יאנווילאם אקט בנק יוליוס בר
צילום: יח"צ
ראיון מיוחד

"טראמפ אוהב לנהל מו"מ מעמדה של כוח, אבל יש לו קייס"

הכלכלן הראשי של יוליוס בר, יאנווילאם אקט, מסביר בראיון ל-Bizportal עד כמה יכולה מלחמת הסחר להידרדר, מה יקרה אם הסינים ימכרו אג"ח אמריקאיות; ומתי טראמפ עשוי לוותר
גיא בן סימון | (13)

מלחמת הסחר כבר כאן. בעוד הטונים בין המעצמות מחריפים, שוק המניות הסיני נסחר מזה זמן בטריטוריה דובית, במה שנראה כמו שידור חוזר של הטלטלה בשווקים בתחילת שנת 2016. עם זאת, בניגוד לתנודה ההיא, שוק המניות האמריקאי פחות פגיע בשלב זה.  

בקרב הכלכלנים בעולם מלחמת הסחר עדיין לא נתנה את אותותיה על הכלכלה ומדובר בכותרות בלבד. עם זאת, ביום שישי האחרון הדיבורים הפכו למעשים כאשר הגיע התאריך להשתת המכסים בפועל בין סין לארה"ב, ולהיפך. יאנווילאם אקט, הכלכלן הראשי של יוליוס בר, מסביר בראיון ל-Bizportal עד כמה יכולה מלחמת הסחר להידרדר, איזה נשק עומד לרשות הצדדים ומה המטרה של הנשיא האמריקאי בסופו של דבר.

היית אומר שמלחמת הסחר כבר כאן?

"קוראים לזה 'מלחמת סחר' אבל כרגע זה יותר בגדר 'מחלוקת מסחרית'. בסופו של דבר אני רואה את הציטוטים שיוצאים לתקשורת כחלק מניסיון לעשות עסקה כלשהי. טראמפ הוא איש שסוגר עסקאות, והטקטיקות שלו הם הלם ויראת כבוד. הוא אוהב לנהל משא ומתן מתוך עמדה של כוח, להרשים את הצד השני של השולחן במובן זה שהצד השני יגיע לוויתורים. זה המצב. הבעיה היא כשאיש עסקים עוסק באינטרסים שבין מדינות וכלכלות בלי לשים למודלים הפוליטיים המקובלים. מצד אחד, זה טוב לנהל משא ומתן כאשר יש לך אוריינטציה שכזו, אך מצד שני אתה חייב לקחת בחשבון את ההיסטוריה של היחסים בין המדינות. צריך לראות את התמונה המלאה".

"אם ניקח לדוגמא את הדרך בה טראמפ ניהל את המצב עם צפון קוריאה, הוא השתמש במלים קשות מצד אחד כלפי השליט הצפון קוריאני בנאומו באו"ם, ומצד שני לאחר הפגישה הרעיף עליו מלים יפות, כמו 'אוקי הוא בחור נהדר, אכלנו צהריים יחד'. ביחסים מול אסייאתים, ואני אומר זאת בתור מי שנולד באסיה, אתה צריך לנקוט במשנה זהירות בכל הנוגע לביסוס היחסים. זה לוקח זמן, וכדי לבסס אמון ההליך צריך להיות עדין יותר".

"אז לגבי מלחמת הסחר, אני חושב שהדרך בה טראמפ מנהל את המשא ומתן אכן מהווה בעיה. מנגד, בהתייחס לנושאים שמאחורי הכותרות, אני חושב שיש צידוק לדבריו כאשר הוא אומר: 'מדוע האיחוד האירופי ממסה את הרכבים מארה"ב ב-10% בעוד שארה"ב לוקחת מס בגובה של 2.5% בלבד?'".

מה הוביל למצב הזה? 

"ארגון הסחר העולמי הוא למעשה ארגון שרוצה לטפח סחר חופשי חוצה גבולות. אבל זה מאפשר למדינות שונות לגבות תעריפים שונים. מלחמת סחר פירושה, למעשה, אפליה של כל הסחר ממדינה אחת, או אפליה של מגזר עבור מספר מדינות. זה לא המקרה. מה שיש לנו פה זה סכסוך על סחורות מסוימות, כמו: פלדה, אלומיניום, מכוניות עם האיחוד האירופי, בגדים, שואבי אבק, מוצרי טבק וטכנולוגיה עם הסינים".

מה עשוי לקרות אם מלחמת הסחר תידרדר? 

"אם ארה"ב מחריגה את כל היצוא של הסינים לארה"ב תחת תעריפים גבוהים יותר, אז הסינים יכולים למכור את כל האג"ח שהם מחזיקים של ממשלת ארה"ב. הרי הם הנושים העיקריים של החוב האמריקאי, אז הם יכולים לשים את ארה"ב תחת לחץ. אם הסינים יזרקו לשוק את כל החוב האמריקאי שהם מחזיקים הם עלולים למוטט את שוק החוב שכן כמות האג"ח שהן מחזיקים מאד מרשימה. אבל, אם הם יעשו זאת - הם יורים לעצמם ברגל, שכן שווי הנכסים יירד במהרה. הסינים בנו את הפוזיציה הזו במחיר מסוים והליך המכירה ייתן את האות לירידת שווי הנכסים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אז מדובר ברעיון תיאורטי ובכל זאת, מה הסינים כן יכולים לעשות?

"למשל, הסינים יכולים לפנות לחברת פוקסקון (Foxconn) שמייצרת חלקים לאפל ופשוט להגיד לה 'מהיום אתם לא מייצרים לאפל אלא לוואווי בלבד'. כמובן שפוקסקון כבר מייצר היום לוואוי אבל הרעיון הוא שהסינים יכולים להשתמש באמצעי דיכוי, ולשבור את שרשרת הערך מהן נהנות חברות אמריקאיות. הם יכולים פתאום לשבש את שרשרת הייצור של תאגידים אמריקאים שמייצרים בסין לשוק העולמי, והם יכולים לפגוע ישירות בחברות הטכנולוגיה של ארה"ב. מאידך גיסא, חברות טכנולוגיה אמריקאיות אינן יכולות לפגוע באותה הדרך בחברות הסיניות, כמו: Baidu, Alibaba, Tencent, שכן הן מתמקדות בשוק המקומי".

"לטראמפ יש קייס בכל הנוגע לעניין המכסים. אף אחד לא יכול להגיד לו 'אתה לא צודק' בהקשר זה. השאלה היא איך אתה אורז את החבילה הזו שקוראים לה משא ומתן. על כך אני חושב הרבה מהמחלוקת. טראמפ מחפש לסגור עסקה, הוא אוהב להרשים, וזו השיטה שלו לעשות עסקים. להרשים את הצד השני כדי להשיג ויתורים. הבחור רוצה עסקה, הוא אומר את זה כל הזמן. תנו לו את ההזדמנות לעסקה, ואתה יודע מה הסיפור המדהים? המחלוקת הזו יכולה להטיב עם הסחר העולמי במידה ויפחיתו את התעריפים בין המדינות. טראמפ אמר פעם שאם זה היה תלוי בו - כלל לא יהיו תעריפים".

"באופן הפשוט ביותר, טראמפ חושב שגרעון הסחר למעשה מהווה גנבה של כסף מארה"ב, אבל בוא לא נשכח שארה"ב חיה טוב מאוד עם הגירעון המסחרי. זה מה שהביא את הדולרים לעולם, ועל ידי הפצת דולרים לעולם, זה מה שמחזק את ההגמוניה שלה בשוק הבינלאומי. הדולר הוא מטבע עולמי, בעוד שאירופה לעולם לא תהיה בעלת מעמד זה עם האירו".

מה לגבי התחזקות הדולר?

"נכון לעכשיו, לדעתי, כל מה שקשור לאמריקה חזקה מרשים את טראמפ. אז בסופו של דבר מחלוקת הסחר הזו יכולה להיות הזדמנות מצוינת לייעול תנאי הסחר העולמי. למרות הרעש, התקווה שלנו היא שיש שיח ברקע מאחורי הקלעים ואיזושהי פשרה תושג, אבל כרגע לא ברור לאן זה הולך".

"בכל מקרה, ארה"ב היא מדינה ענקית לאין שיעור, היא יכולה לספק את צרכיה, אבל היא לא יכולה באמת לבודד את עצמה מהעולם. לארה"ב יש כל כך הרבה השקעות וקשרים ברחבי העולם כך שזה בלתי אפשרי. מדוע טראמפ מתחמש בנושאת מטוסים חדשה? הוא רוצה להמשיך להקרין כוח במקומות בהם יש לארה"ב אינטרסים. להבדיל מאובמה ויציאתו מסוריה. במובן מסוים, מצד למולדת יש עדיפות, אבל האינטרסים של ארה"ב הם גלובליים, וקשורים לאינטרסים מסחריים. תסתכל על חברות הטכנולוגיה, חברות הטכנולוגיה של ארה"ב הן שחקניות גלובליות. הלובי הזה לא יאפשר נסיגה של ארה"ב מהעולם, כלומר ויתור על כל האינטרסים האמריקאים בחו"ל".

באיזה תרחיש טראמפ נסוג מהתוקפנות?

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    גידי 13/07/2018 10:19
    הגב לתגובה זו
    אחוז העובדים מכלל האוכלוסיה בסין בשיא. הבורסה הסינית לפני התמוטטות בטוחה בצוך כשנה. ואז יקשרו את זה לטראמפ. כמו שהיה בארה"ב ובאירופה ב-2008 אחרי שהבייבי בום ההתקרשבו לפנסיה. רק שבסין זה מדיניות הילד היחיד שאמורה בגרום לשבר נורא בתוך כשנה.
  • 8.
    א 12/07/2018 07:47
    הגב לתגובה זו
    לקנות דבר שיעלה את הריבית ויפגע בכלכלה האמריקאיתת מה שיכריח את טראמפ לסגת. אתה לא יכול לפגוע בבאר שממנה אתה שותה.
  • אאל"ט הסינים כבר הפסיקו לרכוש אג"ח אמריקאי (ל"ת)
    גידי 13/07/2018 10:16
    הגב לתגובה זו
  • א-ב 12/07/2018 17:51
    הגב לתגובה זו
    לא ימוחזר החוב יודפסו דולרים ויואץ קצב צמצום מאזן הפד. רואים מה קורה כשהמריקאים מעלים ריבית. כל הכלכלות המתפתחות משתגעות ראו מה קורה ללירה הטורקית ליואן הסיני או למטבעות בדרום אמריקה. כולם רוצים דולרים ולא לחינם.
  • 7.
    אסטרטגיית טראפ היא פתיחה קשוחה והתגמשות בהמשך. (ל"ת)
    א 12/07/2018 07:28
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    א 12/07/2018 07:27
    הגב לתגובה זו
    ירידה בפעילות כלכלית של המדינה הנפגעת גוררת לירידה בביקוש בתחום הקימעונאי ומאידך פחות קניות מהמדינה הפוגעת. באותו זמן במדינה הפוגעת עם עליית ביקושים לתוצרת המקומית המחירים עולים והיתרון של המכסים מצטמק. מכאן שיהיה מצב של סטאגנשיין== אינפלציה + מיתון
  • 5.
    ז'וז'וליקו 11/07/2018 19:58
    הגב לתגובה זו
    טראמפ היה בסכ"ה קבלן שבנה פרויקטים גרנדיוזיים, כשהרקורד שלו היה לא הכי נקי (=פשיטות רגל , מאבקים משפטים ועוד). אין לו ראיה עסקית גלובאלית כמו שיש למנכ"לים של חברות בינלאומיות, וגם אין לו היכולת להבין תהליכים מורכבים. האישיות שלו היא מתכון לצרות גם אם ינצח במאבק כזה או אחר.
  • להגיד שהוא בסהכ קבלן זה מפגר (ל"ת)
    דניאל 12/07/2018 04:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    סימפל 11/07/2018 17:29
    הגב לתגובה זו
    יפן מחזיקה כמעט אותה כמות אג"ח כמו סין. ומלבד זאת, כמות האג"ח שסין מחזיקה היא נדמה לי כעשירית מהחוב.
  • 3.
    א-ב 11/07/2018 15:54
    הגב לתגובה זו
    למי? מי יקנה סחורה שערכה צפוי לרדת??? ובכן האמריקאים יקנו אותה. כל דולר אג"ח הם יקנו ב 80 סנט וכך גם יפתרו את "משבר החוב". ומי יקנה פלאפונים וואווי. טוב ישראלים יקנו 50 אלף. מי הצרכן הבזבזן בעולם שמניע את הכלכלה העולמית??? עוד פעם האמריקאים. בקצרה כל העולם השליך את כל הבעיות והחוליים שלו על האמריקאים עד שהגיע הגינגי הזה והחליט להחזיר את כל הבעיות למקורות היווצרן. תקלה גלובלית. אין ספק.
  • [email protected] 11/07/2018 17:08
    הגב לתגובה זו
    ייקנו דולר אג"ח לפי 0.1 סנט כמו שהשחילו את הסעודים עם פאני מיי ופרדי....ובסוף ישתקו כי אמריקה זה המנוע!
  • 2.
    ויזה כאל ביזיון 11/07/2018 15:43
    הגב לתגובה זו
    מהבוקר שש שעות הממתינה לנציג שרות אפס נקודהתלמדו מאמקס
  • 1.
    מתי יסוג ? אחרי הבחירות אם וכאשר יובטח לו רוב בקונגרס. (ל"ת)
    פריזאית 11/07/2018 13:56
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.