לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

רוכשי בית ביקשו לכפות את העסקה על המוכרים - מה קבעה השופטת?

אחרי שהעסקה התפוצצה עקב דרישת המוכרים לסכום נוסף על רקע עליית מחירי הדיור, טענו הרוכשים כי סעיף בזיכרון הדברים, שלפיו כל צד רשאי לסגת מהעסקה תמורת פיצוי של 100 אלף שקל, הוסתר מהם
עוזי גרסטמן | (10)

בית המשפט המחוזי בלוד דחה באחרונה תביעה לאכיפת עסקת נדל"ן. אחרי ששני הצדדים חתמו על זיכרון דברים והקונים נכנסו לגור בבית כשוכרים בתחילה, דרשו המוכרים סכום משמעותי נוסף מהם, על רקע עליית מחירי הדיור. הקונים סירבו לשלם את הסכום, המשא ומתן ביניהם פוצץ והמוכרים הודיעו שהעסקה מבוטלת. השופטת איריס רבינוביץ ברון קבעה כי המוכרים היו רשאים לדרוש את הסכום הנוסף.

הנתבעים הם בעלי הזכויות בנכס שנמצא במושב חיבת ציון, שהוצע למכירה תמורת 4.3 מיליון שקל. בהמשך ירד המחיר המבוקש ל-4.23 מיליון שקל, במסגרת המשא ומתן שהתנהל עם התובעים - הרוכשים.

בעקבות כך, נפגשו שני הצדדים ביוני 2021 אצל עורך דין כדי לחתום על שני מסמכים: חוזה שכירות שלפיו הרוכשים ייכנסו בינתיים לבית עד השלמת העסקה, וישלמו שכירות בסך 10,000 שקל לחודש על חשבון הסכום שבו ירכשו לבסוף את הנכס; וכן זיכרון דברים שכולל שתי הסכמות מרכזיות: האחת - שכל אחד מהצדדים יפקיד אצל עורך הדין 100 אלף שקל בנאמנות כדמי רצינות; השנייה - שאם המוכרים יסרבו למכור את הבית, הקונים יקבלו את דמי הרצינות, בתוספת 1,500 שקל כפול מספר החודשים שבהם שילמו שכירות.

חצי שנה חלפה, והמוכרים פנו לרוכשים בדרישה שישלמו 400 אלף שקל נוספים על הבית, עקב עליית מחירי הדיור. הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות ועסקת המכר התפוצצה. בעקבות זאת הוגשה התביעה לבית המשפט בפברואר 2022. במסגרת התביעה דרשו הרוכשים לחייב את המוכרים לחתום על ההסכם המקורי.

לטענת הרוכשים, המוכרים הבטיחו שהבית יימכר להם. לדבריהם, הסעיף בזיכרון הדברים שמאפשר לצדדים לחזור בהם בכפוף לתשלום דמי הרצינות הוסתר מהם, והם לא הסכימו לו. עוד לטענתם, המשפט הישראלי תומך בזכות האכיפה, ולכן יש לחייב את המוכרים להשלים את העסקה עמם. לעומתם, טענו המוכרים כי זיכרון הדברים אפשר להם לצאת מהעסקה, והדבר לא הוסתר מהרוכשים, כך שדרישתם להשלמת העסקה חסרת בסיס.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופטת רבינוביץ ברון קבעה כי הצדק עם המוכרים. היא כתבה בהחלטתה כי זיכרון הדברים ברור וכולל מנגנון של פיצוי ולא אכיפה, במקרה של ביטול העסקה על ידי אחד משני הצדדים. כך למשל, העובדה שלפי זיכרון הדברים מגיע לרוכשים לקבל חלק מדמי השכירות שהם שילמו על חשבון הרכישה, לא מתיישבת עם זכות לכאורה שניתנת להם לאכוף את העסקה.

בנוסף, השופטת דחתה את טענת הרוכשים שלפיה הסדר היציאה הוסתר מהם. היא אף ציינה כי עורך הדין שניסח את זיכרון הדברים אישר בעדותו כי הצדדים עברו עליו סעיף אחר סעיף, קראו את אותיות הקטנות, והיו מודעים היטב לאפשרות שאחד הצדדים עשוי לחזור בו מהעסקה.

קיראו עוד ב"משפט"

היא הדגישה כי לא מדובר בהסכם שנחתם בחופזה, ושהרוכשים הבינו היטב על מה הם חותמים. הרוכשת אפילו הודתה בכך שעורך הדין הציג את זיכרון הדברים על מסך, והקריא אותו לשני הצדדים.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חתמו על חוזה בלי להבין. בעייה שלהם (ל"ת)
    דניאל 16/03/2024 15:47
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מומו 16/03/2024 09:43
    הגב לתגובה זו
    איך יכול להיות ששילמו 10K על לגור בבית שאמור להיות שלהם ואבל המוכרים החליטו להעלות את המחיר כי "הפסידו כסף", רק מראה שחוזים במדינה לא שווים כלום.
  • 5.
    ללו 15/03/2024 19:05
    הגב לתגובה זו
    באמת גועל נפש מה יש הייתם צריכים להגיע לידי כך ??? אז אתם רוצים למכור בית מה רק הכסף מדבר ??? ואו גועל נפש לך שופטת יקרה לא משנה הבינו לא הבינו שילמו כסף זה העיקר. צריך לאכוף חוק ברור על עניין שכירות ויוקר מחיה וכל מה שצריך תלמדי הלכה תביני מה שנעשה זה גזל שאסור לעשותו
  • 4.
    רענני ותיק 15/03/2024 19:05
    הגב לתגובה זו
    צדדים המבקשים להתקשר בעסקת מקרקעין, טוב יעשו אם יפנו לעורכי דין מקצועיים בתחום, ויערכו חוזה כדת וכדין. זיכרון דברים הוא מטבעו מסמך שנערך בחיפזון, מבלי שיכסה את כל הנקודות - אך מבחינת החוק הוא מסמך מחייב (כולל שעון המיסוי המתחיל לתקתק).
  • 3.
    הומלס 15/03/2024 18:27
    הגב לתגובה זו
    איזה עורך דין נתן להם לחתום על חוזה מבלי שהמחיר הוא סופי?!
  • איגור 16/03/2024 09:46
    הגב לתגובה זו
    לא קשור למחיר ופי אלה אפשרות לצאת מעיסקה בתשלום פיצויים רק כ-2% מערך הבית , זה לא רציני בדרך כלל זה 10% שבמקרה הזה זה היה 420.000 למה הם חתמו על זה לא ברור לא יודעים לקרוא ???
  • זה התפוצץ לפני שחתמו על חוזה והשופטת צודקת (ל"ת)
    אמונחטאפ 15/03/2024 19:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יעקב ש 15/03/2024 18:17
    הגב לתגובה זו
    הטענות של הרוכשים מגוחכות, והגיע הזמן כבר מזמן שתביעות כאלה יעלו כסף..... יש דין ויש דיין....
  • 1.
    מה שבא לה - ממתי חשובות העובדות בבית משפט ??? (ל"ת)
    כלכלן 15/03/2024 17:55
    הגב לתגובה זו
  • כנראה לא קראת בעיון השופטת צודקת לגמרי (ל"ת)
    אמונחטאפ 15/03/2024 19:51
    הגב לתגובה זו
שופטת בית משפט
צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.

עוזי גרסטמן |

בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.

הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.

למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".

הנאמנת: חוסר תום לב של החייב

ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.

בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.

פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

האם הסכם ממון הוא גם הצוואה?

פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בקריות קבע כי בת זוגו של אדם שהלך לעולמו, עמו חיה במשך 17 שנה, תוכר כידועה בציבור ותירש מחצית המעיזבון שלו, בהתאם לחוק הירושה. השופטת דחתה את הטענות של בנו היחיד של המנוח, שלפיהן הסכם הממון שעליו חתם אביו מולה מהווה צוואה המדירה את בת הזוג, וקבעה כי המסמך אינו יכול לשמש תחליף לצוואה

עוזי גרסטמן |

עבור האשה שניהלה קשר זוגי ארוך שנים עם המנוח, פסק הדין שניתן באחרונה הוא לא רק ניצחון משפטי, אלא גם הכרה במעמדה. השופטת רונית ויצמן מבית המשפט לענייני משפחה בקריות קיבלה את תביעתה להכיר בה כיורשת על פי דין, וקבעה כי היא עמדה במבחנים הנדרשים בסעיף 55 לחוק הירושה. בכך נקבע כי צו הירושה שניתן ביולי 2023 יתוקן, והיא תירש מחצית מהעיזבון ביחד עם בנו של המנוח.

הפרשה החלה לאחר מות בן הזוג שלה במאי 2023, אז ניתן צו ירושה המורה כי בנו הוא היורש היחיד. כחודשיים לאחר מכן פנתה בת הזוג לבית המשפט וטענה כי היתה ידועה בציבור של המנוח במשך 15 שנה לפחות, וכי יש להוסיף אותה כשותפה לירושה. הבן מצדו, הגיש תביעה נגדית, שבה ביקש מבית המשפט להכיר בהסכם הממון שנחתם בין אביו לבת הזוג ב-2007 כצוואה לכל דבר ועניין. לטענתו, מהוראות ההסכם ניתן ללמוד כי אביו התכוון להבטיח כי עיזבונו יעבור אך ורק אליו.

במרכז המחלוקת עמדה השאלה האם הסכם ממון יכול לשמש צוואה. השופטת ויצמן דחתה את הטענה הנחרצת של הבן וקבעה כי אין בסיס משפטי להעניק להסכם מעמד של צוואה. היא ציינה בפסק הדין שפורסם  כי, "המצווה צריך להצהיר בפני העדים שזו צוואתו... והעדים צריכים לאשר באותו מעמד בחתימתם", דבר שלא נעשה במקרה זה. עוד היא הדגישה כי הנתבע לא זימן לעדות את עורכת הדין שערכה את ההסכם, ולא הביא כל ראיה לכך שהמנוח התכוון שההסכם ישמש הוראת ירושה. "המסקנה היחידה המתבקשת היא שהמנוח לא ראה בהסכם הממון את צוואתו", כתבה השופטת בפסק הדין.

"לא ניתן לתת פרשנות עקיפה להסכם הממון"

השופטת דחתה גם את האפשרות לראות בהסכם הממון "הוראה אחרת", השוללת את זכות הירושה של בת הזוג, כפי שניתן לעשות לפי סעיף 55 לחוק הירושה. לדבריה, ההסכם עסק בהפרדה רכושית במהלך החיים המשותפים ובמקרה של פרידה, אך לא כלל הוראות מפורשות בנוגע להורשה. "לא ניתן לתת פרשנות עקיפה להסכם הממון לפיה רצון המנוח היה לנשל את התובעת מעיזבונו", היא פסקה בהכרעתה.

לאחר שנדחתה טענת הבן, פנה בית המשפט לבחון אם התקיימו התנאים להכרה בתובעת כידועה בציבור. השופטת ציינה כי אין מחלוקת שהצדדים ניהלו מערכת יחסים זוגית ארוכת שנים, והזכירה כי כבר בהסכם הממון הצהירו הצדדים על רצונם, "לחיות יחדיו באהבה וברעות ולקיים ביניהם חיי זוגיות מלאים כיחידה משפחתית אחת". עוד היא הוסיפה כי, "לא נטען שהצדדים נפרדו, שלא היתה רציפות בזוגיות, או שהיתה למנוח זוגיות אחרת".