קרקע בבאר שבע במיליון שקל? 165 זכו בהגרלה ויבנו בשכונת הרקפות
המדינה מכרה בשכונה, שנבנתה בסמוך לשכונת הכלניות, קרקע במחירים נמוכים יחסית - שנמכרה עם הוצאות הפיתוח בסכומים של 1-1.5 מיליון שקל. כמה אמור לעלות שם בית ומה הכוכבית שעולה מהמכרז?
קרקע במיליון שקל?
גם הפעם, הקרקעות שווקו במחיר דומה. בשל העובדה שמאות תושבי האזור ובכלל הגיעו הצעות על מספר קרקעות, ולא ניתן לזכות ביותר מקרקע אחת, יוצא שחלק מהקרקעות נמכרו תמורת סכום נמוך מהותית מההצעה הזוכה. רוב הקרקעות, כולל הוצאות פיתוח, נמכרו באזור 1.2 מיליון שקל (המע"מ חל רק על הקרקע, ולכן מדובר בסכום כמעט זהה למכרז הקודם, סביב 1.4 מיליון שקל, אבל היו גם קרקעות שנמכרו סכום של כמיליון שקל, ומטעים במחיר גבוה יותר, סביב 1.5 מיליון ומעלה). גודל המגרשים משתנה, אבל הוא עומד על יותר מ-300 מ"ר ונגמר בקצת יותר מ-600 מ"ר, ולכן גם המחיר משתנה בהתאם. אם ניקח קרקע ממוצעת, שנמכרה ב-1.3 מיליון שקל כולל מע"מ ופיתוח - כ-465 מ"ר - נגלה כי מדובר במחיר זול יחסית לשכונה.
צמודי קרקע לצד מגדלים בבאר שבע (משרד גיורא גור אדריכלים)
חשוב לשים לב כי זכויות הבנייה לא מאפשרות, נכון להיום, בנייה של יחידות דיור נוספות, כך שהקרקע אינה מנוצלת במקרים מסוימים. כבר ראינו בעבר מכרזים שבהם מספר יחידות הדיור היה כפול בשטח כזה, כי הקרקעות ששווקו, בנות 500-800 מ"ר, יועדו לבניית 2 יחידות דיור.
בשכונה הצמודה, הכלניות, שהמחירים אמורים להיות דומים. מגרש של חצי דונם עולה כיום 1.7-1.8 מיליון שקל, כשוילה מוכנה עולה כ-3.7-4 מיליון שקל. במקרה הזה, הזוכים במכרז יוכלו להקים בית, כך על פי ההערכות, במחיר של 3.1-3.5 מיליון שקל (תלוי בשטח).
מה קרה בגבעת שמואל?
במכרז נוסף, בגבעת שמואל, זכתה חברת ברכת הארץ בשטח לבניית 66 יחידות דיור. שימו לב לפערים הגדולים בין ההצעות. החברה הגישה הצעה בגובה 126 מיליון שקל על הקרקע, בעוד שההצעה השנייה והבודדת שהוגשה עמדה על 72 מיליון שקל "בלבד". מחיר השומה עמד על 316 מיליון שקל, כשהוצאות הפיתוח נאמדו בכ-1.977 מיליון שקל. כלומר, מחיר הקרקע והפיתוח היה נמוך ב-76% לעומת מחיר השומה. כלומר, המחיר לקרקע ליח"ד עמד על קצת יותר מ-1.9 מיליון שקל. חשוב לציין כי רמ"י החליטה בסופו של דבר לשווק את הקרקע למרות שמחיר המינימום עמד על 143 מיליון שקל.- 2.עדי באר שבע 10/09/2024 12:23הגב לתגובה זוהלוואי הייתי זוכה לא ידעתי שיש באסה
- 1.בית בבאר שבע במיליון דולר. נשמע סביר סהכ (ל"ת)שניצאל 09/09/2024 13:13הגב לתגובה זו
- אודי 09/09/2024 16:24הגב לתגובה זותא ב3 מיליון דולר?
בנייה. קרדיט: Xמחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.
בנייה. קרדיט: Xמחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.
