UBS: "מחירי הדיור בעולם יורדים בחזרה למחירים של 2020"
רבים וטובים ניסו להסביר במשך שנים את הסיבות הרבות לעליית מחירי הנדל"ן. התחלות בנייה אמרו, המשקיעים אמרו, בסוף מסתבר שכל מה שהיה צריך לעשות זה להעלות את הריבית ואת עלויות המימון כדי לקרר את סקטור הנדל"ן שהיה בתנופה בלתי נגמרת עם חשש לבועתיות מסוימת. אגב, זה לא רק בישראל. על פי מדד בועת הנדל"ן הגלובלי של UBS, הסוקר 25 ערים בעולם, "חוסר האיזון בשוקי הדיור ירד בחדות ברוב העולם, כשרק ציריך וטוקיו נותרו בקטגוריית סיכון בועת הדיור".
איך היו הביצועים של הנדל"ן התל אביבי ביחס לערים האחרות הנסקרות? לפי כותבי המדד "בין 2002 ל-2022, מחירי הבתים בתל אביב שולשו, הצמיחה הגבוהה ביותר מבין כל הערים שניתחנו בדוח זה", כתבו ב-UBS.
"עליית שיעורי המשכנתאות במהלך 2022 שמה קץ פתאומי לבום הנדל"ני. כשצמיחת היקף המשכנתאות ירדה ביותר מחצי מאז השנה שעברה ועליית המחירים הריאליים הייתה שלילית במחצית הראשונה של 2023. הקלה מתונה זו במחירים צפויה להימשך מכיוון שאין סימנים להתאוששות בביקוש ומלאי שלא נמכר נערם בתוך פייליין הבנייה".
עוד קובעים כותבי הדו"ח כי "העלייה העולמית באינפלציה ועליית הריבית בשנתיים האחרונות הובילו לירידה חדה בחוסר האיזון בשוקי הדיור של המרכזים הפיננסיים הגלובליים בממוצע", קבעו. "השנה נותרו רק שתי ערים – ציריך וטוקיו – בקטגוריית סיכון לבועה, לעומת תשע ערים שהיו בסיכון זה לפני שנה. בעבר באזור סיכון הבועות, היו טורונטו, פרנקפורט, מינכן, הונג קונג, ונקובר, אמסטרדם ותל אביב, וכעת כולן נמצאות בטריטוריה של הערכת-יתר של מחירי הדירות (overvalued territory). שוקי הדיור במיאמי, ז'נבה, לוס אנג'לס, לונדון, שטוקהולם, פריז וסידני ממשיכים להיות מוערכים יתר על המידה, ללא שינוי מהשנה הקודמת", הוסיפו.
- UBS: העליות במניות הטכנולוגיה לא נגמרו, ה-AI רק בהתחלה
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדו"ח עולה גם צמיחת מחירי הבתים סבלה מעלייה בעלויות המימון מכיוון ששיעורי המשכנתאות הממוצעים שולשו בערך מאז 2021 ברוב השווקים. עליית המחירים הנומינלית השנתית ב -25 הערים שנבדקו נעצרה לאחר עלייה של 10% לפני שנה.
קלאודיו ספוטלי, ראש תחום הנדל"ן במשרד ההשקעות הראשי ב-UBS Global Wealth Management מוסיף ואומר כי "במונחים מותאמים לאינפלציה, המחירים כיום נמוכים ב-5% אפילו יותר מאשר באמצע שנת 2022. רוב הערים איבדו את עליית המחירים שהושגה במהלך מגיפת הקורונה וכעת הן חוזרות לרמות של אמצע שנת 2020".
- 6.שמואלי 25/09/2023 13:51הגב לתגובה זובמערב המחירים ניקבעים על ידי כח הקניה בלבד אבל אצלינו על ידי הממשלה וזה ההבדל הגדול
- קוקו לא מאילת 26/09/2023 10:36הגב לתגובה זואחרי זה האזרחים טובעים בחובות ומוכרים בתים - מפה הדרך למטה סלולה...
- 5.רון 24/09/2023 17:09הגב לתגובה זוהקרקעות מנוהלות על ידי המדינה, ותוכניות לוקחות 25 שנה לבניה.הכל בסדר בעולם הקומבינה
- 4.פוטנציאל לעליות במחירי הדירות קריית חיים מערבית שדרות (ל"ת)ראובן 21/09/2023 19:15הגב לתגובה זו
- 3.דש 20/09/2023 13:27הגב לתגובה זוגם התל אביבים מבינים לפני שנים רבות שהנדל"ן בישראל מזמן שהוא נמצא בטרטוריה הבועתית וכדי לחזור לשפיות לפחות נסיגה של 35/50% -
- 2.רועירועי 20/09/2023 12:50הגב לתגובה זוקריסה נעימה לכולם לצערי
- 1.שי 20/09/2023 12:45הגב לתגובה זושיאכלו את כל הזרנוק הקבלנים המז האלה
המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.
מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.
אילו ערים נמצאות ברשימה?
ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.
לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.
- זיתוני השיגה רוב במתחם בהרצליה; תקדם פרויקט פינוי בינוי עם 60 דירות
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות.
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
