עולה כסף ליזם.

לאחרונה נשמעו בענף יזמים שטענו כי הם 'נותנים את התוספת במתנה' לרוכשים שכבר חתמו חוזה. אלא שדור כהן, שמאי המקרקעין, מצנן את הדברים: "זה לא עכשיו שאם הוא קנה 100 מטר, הוא צפוי לקבל 104, אלא אם כן זו דירה חדשה לגמרי שעדיין לא נמכרה". כהן מבהיר כי במקרים שבהם כבר נחתם חוזה, אין ליזם תמריץ להוסיף שטחים: "לקוח קנה דירת 4 חדרים 100 מטר, וכעת שינו לו את זה לדירת 4 חדרים בשטח של 104 מטר? איזה סיבה יש ליזם לעשות את זה, הרי הוא כבר חתם על החוזה". 

לדבריו, ההטבה תיושם בעיקר כלפי רוכשים חדשים, ובמקרים אחרים תתבצע בתוספת תשלום: "אנחנו פועלים לשנות את כל התכנון, לקבל דירות של 104 במקום 100 מטר. האם תרצה להוסיף את זה?". כהן מזכיר כי לא ניתן לבצע זאת ברמת דייר בודד: "זה חייב להיות אחיד, כי תחשוב מבחינת הצורה של המבנה זה חייב להיות באופן זהה. וצריך להשיג רוב".

במבט מלמעלה - הדעות חלוקות בנוגע לאם המחירים צפויים לעלות בהקשר הזה - ככל הנראה, לא. מצד אחד, תוספת עלות ליזם כמעט תמיד מתגלגלת ללקוח הסופי, בוודאי בשוק שבו עלויות הבנייה גבוהות ממילא. מצד שני, חלק מהיזמים עשויים להשתמש בממ"ד הגדול כיתרון שיווקי, לספוג חלק מהעלויות לפחות בטווח הקצר, ולנסות לייצר בידול תחרותי מול פרויקטים אחרים.

האם התיקון לחוק יהפוך לחובה עבור היזמים?

באופן כללי, השינוי שבוצע הוא תיקון בתקנות התכנון והבנייה (תקנות ממ"דים), שמאפשר כיום להרחיב את שטח הממ"ד מעבר ל-12 מ"ר שהיו מקובלים עד כה, ולהוסיף בו שירותים ומקלחת כך שיהפוך לחדר 'מאסטר' לכל דבר. עד עכשיו השטח היה מוגבל, וכעת נפתח פתח לתכנון גמיש יותר. השאלה שנותרה פתוחה היא האם בעתיד מדובר רק על אפשרות שהיזמים רשאים לבחור בה, או שמדובר בצעד שעם הזמן יהפוך לחובה בפרויקטים חדשים. 

אם המדינה תחליט להפוך זאת למחייב, היזמים עלולים לשאת בעלויות נוספות - אם לא, ייתכן שהשוק יתפצל בין דירות "עם" ממ"ד משודרג לבין דירות "בלי", מה שיוביל לפערים בין פרויקטים חדשים לישנים.

חשוב לציין - המשמעות עלולה להיות פער מסוים בין דירות חדשות לדירות יד שנייה: משפחות יעדיפו דירה שבה הממ"ד הוא יחידת הורים מרווחת על פני דירה ישנה עם ממ"ד קטן שמיועד בקושי לחדר עבודה או ילדים. 

ומה לגבי שוכרי הדירות?

שוכרים בתקופות ביטחוניות יחפשו דירה עם ממ"ד מאסטר, ובעלי דירות כאלה יוכלו לדרוש פרמיה בשכר הדירה ביחס לדירות שבהן הממ"ד נשאר חדר קטן. בהקשר התכנוני, תוספת של שלושה עד שישה מטרים לממ"ד משנה את כל שפת התכנון של הדירה. המרחב המוגדל יגרום לכך שהממ"ד המורחב יכול לשמש לא רק כחדר הורים אלא גם כקליניקה ביתית, משרד עבודה מהבית או יחידה עצמאית לנער.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מה תעזור מקלחת בממד בפגיעה ישירה (ל"ת)
    חרטא בריבוע 05/09/2025 14:37
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ארתורו 04/09/2025 08:31
    הגב לתגובה זו
    למה לא לעשות את כל הבניין ממד אחד גדולגם ככה אין באף מדינה בעולם ממד זו המצאה ישראלית לא לטפל בבעיות אז בונים ממד ואלק הכל יותר יקרעדיף לטפל בבעיות כמו שצריך שלא יהיה פה שום טיל על המדינה אף מדינה בעולם לא סובלת מטיליםתפסיקו לחרטט את האנשיםתכלאס במלחמה כלל עולמית רק מקלטים יהיו רלונטים . צריך לעשות סדר
  • 8.
    אנונימי 04/09/2025 00:37
    הגב לתגובה זו
    נתחיל מזה שאם היזם לא מרוויח מהמהלך הוא לא יעשה את זה. אם הוא משתמש באפשרות הזו כנראה שזה רווחי. אם הוא נותן בחינם םמי שכבר רכשו זה רק כדי שהוא יוכל לעשות את ההרחבה בשאר הדירות כי ממדים כידוע בנויים כמגדל. ואי אפשר לומר שהוא מפסיד על זה ו2 משפטים אחכ לומר שהוא מרוויח תחליט מפסיד או מרוויח
  • 7.
    מושיקו 03/09/2025 08:09
    הגב לתגובה זו
    חפשו את הירידות בהשליות כי במציאות תשרפו על שכירות
  • 6.
    עוד רגולציה 02/09/2025 23:02
    הגב לתגובה זו
    ההגנה של ממד בנוסף על קיר רגיל היא מינורית ומרסיסים בגודל מסויים בלבד מה שחשוב זה חיזוק מבנים מרעידות אדמה ולא הבלוף הזה.
  • 5.
    אנשים ששהו במקלט שרדו אנשים בממד נהרגו. טוב שיש מקלחת... (ל"ת)
    אנונימי 02/09/2025 12:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    המחירים קורסים הריבית עושה עבודה טובה (ל"ת)
    רועי 02/09/2025 11:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    א.ב. 02/09/2025 09:17
    הגב לתגובה זו
    חשוב שהמדינה תאפשר להכניס את גודל הממד החדש בחישוב הזכויות ושהעירה תבדוק אם אכן השתמשהיזם בגודל החדש היותר הגיוני למצבי החירום האחרונים
  • 2.
    מתווך גוש דן 02/09/2025 09:01
    הגב לתגובה זו
    20% כבר בתל אביב
  • 1.
    אנונימי 02/09/2025 08:53
    הגב לתגובה זו
    מדובר בהגדלה נטו. כלומר 9 פלוס 6 מ.שטח הממד החדש יהיה 15 מ נטו. ברוטו זה יגיע לכ20 מ בבממוצע תלוי בבנייה.חוק הממד תמיד מדבר על נטו.
הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 1.26%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.

הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 1.26%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.