מניבים שלד פלד
צילום: גל פרידמן

מניבים ריט רכשה 50% משני מבנים בהיקף כולל של 84 מיליון שקל

קרן הריט רכשה 50% ממתחם שלד-פלד בקיסריה, תמורת 71 מיליון שקל, ה-NOI השנתי הצפוי מוערך בכ-8.5 מיליון שקל; בנוסף, החברה רכשה 50% מהאופציה למגרש בפרק תעסוקה נוסף בקיסריה בתמורה ל-13.4 מיליון שקל
דניאל ליברמן | (1)

מניבים ריט 0.37%  רכשה 50% ממתחם שלד-פלד בפארק התעשייה קיסריה ו-50% מאופציה לרכישת מגרש לייזום והקמת מבנה המיועד לתעסוקה ומסחר בסמוך לתחנת רכבת פרדס חנה-קיסריה. וזאת בתמורה ל-71 מיליון שקל, בתוספת מע"מ והוצאות רכישה של כ-5.25 מיליון שקל (בעיקר מס רכישה).

המתחם, הממוקם באזור התעשייה הדרומי בקיסריה, כולל 5 מבנים בשטח בנוי של כ-12,600 מ"ר וכ-170 חניות על גבי חטיבת קרקע בשטח של כ-16 דונם. המתחם משמש לתעשייה, אחסנה ומשרדי הייטק.

המבנים נבנו בשלבים, כשהמבנה החדש האחרון במתחם, בשטח של כ-4,400 מ"ר, אוכלס בשנת 2019 ע"י מספר חברות הייטק. שיעור התפוסה במתחם הינו כ-97%, והוא מושכר ל-19 שוכרים לתקופות שכירות שבין שנה ל-5 שנים, בתוספת אופציות.

 

ה-NOI השנתי הצפוי, בתפוסה מלאה של המתחם, מוערך בכ-8.5 מיליון שקל, ומניבים תהיה זכאית ל-50% מההכנסות.

 

בנוסף החברה רכשה 50% מהאופציה לרכישת מגרש, בשטח של כ-7.6 דונם, הממוקם בפארק התעסוקה העתידי "אילנות"

הפארק יוקם מזרחית לתחנת הרכבת פרדס חנה-קיסריה. מניבים תשלם בתמורה ל-50% מהמגרש סך כולל של כ- 13.4 מיליון שקל (לרבות בגין סיחור האופציה), בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה, ובתוספת הוצאות עסקה של כ-1 מיליון שקל (בעיקר מס רכישה).

 

על גבי המגרש מתכוונת מניבים ליזום במשותף עם המוכרת את SPIRIT - פרויקט חדש, המיועד לתעסוקה ומסחר, בשטח של כ-15 אלף מ"ר עילי בתוספת חניות. ההשקעה הכוללת בהקמה צפויה להסכם בכ-160-200 מיליון שקל, וחלקה של מניבים צפוי לעמוד על 80-100 מיליון שקל. להערכת מניבים, הקמת הפרויקט תחל בתוך כשנתיים וסיומו צפוי בתוך 4-5 שנים.

מניבים צופה שה-NOI מהמתחם, לאחר השכרתו המלאה ועם סיום הקמתו, צפוי לעמוד על 13.5-16 מיליון ש"ח ולהניב לחברה תשואה של 7.5%-9%.

 

עופר אברם, מנכ"ל מניבים קרן הריט החדשה: "אנו שמחים על השותפות עם חברת שלד פלד במתחם, שמאפשרת לנו דריסת רגל בפארק הייטק ותעשיה איכותי ומתקדם. באמצעות הרכישה אנו ממשיכים לנצל את קופת המזומנים של החברה ומגדילים את ה-NOI השנתי של החברה באופן מיידי.

השותפות במגרש להקמת פרויקט SPIRIT הינה הזדמנות  להגדיל את הפורטפוליו של החברה ואת הכנסותיה העתידיות באמצעות פעילות ייזום, המתאפשרת לחברה כחלק מהרגולציה החלה על קרנות הריט. מדובר על יזמות המגלמת בתוכה פוטנציאל רב, לאור אופיו ומיקומו הייחודיים של הפרויקט בצמידות לתחנת הרכבת ובאזור שזוכה לביקושים רבים בקרב חברות הייטק ותעשייה".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    למה מניבים מתומחרת כל כך נמוך ? (ל"ת)
    מוטי 05/01/2022 22:24
    הגב לתגובה זו
דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג. 

דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג.