ברקליס על האירו: "כנראה שהחזקנו בגישה שמרנית מידי בנוגע להתחזקות הדולר"

האירו צלל מול הדולר לשער של 1.386 וקרוב לשפל של שנה מול השקל. בתוך פחות מחודשיים התרסק המטבע בשיעור של 7.5% מול הדולר ו-8.7% מול השקל.
איתי זהוראי |

המסחר שהתנהל בסוף השבוע האחרון במטבע האירופאי נמשך באותה מגמה שאפיינה אותו בשבועות האחרונים - צלילה מהירה מטה. בימים האחרונים שבר האירו את מחסום ה-1.40 מול הדולר וצלל לשפל של חצי שנה כשהוא ננעל בשער של 1.386 דולר. בתוך פחות מחודשיים איבד המטבע כ-7.5% מערכו מול הדולר.

בהתנהלות מול השקל נסחר המטבע במגמה דומה כשמתחילת חודש דצמבר האחרון השלים האירו צלילה של קרוב ל-9% בשערו כשהוא מתקרב במהירות לשפל של שנה. רק לפני פחות מחודשיים החליף המטבע האירופאי ידיים בשער של 5.70 שקל - כשנכון ליום ו' האחרון נסחר המטבע בשער של 5.20 שקל.

בבנק ההשקעות הבריטי, ברקליס קפיטל, לא התעלמו כמובן מההתדרדרות המהירה בשער האירו ומיהרו לעדכן את תחזית שערו לששת החודשים הקרובים. בסקירה שמפרסם היום ברקליס מציינים האנליסטים כי לא העריכו נכון את חולשתה הרבה של יוון ובהתאם לכך עידכנו למטה את השער הצפוי לאירו בטווח הקצר. השער החזוי למטבע ב-3-6 החודשים הבאים נקבע על 1.35 דולר לאירו אשר משקף התחזקות נוספת של הדולר בשיעור של יותר מ-2.5%.

"פתחנו את השנה הנוכחית בציפייה כי הדולר יתחזק מול האירו בשיעור של 5% במחצית הראשונה של 2010 ולאור ההתפתחויות האחרונות בשער החליפין, נראה כי החזקנו בגישה שמרנית מדי לגביו - בהתאם לכך אנו מעדכנים את תחזית שער האירו-דולר לששת החודשים הקרובים", כך מציין דיוויד וו, אנליסט המט"ח של ברקליס קפיטל. יחד עם זאת מדגיש האנליסט כי בצפי השנתי הוא שומר על אותה תחזית לאירו בטווח הארוך שעומדת על שער של 1.45 דולר.

גם הכלכלנים בארץ חולקים את אותן התובנות ביחס לחולשת האירו ובסקירה השבועית שערכה חברת FXCM ישראל, המתמחה במסחר במט"ח, הביעו גם הם את חששותיהם מביצועיו החלשים. ב-FXCM ישראל מסמנים את מצבה הרעוע של יוון כסיבה המרכזית לחולשת האירו. "בעוד שלפנינו שבוע פונדמנטלי עמוס ביותר עבור האירו, לאירועים הללו ניתן להתכונן. לא ניתן לומר את אותו הדבר על הדעיכה במידת האמון בכלכלה האזורית בקרב משקיעים בינלאומיים. קיימות סיבות רבות לפקפק בחוסנו של גוש האירו ובמטבע שלו, אולם הסכנה התקשורתית והפוליטית ביותר הינה ההתנפחות בגרעון התקציבי של יוון".

עוד עולה מסקירת הכלכלנים כי החששות כעת לא מתרכזים אך ורק בכלכלת יוון הבעייתית, אלא גם בכלכלות נוספות באזור אשר עתידות להקרין מחולשתן על המטבע: "אם כלכלת יוון אינה יכולה לעמוד בכללים הנוקשים של האיחוד והמדינות השכנות אינן מספקות סיוע, מישהו ייאלץ לוותר. באם משמעות הדבר היא חילוץ או נטישה של האירו, הצפי עבור המטבע אינו מזהיר. יתר על כן, יוון איננה מדינה האירו היחידה שנתונה בקשיים. אירלנד, ספרד, פורטוגל, איטליה ורבות נוספות מרגישות את המצוקה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.