ג'נט יילן אופטימית: "נגיע למצב של תעסוקה מלאה לקראת סוף שנת 2016"

נגידת הפדרל ריזרב עלתה על הפודיום במסגרת כנס הכלכלנים בניו יורק ואמרה: "אנחנו מחוביים לתמוך בכלכלה המקומית""
דניאל קביליו |
נושאים בכתבה וול סטריט

נגידת הפדרל רירב, ג'נט יילן, סיימה את נאומה בכנס הכלכלנים בניו יורק ושדרה מסר מרגיע לשווקים. יילן אמרה כי לפדרל ריזרב "מחוייבות מתמשכת" לתמוך בהתאוששות הכלכלה ושקובעי המדיניות חוזים כי המשק יגיע לרמת תעסוקה מלאה לקראת סוף 2016.

"במצב של תסוקה מלאה" אמרה יילן "הכלכלה המקומית תהיה החזקה ביותר בעשור האחרון." כאמור, יילן אמרה כי התחזית היא כרגע לשנתיים מהיום "אני חושבת שזהו פרק זמן סביר מאוד".

בנאום אשר היה בסימן שקיפות מלאה של דרכי הפעולה של הפדרל ריזרב, ובמיוחד הדרכים שינקטו על מנת לעודד הכלכלה אמרה יילן כי המשקיעים צריכים לשים לב היטב לאינפלציה במשק ולרמת האבטלה. בהתייחסותה התכוונה הנגידה לקשר שבין שני נתונים אלו לבין המועד להעלאת ריבית.

"ככל שנראה את רמת האינפלציה רחוקה מהיעד אותו הציבו בבנק, וככל שנראה את רמת האבטלה מתרחקת מהיעד ככה יהיה נחוץ זמן נוסף בסביבת ריבית אפסית" אמרה יילן. "הגישה זאת תואמת את הגישה בה אנו דוגלים מזה זמן רב - הרחבה כמותית לעידוד המשק המקומי".

הנגידה אמרה כי בבנק מאוכזבים מקצב ההתאוששות של הכלכלה המקומית והמטרה כעת היא רמת תעסוקה מלאה. עוד אמרה כי האינפלציה כעת במשק היא נמוכה 1% ויש להשיג את היעד של 2%.

יילן חזרה והדגישה כי למרות ששני הנתונים הללו נצבים בראש סדר העדיפויות, הבנק המרכזי בוחר להסתכל על כלל נתוני המאקרו כמכלול. "באמצעותם" אומרת יילן "נבין את מצב הכלכלה ונפעל בהתאם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

זו השנה ה-8 שהשורים שולטים בוול סטריט, והדבר שמסוכן יותר מהתיקון עצמו הוא חוסר המודעות

איתן יונסי |
נושאים בכתבה וול סטריט
בזמן ששוק המניות חגג בשבוע שעבר 8 שנים של עליות שערים, והינו השוק השורי ה-2 באורכו בהיסטוריה, הסיכון לתיקון בשווקים הולך וגדל. אף אחד לא יכול לדעת מתי התיקון יגיע, מה יהיה הטריגר לכך, או כמה עמוק הוא צפוי להיות, אך מה שיותר מסוכן מהתיקון עצמו הוא העובדה שישנם משקיעים רבים שאינם מודעים לסכומים שהם מסכנים. קנדריק וויקמן, מנכ"ל חברת הטכנולוגיה הפיננסית וניתוחי השקעות FinMason, אמר כי "אם מסתכלים על השוק בראייה היסטורית, חווינו בממוצע התרסקות אחת לכל 8 עד 10 שנים, עם שיעור צניחה ממוצע של כ-42%". וויקמן ציין כי על פי סקר risk tolerance, המאפיין את רמת הסיכון בתיק לצרכיו של הלקוח, משקיעים רבים אינם מודעים כלל להשפעה על תיק הנכסים שלהם במקרה ושוק המניות יספוג מכה קשה. לדבריו, רוב המשקיעים אינם מודעים לרמת הסיכון שהתיק שלהם חשוף אליו, וכתוצאה מכך הם מקבלים החלטות שגויות בתזמון הגרוע ביותר, כמו מכירת הנכסים עמוק בתוך התיקון. וויקמן טוען שזו "בעיה חמורה". לדבריו, רוב התגובות של אינדיבידואלים להפסדים שאינם צפויים גרועים בהרבה מהתגובות להפסד שנקלח בחשבון כאפשרי. לפי הסקר, רק 57% מהמשקיעים (אלה עם יועץ השקעות וגם אלה ללא) אמרו כי הם מבינים את המושג "risk tolerance". מבין אותם משקיעים, אלו שעבדו עם יועץ השקעות היו מודעים יותר כאשר 68% מהם ענו כי הם מודעים לחשיפת הסיכון בתיק הנכסים שלהם. יחד עם זאת, עבודה עם יועץ השקעות לא עזר מספיק: רק לכ-27% מהמשקיעים נאמר ע"י יועץ ההשקעות כמה הם מסכנים במידה ושוק המניות יחווה נפילה חדה, כאשר 62% מהם מאמינים כי ההפסד בתיק שלהם יהיה נמוך מהחשיפה שלהם למניות. על פי הסקר, כ-57% מהמשקיעים שעובדים עם יועצי השקעות צפויים להיכנס לפאניקה ולמכור בזמן תיקון. התרחיש הגרוע ביותר צריך להיות מובן מאליו. בניית תיקי השקעות לטווח ארוך מכתיבים שרק אחוז קטן מנכסי התיק יהיו במזומן, ולכן כ-90 עד 95 אחוזים מתיקי ההשקעות חשופים לסיכונים של ירידות בטווח הקצר. משקיעים רבים הרגישו את הכאב הזה במשבר הגדול של 2008, למרות שאלו ששמרו על קור רוח והמשיכו להחזיק בתיק הנכסים שלהם עד לרמות השפל של המשבר, זכו להחזיר את כל הפסדם ואף ליצור רווחים בזמן שמדד ה-S&P 500 עלה כ-171% מאז תחילת 2009. ברנדון קרוסו, דירקטור בחברת Edelman Financial Services אמר כי יועצי ההשקעות שממעיטים בסיכונים הפוטנציאליים עושים טעות. "ככל שהלקוחות יהיו מופתעים יותר, כך לרוב הם יהיו מאוכזבים יותר, וזה מתי שהם מתחילים להגיב באמוציות". קרוסו אמר כי הוא מעדיף לקיין דיון גלוי עם הלקוחות על הסיכון בתיקי ההשקעות שלהם. "אתה עושה לעצמך עוול אם אתה פוסח על סך". גם וויקמן ציין כי חשוב ביותר לקיים דיון גלוי ומזכיר את תקופת השפל הגדול. וויקמן אמר כי "אתה צריך לשאול את הלקוח 'במידה ושוק המניות יקרוס ב-35% האם תתלה את עצמך בארון?' " אם הלקוח עונה כן, אז זהו תפקידו של היועץ להתאים את תיק ההשקעות של הלקוח כך שיפסיד פחות במקרה שתרחיש כזה אכן יקרה. וויקמן הוסיף כי "זהו הלקוח שנוטל עליו עצמו הסיכון, לכן הוא זכאי לדעת את הסיכון שהוא לוקח, ואין דרך טובה יותר להעביר ללקוח את המשמעות מאשר לדבר איתו על מקרי קיצון".