ארנון פרידמן
צילום: יחצ

קבוצת אשטרום מעלה את מחיר הצעת הרכש לאשדר ל-3.4 שקל למניה

העלאת מחיר הצעת הרכש מגיעה על רקע הזינוק במניית אשדר בכ-30% לאחר פרסום ההצעה הראשונית
ערן סוקול | (3)

קבוצת אשטרום דיווח הערב (א') על עדכון מחיר הצעת הרכש המלאה לכל מניות אשדר המוחזקות על ידי הציבור ל-3.4 שקלים למניה ובתמורה כוללת של כ-157.6 מיליון שקל, המועד האחרון להצעת הרכש נותר ב-8 במרץ. 

כבר בשבוע שעבר, קבוצת אשטרום דיווחה כי תבחן הצעת מחיר גבוה יותר עבור מניות אשדר, אותה היא מעוניינת למחוק מהמסחר, וזאת לאחר שהצעת הרכש אותה פרסמה קודם לכן, לא כללה פרמיה על ההון העצמי. (לכתבה המלאה). 

בהצעת הרכש המלאה של אשטרום, בעלת השליטה באשדר, דובר על רכישת כ-46.3 מיליון מניות, המהוות כ-22.8% מהונה המונפק של החברה וכ-23.2% מזכויות ההצבעה בה, אותם הציעה החברה לרכוש לפי מחיר של 2.675 שקלים. מחיר נמוך מההון העצמי של אשדר, אשר עמד על 2.78 שקלים. אולם החברה דיווחה על חלוקת דיבידנד בהיקף של 0.16 אגורות למניה. מה שהביא את מחיר ההצעה לשקף את שווי ההון העצמי (מכפיל הון 1).

לשם השוואה חברות יזמיות בתחום הנדל"ן נסחרות במחירים גבוהים משמעותית מההון העצמי: חנן מור נסחרת במכפיל הון של 2, דוניץ נסחרת במכפיל הון של 2.4, ופרשקובסקי ב-1.8.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ש.ק. 07/03/2018 12:25
    הגב לתגובה זו
    במקום ללמוד מתשובה שהציע עבור מיילס כימקלים 1500 והפלצנים לא הסכימו ולבסוף הם שמחו לקבל 400 אחרי שמנייה היתה כבר ב200 בכסף של בעלי המניות העלתם ל340
  • 2.
    לץר 04/03/2018 20:18
    הגב לתגובה זו
    לא כמוכם. אנשים קטנים ועלובים. מחזיקים את ציבור המשקיעים שהאמינו בכם בני ערובה בחברת רוטקס. תנו הון עצמי וישו רכש
  • 1.
    רוני 04/03/2018 19:55
    הגב לתגובה זו
    הייתם ממליצים באזור אפריל 2016 בפריצת הדישדוש. מאז היינו מרוויחים לפחות 50%-60% בשנה עד שנה וחצי. רווח מעולה לכל הדעות. עכשיו זה השיא ועם כל הדיבורים יש פה סיכון לא קטן בפרט שהמחזורים קטנים כמו הממוצע ולא הולכים וגדלים לכיוון מעלה. עדיף לא לקנות בכלל...
דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)
הוועידה הכלכלית

"בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"

דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים ורונית שבירו מבעלי קבוצת שבירו בפאנל על שוק הנדל"ן; פרנס: "ההתאוששות בשנה הקרובה תחזיר אותנו לרמה של לפני המלחמה; בשנה שעברה היתה הגירה נטו של 40 אלף איש, 10 אלף דירות ירדו מהביקוש במרכז"

זיו וולף |

ענף הנדלן הישראלי עבר בשנתיים האחרונות רכבת הרים. אחרי ירידות חדות ב־2023, התאוששות ב־2024, ושוב חולשה במכירות ב־2025, מנסים השחקנים המרכזיים בשוק להבין אם מדובר בשינוי מבני או באירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדלן והתשתיות בהשתתפות דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.

אחד ההסברים המפתיעים לירידה בביקושים ב־2024 וב־2025 מגיע מכיוון דמוגרפי. לדברי דן פרנס, יש להניח שבשנים 2024 וכנראה גם 2025 ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שמתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו.

"חלקם זוגות צעירים שלא קנו דירה, חלקם בעלי דירות שהשכירו את דירתם ועזבו. הדירות הללו נמצאות בעיקר בגוש דן ולא בפריפריה, וזו גם הסיבה שבירושלים ובערי הפריפריה הירידה במכירות הייתה מתונה יותר. זהו אירוע נקודתי ולא בסטנדרט חדש, וכבר ב־2026 נראה היפוך מגמה".

"אנחנו מאמינים בשוק הנדל"ן ולא עוצרים פרויקטים. מחזור העסקים בענף ארוך, וכל פרויקט לוקח שנים משלב תכנון ועד אכלוס. לכן, אין היגיון לעצור בניה בגלל האטה זמנית. כל הדירות שנבנה בשנים הבאות יפגשו את הקונה”.

דן פרנס, קרסו נדל
דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן (צילום: שלומי יוסף)


אווירה, חוסר ודאות ובחירות כנקודת מפנה

בריק מצטרף לתחושה שהחודשים האחרונים מצביעים על שינוי כיוון: "בשני החודשים האחרונים ניכרת חזרה משמעותית למשרדי המכירות. הסיפור של השנתיים האחרונות לא היה בעיקר הריבית, אלא הפסיכולוגיה.

חשבון ארנונה
צילום: עיריית הרצליה

מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026

אחרי שהממשלה מנעה התייקרויות, בנימין נתניהו חותם על הרחבת יכולת העיריות להרים את הארנונה. מה צפוי ומה יקרה לארנונה בעיר שלכם?

רן קידר |
נושאים בכתבה ארנונה

תעריפי הארנונה זינקו השנה ב-5.29% – השיעור הגבוה ביותר מזה 17 שנה, בעיקר בעקבות עליית שכר במגזר הציבורי והוצאות מלחמה, אבל ייתכן שהזינוקים יימשכו והשיא יישבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממלא זמנית את תפקיד שר הפנים לאחר פרישת ש"ס מהקואליציה, חתם יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על תוספת דרמטית לקווים המנחים לאישור חריגות ארנונה לשנת 2026.

זו תפנית חדה ממדיניותו של שר הפנים היוצא, משה ארבל, שהכריז במאי על "עצירת קומבינת הארנונה" ולא אישר חריגות גורפות, למעט רשויות בהבראה. כעת, בעיצומו של קמפיין בחירות מקומי, נתניהו נענה לבקשת יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, ומאפשר לרשויות להגיש בקשות חריגות – מהלך שמסמל תמיכה פוליטית ברשויות החזקות.

השינוי הזה מצטרף לעדכון האוטומטי ("הטייס האוטומטי") של 1.6% שייכנס לתוקף בכל הרשויות בינואר, בהתאם למדד המחירים לצרכן. אם יאושרו חלק מהבקשות, העלייה הכוללת עלולה להגיע ל-6.6% בממוצע, ואף יותר בערים מסוימות,  מה שמביא העלייה בשנתיים למעל 11%.

עד כה הוגשו 110 בקשות חריגות מ-96 רשויות מקומיות, רובן כוללות דרישות להעלאות תעריפים. הסכום המצטבר של התוספות הצפויות: מעל 250 מיליון שקל, מתוכם 50 מיליון שקלח ייפלו ישירות על המגזר העסקי - חנויות, משרדים ועסקים קטנים שחלק גדול מהם כבר סופג האטה כלכלית.

הבקשות ייבחנו בשבועיים הקרובים, אז יחליטו נתניהו וסמוטריץ' על האישורים. רשויות עם חובות העולים על 30% מההכנסות יוכלו לבקש העלאות נוספות, כחלק מתוכנית הבראה. זה נועד למנוע קריסה תקציבית, אך עלול להטיל נטל כבד על תושבים בערים חלשות.