מנהלים בכירים יקבלו מתנה לחג בשווי 4,000-4,500 שקל
החל המבצע המסורתי של חלוקת מתנות לחג למיליון ומאה אלף עובדים, שימשך עד ערב חג הפסח. מסקר תקופתי שערכה חברת "ועדים" המרכזת את המידע על הפעילות הכלכלית של ועדים בישראל עולה, כי ארגוני עובדים גדולים כגון "חבר", "קרנות השוטרים", "הוט" ואחרים מזמינים את העובדים לבחור את המתנה במסגרת בזאר וירידי מתנות שהם מקיימים ברחבי הארץ.
עוד עולה מהסקר, כי שווי ממוצע של מתנה לעובד יעמוד השנה על 590-800 שקל. מנהלים בכירים יקבלו מתנה בשווי 4,000-4,500 שקל. היקף רכישות המתנות שביצעו וועדי עובדים ומנהלי רווחה גדל השנה ביותר מ-20% לעומת רכישת המתנות בחג הקודם, והוא נאמד במיליארד וחצי השקלים.
כלי בית, מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וטקסטיל תופסים השנה את מקומם של תווי השי המסורתיים שהפופולריות שלהם נפגעה אחרי קריסת רשת "הקלאבמרקט".
יעקב אלוש, מנכ"ל חברת "ועדים" מציין כי שוק הוועדים נהנה בשנה האחרונה מפרוספריטי חסר תקדים וכי הסקר מצא שבנוסף לתקציבי המתנות יוציאו העובדים מכיסם סכום לא מבוטל של 600 מיליון שקלים על השלמות מחיר למתנות יקרות מתקציב השי שיקבלו, וכן על רכישות במסגרת מבצעים שייערכו במקומות העבודה.
אלוש מוסיף, כי גם גורמי התיירות מנצלים את הפעילות הצרכנית של עובדים המבוססת על התשתית הארגונית של מקומות העבודה, ומשווקים שירותי תיירות ונופש בהיקף הנאמד ב-500 מיליון שקל.
תקציבי המתנות לעובדים לפסח: (מתוך סקר חברת "ועדים")
* הנהלת זוגלובק הוסיפה השנה לעובדים בנוסף לשי שמחלק הוועד בגובה 200 שקל גם סל מעדנים מתוצרת החברה בשווי 450 שקל.
* עובדי הוד חפר יקבלו מתנה משולבת עם תקציב ביגוד – סה"כ 1500 שקל.
* עובדי משרד ראש הממשלה, עובדי אלקטרה ועובדי נציבות המדינה יקבלו מתנות ב-800 שקל.
* עובדי מכתשים יקבלו מתנות בשווי 1200 שקל.
* עובדי חברת החשמל ועובדי הבנק הבינלאומי, יקבלו מתנות בשווי 1000 שקל.
* עובדי בנק הפועלים ועובדי תדיראן מערכות יקבלו מתנות בשווי 950 שקל.
* עובדי אי.סי.איי, עובדי חברת הברום ועובדי תע"ש יקבלו מתנות בשווי 700-750 שקל.
* עובדי טבע, עובדי קואופרטיב "דן" ועובדי מכון וולקני יקבלו מתנות בשווי 650 שקל.
* עובדי מקורות, עובדי משרד החקלאות ועובדי טלרד, יקבלו מתנות בשווי 500-600 שקל.
* עובדי ויזה כרטיסי אשראי ועובדי עיריית הרצלייה, יקבלו 400 שקל.
* עובדי בנק דיסקונט יקבלו מתנות בשווי 300 שקל.

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.

פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.