רביב צולר
צילום: יח"צ

איי.סי.אל וחברה מטייוואן ינסו להאיץ פיתוח חומר קתודי לסוללות בארה"ב

מניית אי.סי.אל שזינקה ב-90% בשנה שעברה נמצאת במגמה שלילית מאז חודש מאי, על רקע ירידת מחירי הסחורות בעולם ומחקה מאז 25% מערכה
נתנאל אריאל | (2)

חברת ייצור המינרלים איי.סי.אל -0.37% תנסה לקדם ייצור חומר קתודי לסוללות ליתיום  (LFP) בארה"ב, באמצעות שת"פ עם יצרנית טייוואנית של חומרי קתודה בשם Aleees, שיש לה לקוחות ביפן, קוריאה, אירופה וארצות הברית. במסגרת מזכר ההבנות החברה מטייוואן תעניק ל-ICL רישיון לטכנולוגיה ותספק לחברה הישראלית מידע טכני. על פי הדיווח, איי.סי.אל והחברה מטיוואן ינסו להקים תשתית ייצור ל-30 אלף טון במרכז הפיתוח בסנט לואיס.   פיליפ בראון (Philip Brown), מנהל פעילות צפון אמריקה באיי.סי.אל: "המטרה בייצור סוללות, בדגש על חומר קתודי בארה"ב היא להפחית את הסיכון של חברות אמריקאיות אשר תלויות כיום באספקה זרה של חומרי ליתיום"   אדוארד צ'אנג' (Edward Chang), נשיא Aleees: "שוק אגירת האנרגיה העולמי עבר בבירור לכיוון של סוללות LFP כפתרון בטוח וחסכוני, ואנו צופים כי הייצור העתידי שלנו יוקדש בלעדית לתחום זה, כאשר הביקוש מוערך על ידנו בלמעלה מ-170 אלף טון מטרי עד שנת 2025, וכ-500 אלף טון עד 2028.". בחודש שעבר חתמה איי.סי.אל על הסכם לאספקת פוליסופלט אורגני להודו בשווי 250 מיליון דולר, בהסכם ל- 5 שנים. על פי ההערכות, שווי העסקה מוערך ב-50 מיליון דולר לשנה לפחות. בדוחות לרבעון הראשון של 2022 עקפה איי.סי.אל את תחזיות האנליסטים. החברה דיווחה על הכנסות של 2.53 מיליארד דולר, מעל הצפי ל-1.82 מיליארד דולר. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח מתואם של 48 סנט למניה, הרבה מעל התחזית לרווח מתואם של 13 סנט למניה. החברה העלתה את התחזיות "לאור תוצאות חזקות במיוחד ברבעון הראשון" וצופה EBITDA המתואם לשנת 2022 בטווח של 3.75–3.5 מיליארד דולר. נציין כי מניית אי.סי.אל שזינקה ב-90% בשנה שעברה נמצאת במגמה שלילית מאז חודש מאי, על רקע ירידת מחירי הסחורות בעולם, ואיבדה מאז כ-25% מערכה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נדב 12/07/2022 07:18
    הגב לתגובה זו
    זה הזמן להשקיע ולמתין
  • 1.
    לוקו 11/07/2022 09:36
    הגב לתגובה זו
    המשפטים האחרונים אומרים, שאין קשר בין הכתבה למציאות המניה בבורסה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.