אקונרג'י גייסה 250 מיליון שקל בהקצאת מניות פרטית
הבעת אמון של המוסדיים באקונרג'י, עם גיוס של כ-250 מיליון שקל בהתקצאת מניות פרטית בדיסקאונט קטן יחסית; מגדל, הפניקס, מור ומנורה הצטרפו או חיזקו את מעמדן כבעלות עניין; המניה מגיבה בעליות
חברת אקונרג'י אנרגיה מתחדשתאקונרג'י -0.8% דיווחה הבוקר כי השלימה גיוס הון פרטי בהיקף של כ-250 מיליון שקלים באמצעות הקצאת מניות למשקיעים מוסדיים. ההקצאה כללה כ-9.06 מיליון מניות במחיר של 27.6 שקלים למניה, המשקף דיסקאונט של כ-4.75% לעומת שער הסגירה ערב ההחלטה, שעמד על 28.91 שקלים למניה.
במסגרת ההקצאה, הוקצו סך של 9.06 מיליון מניות רגילות לגופים מוסדיים, ובהם:
-
מגדל ביטוח, שכבר הייתה בעלת עניין, והגדילה את החזקותיה ל-9.08% מהון החברה, עם השקעה של כ-54 מיליון שקלים.
-
הפניקס רכשה מניות בכ-80 מיליון שקלים, ויחד עם קבוצת מור (באמצעות זרועות הגמל והקרנות), שהשקיעה כ-45 מיליון שקלים שתיהן הפכו לבעלות עניין חדשות, עם החזקות של כ-5.17% כל אחת בדילול מלא.
-
גם מנורה מבטחים סל מניות סחירות בישראל השתתפה בגיוס, ורכשה 2.536 מיליון מניות עם השקעה של כ-70 מיליון שקלים.
- אקונרג'י הקצתה מניות ב-250 מיליון שקל: המוסדיים הגדולים הגדילו אחזקות
- אקונרג'י חתכה את התחזיות - למרות עליה רבעונית בהכנסות ושיפור תפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את הגיוס הובילו אורון חיתום
הגיוס בוצע לפי תנאים אחידים, וההקצאה כפופה לאישור הבורסה לרישום המניות למסחר. המניות שהוקצו יהיו שוות זכויות לכלל המניות הרגילות של החברה, אך כפופות למגבלות סחירות, בהן איסור מכירה בבורסה למשך חצי שנה ממועד ההקצאה, והגבלות כמותיות לתקופה של שישה רבעונים לאחר מכן.
מהחברה נמסר כי התמורה תשמש לצרכים
כלליים של פעילות שוטפת וצמיחה, בהתאם לשיקול דעת הדירקטוריון. עוד נמסר:
"אנו רוצים להודות למשקיעים על הבעת האמון בחברה ובדרכה, במיוחד בימים אלו של חוסר ודאות. אנו מקווים כי נדע ימים טובים יותר בהקדם."
מומנטום עסקי חיובי
בשבוע שעבר הודיעה החברה כי "אקונרג'י אנגליה" (72% בבעלות החברה), תרכוש 100% מחברה גרמנית המחזיקה בהיתרי בניה והסכמי חיבור לרשת של שני מתקני אגירה בהספק כולל של כ-100 מגה-וואט עם אפשרות להגדלת ההספק (בתלות בקבלת אישורים מתאימים) בברנדנבורג שבגרמניה. התשלום בגין הרכישה פרוס על פני מספר תשלומים בהתאם להתקיימותם של תנאים מתלים סטנדרטיים. להערכת החברה התנאים המתלים העיקריים צפויים להתקיים בחודשים הקרובים.
- התיק השקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
הפרויקטים נמצאים בסטטוס "לקראת הקמה" ועבודות ההקמה צפויות להתחיל בסוף שנת 2025 ומועד החיבור לרשת הצפוי לפרויקטים הוא סוף הרבעון הראשון של שנת 2027. היקף ההשקעה הכולל בפרויקטים עד להשלמת הקמתם צפוי לעמוד על כ-73 מיליון אירו. שיעור מינוף צפוי לפרויקטים:50-60%. ההכנסות הצפויות בשנה מייצגת, ב- 5 השנים הראשונות של הפעלה מלאה הינן כ-13.7 מיליון אירו וה- EBITDA הצפוי לשנה הינו כ- 11.9 מיליון אירו.
דוחות הרבעון הראשון
לפני כחודש החברה דיווחה על תוצאותיה ברבעון הראשון של 2025, הכנסות החברה הסתכמו בכ-32.2 מיליון אירו (כולל 27.2 מיליון אירו ממימוש ייזום לאור מימוש Niculesti שברומניה), לעומת כ-38.6 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד (כולל 37 מיליון אירו מעסקת UBS).
ה-EBITDA ברבעון הסתכמה ברבעון בכ-28 מיליון אירו. הרווח הנקי ברבעון הסתכם לכ-26.2 מיליון אירו לעומת כ-36.1 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. החברה מעריכה כי תסיים את שנת 2025 - בהתאם לצפי החברה ברבעון האחרון, עם הכנסות בהיקף של 83 מיליון אירו (כולל חלק החברה
בחברות מוחזקות) ממקורות הכנסות מגוונים הכוללים הכנסות ממכירת חשמל, מימוש ייזום ופיתוח, דמי ניהול והקמה (EPCm) ודמי ניהול נכסים לטווח ארוך. אשר יביאו ל- EBITDA של כ-78 מיליון אירו ו-FFO של כ-60 מיליון אירו. לחברה צבר פרויקטים בפיתוח הכולל כ-GW14 הכולל PV, רוח
ואגירה, מתוכם כ-GW 1.2 בשלב לקראת הקמה.
שווי השוק של החברה עומד על כ-1.45 מיליארד שקל, לאחר שעלתה בכמעט 100% ב-12 החודשים האחרונים.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIהתיק השקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
