"טעות להספיד את שוק המשרדים, המחיר בת"א יזנק בשנים הקרובות"
מי שמסתובב כיום ברחובות מנחם בגין והמסגר בתל אביב לא יכול להתעלם ממספר העגורנים המקימים בימים אלו עשרות מגדלי משרדים בגבהים של עד 50-70 קומות. כלכלנים רבים סבורים שבחמש השנים הקרובות נראה הצפה בשטחי משרדים ברחבי גוש דן וכתוצאה מכך בירידה בשכר הדירה. אילן גיפמן, מנכ"ל חברת אספן גרופ אף אמר בראיון ל-Bizportal כי סביר להניח שחלק מהתב"עות של משרדים יוסבו למגורים בשל היעדר ביקוש.
רינה דגני, מנכ"ל מכון גיאוקרטוגרפיה שוללת דעה זו וטוענת שמספידים את שוק המשרדים מהרב מדיי. למי המכון, ב-5 השנים הקרובות ,תסתיים בנייה של כ-600 אלף מ"ר למשרדים. כלומר, ייבנו כ-125 אלף מ"ר בממוצע שנתי, העונים על הביקוש השנתי ועל הדבקת חלק מהחסר הקיים. מספר המשרדים בתל אביב גדל בשלוש השנים האחרונות בכ-350 משרדים בשנה ויכול לטפס לכ-500 משרדים בשנה, המהווים תוספת שטחים של כ-80,000-120,000 מ"ר בשנה.
הבנייה לא מכסה את הפער שנוצר
דגני טוענת כי אמנם בחמש השנים האחרונות חלה האצה בבנייה של שטחי תעסוקה במחוז, אך אלה עדיין לא מכסים את הפער המצטבר של החסר ,שעומד על כ200,000 מ"ר בתל אביב בלבד ואת תוספת הצורך בשל הביקוש הטבעי שנוצר בעיר כל שנה.
בתרחיש אופטימי אם הכלכלה תמשיך לצמוח ושכר הדירה למשרדים בתל אביב, שעלה לאורך כל השנים, בין 1990-2013, ימשיך לעלות הוא יתייצב בשנת 2017על כ-115 שקל למטר ובשנת 2021 על כ-130 שקל למ"ר, בגמר מלא. שכר הדירה הממוצע היום הוא כ- 90 שקל למ"ר בתל אביב.
בתרחיש של שוק "בנסיגה-בחשש" - תהיה התייצבות עם ירידה, שיכולה להביא לירידת מחיר של עד 10% כלומר, ב 2017-, ינועו דמי השכירות סביב 87 שקל בממוצע למ"ר. אולם בשנת 2021 יכולים דמי השכירות לעלות שוב, אם לא ייבנו מספיק שטחי משרדים.
בגיאוקרטוגרפיה מסבירים כי בתל אביב וברמת גן, עלו משמעותית דמי השכירות בשנים האחרונות לעומת העליות בממוצע הארצי. לגבי בני ברק, הבנייה המסיבית שם לא תמלא את התפקיד שמלאה רמת גן בעבר, בשל הצמידות שלה לתל אביב. "הנגישות למתחם הBBC בבני ברק בנחיתות גבוהה לעומת הנגישות לבורסה ברמת גן. כיוון שבשנים האחרונות כמעט ולא נבנו משרדים חדשים ואיכותיים בתל אביב, התפשרו העסקים על מיקומים מחוץ לתל אביב, אולם בשל הבנייה החדשה צפוי חידוש הביקוש לתל אביב".
"מידת ההצפה לא תהיה חריפה"
לפי תחזית קרן המטבע העולמית לגבי ישראל, צפויה כלכלת ישראל לצמוח, ריאלית, מידי שנה בכ-3%-4%, ב-5 השנים הקרובות. צמיחה כלכלית משמעותה גידול בפעילות העסקית בישראל, שתשליך גם על שוק ההון הישראלי ועל מספר העסקים שצורכים משרדים בישראל בכלל ובתל אביב כמרכז העסקי והפיננסי. לכן, דגני טוענת כי במועד סיום הבנייה הגדולה של משרדים ב-2016 עד 2017, מידת ההצפה של שטחי משרד בתל אביב לא תהיה חריפה כפי שהיא משוערת היום על ידי רבים. "הביקוש החבוי" למשרדים היום ישתחרר ויחזור לשוק.
- 76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט
- עסקת ענק בלב תל אביב: JFrog שוכרת 20 אלף מ"ר מרבוע כחול ב-650 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על...
רק בחמש השנים האחרונות, לדברי דגני, חוזרים לבנות במחוז תל אביב שטחי תעסוקה בהיקף דומה לזה שהיה בסוף שנות ה-90, כלומר, עדיין בשיעור נמוך מהנדרש. בעיר תל אביב ב-5 השנים האחרונות, התחלות הבנייה היו בממוצע שנתי של כ-186,000מ"ר, פחות ממה שהיה בסוף שנות ה- 90: 223,657 מ"ר.
- 3.עסקים מחפשים מתחמי משרדים לא מגדלי יוקרה מפוארים (ל"ת)כדי לצאת מהדירות בעי 16/02/2014 17:28הגב לתגובה זו
- 2.מיצי 16/02/2014 10:45הגב לתגובה זוולכן ביג ומליסרון אצלי בתיק.
- 1.יקר מדי לעסקים 16/02/2014 10:24הגב לתגובה זועסקים בת"א שכרגע שוכרים דירת מגורים לא מסוגלים להרשות לעצמם לעבור למגדל, הרבה מרדי עורכי דין נמצאים בבנייני מגורים ומשלמים מחירי שכירות וארנונה מצחיקים ביחס להכנסתם, למה שיעברו למגדל יקר ?

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט
נתוני הלמ"ס מצביעים על עלייה שנתית של 22% בהתחלות הבנייה, אבל ברבעון השני נרשמה ירידה של 5.5% לעומת תחילת השנה כשבין הערים נרשמים פערים גדולים ותלות גוברת בהתחדשות עירונית - איזה עיר מובילה ומי נשרכת מאחור?
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת שברבעון השני של 2025 החלה בנייתן של 18,553 דירות חדשות, מספר גבוה משמעותית מזה שנרשם בתקופה המקבילה בשנה שעברה עלייה של 42.3%. עם זאת, ביחס לרבעון הראשון של השנה אפשר לראות ירידה של כ-5.5% במספר התחלות הבנייה. במקביל, גמר הבנייה עלה והסתכם ב-14,385 דירות, עלייה של 17.7% לעומת הרבעון הראשון ושל 13.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התמונה הכוללת לשנה החולפת מצביעה על שוק בנייה פעיל יותר, אך לא אחיד בין המחוזות השונים.
פיזור גיאוגרפי ומגמות במחוזות
יש פערים גדולים בין האזורים. מחוזות המרכז ותל אביב הובילו את הפעילות ברבעון השני, עם כמעט מחצית מכלל הדירות החדשות - 4,519 במרכז ו-4,384 בתל אביב. במחוז הדרום החלה בנייתן של 3,984 דירות, שהיוו כ-21% מכלל הפעילות הארצית, והמספרים שם זינקו ב-62% לעומת הרבעון הקודם. לעומת זאת, בצפון ובירושלים חלה האטה משמעותית: ירידה של 55.7% בצפון, 27.1% בירושלים ו-22% בחיפה.
בכל הנוגע להיתרי בנייה, ניתנו ברבעון השני 17,189 היתרים - עלייה קלה של 1.7% לעומת הרבעון הראשון, אך יציבות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הפילוח לפי מחוזות מגלה כי במחוז המרכז חל זינוק של כמעט 40% בהיתרי הבנייה, בעוד שבמחוזות אחרים המגמה הייתה שלילית ירידה של כ-8% בתל אביב ועד 13.9% בירושלים.
התחדשות עירונית מובילה
כ-5,030 התחלות בנייה ברבעון השני היו במסגרת פרויקטי התחדשות עירונית – כ-27% מכלל ההתחלות. מרבית הדירות נבנו במתכונת של הריסה ובנייה מחדש, בעיקר בפרויקטי פינוי-בינוי ותמ"א 38/2, שהיוו כ-81% מהתחלות ההתחדשות. לעומת הרבעון הקודם מדובר בירידה של 7.7%, אך בהשוואה לשנה שעברה עלייה של 31.3%. בנוסף, החלה בנייתן של כ-1,141 דירות כתוספות בנייה לבניינים קיימים, נתון המשקף עלייה של 14.4% לעומת הרבעון הראשון.
- למה משלמים על עבודה שלא בוצעה? הקבלנים דורשים להקפיא את שכר העובדים הזרים
- ירידה בהתחלות הבנייה בשנה האחרונה, כ-60 אלף בלבד: "המחירים יעלו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהסתכלות רחבה על 12 החודשים האחרונים, בין יולי 2024 ליוני 2025, החלו להיבנות 76.5 אלף דירות – עלייה של 22.3% לעומת השנה שקדמה לה. לאחר ניכוי הדירות שנהרסו במסגרת התחדשות עירונית, מדובר ב-70.6 אלף דירות חדשות – עלייה של 23.5%. גם מספר היתרי הבנייה בשנה זו עלה, והסתכם ב-80.4 אלף עלייה של 8.9%.