אפריקה רכשה קרקע מההסתדרות בסומייל בלב ת"א, כמה דירות תקים?

הקרקע נרכשה ב-141 מיליון שקל. החברה תקים 2 מגדלים בני 50 קומות, זאת בנוסף לפרויקט של חג'ג' שיכלול 200 דירות
לירן סהר | (2)

מגדילה את אחיזתה בלב אזור הביקוש - אפריקה מגורים, מקבוצת אפריקה ישראל, הודיעה היום (ד') כי, רכשה את אחזקותיהם של חלק מהשותפים במתחם סומייל בתמורה ל-140.5 מיליון שקל. ל-Bizportal נודע כי הרכישה בוצעה מקרן הגימלאים המרכזית של עובדי ההסתדרות.

הרכישה מגדילה את אחיזתה של החברה במתחם, מעניקה לחברה זכויות נוספות לבניית כ- 92.5 יחידות דיור וכ- 1,530 מ"ר שטחי מסחר. בנוסף, לחברה זכויות נוספות במתחם באמצעות אחזקות חלקיות בשתי חברות אשר בבעלותן זכויות לכ-182 יח"ד וכ- 3,000 מ"ר שטחי מסחר.

מתחם סומייל ממוקם ברחוב אבן גבירול, בקטע שבין הרחובות ארלוזורוב לז'בוטינסקי. במתחם צפויים להיבנות 2 מגדלי מגורים יוקרתיים שיתנשאו לגובה של כ- 50 קומות ולרשות הדיירים יוקצו חניונים פרטיים.

בנוסף, יוקם במתחם מרכז מסחרי הפונה לכיכר עירונית פתוחה וירוקה בשטח כולל של אלפי מ"ר. המתחם המסחרי, שיהיה נגיש לתנועת הולכי רגל, תוכנן בהקפדה יתרה כך שישמור על פרטיותם של דיירי הפרויקט. לרשות באי המתחם המסחרי יעמדו חניונים תת קרקעיים בעלי נגישות דרך מערכת מנהרות תת-קרקעיות ציבוריות מכיוון רחוב ארלוזורוב.

בעתיד צפוי חיבור ישיר של מתחם סומייל ל-2 תחנות רכבת קלה הצמודות למתחם והן: תחנת ה"קו הירוק" התת-קרקעי מתחת לרחוב אבן גבירול ותחנת ה"קו הסגול" העל-קרקעי ברחוב ארלוזורוב.

אפריקה מגורים תקים את הפרויקט לצד קבוצת חג'ג' אשר תבנה במקום מגדל בן 47 קומות שיכלול כ-200 יחידות דיור. בסוף 2014 מכרה חג'ג' 90 דירות בפרויקט תוך שבוע ברבע מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המשקיע באפריקה לעד 04/02/2015 11:01
    הגב לתגובה זו
    של השנים הבאות
  • יאיר 04/02/2015 14:02
    הגב לתגובה זו
    אני מסכים
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.