מנהלים בכירים יקבלו מתנה לחג בשווי 4,000-4,500 שקל
החל המבצע המסורתי של חלוקת מתנות לחג למיליון ומאה אלף עובדים, שימשך עד ערב חג הפסח. מסקר תקופתי שערכה חברת "ועדים" המרכזת את המידע על הפעילות הכלכלית של ועדים בישראל עולה, כי ארגוני עובדים גדולים כגון "חבר", "קרנות השוטרים", "הוט" ואחרים מזמינים את העובדים לבחור את המתנה במסגרת בזאר וירידי מתנות שהם מקיימים ברחבי הארץ.
עוד עולה מהסקר, כי שווי ממוצע של מתנה לעובד יעמוד השנה על 590-800 שקל. מנהלים בכירים יקבלו מתנה בשווי 4,000-4,500 שקל. היקף רכישות המתנות שביצעו וועדי עובדים ומנהלי רווחה גדל השנה ביותר מ-20% לעומת רכישת המתנות בחג הקודם, והוא נאמד במיליארד וחצי השקלים.
כלי בית, מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וטקסטיל תופסים השנה את מקומם של תווי השי המסורתיים שהפופולריות שלהם נפגעה אחרי קריסת רשת "הקלאבמרקט".
יעקב אלוש, מנכ"ל חברת "ועדים" מציין כי שוק הוועדים נהנה בשנה האחרונה מפרוספריטי חסר תקדים וכי הסקר מצא שבנוסף לתקציבי המתנות יוציאו העובדים מכיסם סכום לא מבוטל של 600 מיליון שקלים על השלמות מחיר למתנות יקרות מתקציב השי שיקבלו, וכן על רכישות במסגרת מבצעים שייערכו במקומות העבודה.
אלוש מוסיף, כי גם גורמי התיירות מנצלים את הפעילות הצרכנית של עובדים המבוססת על התשתית הארגונית של מקומות העבודה, ומשווקים שירותי תיירות ונופש בהיקף הנאמד ב-500 מיליון שקל.
תקציבי המתנות לעובדים לפסח: (מתוך סקר חברת "ועדים")
* הנהלת זוגלובק הוסיפה השנה לעובדים בנוסף לשי שמחלק הוועד בגובה 200 שקל גם סל מעדנים מתוצרת החברה בשווי 450 שקל.
* עובדי הוד חפר יקבלו מתנה משולבת עם תקציב ביגוד – סה"כ 1500 שקל.
* עובדי משרד ראש הממשלה, עובדי אלקטרה ועובדי נציבות המדינה יקבלו מתנות ב-800 שקל.
* עובדי מכתשים יקבלו מתנות בשווי 1200 שקל.
* עובדי חברת החשמל ועובדי הבנק הבינלאומי, יקבלו מתנות בשווי 1000 שקל.
* עובדי בנק הפועלים ועובדי תדיראן מערכות יקבלו מתנות בשווי 950 שקל.
* עובדי אי.סי.איי, עובדי חברת הברום ועובדי תע"ש יקבלו מתנות בשווי 700-750 שקל.
* עובדי טבע, עובדי קואופרטיב "דן" ועובדי מכון וולקני יקבלו מתנות בשווי 650 שקל.
* עובדי מקורות, עובדי משרד החקלאות ועובדי טלרד, יקבלו מתנות בשווי 500-600 שקל.
* עובדי ויזה כרטיסי אשראי ועובדי עיריית הרצלייה, יקבלו 400 שקל.
* עובדי בנק דיסקונט יקבלו מתנות בשווי 300 שקל.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
