מנכ"ל משרד הבינוי: "נדאג שהתחדשות עירונית תיקח 5-6 שנים", מסמן ערים עם פוטנציאל למהפך
משרד הבינוי יחד עם משרד האוצר ומטה הדיור נערכים לחתימת הסכמי גג עם רשויות מקומיות שמטרתם לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית בהיקפים גדולים, כך לפי אשל ארמוני, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס להתחדשות עירונית בבת ים.
לדבריו, "הפוטנציאל העצום להתחדשות עירונית בערים כמו בת ים, חולון , לוד, רמלה , תל אביב , ועוד לא ממומש. הפרויקטים נמשכים לעיתים 14 ו -15 שנים. זה לא ייתכן שזה ייקח כל כך הרבה זמן, ואנחנו כממשלה צריכים לעשות מעשה כשם שנעשה עם הסכמי הגג מול הרשויות. אם הממשלה לא תיתן לרשויות פתרון להתחדשות עירונית, כשם שניתנו להם באמצעות הסכמי הגג עבור הבניה החדשה, ההתחדשות העירונית בארץ לא תתממש. המטרה היא לבחון את החסמים ולאפשר לגורמים בענף לסיים פרויקטים תוך 5 או 6 שנים".
עינת גנון, מנהלת אגף התחדשות עירונית במשרד הבינוי והשיכון, אמרה כי "לצערנו תמ"א 38 ופינוי בינוי הם לא הכלי להיערכות רעידות אדמה בפריפריה. הכלי מחוץ למרכז הוא רק כסף. שום תוספת זכויות בנייה לא תעזור. כבר היום נותנים כספים לחזוק מבנים בפריפריה, בעיקר לדיור ציבורי ואוכלוסיות חלשות אבל זה לא מספיק. הבשורה שלנו שאנחנו מתקנים את החוק - תכניות פינוי בינוי יוכלו לידון בותמ"ל. אנחנו רואים שהמדינה מצליחה, ומתכוונים לאפשר למגזר הפרטי ולא רק למדינה לגשת למסלול המהיר הזה. מקווים שתיקון החוק יעבור במהרה".
ישראל דוד, מ"מ יו״ר איגוד המהנדסים אמר כי "בעקבות דו״ח מבקר המדינה על חוסר ההערכות של מדינת ישראל לרעידות אדמה המציאו את תמ״א 38 כפתרון לחיזוק מבנים קיימים, אבל בפועל מי שעוסק בזה היום בכלל לא מתעניין בחיזוק המבנים אלא רואה את הפוטנציאל הכלכלי. תמא 38 -1 זה אקזיט, שם הכסף נכנס הכי מהר אבל היא מחסלת את הקרקע היקרה באזור המרכז לדורות הבאים ולא נותנת פתרון לחיזוק המבנים. הדיירים בקומות הישנות נשארים עם אותן דירות רקובות ולכן הפתרון הוא פינוי בינוי או תמ״א 38-2 שבה צריך לאשר גם תוספת של 4 ו-6 קומות".
- מחירי הדירות בבת ים - תמונת מצב: כמה עולה דירה ישנה, ומה הפער מול דירות חדשות?
- התחדשות עירונית של 900 דירות יוצאת לדרך במרכז בת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני רואה רק כאוס", אמרה רחל מלכה, מנכ"ל ובעלים מעוז דניאל. לדבריה, "אף אחד לא יודע להסביר את ההחלטות האחרונות של הממשלה. הסיסמאות הן גן עדן אבל היישום הוא גיהנום. אנחנו משקיעים מיליוני שקלים, הממשלה לא. לקח לפרויקט ההתחדשות העירונית הראשון שלי בנווה יהושוע 14 שנה כדי לאכלס אותו. מתייחסים אלינו כאל חזירים, וזה חמור במקום לבוא ולעזור. \תנו גם ליזמים שפועלים ועושים כדי שיוכלו גם לחיות. כרגע הפחד הוא שאתה משקיע עכשיו ומחר זה יכול להיעלם".
אייל הוכמן, יו״ר איגוד חברות תמ״א 38, הוסיף כי "כל מי שעוסק בתחום חייב להיות אופטימי. מדברים על כלכליות ואין ספק שהיא כנראה כלכלית כי יש פרויקטים, אבל תמ"א 38 לא עסקי מספיק. עסק צריך וודאות. בסופו של דבר אנחנו עושים פרדיגמות לפי עסקאות מסוימות, ופתאום משהו משתנה. תקיעת פרויקט עולה כחצי מיליון שקל ולחברה שיש מספר עסקאות זה מאוד בעייתי, וככל שיש לה יותר פרויקטים הקטסטרופה גדולה יותר".
- 1.נתן 10/11/2015 17:28הגב לתגובה זושכונתי, ראו באר יעקב עם שכונת טוניס הישנה שהפכה לסלאמס מבהיל.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.