מנהלים בכירים יקבלו מתנה לחג בשווי 4,000-4,500 שקל
החל המבצע המסורתי של חלוקת מתנות לחג למיליון ומאה אלף עובדים, שימשך עד ערב חג הפסח. מסקר תקופתי שערכה חברת "ועדים" המרכזת את המידע על הפעילות הכלכלית של ועדים בישראל עולה, כי ארגוני עובדים גדולים כגון "חבר", "קרנות השוטרים", "הוט" ואחרים מזמינים את העובדים לבחור את המתנה במסגרת בזאר וירידי מתנות שהם מקיימים ברחבי הארץ.
עוד עולה מהסקר, כי שווי ממוצע של מתנה לעובד יעמוד השנה על 590-800 שקל. מנהלים בכירים יקבלו מתנה בשווי 4,000-4,500 שקל. היקף רכישות המתנות שביצעו וועדי עובדים ומנהלי רווחה גדל השנה ביותר מ-20% לעומת רכישת המתנות בחג הקודם, והוא נאמד במיליארד וחצי השקלים.
כלי בית, מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וטקסטיל תופסים השנה את מקומם של תווי השי המסורתיים שהפופולריות שלהם נפגעה אחרי קריסת רשת "הקלאבמרקט".
יעקב אלוש, מנכ"ל חברת "ועדים" מציין כי שוק הוועדים נהנה בשנה האחרונה מפרוספריטי חסר תקדים וכי הסקר מצא שבנוסף לתקציבי המתנות יוציאו העובדים מכיסם סכום לא מבוטל של 600 מיליון שקלים על השלמות מחיר למתנות יקרות מתקציב השי שיקבלו, וכן על רכישות במסגרת מבצעים שייערכו במקומות העבודה.
אלוש מוסיף, כי גם גורמי התיירות מנצלים את הפעילות הצרכנית של עובדים המבוססת על התשתית הארגונית של מקומות העבודה, ומשווקים שירותי תיירות ונופש בהיקף הנאמד ב-500 מיליון שקל.
תקציבי המתנות לעובדים לפסח: (מתוך סקר חברת "ועדים")
* הנהלת זוגלובק הוסיפה השנה לעובדים בנוסף לשי שמחלק הוועד בגובה 200 שקל גם סל מעדנים מתוצרת החברה בשווי 450 שקל.
* עובדי הוד חפר יקבלו מתנה משולבת עם תקציב ביגוד – סה"כ 1500 שקל.
* עובדי משרד ראש הממשלה, עובדי אלקטרה ועובדי נציבות המדינה יקבלו מתנות ב-800 שקל.
* עובדי מכתשים יקבלו מתנות בשווי 1200 שקל.
* עובדי חברת החשמל ועובדי הבנק הבינלאומי, יקבלו מתנות בשווי 1000 שקל.
* עובדי בנק הפועלים ועובדי תדיראן מערכות יקבלו מתנות בשווי 950 שקל.
* עובדי אי.סי.איי, עובדי חברת הברום ועובדי תע"ש יקבלו מתנות בשווי 700-750 שקל.
* עובדי טבע, עובדי קואופרטיב "דן" ועובדי מכון וולקני יקבלו מתנות בשווי 650 שקל.
* עובדי מקורות, עובדי משרד החקלאות ועובדי טלרד, יקבלו מתנות בשווי 500-600 שקל.
* עובדי ויזה כרטיסי אשראי ועובדי עיריית הרצלייה, יקבלו 400 שקל.
* עובדי בנק דיסקונט יקבלו מתנות בשווי 300 שקל.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי
לוויתן בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.89% , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.6% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.
למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית.
למרות שהעסקה המסחרית נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר ניסתה לנצל את העיכובים בהסכם ולשכנע את מצרים לרכוש ממנה LNG בכמויות גדולות. אף שהמחירים שהוצעו היו אטרקטיביים, שיקולים פוליטיים מנעו מהנשיא א-סיסי לקבל את ההצעה, לאור היחסים המתוחים עם הנהגת קטאר הקרובה לאחים המוסלמים. בסופו של דבר בחרה קהיר בפתרון חלקי – עסקת LNG קטנה עם חברה אמריקאית – שהיקפה רחוק מהכמויות שהייתה זקוקה להן לייצוב משק החשמל ולבסיס יצוא יציב. כתוצאה מכך, מצרים חזרה להישען על לוויתן, וההסכם הנוכחי חזר למסלולו למרות העיכובים הקודמים.
