לאומי שוקי הון בסקירה על דויטשה בנק וההשוואה הבלתי נמנעת לליהמן ברדרס
בסקירתו הנרחבת למשבר בדויטשה בנק כתב רוני יונסיאן, מנהל דסק מחקר מאקרו בני"ע זרים, לאומי שוקי הון, כי: "דויטשה בנק חזר לכותרות בשבועות האחרונים וכבר הזמין השוואות לליהמן ברדרס, אלא שלהערכתנו לא מדובר במקרים דומים. הנה כמה נקודות השוואה בין דויטשה של היום לליהמן של אז ולאחר מכן, כמה מספרים המכמתים את האיום העומד בפני דויטשה:
ההשוואה לליהמן: הנזילות של ליהמן הייתה מאוד בעייתית ונשענה על כסף חם, שיכול להתאדות במהירות - כפי שבאמת קרה. מקור המימון של ליהמן היה Repurchase agreements וכסף של קרנות גידור. הנזילות של דויטשה בנק, שהמודל העסקי שלו בכל זאת יותר מגוון וכולל גם פעילות ריטייל רחבה, היא גבוהה בהרבה - 12% מהנכסים לעומת 7.5% מהנכסים בליהמן ערב המשבר.
ליהמן איבד כ – 10% מההון העצמי בכל רבעון בשני הרבעונים האחרונים לפני שקרס, ומצב הלימות ההון שלו היה גרוע יותר.
ערב הנפילה של ליהמן, העולם הפיננסי לא ידע להתמודד עם כשל מערכתי או כשל של בנק בסדר גודל כזה. כיום ה – ECB ערוך למקרה בו יידרש לתמוך בדויטשה בנק.
קנס בגובה 14 מיליארד? האיום הפיננסי הבולט על דויטשה בנק, שהוביל להתחדשות המפולת, היה דרישת משרד המשפטים האמריקאי (ה –DOJ) לקנס בגובה של 14 מיליארד דולר. הקנס ניתן בגין תיק RMBS שהחזיק דויטשה בשנים 2005-2007. זהו באמת סכום מבהיל, שכן שווי השוק של דויטשה הוא 16.6 מיליארד. דויטשה דחה את תביעת הקנס על הסף, וסביר מאוד להניח שלאחר משא ומתן הסכום הסופי יהיה נמוך בהרבה. במקרים של תביעות דומות נקבעו קנסות על מקרים דומים בשיעור של כ – 4-5% מגובה תיק ה – RMBS. ההערכות מדברות על כך שהתיק המדובר של דויטשה היה בגובה של כ – 100 מיליארד דולר, ומכאן נובע שהקנס צפוי לעמוד על כ– 4-5 מיליארד דולר.
למה בכל זאת הגיע משרד המשפטים האמריקאי עם תביעה הגבוהה פי 3 מהסכום שמתיישב עם מקרים דומים ? הסבר אפשרי אחד, הוא שהאמריקאים נוקטים במספר התחלתי גבוה כטקטיקה בניהול משא ומתן. הסבר נוסף הועלה בכתבה בבלומברג, בה נאמר כי הדרישה לקנס מוגבה נובעת ממינוי טרי יחסית של הרגולטור האמריקאי, המחזיק בראייה ניצית יותר. הבכיר החדש דורש קנסות מוגבהים על בנקים שנקטו סחבת ולא הסדירו את הקנסות שלהם עד היום. בכל זאת, ולמרות הדרישה המוגבהת, התקדימים הקיימים יקשו להעביר קנס כה גבוה, מה גם שלאמריקאים אין באמת אינטרס לרסק בנק עם המאזן השני בגודלו באירופה.
- המומלצות של דויטשה למחצית הבאה: 17 מניות, 4 סקטורים
- "מניות אירופה מעולם לא היו זולות יותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכולת הבנק להכיל את הקנס: האם דויטשה בנק יוכל לעמוד בקנס סופי בגובה של 6-7 מיליארד דולר? כנראה שכן. כבר היום דויטשה נמצא במצב בו הוא הפריש במאזן 6.2 מיליארד דולר להוצאות משפטיות, ההפרשה הכוללת היא גם עבור מקרים נוספים ולא רק הקנס הנדרש ע"י ה- DOJ. המסקנה היא שייווצר בור של מספר חד ספרתי נמוך של מיליארדי דולרים (סכום אותו דויטשה יצטרך לרשום כהפסד לאחר הקביעה הסופית של גובה הקנס), בגובה של, נניח, 3 מיליארד דולר.
ההון העצמי של דויטשה הוא 74 מיליארד דולר. 3 מיליארד דולר הוא פחות או יותר הרווח המייצג לשנה בהנחה של תשואה על ההון נמוכה – פחות מ – 5%.
הלא נודע הוא האיום האמיתי: המספרים מצביעים על כך שהבהלה היא מוגזמת ודויטשה יכול להכיל את הקנס הצפוי, גם אם הקנס יהיה גבוה מ – 6 מיליארד דולר. צעדים כמו הפסקת תשלום על אגרות מסוג COCO ו/או הזרמה של הון מניות נוסף אמורים לייצב את הבנק.
הכל נכון - דויטשה הוא בנק שמתקשה להרוויח עם מודל עסקי נוכחי הדורש מהפך, ועם בסיס עלויות רחב מידי. בנוסף, לבנק יש מוניטין רע במיוחד ובשנים האחרונות ידע להפתיע לרעה שוב ושוב את המשקיעים, אבל אחרי שעוברים על המספרים מבינים, שנכון לנקודת הזמן הנוכחית הסבירות לאיום קיומי על הבנק איננה גבוהה.
- 3.סורוס 14/10/2016 17:59הגב לתגובה זואין מספרים,אין התייחסות למאזן,גיבוב של שטויות.בושה
- 2.דחיל רמבם 14/10/2016 12:44הגב לתגובה זומקרה ליהמן ברזרס חד פעמי לפחות בטווח כמה עשרות השנים הקרובות לאור כדור השלג שכמעט גרם לקריסת כל המערכות הכלכליות והפיננסיות בעולם . הפוליטיקאים מסביב לגלוב , המבוגרים האחראים מה שנקרא , לא ייתנו לזה לקרות שוב במשמרת שלהם ואפילו אנג'לה מרקר תחלץ בסוף לעזרת הבנק אם יידרש . היא כבר יודעת זאת . אירופה שלה בכלל בהתפוררות וחס וחלילא שיפול על ראשה דויטשה בנק כמו סלע האמריקאים מחמירים עכשיו בנוסף למה שנכתב בכתבה בגלל המיסים הכבדים שהוטלו על אפל ובדרך על עוד חברות אמריקאיות נוספות . אבל גם הם לא יתנו לבנק לקרוס מה שעלול לפגוע גם בהתאוששות השבירה של הכלכלה האמריקאית . בנתיים הכל הצגה גדולה כרגיל !!!
- 1.אמריקאים מנוולים חסרי אחריות (ל"ת)חיים 14/10/2016 09:55הגב לתגובה זו
העתיד מבטיח, אבל כרגע עדיף להקטין חשיפה
שוק המניות, אני חייב לציין, מגלה עצמה שכמותה לא זכורה לנו בעבר. הנאסד"ק שבר שיא כל הזמנים בסוף אוגוסט ואילו ה-S&P עשה זאת בשבוע השלישי של ספטמבר. מאז ולאור כל האירועים השליליים עליהם התבשרנו בתקשורת, ציפינו לתיקון לפחות בנוסח תחילת השנה. על איזה אירועים שליליים אנחנו מדברים? בחודש האחרון חוזרים אנליסטים ומומחים רבים וטוענים שוב, כפי שטענו בכל הרבעונים מזה שנים, שהרבעון (שתוצאותיו יתפרסמו באוקטובר-נובמבר) יאכזב, בעיקר מניות הטכנולוגיה שנסחרות במחירים אבסורדיים. הריבית תמשיך לעלות, הבנק הפדרלי ימשיך לצמצם את המאזן ושוב מאיימות הכותרות על משבר בנקים ו"חזרה ל-2008", במיוחד באירופה שם נשמעות שוב הזמירות על פירוק האיחוד. "השווקים המתעוררים מתדרדרים וכלכלת סין נסוגה שוב", כך זועקות הכותרות. מלחמת הסחר גוברת ועל כל אלו תוסיפו את ספטמבר ואוקטובר הנוראיים שגם עמדו בפתח בזמן שבירת השיאים והרי לכם סיבות לתיקון. הו, שכחנו את המצב הפוליטי הגלובלי הדפוק שאליבא הכותרות טראמפ מוביל וכל סיפורי האימפיצ'מנט. על סמך כל אלו ציפינו שבספטמבר/אוקטובר יבוא סוף סוף התיקון המיוחל. בינתיים זה לא קרה וספטמבר מסתיים. מה שמתחיל להטריד את המצפים לתיקון הוא שמתחילים להופיע סימנים שמאותתים שהרפובליקאים (כמובן "באשמת" טראמפ) הולכים ומתחזקים בסקרים ומהר, וזה סימן רע לאלו שיושבים על מזומן ומצפים ל"תיקון משמעותי". הכותרות נשענות על משאלת לב במקום על עובדות הקטע הזה הוא תולדה של שיחה שהתנהלה בין הפרשנית הוותיקה מריה ברטירומו מפוקס-ניוז עם טריידר וותיק שהעלה את פליאתו לגבי התיקון שאינו מגיע ומאותן הסיבות שרשמנו וגם סיפק תשובה, "כל הדברים הללו, שצריכים להביא לתיקון, חוזרים על עצמם שוב ושוב מידי רבעון מאז נכנס טראמפ לבית הלבן ומה קורה? כלום. למה? כי התקשורת, בשנאתה לטראמפ, נבנית על כותרות רעות שברובן נשענות יותר על משאל-לב ופחות על עובדות. אבל המשקיעים, שמתבוננים בעובדות, רואים תמונה לגמרי אחרת שאותה מבטא טראמפ מצויין בנאומיו התכופים ובציוציו...". לאור מה שקורה גם בסקרים בישראל נראה לנו שהטריידר צודק אבל לקנות אמזון במכפיל 110? אנחנו, אולי בגלל הגיל, לא בנויים לכך. אגב, 9 אנליסטים סקרו במהלך ספטמבר את אמזון (סימול AMZN) וכולם העניקו המלצת קניה!!!. מעדיפים השקעה בסלים? מאז היציאה ממשבר 2008 אנחנו מעדיפים השקעה בסלים על הניסיון לבחור "מניה מנצחת". המחשבה הזו הולכת ותופסת במהירות והשנה יגיעו ההשקעות בסלים לקרוב ל-6 טריליון דולר (לעומת כ-0.7 טרילון דולר ב-2008 וכ-4.4 טריליון דולר ב-2017). זה עדיין חלק זעיר מסך ההשקעות בניהול בעולם, שיגיעו השנה למעל 101 טריליון דולר, אבל זה צומח מהר כיוון שהתקדמות המהפכה הטכנולוגית משנה תעשיות ותיקות, מייצרת נישות חדשות לבקרים, מייעלת ומשנה תהליכים ומקלה ומוזילה מאד את תהליך ההשקעה (לבטח בהשוואה לקרנות נאמנות) מה שמקשה על המשקיע את הבחירה במניה המנצחת שלא לדבר על הקטנת הסיכונים. בסוף יולי 2018 עמדו, לרשות משקיעי ארה"ב, 1,923 סלים, 815 מתוכם במניות אמריקאיות, 641 במניות גלובליות, 336 באגחי"ם, 96 מתמחים בסחורות והשאר היברידיים. יש עדיין נישות רבות חדשות שאינן "מכוסות" בסלים מתאימים ומאידך יש הרבה סלי נישה שבגלל השינויים המהירים שמייצרת מהפכת הטכנולוגיה אינם משקפים את הנישה בצורה יעילה (וחשוב לבדוק זאת לפני שנכנסים לסל שנראה כמייצג נישה). תעשיית ההובלה והלוגיסטיקה, העתיד נראה מבטיח אבל מה עם אמזון? דוגמה לכך היא תעשיית ההובלה והלוגיסטיקה עליה אנחנו כותבים היום. התעשייה עוברת, בגלל מהפכת הטכנולוגיה, שינויים דרסטיים והחברה שמאותתת על כך ומובילה את השינויים הגדולים בתעשייה היא אמזון שעד היום ולמרות שמומחים רבים בטוחים שהיא תוביל התעשייה הזו, אינה כלולה כלל (מבחינת ההגדרות) בתעשייה ולא נמצאת בשום סל או קרן נאמנות שמוגדרים כמייצגי התעשייה הזו. התעשיה, שבשנת 2017 גלגלה 4 טריליון דולר ברמה הגלובלית וכ-1.5 טריליון מתוכם בארה"ב, מתחלקת ל-5 חטיבות גדולות: הובלה אווירית, רכבות, רכב ותנועה בכבישים, הובלה במים ולוגיסטיקה. המעניין בתעשייה הזו הוא שהיא אחת מאותן תעשיות בהם הביקוש לעובדים הולך וגדל למרות ההתמזגות המהירה של הטכנולוגיה. הביקוש הגדול הוא בעיקר לנהגים מורשים ובמיוחד לנהגי משאיות מורשים וגם לעובדים ברמות הביניים, טכנאים בעיקר. האמנם הטכנולוגיה תגדיל את האבטלה? תהליך זה עשוי להפתיע את כל אלו שמאמינים שבין המכונית האוטונומית לרחפנים ולרובוטים תעלה האבטלה. מסתבר שהביקוש לנהגים מורשים למשל מרקיע שחקים והציפיות הן שבארה"ב לבדה יחסרו 175 אלף נהגים כאלו בחמש השנים הקרובות ומי הכי מודאג מהחוסר הזה? דווקא אמזון שמובילה את השינויים בתחום ושמקדימה את המתחרים בתחום שינוע הסחורות בעזרת כל "מחליפי האנוש" החדשניים. אמזון, למרות כל מאמצי האוטומטיזציה שהיא מפתחת מודאגת ביותר ממחסור בנהגים ובכוח אדם שיוכשר לעבוד בבתי האריזה והשילוח הגדולים שהיא מקימה. אמזון נמצאת בשלבים אחרונים של הקמת כמה "מרכזי הגשמת שינוע" ("Fulfillment Centers") ענקיים. Randall Park למשל באוהיו שמוקם על חורבות קניון ענק שהוקם בשנות ה-60 וננטש לחלוטין בין 2000 ל-2015 (בגלל העזיבה המסיבית של תעשיות הפלדה, הפחם והטקסטיל מארה"ב) עובר, מאז הגיע הנשיא טראמפ, החייאה מדהימה ואמזון מקימה שם מרכז לוגיסטיקה ושילוח ענק על שטחים שרכשה בזול. זו הסיבה שטראמפ זכה בבחירות ההחייאה של Randall Park (כדאי לכם לעיין בעלילה) מסבירה מדוע זכה טראמפ בבחירות. רק שני המרכזים החדשים האלו, שאמזון מקימה באוהיו, יעסיקו עד 2024, למעלה מ-10 אלף עובדים מהסוג שהוזכר. אמזון הזמינה, בתחילת החודש, 20 אלף מסחריות/משאיות ממרצדס ויש לה סיבה לדאגה. תעשיית ההובלה והלוגיסטיקה צריכה לעניין את המשקיע כי כתוצאה ממהפכת הטכנולוגיה היא עוברת שינוי קיצוני שכתוצאה ממנוה תתרחב משמעותית. המעבר לדיגיטאליות, כניסה מסיבית של שחקנים חדשים, שינוי בהרגלי הצריכה ובמודל העסקי הישן מצביעים על צמיחה עתידית חזקה. התהליכים שכופים את השינויים אוטומטיזציה שנכפית על התעשיות בגלל חוסר בעובדים מחד והצמיחה בביקוש מאידך. התעשייה חווה כניסה של רובוטיקה, בינה מלאכותית, למידת מכונה (Machine Learning) ממשק תכנות יישומים (Application Programming Interface) וכמובן המכונית האוטונומית. בנוסף לכל אלו נכנסות לתעשייה הזו חברות ייעוץ רבות בנושא הלוגיסטיקה מה שמקדם את כניסת הטכנולוגיות השונות. שינויים במנהגי המסחר: המסחר ברשת, ה-Ecommerce, דורש שינוי במודלים העסקיים הישנים, כאשר אמזון היא בפועל מקדמת השינויים הגדולה בתעשייה. אמזון בונה את מערכת ההובלה-לוגיסטיקה הייחודית שלה ומאתגרת לפיכך את כל המתחרות. זה מקדם כניסה של יועצים ויצירה של מה שקרוי Third-party logistics. שינויים באמצעי שילוח מטענים: יש למשל מעבר מאניות למטובים עקב יכולתם של מטוסים חדשים לשאת יותר. יש גם מעבר לאוניות בעלות קיבול גבוה יותר שיגרום להורדת מחירים בהמשך התחרות מול מטוסים ורכבות שלא לדבר על שיפור/שיפוץ מערכות התחבורה של כבישים ומסילות. טראמפ: שינויי המיסוי והחקיקה של ממשל טראמפ, במקביל לגידול המהיר של התעשייה גלובלית והצורך בהתאמות וכן הליך קונסולידציה, כמו בכל התעשיות ועל כך הרחבנו מספר פעמים. חברות הלוגיסטיקה המובילות חמשת חברות ההובלה/לוגיסטיקה המובילות בעולם נכון ל-2017 הן: United Parcel Service (סימול UPS) חברת FedEx (סימול FDX) חברת DHL Express, Japan Railways (חברת בת של הדואר הגרמני שנסחר כ-DPW) ו-Union Pacific (סימול:UNP) כאשר מאחוריהן נשרכות עוד כ-50 חברות גדולות, למעלה מ-250 בינוניות וקטנות ומאות רבות של חברות מתמחות למיניהן. הבעיה בבחירת "השקעה מנצחת" בתחום הבעיה הגדולה למשקיע היא, "איך להתייחס לאמזון?". אמזון הקדישה שנים לבניית תשתיות ופלטפורמות להובלה וללוגיסטיקה הקשורה בכך. אם תחליט, כפי שרבים צופים, להשתמש במערכות משלה ולוותר בכך על השירות שכרגע היא מקבלת מענקיות ההובלה, מצבת "החברות המובילות" בתחום ישתנה לחלוטין. החלטה כזו גם תפגע כלכלית במספר לא קטן של חברות בתחום. למרות שגם FDX וגם UPS מבטלות את הסכנה הזו יש הרבה אנליסטים שמאמינים בהתפתחות זו. כל הצעדים שאמזון עושה (הזמנות רכב, מטוסים, בניית מרכזי שילוח וכו') מצביעים שההובלה/לוגיסטיקה היא מרכיב רציני ביותר באסטרטגיה שלה כך שהמשקיע בתחום צריך להביא את אמזון בחשבון. "התרומה" של כניסת אמזון לתעשיית ההובלה יכולה, מצד אחד, להגדיל משמעותית את ההכנסות והרווח של ענקית הרשת ומאידך להכות קשה בהכנסותיהן של ענקיות המשלוח האחרות אשר חלק מהכנסותיהן מגיע מאמזון. סלי ההשקעה שמתמקדים בתחום הם XTN ו-IYT ואלו, כמו כל האחרים שקשורים לתעשייה, אינם כוללים את אמזון ועולה השאלה כאמור, "איך צריך המשקיע המעוניין לנהוג?". לקוראי האנגלית בינכם כדאי להתחיל עם הסקירה, "ההשקעה בהובלת משאות והלוגיסטיקה שקשורה בכך". לקנות סלים וקצת אמזון במקביל המאמר אינו מכוון למשקיע במניות אלא למשקיע הפוטנציאלי שמעוניין להכנס לתעשייה אבל כאן תקבלו תמונה מקיפה של התעשייה ותבינו שאם חברה כאמזון נכנסת אז כל נסיון להשקיע בתעשיית ההובלה/לוגיסטיקה ללא אמזון תהיה טעות. ההחלטה לכן, דעתנו, היא ללכת על אחד הסלים וגם לקנות "קצת" אמזון. אלא שהערכתה הנוכחית של אמזון, מכפיל חזוי של למעלה מ-110 ל-2018 וגם של המניות בשני הסלים, "מפחידות". ראינו אגב, בסוף השבוע, את ג'ף בזוס בבלומברג בראיון עם דייויד רובינשטיין, יו"ר קרלייל ואפשר להבין למה וול סטריט מאוהבת בו. לגבי הסלים אז למרות שהסל Transportation Average (סימול IYT) הוא סל ההובלה/לוגיסטיקה המוביל והגדול (כמיליארד דולר) אנחנו מעדיפים את הסל SPDR S&P Transportation (סימול XTN) וזאת בעיקר בשל מספר החברות שכלולות בו (44 לעומת 22 ב-IYT) ובגלל חלוקת המשקולות. חמשת המניות המובילות ב-IYT שוקלות 43.7% מהתיק כאשר FDX לבדה שוקלת 12.9% ובימים בהם כל כותרת מטופשת יכולה לגדוע אחוזים רבים ממחיר מניה (גם כשהכותרת היא פייק) עדיף המבנה של XTN שכול 22 המניות של IYT כלולות בו אבל במשקלות יחסית זהות, כאשר חמשת המניות המובילות ב-XTN שוקלות 14.9%. שני הסלים דומים בחלוקת האחזקות בין התחומים כאשר הובלה אווירית, הובלה ברכבות והובלה בכלי רכב שוקלות בשניהם 41%, 28% ו-10% בהתאמה. הובלה אווירית אגב נחשבת כחטיבה המובילה של התעשייה, שתלך ותגדיל את נתח האחזקות שלה בתעשייה וזאת בשל היכולות שמעניקה לה מהפכת הטכנולוגיה לצד גורם הזמן. כרגע עדיף לצבור מזומנים הדעה שלנו לגבי העיתוי הנוכחי ידועה, עדיף לנצל את השיאים, לשחרר חלק מהאחזקות ולצבור מזומנים על מנת להיכנס במחירים נוחים יותר. הסלים, לבטח AMZN, מרחפים במחירי שיא כל הזמנים והתקופה בה אנחנו נמצאים כרגע עמוסה בחששות וחוסר וודאות. במצב כזה עולה הסיכוי לתיקון. אלא שעל כך כתבנו בקטע הפתיחה וכיוון שנער הייתי וגם זקנתי אני יודע שכאשר מגיע התיקון דווקא אלו שציפו לו מוכרים אז כל אחד שיעשה לפי תחושות הבטן שלו. ** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
