פרויקט סטורי נתניה
צילום: א.פריאון ברודנר אדריכלים
מחירי הדירות לאן

כמה עולה דירה במרכז העיר נתניה והאם כדאי לעבור לשכונות החדשות?

המחירים במרכז העיר נתניה, ששינתה את פניה כמעט לחלוטין, שונים בין האזור הצפוני לדרומי - מה הסיבה, למה מרחק של שני קילומטר יכול להכפיל את מחיר הדירה והאם לא שווה לשקול מעבר לשכונות החדשות, ליד הים ובאזור הדרומי בכלל?
איציק יצחקי | (5)

העיר נתניה עברה תמורות רבות תחת ראשת העיר הנוכחית, מרים פיירברג אכר, כאשר אחד האזורים שחוו את השינוי המשמעותי ביותר, הוא מרכז העיר. פיתוח רצועת החוף, שמתחבר למרכז העיר, הפיתוח המואץ של רחוב הרצל והשינויים שעבר השוק הישן ופתיחת השוק החדש, חידשו את האזור לגמרי. מה שבא לידי ביטוי גם במחירי הדירות, שאמנם נותרו הרחק מאחורי האוזרים היקרים, אך התקרבו לממוצע בעיר. 

מחירי הדירות במרכז העיר (בנטרול אזור המלונות במערב, כי לגור בקו הראשון לים זה מחיר שונה לגמרי), נעים בין 24-25 אלף שקל, בהתאם לממוצע בעיר. מרכז העיר הזה מונה דירות מכל הסוגים, החל מאלה שנבנו בשנות השבעים וכאלה באלה שנבנו בשנות התשעים והאלפיים - המוקדמות והמאוחרות. כמעט כל הפרויקטים אינם מרוכזים באזור אחד. הם פרוסים. בדרך כלל, אלה שנמצאים בקו השני והשלישי לקו המלונות יהיו במחיר גבוה יותר.

כשמדברים על פרויקטים חדשים, המחיר אמור לנוע סביב 26-27 אלף שקל למ"ר. הדירות הקטנות יכולות לנוע סביב 27-28 אלף שקל למ"ר. בדרום-מרכז העיר, מחירי פרויקטים חדשים נעים סביב 28-30 אלף שקל. לכאורה, לא אמורים להיות הבדלים בין שני החלקים, אבל יש לזה הסבר הגיוני: דרום מרכז העיר, בניגוד לצפון מרכז העיר, קרוב יותר לשדרות בן גוריון - אם תרצו, הטיילת החדשה של נתניה. הפרויקטים שקמים סמוך לשטח הזה יקרים יותר.

מה המחירים באזורים אחרים?

המחירים באזור הטיילת גבוהים יותר. לא נזכיר את מחירי צמודי הקרקע הגבוהים, משום שהם משתנים מאוד בין הקו הראשון לאחרון ותלויים גם בשטח. אבל בנוגע לדירות רגילות, הם יכולים לנוע סביב 40 אלף שקל למ"ר ובמקרה של אזור המלונות, אם הדירה היא בקו ראשון לים, המחיר יהיה גבוה יותר. כיום, נמכרים בסביבת מלון ווסט לגון דירות בקו ראשון לים ב-6 מיליון שקל. מדובר בדירות 5 חדרים, עם נוף מרהיב, ועדיין - המחירים כאן מתחילים לזלוג לעבר שכונות מסוימות בתל אביב, וזה נראה מוגזם.

גם בעיר ימים המחיר לא זול. המחירים נעים סביב 38-40 אלף שקל למ"ר. הצרפתים קונים, האמריקאים והמקסיקנים מגלים התעניינות, וזה מעלה את הביקוש ואת המחיר. בפרויקט היוקרתי של דמרי, למשל, המחירים נעים בין 5-7 מיליון שקל, תלוי בקומה ובגודל המשתנה של הדירות. הדירות ברחוב נתן יונתן נמכרות סביב המחיר הזה, אבל חלק מהדירות הן בגודל 138 מ"ר ומעלה ומכאן הבנתם גם מדוע המחיר גבוה כל כך.

קריית נורדאו נתניה (Evolve media)

חדש בתוך ישן. 26 אלף שקל למ"ר, מי היה מאמין? קריית נורדאו נתניה (Evolve media)

ברמת פולג, מדרום לעיר ימים, המחירים נמוכים יותר. אפשר למצוא דירות ישנות יותר סביב 28-29 אלף שקל למ"ר, אבל הן לא רואות ים. בפולג, זה תלוי מאוד היכן אתה גר. יש וילות יוקרתיות בקצה השכונה, שמחירן יכול להגיע ל-8-10 מיליון שקל, ויש דירות ישנות יחסית בני עשר פלוס, שאפשר להשיג בפחות מ-3 מיליון שקל.

כלומר, אם יש לכם דירה במרכז העיר, תוכלו להיות "מצמצי דיור" בהקשר של גודל הדירה ולעבור לאזורים אחרים. זה יכול להיות שווה את זה. אזור עיר ימים יקר מדי? תמיד אפשר לקפוץ לשכונת אגמים. המחירים יקרים? עוברים לשכונת האירוסים. אזור דרום-מערב העיר אף פעם לא נגמר.

דרומה ומערבה או צפונה?

הסקוטים והאירים שהיו גודשים מדי שבת את אזור כיכר העצמאות, כבר מזמן לא כאן, חלק מהמסעדות נסגרו בשבת, והיום הניחוח הצרפתי שאופף את מרכז העיר הוביל לא רק לשינוי הסטנדרט, אלא להעלאת מחירים ולכך שהחלק היוקרתי של נתניה, זה שמתחבר לקו החוף, מושך עוד ועוד דרומה ומזרחה. זו גם הסיבה לכך שמרכז העיר דולל - השכונות החדשות שקמו, דוגמת עיר ימים היוקרתית, קריית השרון שקמה בהדרגה והבניינים החדשים סביב אזור נת/600 (ובקרוב גם שכונת פארק הים), הביאו איתה אוכלוסיה אחרת ומשכה את האוכלוסיה האמידה ממרכז העיר לאזורים הדרומיים-מערבים יותר.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

ההתרחבות של העיר לא נבעה מחיבור של שטחים חדשים אליה - אלא מניצול קרקע קיימת. פיירברג-אכר עשתה שימוש נכון בשכונות האלה - היא הפסיקה לחשוב בקטן, בנתה פחות דירות קטנות, ומשכה לעיר קבלנים חזקים שהקימו מגדלי יוקרה. נתניה עברה מעיר בקצה הצפוני של השרון למעצמה - לא רק הצרפתים, אלא גם האמריקאים התחילו להגיע. חגיגה.

כשמתייחסים למרכז העיר, יש תפיסות שונות עבור התושבים. חלק מדברים על הכיכר והאזור שקרוב יותר לחוף, אבל האמת שמרכז העיר מתחיל עוד קודם. אם נוריד את אזור המלונות, שדרת ניצה, ממערב, את פרדס הגדוד וקריית צאנז מצפון (אזור בלו ביי, החלק שהיה מתחבר פעם לחבצלת השרון), את רמת אפרים ונאות הרצל ממזרח, ואת רחוב איתמר בן אב"י מדרום, נקבל שמרכז העיר הוא רחב מאוד ואפשר לחלק אותו לשני אזורים - צפון ודרום, כשרחוב הרצל, זה שיורד מכיוון קניון השרון במזרח ועד כיכר העצמאות במערב, אמור להפריד בין החלקים.

עיר ימים (עיריית נתניה)

יקרה, אולי יקרה מדי. עיר ימים (עיריית נתניה)

 

מה חסר למרכז העיר?

צריך לעשות רגע פאוזה עם המחמאות על התהליך המואץ שעובר על נתניה ולומר את האמת - הניסיון לשקם את השכונות הישנות לא תמיד עלה יפה. רוצה לומר, שינוי שמה של דורה לרמת ידין לא יעשה את השינוי. יש בנתניה שכונות שעוד זקוקות לשיקום ארוך, לשירותי רווחה וחינוך טובים יותר. זה מגיע להם, הרבה יצאו מתוך השכונות האלה והצליחו לצאת ממעגל העוני ולהפוך לאנשי עסקים. ראש העירייה ניסתה בכל כוחה, אבל מדובר בקוסמטיקה. השינוי האמיתי שחל בשכונות האלה הם הפרויקטים החדשים שעוטפים אותם, והביאו הליך פיתוח שגרר את המחירים למעלה. זה לא מספיק.

נתניה קיבלה זריקת מרץ עם המדיניות החדשה, ולמרות שיפוץ השוק, החלקים שעוטפים אותו עדיין מוזנחים בחלקם. העבודה היא רבה וקשה. העובדים הזרים הטילו משך תקופה ארוכה אימה על מרכז העיר, כשהסתובבו באזור השוק. זה הקפיא את המחירים באזורים מסוימים. נתניה הצליחה להשתחרר מחלקם, אבל האזור נשאר בחלקו מוזנח. החלק הצפוני זקוק לעוד שדרוג - ניקיון טוב יותר של הרחובות, סידור המדרכות בחלק מהרחובות ועוד. העבודה אף פעם לא נגמרת - אבל אם עד עכשיו טיפלנו בקוסמטיקה באזור המערבי, הגיע הזמן לטפל בתושבים הוותיקים שלא נטשו את מרכז העיר ונשארו בו כי זה מה שהם רגילים לראות מאז שהקימו כאן משפחות.

צריך לזכור שנתניה נמצאת גם בתהליך התחדשות עירונית, בחלק מהמקרים - די בצדק. יש כל כך אזורים בקו השני והשלישי לים שאפשר להרוס, שסובלים כבר שנים מהזנה (אך לא מסכנת התמוטטות, לא מדובר במבנים מסוכנים). זה קרה ברחוב אנדריוס למשל, קרוב לרחוב שלמה המלך. אפריקה ישראל מכירה היטב את האזורים האלה. שלטים שלה נתלים ברחבי העיר, כל הזמן.

עסקאות אחרונות במרכז העיר צפון:

פרויקט ויצמן N (בבנייה), דירה של 99 מ"ר, 4 חדרים, קומה 1 - 2.57 מיליון שקל.

סוקולוב 20 (בבנייה), 126 מ"ר, 5 חדרים, קומה 6 - 3.15 מיליון שקל.

הרצוג 8-12 נתניה, 125 מ"ר, 5 חדרים, קומה 20 - 3.31 מיליון שקל.

שלמה המלך, 117 מ"ר, 5 חדרים, קומה 1 - 3.33 מיליון שקל.

עסקאות אחרונות במרכז העיר דרום:

איתמר בן אב"י 47, 90 מ"ר, 4 חדרים, קומה 4 - 1.88 מיליון שקל.

רחוב דיזינגוף, 91 מ"ר, 3 חדרים, קומה 20 - 2.95 מיליון שקל.

פרויקט SIA (נבנה ב-2021) - 130 מ"ר, 5 חדרים, קומה 7 - 3.1 מיליון שקל.

דיזנגוף 46, 108 מ"ר, 4.5 חדרים, קומה 2 - 2.5 מיליון שקל.

אברהם שפירא 8, 65 מ"ר, 3 חדרים, קומה 4 - 1.76 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שקשוקה 04/08/2024 15:41
    הגב לתגובה זו
    הילד רוצה אופניים/רכב/ טלפון חדש אבא: רגע נבדוק מה התקציב שלנו האם יש לנו פנוי? עירייה רוצה משרדים חדשים רכבים חדשים לעלות משכורות ולפנק לפנק מקרובים אין בעיה יש תקציב בלי די פשוט מעלים ארנונה מס שילוט מס שמירה שיחנקו כולם העיקר משרדי העייריה יפים וחדשים וחלוקת הגובים ממשיכה
  • 4.
    דוד 04/08/2024 05:37
    הגב לתגובה זו
    טיפשים אלה ששוכרים בנתניה במחירים כאלה
  • 3.
    אדי 01/08/2024 15:19
    הגב לתגובה זו
    שהכי גבוהה בארץ
  • 2.
    ג'ון 01/08/2024 07:02
    הגב לתגובה זו
    לא תמצאו באיזור המרכז שכונה ברמה כזו עם גישה מיידית לחוף הים. זאת הסיבה למחירים הגבוהים.
  • 1.
    נחמה 31/07/2024 17:38
    הגב לתגובה זו
    לחילופין טמטום הצרכנים\ אבל זה מתחבר יחדיו -טמטום וכסף. ולכן אלו המחירים במדינה ללא ראש וללא ממשלה ,עם סיכון תמידי!
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.