המסמך חושף: ועדות התכנון "תוקעות" 30% מהתכניות. איך יוצאים מזה?
עליית המחירים בישראל בשנה האחרונה גרמה למדינה להתעשת. היא רוצה להוריד מחירים, אבל לא רק דרך הריבית אלא גם דרך הגדלת ההיצע. בדרך, כשמתבוננים על הרפורמה הכוללת שהיא רוצה לעשות בשוק הדיור, קשה להתעלם מהמספרים.
בדיקת ביזפורטל מגלה את המספרים שעומדים מאחורי ועדות התכנון, שפשוט מעכבים פרוייקטים בגלל ביורוקרטיה. טיוטת חוק ההסדרים חושפת למה גלגל השיניים חורק: שימו לב מה קורה בוועדות המחוזיות - שם מאושרות מרבית יחידות הדיור.
בשנת 2021 אושרו בוועדות המחוזיות כ-82 אלף יחידות דיור מתוך כ-108 אלף יחידות דיור שאושרו, בשנת 2022 אושרו כ-106 אלף יחידות דיור מתוך כ-158 אלף יחידות דיור. מניתוח סוג התכניות, עולה כי חלק משמעותי הוא תכניות שוליות הכוללות כמות קטנה של יחידות דיור. בשנה האחרונה, 70 תכניות כללו פחות מ-20 יחידות דיור. המדינה טוענת כי העיסוק בתכניות קטנות פוגע במיקוד הוועדות בתכניות בעלות משמעות לשוק הדיור.
מה היא מציעה בעצם? שתכנית הכוללת תוספת של עד 15 יחידות דיור ועוד 1,500 מ"ר, תהיה בסמכות ועדה מקומית במקום להיתקע על המדפים המאובקים של הוועדה. תכנית הכוללת תוספת של עד 30 יח"ד ועד 3,000 מ"ר למגורים תהיה בסמכות של ועדה מקומית עצמאית. מה יקרה אם זה יתקע? כיום, חוק התכנון והבניה מאפשר לשר הפנים להעביר את סמכויות הועדה המקומית לוועדה המחוזית, כך שאין חשש שלא יהיה ניתן לקדם את התכניות האלה.
- השתלטו על 110 מ"ר מהשטח המשותף - וכעת יישאו במחיר
- היתר רביעי בתוך חודש: הכשרה התחדשות תקים 27 דירות בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל עזבו את זה, סעיף 109 לחוק התכנון והבניה, מחייב כיום את הוועדה המחוזית להכריע בתכנית תוך 18 חודשים ממועד ההגשה, אבל למרות זאת, חושפת טיוטת חוק ההסדרים, כ-30% מהתכניות אינן מוכרעות בזמן. לכן, החוק מאפשר לפנות למזכיר הוועדה המחוזית שיעביר את התכנית לוועדת המשנה של המועצה הארצית.
אבל מה קורה אז? ובכן - שום דבר. הפעם האחרונה שהתכנסה ועדת המשנה לדיון בנושא הזה היתה בשנת 2019. מה קרה קודם? בשנים 2019-2017 הגיעו לוועדה 4 תכניות בלבד. אתם מבינים? התכניות אמורות לזרום אליה, אבל היא לא מתכנסת? תקראו לזה פוליטיקה, תקראו לזה "כוח עליון" - מה זה בכלל משנה? בסוף, צריך לפתור את זה. וזה מה שהמדינה מנסה לעשות. היא רוצה לאפשר מעבר חופשי של תכניות לוועדת המשנה ללא צורך בבקשה של מגיש התכנית. כל תכנית שכוללת מעל 100 יחידות דיור, היא קובעת, תועבר לוועדת המשנה בלי שהיזם יבקש. אוטומטית. היא מאפשרת ליו"ר המועצה הארצית להחליט רק מטעמים מיוחדים שלא להעביר את התכנית.
עד כאן נושא ועדת התכנון. אבל יש עוד דברים שתוקעים את ההיצע. כמו למשל, האצת התכנון בקרקע פרטית. גידול האוכלוסייה בישראל, יחד עם התמעטות משאב הקרקע, מייצרים אתגר. באזור מרכז הארץ, לפי הדוח, חלק לא מבוטל מהקרקעות הפנויות המצויות במרקם העירוני או בסמוך לו, הן בבעלות פרטית. מבחינה תכנונית, אומרת המדינה, יש יתרון בתכנון של מתחמים גדולים הכוללים מספר רב של מגרשים, ולא בתכנון פרטני לכל מגרש. כיום, לפי חוק התכנון והבניה, בתכנון בקרקע פרטית הכוללת ריבוי בעלים, נדרשת הסכמה של לפחות 75% מהבעלים. מאחר ובמקרים רבים מדובר במספר גדול של בעלים, יש קושי בהשגת הרף. לכן המדינה מציעה להפחית את רף ההסכמה לרוב רגיל - 51%. בנוסף, היא מציעה לראות את מי שלא התנגד כמסכים לשינוי. מה זה אומר? שאולי בחלק מהתכניות יספיק רוב של פחות ממחצית. נחמד, לא?
- חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה
- שדה נדל"ן: "השוק הישראלי עוד לא הבין את ה-DNA שלנו, אנחנו גם היזם וגם המבצע"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
אבל יש עוד: לגבי האצת הליכי הרישוי, הליכים ארוכים ביחס למצב הרצוי שדורשים שיפור, המדינה רוצה לקצר את משכי הזמן להוצאת היתרי בניה.
רק בשנה שעברה פורסם דו"ח מבקר המדינה אשר מצביע על משכי הזמן להוצאת היתר: 319 ימים בהיתר ללא הקלות, ו-407 ימים בהיתר הכולל הקלות. בפועל, הוצאת היתר הכולל בניה חדשה למגורים מתארכת במקרים רבים לשנתיים ואף יותר.
התארכות הליכי הרישוי מטילה עומס בירוקרטי רב על היזמים והקבלנים, מעלה את עלויות המימון וכך מהווה גורם נוסף לעליית מחירי הדיור. חוק התכנון והבניה מאפשר מסלול רישוי מקביל למסלול הרגיל, במסגרתו אדריכל שמוסמך כמורשה להיתר יכול לתת היתר בניה במקום רשות הרישוי.
כעת, היא מציעה לתקן את החוק כך שמסלול זה יחול בכל תחומי הרשויות המקומיות, החל מינואר 2024. בנוסף, מוצע לאפשר הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר, אדריכל במקרה הזה, גם עבור הקמת מבני ציבור וכן להעניק לו היתר סמכות או שיקול דעת לכל נושא שמהנדס וועדת מקומית יכול להחליט לגביו.
מה יקרה במקרה כזה? תנו לנו לנחש. המנהדס והאדריאל ינסו להוכיח מי עובד מהר יותר, והקצב יואץ. לא פי 2. אולי פי 3 ואפילו יותר.
המדינה מצאה שישנן רשויות רישוי מקומיות בהן הליך הרישוי מתארך באופן משמעותי יותר ביחס לממוצע. כדי להימנע מעיכוב מימוש של תכניות עם כמות משמעותית של יחידות דיור, המדינה אומר: בואו נסמיך את שר הפנים להכריז על רשות רישוי מקומית שלא ממלאת את תפקידיה במתן היתרי בניה כראוי, ושם ספציפית תתאפשר הוצאת היתר בניה במתחמי בניה הכוללים מעל 40 יח"ד, במסגרת רשות רישוי ארצית שתתבסס על ועדת המשנה של המועצה הארצית ותהווה סמכות רישוי מקבילה. מה עוד נקבע? שלרשות הרישוי הארצית ניתן יהיה גם להעביר בקשות להיתר שעברו שנתיים מקליטתן וטרם אושרו.
- 2.אריק 05/02/2023 14:36הגב לתגובה זובעולם הנאור אדריכל פרויקט הבנייה מגיש וחותם על תכניות הבנים בין שבועיים לחודש יש היתר בנייה. בישראל משום מה קשהה לבעלי השררה בעיריות לשחרר להתקדם. אנחנו האזרחים משלמים ביוקר המחייה ועוד.
- 1.YL 04/02/2023 10:26הגב לתגובה זוהנהלת העיר השקיעה ממון ב תוכנית ש מונעת מ הציבור לממש את תקנת אילת שקד 139 ונראה לי ש ראש העיר והמנכל נחקרים ב מחש גם על נשא זה כמובן היועץ המשפטי מפחד לאשר ש התוכנית שעברה בכנסת חוקית ****הוא לא מוצא זמן**** ומסתתר מתחת לשימלה של האדריכלית החדשה ש קיבלה תוכנית מוגמרת וסביר שאם תשנה גישתה תמצא את עצמה ב לישכת העבודה

חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה
כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים?
משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור - 5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים.
העלמות מס במיליארדים
רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.
ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות.
שוק השכירות מגלגל מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.
- גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלושה מסלולי מיסוי
מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס. במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"
דיור ציבורי (פורום הדיור הציבורי)דיור ציבורי - בישראל זה חלום, באירופה מציאות נגישה
מדיניות של הפקרה? בעוד שהדיור הציבורי בישראל כמעט ולא קיים, בעולם הוא רשת ביטחון חברתית
אלפי משפחות בישראל רק חולמות על קורת גג - במציאות שבה מחירי הדיור מאמירים לשחקים, וכמעט שליש מההכנסה הפנויה של משפחה ממוצעת מושקע בהוצאות מגורים, הדיור הציבורי אמור להיות רשת הביטחון האחרונה עבור האוכלוסיות החלשות ביותר. אולם, עבור אלפי משפחות ישראליות, קורת גג ציבורית נותרה בגדר חלום רחוק.
בעוד שבמדינות רבות בעולם המערבי הדיור הציבורי מהווה מרכיב דומיננטי בשוק הדיור הכולל, בישראל התמונה עגומה למדי. לאורך העשורים האחרונים, מדינת ישראל נקטה במדיניות עקבית של הזנחה והפרטה, שהובילה לצמצום דרמטי של המלאי הקיים ולהחמרת תנאי הזכאות. הפער בין ישראל לעולם בנושא זה מעולם לא היה גדול יותר, והוא מדיר אלפי משפחות נזקקות מהגשמת הזכות הבסיסית לבית.
נכון לסוף שנת 2024, מלאי הדיור הציבורי בישראל עמד על כ-47,143 יחידות דיור בלבד. מספר זה מהווה כ-1.7% מכלל הדירות במדינה. הנתון משקף צניחה של כ-22% בעשור האחרון, מגמה שנמשכת בשל מכירה מואצת של דירות לדיירים הזכאים אל מול רכישה זעומה של דירות חדשות. אל מול המלאי המצומצם, ממתינות בתור הארוך כ-30 אלף משפחות, קשישים ועולים חדשים.
קריטריוני הזכאות מחמירים
בשל המחסור החמור בדירות, הקריטריונים לקבלת דיור ציבורי בישראל הפכו לנוקשים ביותר, והם אינם מעודכנים מזה שנים רבות. זוגות ללא ילדים, למשל, עשויים להיות זכאים לסיוע בשכר דירה, אך לא לדירה ציבורית בפועל.
- דיור ציבורי - למי מגיע; מדריך
- סוכם: מסלול חדש לסיוע מוגדל בשכר דירה לזכאי הדיור הציבורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תנאי הזכאות המרכזיים כוללים:
היעדר בעלות על נכס: המבקשים לא היו מעולם בעלי דירה או חלק מדירה.
מבחני הכנסה ורכוש: יש לעמוד בתקרות הכנסה נמוכות מאוד ובמבחני רכוש מחמירים.
מצב משפחתי ובריאותי: הזכאות ניתנת לרוב רק לאוכלוסיות ספציפיות:
משפחות מרובות ילדים: משפחות עם שלושה ילדים ומעלה.
הורים עצמאיים (חד הוריים): עם שלושה ילדים ומעלה.
קשישים: מקבלי קצבת זקנה עם השלמת הכנסה שאין בבעלותם דירה.
נכים רתוקים לכיסא גלגלים או מקבלי קצבת נכות כללית.
עולים חדשים: זכאות מטופלת דרך משרד העלייה והקליטה ב-15 השנים הראשונות לעלייה.
קריטריונים אלו יוצרים "מלכודת עוני", שכן עלייה קטנה בהכנסה עלולה לשלול זכאות לדירה.
