זכית בתביעה ייצוגית? מס הכנסה יקבל את חלקו
חיים קרן השתמש בשירותי טלפון נייד של חברת סלקום. במהלך שנת 1999, גילה טעות בחשבונות הטלפון הנייד שלו מחברת סלקום. מהות הטעות הייתה, כי חרף חיובו מראש בגין שירותים נלווים שמספקת חברת סלקום, סלקום נוהגת לשלשל לכיסה במסגרת החשבון גם את ההפרש הנובע מעליית מחיר השירותים לכל תקופת החשבון. המדובר בסכום שחזר על עצמו בחשבונות שהוציאה סלקום למנויים שלה, שאינו אלא גביית כספים רטרואקטיבית על ידי סלקום, בזיקה להעלאות מחירים אותן ביצעה החברה, כל זאת בניגוד לרישיונה של סלקום מכוח חוק הבזק.
הטעות בחשבון הייתה זניחה לכל חשבון וסך ההפרש השגוי עמד על עשרות אגורות בלבד. קרן ביקש לבוא חשבון עם חברת סלקום על ששלשלה לכיסה מיליוני שקלים מהפרשים זניחים אלה, אשר אין לכל פרט בציבור תועלת לעסוק בהם. קרן הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סלקום באמצעות משרד עורכי הדין מקובסקי, טטנוביץ, הרפז ושות'. סך ערך הסכום לתשלום האמור אשר שולם על ידי קרן לסלקום, בצירוף ריבית והצמדה, עמד על 14.95 ש"ח , נכון למועד השגת התביעה.
תחילה התנגדה סלקום לתביעה, אך לאחר מו"מ, אושרה התביעה, במסגרת הסכם פשרה אשר קיבל את אישור בית המשפט, כתביעה ייצוגית. בהסכם הפשרה נקבע כי סלקום תשלם לכל התובעים המיוצגים, לרבות שכר טרחה לקרן ולבאי כוחו, פיצוי בסך כולל של 7,137,000 ש"ח.
הסכום שנפסק לקרן עמד על 8.32% מהסכום הכולל, דהיינו סך של 593,798 ש"ח בצרוף מע"מ.
בדו"ח מס הכנסה שהגיש קרן לשנת המס 2001, הציג את התשלום שקיבל בסך 593,798 ש"ח כתשלום אשר אינו מהווה הכנסה חייבת לפי פקודת מס הכנסה. פקיד השומה קבע כי הכנסתו מהפיצוי חייבת במס. על החלטה זו הגיש קרן ערעור לבית המשפט המחוזי.
כב' השופט אלטוביה מגן מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את עמדת פקיד השומה וקבע כי מדובר בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי החייבת במס. נקבע כי יש לבחון את הנסיבות של כל מקרה כדי לבדוק אם ל"עסקה" היה אופי מסחרי. בהיעדר בקיאות, מנגנון ארגוני וכיוצא באילו המבחנים הנהוגים, במשולב עם קבלת 'פיצוי מיוחד' סמלי בלבד ביחס לכלל הפיצוי לקבוצה או לשווי הסעד שהתבקש, יתכן שמדובר לכאורה על העדר ציפייה להשאת רווח. משכך, כל אלו יכולים לתמוך בעמדה כי נשלל האופי המסחרי של התקבול הסמלי. לפיכך, תובע המסתפק בתקבול סמלי יוותר בהכרח על הכרה בהוצאותיו לצרכי מס.
לא כך הוא המקרה שבפנינו, כאשר שיעור הפיצוי שקיבל קרן מתוך כלל סכום הפיצוי לקבוצה שבשמה פעל, עולה אף על שיעור שכר טרחת עורך הדין ומהווה אף כשלעצמו שעור ניכר.
נקבע, כי עצם נטילת הסיכון, מתן השירות והציפייה הסבירה להשאת תמורה, די באלו כדי להעיד על התקיימות עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי. כך ברגיל, לא כל שכן במקרה זה בו מודה קרן כי הייתה לו מעורבות גבוהה בהגשת התביעה ובניהול המשא ומתן 'מאחורי הקלעים' עד כריתת הסכם הפשרה.
השקעת הון (אנושי או כספי) תוך נטילת סיכון מתוך ציפייה לרווח הם ממאפייני עיסקת האקראי.
לפיכך נדחה הערעור וקרן חויב במס על הפיצוי שקיבל.
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.
ארדואן טורקיה (X)טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה
הטיסות יתייקרו, אבל זו הבעיה הקטנה - ארודאן רוצה לחמש את טורקיה ורואה בישראל אויב שצריך לחסלו. מה צפוי בשלב הבא של העימות?
החמרה נוספת ביחסים עם טורקיה וחשש אמיתי שבהדרגה האיומים של ארדואן נגדנו והרצון שלו לפגוע באויב הישראלי, יהפכו למציאות. טורקיה מנתקת לחלוטין את קשריה הכלכליים עם ישראל ומטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה. הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי אמר כי "החלטנו לנתק לחלוטין את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם ישראל, ולסגור את המרחב האווירי שלנו בפני מטוסיה". המשמעות המיידית היא הארכת הטיסות למקומות מסוימים באירופה , שתלווה בעליית מחירים.
מאז ההצהרה, עוקב משרד התחבורה אחר מצב בו טורקיה עלולה להפר את אמנת שיקגו לתעופה אזרחית. נכון לעכשיו, טיסות ממשיכות לעבור מעל השטח הטורקי וטרם התקבלו דיווחים רשמיים על שינוי מהארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים. ההפרה הפוטנציאלית מתייחסת לסעיפים 11 ו-12 באמנת שיקגו, הקובעים שחוקי הטיס חייבים להיות אחידים ושוויוניים לכל המדינות ללא אפליה. בהערכה ראשונית, טורקיה עלולה לנסות להצדיק חריגות בהבחנה בין סוגי מטוסים שונים - צבאיים, ממשלתיים או אזרחיים. המקרה נבדק על רקע טיסת ישראייר לבאטומי שצפויה לחלוף מעל טורקיה. אמנת שיקגו, שנחתמה ב-1944 ונכנסה לתוקף ב-1947, מהווה את הבסיס המשפטי לארגון ICAO ולניהול התעבורה האווירית הבינלאומית. בשלב זה, נראה שהמגבלות עשויות להתמקד במטוסים צבאיים או במטענים ספציפיים, ולא בטיסות אזרחיות רגילות.
העיתוי אינו לגמרי ברור. דבריו פידאן כללו אמירות חריפות כגון, "מתקפותיה הפזיזות של ישראל בעזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן סימן ברור לכך שלישראל מנטליות של מדינת טרור, ושהיא מפירה את הסדר ואת החוק הבין-לאומי" וייתכן שמגיעים לאור דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכיר לראשונה ברצח העם הארמני על ידי חיילי האימפריה העותמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת ראיון לפודקאסט אמריקני ביום שלישי. כמו כן, ייתכן כי זו תגובה על ההפגזות של חיל האוויר בחודש האחרון בסוריה, ולאחרונה כללו אף מבצע סמוך לדמשק, שבמהלכו אותר והוחרם ציוד ריגול מתוצרת טורקיה שהוגדר כ"סודי ורגיש" וכתוצאה מכך הוזהר המשטר החדש בסוריה מפני שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה, תוך הגדרה של הצעד כ"משחק מסוכן באש".
ייתכן גם שזו תגובה על רקע הגברת הלחימה בעזה והרצון של ישראל לחסל לחלוטין את החמאס גם במקומות שעד כה לא נכנסו אליהם וששם מסתתרים מנהיגי חמאס לצד החטופים.
- טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון
- היום לפני...פיחות המטבע החד שיצר גלי הדף בכל העולם ומה קרה היום לפני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הידרדרות מתמשכת
ההתדרדרות מול אנקרה היא תהליך מתמשך וממש מפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה מאשימה, תוקפת ומחרימה את ישראל. ארדואן אף אמר שצריך לחסל את ישראל. "ישראל לא תעצור בעזה, ואחרי כיבוש רמאללה תרצה גם את סוריה ולבנון", אמר הנשיא הטורקי, והזהיר שגם ארצו תהיה בסכנה: "חמאס לא מגן רק על עזה, אלא גם על טורקיה. מדינות איסלאמיות חייבות להקים ברית נגד הטרור הישראלי"
