TV

אושר קירוי נתיבי איילון: כך ייראה הכביש בעתיד - צפו בסרטון

הוועדה המקומית החליטה להמליץ על הקמת הפרויקט בהיקף של 2 מיליארד שקל שישלב פארק ומרכזי ספורט ופנאי
לירן סהר | (16)

משנים את פני תל אביב: הוועדה המקומית הוציאה לדרך את אחד מהמייזמים המוניציפאליים הגדולים בישראל - קירוי נתיבי איילון. המטרה היא ליצור פארק מעל הכביש הסואן אשר ישלב מרכזי ספורט ופנאי, מסלולי אופניים והליכה, שטחים ירוקים, בתי קפה ופעילות מסחרית תומכת ותוך כך ליצור רצף בין מרכז תל אביב למזרחה - לשכונות נחלת יצחק, ביצרון ויד אליהו. 

 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו קיבלה בישיבתה הבוקר (ד') החלטה להמליץ בחיוב בפני הוועדה המחוזית על פרסום הודעה בדבר הכנת תכנית בניין עיר לפי סעיף 77 לחוק התכנון והבנייה אשר תאפשר לבצע את הפרויקט. כמו כן הוחלט על קביעת מגבלות להוצאת היתרי בנייה בתחומה של תכנית זו לפי סעיף 78 לחוק התכנון הבנייה, אשר מטרתן להבטיח את כי כל היתרי הבנייה אשר יינתנו בתחום התכנית, לא יפגעו באפשרות לבצע את הפרויקט.

 

הפרויקט, אשר שטחו עשוי להגיע לכ-240 דונם, ישנה את ליבו של מטרופולין גוש דן והעיר תל אביב-יפו באמצעות יצירת שטח ציבורי חדש ופתוח – על בסיס שטח קיים. נתיבי איילון המוכרים, שהיום חוצים בפועל את תל אביב-יפו לשני חלקים ומהווים מוקד של זיהום אוויר ומטרדי רעש במרכז העיר. על ידי יצירת פארק ירוק נרחב בלב האזור העירוני הגדול בישראל יינתן פתרון למחסור בקרקעות ציבוריות במרכז העיר, יתאפשר איחוי רקמות אורבאניות, שיפור איכות הסביבה באמצעות הפחתת זיהום האוויר ומטרדי הרעש הכבדים במקום ויצירת אזור ידידותי ואטרקטיבי לפעילות עירונית, תוך ניצול מיטבי של הקרקע במוקד המטרופולין.

 

נכון להיום נתיבי איילון מהווים את אחד מעורקי התחבורה הראשיים והמשמעותיים במערך התנועה הארצי. בממוצע עוברים בהם כ-750,000 כלי רכב ביממה והם נחשבים לציר התחבורה העמוס ביותר בארץ, כאשר תנועת הרכבים והרכבות מייצרת מטרד רעש וזיהום אוויר, המשליכים באופן מהותי על שימושי הקרקע במקום.

בהיבט התחבורתי, הקמת הקירוי תתמוך בפיתוח עירוני מוטה תחבורה ציבורית ותאפשר שיפור משמעותי ברמת השירות להולכי רגל, בפרט עבור יוממים העושים שימוש במערכת הסעת ההמונים המרוכזת באזור זה, אשר מצויות בו תחנות רכבת ישראל הגדולות בארץ ואשר היקף המשתמשים בהן צפוי לגדול באופן משמעותי ביותר בשנים הבאות, עם הקמת תחנות הקו האדום של הרכבת הקלה בתוואי הסמוך לנתיבי איילון. הקירוי והמרחב הציבורי הפתוח שיוקם מעליו ישנו את האופן שבו נחווה אזור זה על ידי מאות אלפי התושבים, המועסקים והמבקרים בעיר, בפרט במרכז העסקים הראשי שלה.

 

הפרויקט תואם את תכנית המתאר המופקדת לעיר, אשר במסגרתה סומן קירוי האיילון.

ע"פ התכנית, עבודת התכנון תיערך בשני שלבים מובחנים; בשלב א' הכנת תכנית אב "חזון איילון" ושלב ב'- הכנת תב"ע. לאחר סיום הכנת התכניות הן יובאו לאישור מוסדות התכנון, צפי להבאת תכנית האב לדיון בוועדה המקומית- תחילת שנת 2016.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

הכוונה היא כי הפרויקט ייושם בהדרגה החל מן השנים הקרובות ובמסגרת התכנון צפויה התחלה הדרגתית של ניצול השטחים החדשים שיפיק פרויקט הקירוי לטובת הציבור עד לסיומו. עלות הפרויקט נאמדת בכ-2 מיליארד שקל, ובכך למעשה נחשב לפרויקט המוניציפאלי הגדול בישראל.

 

איתי פנקס, חבר מועצת העיר תל אביב-יפו ויו"ר וועדת ההיגוי לפרויקט קירוי איילון: "תל אביב-יפו מציינת היום ציון דרך תשתיתי, סביבתי ואדריכלי ומתחילה, בפועל, בפרויקט שימשוך בוודאי תשומת לב ארצית ובין-לאומית. רצועת התשתית העמוסה ביותר במזרח התיכון – המורכבת מרכבת, כבישים, צנרת ביוב, ניקוז, חשמל, תקשורת ועוד - תהפוך בעוד מספר שנים לאי ירוק ופורח בלב העיר. מצוקת השטחים הפתוחים מקבלת מענה ייחודי בדמות יצירת שטח חדש על חשבון שטח קיים, תוך צמצום מפגעים סביבתיים קיימים ויצירת שטחים פתוחים לרווחת העיר, תושביה ואורחיה. מעבר להיותו של הקירוי הפרויקט המוניציפלי הגדול בישראל, ואחד השאפתניים בתולדותיה, קירוי איילון יהיה אחד המיזמים התשתיתיים-סביבתיים המרשימים בעולם, וסמל עירוני להתגאות בו".

 

התכנית נערכת ע"י משרד לרמן אדריכלים בע"מ ומחלקת תכנון מזרח באגף תכנון העיר במינהל ההנדסה של עיריית תל אביב-יפו.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מרכזניק 23/07/2015 02:45
    הגב לתגובה זו
    מעין מסלול מהיר בתשלום. הרעיון המוצא יעזור לכמה בעלי נכסים באזור, לא להמוני אנשים שנוסעים שם
  • 9.
    tx; 22/07/2015 17:54
    הגב לתגובה זו
    ב 2 מליארד ש"ח אני הופך את כל הפריפריה לערים בעלות תעסוקה, דיור ותרבות. עוד תקציבים למדינה תל אביב? למה? אנשים מלקקים קצפת כאשר בפריפריה מלקקים דם. כמה אפשר להשקיע במקום אחד? עיני לא צרה ואני בעד פרויקטים גרנדיוזים ומעוררי השראה אבל יש עניינים בוערים הרבה יותר.
  • 8.
    רכבת קלה לא מצליחים אז זה?! אשרי המאמין. (ל"ת)
    חלומות בהספניה 22/07/2015 15:21
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    בזבוז 22/07/2015 15:07
    הגב לתגובה זו
    של מאות אלפי מכוניות
  • טמבל 23/07/2015 00:39
    הגב לתגובה זו
    זה לא שאפשר לבנות אמצעים של זרימת אוויר כמו שיש בכל פאקינג מנהרה מאז ומתמיד אה? איזה אנשים מפגרים יאללה.
  • שלמי 22/07/2015 17:40
    הגב לתגובה זו
    וכנראה לא הייתה בירושלים הרבה זמן.
  • 6.
    הזוי 22/07/2015 15:05
    הגב לתגובה זו
    מי אמר שאין כסף במדינה
  • חגיגה לגנבים בדרג ממשלתי-אתגר אמיתי כמו נט-ע (ל"ת)
    ראיס-פוטין-טיל 400S 22/07/2015 16:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סוף סוף, הגיע הזמן. תושבי תל אביב סבלו מספיק. (ל"ת)
    יוסי 22/07/2015 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משה כהן 22/07/2015 14:34
    הגב לתגובה זו
    רק לי הדברים נראים תמוהים? שכונות שקטות כמו, נחלת יצחק, ביצרון ויד אליהו, יהפכו לאזורים מלאי תחבורה עודפת, זיהום, מחסור בחניה לדיירים. מי נהנה מזה??? כנראה שיש מי שגוזר קופון עלינו - מי זה? מישהו בעירייה? מישהו אחר?
  • 3.
    לא חראם על הכסף? כמה אנשים רעבים אפשר להאכיל בזה... (ל"ת)
    shafik 22/07/2015 14:03
    הגב לתגובה זו
  • ראיס-פוטין-טיל 400S 22/07/2015 16:48
    הגב לתגובה זו
    בכרמל הומלסים צריכים לעשות הזמנה כמו בתור בקופת חולים כללית
  • 2.
    ranr 22/07/2015 13:47
    הגב לתגובה זו
    פרוייקט גרנדיוזי בהחלט. אני מבין איך יופחת הרעש, אינני מבין איך יופחת זיהום האוויר. באיזור המקורה, יצטברו גזי שריפה של הדלקים, ייפלטו דו תחמוצת הפחמן, חלקיקי פיח ומתכות שיתרכזו באיזורים הסמוכים לפתחי ה"מנהרות". כלומר יהיו מי שיהנו מאוויר נקי יחסית ויהיו מי שיסבלו מאוויר מאד מאד מזוהם אלא אם כן יש תכנית ברורה איך האוויר הזה יטוהר. אגב, רצוי היה כי הרכבת תאמץ בלי להמתין, פרוייקט משל עצמה, חישמול הרכבת באיזורים עירוניים ובהמשך, לאורך כל הקווים. פרוייקט שיפחית משמעותית הן את זיהום האוויר והן את הרעש שיוצרים הקטרים.
  • ראיס-פוטין-טיל 400S 22/07/2015 16:50
    הגב לתגובה זו
    למה רק לחייפיאים?גם לנו בגוש דן מגיע לקבל...גוש סרטני.
  • 1.
    המתריע 22/07/2015 13:42
    הגב לתגובה זו
    כמות המזהמים ב"מנהרה" שתיווצר שם תהיה אדירה, לאין שיעור יותר גדולה מתחנת הרכבת מודיעין מרכז המקורה אשר ממש אי אפשר לנשום שם.
  • חוץ ממשרתים בפיקוד העורף.להם יש מסכות עם בקבוקי בוטן... (ל"ת)
    ראיס-פוטין-טיל 400S 22/07/2015 16:51
    הגב לתגובה זו
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

יעקב אטרקצי אאורה נדלן
צילום: ראובן קופצ'ינסקי
ראיון

מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״

יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״

אאורה אאורה 2.11%   העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.

מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.

אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.

במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.

ומה לגבי הצבר?

אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.