תל אביב
צילום: מרכז הנדלן

UBS: "מחירי הדיור בעולם יורדים בחזרה למחירים של 2020"

כבר לא בועה? מחירי הנדל"ן בת"א שולשו בין השנים 2002-22, הקצב הגבוה ביותר בעולם – אבל הריבית הגבוהה עצרה את זה
ארז ליבנה | (7)
נושאים בכתבה UBS נדל"ן

רבים וטובים ניסו להסביר במשך שנים את הסיבות הרבות לעליית מחירי הנדל"ן. התחלות בנייה אמרו, המשקיעים אמרו, בסוף מסתבר שכל מה שהיה צריך לעשות זה להעלות את הריבית ואת עלויות המימון כדי לקרר את סקטור הנדל"ן שהיה בתנופה בלתי נגמרת עם חשש לבועתיות מסוימת. אגב, זה לא רק בישראל. על פי מדד בועת הנדל"ן הגלובלי של UBS, הסוקר 25 ערים בעולם, "חוסר האיזון בשוקי הדיור ירד בחדות ברוב העולם, כשרק ציריך וטוקיו נותרו בקטגוריית סיכון בועת הדיור".

 

איך היו הביצועים של הנדל"ן התל אביבי ביחס לערים האחרות הנסקרות? לפי כותבי המדד "בין 2002 ל-2022, מחירי הבתים  בתל אביב שולשו, הצמיחה הגבוהה ביותר מבין כל הערים שניתחנו בדוח זה", כתבו ב-UBS.

"עליית שיעורי המשכנתאות במהלך 2022 שמה קץ פתאומי לבום הנדל"ני. כשצמיחת היקף המשכנתאות ירדה ביותר מחצי מאז השנה שעברה ועליית המחירים הריאליים הייתה שלילית במחצית הראשונה של 2023. הקלה מתונה זו במחירים צפויה להימשך מכיוון שאין סימנים להתאוששות  בביקוש ומלאי שלא נמכר נערם בתוך פייליין הבנייה".

 

עוד קובעים כותבי הדו"ח כי "העלייה העולמית באינפלציה ועליית הריבית בשנתיים האחרונות הובילו לירידה חדה בחוסר האיזון בשוקי הדיור של המרכזים הפיננסיים הגלובליים בממוצע", קבעו. "השנה נותרו רק שתי ערים – ציריך וטוקיו – בקטגוריית סיכון לבועה, לעומת תשע ערים שהיו בסיכון זה לפני שנה. בעבר באזור סיכון הבועות, היו טורונטו, פרנקפורט, מינכן, הונג קונג, ונקובר, אמסטרדם ותל אביב, וכעת כולן נמצאות בטריטוריה של הערכת-יתר של מחירי הדירות (overvalued territory). שוקי הדיור במיאמי, ז'נבה, לוס אנג'לס, לונדון, שטוקהולם, פריז וסידני ממשיכים להיות מוערכים יתר על המידה, ללא שינוי מהשנה הקודמת", הוסיפו.

 

מדו"ח עולה גם צמיחת מחירי הבתים סבלה מעלייה בעלויות המימון מכיוון ששיעורי המשכנתאות הממוצעים שולשו בערך מאז 2021 ברוב השווקים. עליית המחירים הנומינלית השנתית ב -25 הערים שנבדקו נעצרה לאחר עלייה של 10% לפני שנה.

 

קלאודיו ספוטלי, ראש תחום הנדל"ן במשרד ההשקעות הראשי ב-UBS Global Wealth Management מוסיף ואומר כי "במונחים מותאמים לאינפלציה, המחירים כיום נמוכים ב-5% אפילו יותר מאשר באמצע שנת 2022. רוב הערים איבדו את עליית המחירים שהושגה במהלך מגיפת הקורונה וכעת הן חוזרות לרמות של אמצע שנת 2020".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שמואלי 25/09/2023 13:51
    הגב לתגובה זו
    במערב המחירים ניקבעים על ידי כח הקניה בלבד אבל אצלינו על ידי הממשלה וזה ההבדל הגדול
  • קוקו לא מאילת 26/09/2023 10:36
    הגב לתגובה זו
    אחרי זה האזרחים טובעים בחובות ומוכרים בתים - מפה הדרך למטה סלולה...
  • 5.
    רון 24/09/2023 17:09
    הגב לתגובה זו
    הקרקעות מנוהלות על ידי המדינה, ותוכניות לוקחות 25 שנה לבניה.הכל בסדר בעולם הקומבינה
  • 4.
    פוטנציאל לעליות במחירי הדירות קריית חיים מערבית שדרות (ל"ת)
    ראובן 21/09/2023 19:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דש 20/09/2023 13:27
    הגב לתגובה זו
    גם התל אביבים מבינים לפני שנים רבות שהנדל"ן בישראל מזמן שהוא נמצא בטרטוריה הבועתית וכדי לחזור לשפיות לפחות נסיגה של 35/50% -
  • 2.
    רועירועי 20/09/2023 12:50
    הגב לתגובה זו
    קריסה נעימה לכולם לצערי
  • 1.
    שי 20/09/2023 12:45
    הגב לתגובה זו
    שיאכלו את כל הזרנוק הקבלנים המז האלה
דניאל נמרודי,סמנכ"ל נכסים. קרדיט: ראובן קסטרודניאל נמרודי,סמנכ"ל נכסים. קרדיט: ראובן קסטרו

סולל בונה הוא הקבלן המבצע שנבחר לפרויקט בן גוריון ברמלה

הכשרת היישוב בחרה בקבלן לצורך ביצוע שלב א'. היקף ההסכם הוא כ-287 מיליון שקל לבניית 270 דירות חדשות במקום 48 ישנות. הדיירים החלו להתפנות לקראת הריסה והקמת הבניין החדש. לפי ההערכות החברה, הרווח הגולמי הכולל יעמוד על כ-647 מיליון שקל בפרויקט בכללותו שיכלול כ-3 אלף דירות חדשות עם שטחי מסחר ותעסוקה

צלי אהרון |


הכשרת הישוב התחדשות עירונית הכשרה התחדשות -0.47%  מסמנת מציינת שלב די חשוב בפרויקט ההתחדשות העירונית הגדול ברמלה - "מתחם בן גוריון". החברה הודיעה כי חתמה על הסכם עם חברת סולל בונה, שנשלטת בידי חברת שיכון ובינוי שיכון ובינוי -2.77%  , לביצוע שלב א' בפרויקט, בהיקף של כ-287 מיליון שקל בתוספת מע"מ. 

במסגרת השלב הראשון יהרסו 48 דירות ישנות, ובמקומן ייבנו 270 דירות חדשות בשיטת "עד המפתח", כלומר - הקבלן המבצע - במקרה הנוכחי סולל בונה, נותן את שירותי הבנייה מההתחלה ועד לאיכלוס. קרי - עד לטופס 4. ו"עד למפתח". העבודות יארכו עפ"י התחזית של החברות כ-3.5 שנים. בימים אלו הדיירים החלו להתפנות מהמבנים הישנים כדי לפנות מקום להתחלת העבודות. 

מדובר באחד המיזמים הגדולים מהתקופה האחרונה בתחום ההתחדשות העירונית: בסך הכול יכלול הפרויקט כ-3 אלף דירות חדשות, לצד כ-7.5 אלף מ"ר שטחי מסחר וכ-5.6 אלף מ"ר שטחי תעסוקה. המתחם כולו משתרע על פני כ-150 דונם, בין הרחובות יהודה שטיין, שדרות בן גוריון, שדרות דוד רזיאל וא.ס. לוי בעיר, והוא צפוי לשנות את פני השכונה. לפחות במישור המגורים.

הרווח הגולמי הכולל שתרשום הכשרת התחדשות מהפרויקט יעמוד על כ-647 מיליון שקל, כאשר בשלב הראשון לבדו צפוי הרווח הגולמי להגיע לכ-52 מיליון שקל. החברה מדווחת כי עד כה נמכרו בפרויקט 40 דירות בהיקף של כ-93 מיליון שקל, כלומר - דירה ממוצעת ב-2.325 מיליון שקל. חלקה של הכשרת הישוב בפרויקט הוא 65%, במסגרת עסקת שותפות עם מנורה מבטחים. 

הכשרת הישוב מחזיקה כיום צבר של כ-30 אלף דירות בשלבי קידום שונים ברחבי הארץ, מתוכן כ־9,000 צפויות להיות בשלות לשיווק ולביצוע עד 2027. עבור העיר רמלה, מדובר בתנופת בנייה חסרת תקדים, שתוסיף אלפי דירות חדשות ותעניק לתושבים סביבת מגורים מתקדמת יותר, עם חיבור למסחר, תעסוקה ותשתיות עירוניות חדשות.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.