ברקליס על האירו: "כנראה שהחזקנו בגישה שמרנית מידי בנוגע להתחזקות הדולר"

האירו צלל מול הדולר לשער של 1.386 וקרוב לשפל של שנה מול השקל. בתוך פחות מחודשיים התרסק המטבע בשיעור של 7.5% מול הדולר ו-8.7% מול השקל.
איתי זהוראי |

המסחר שהתנהל בסוף השבוע האחרון במטבע האירופאי נמשך באותה מגמה שאפיינה אותו בשבועות האחרונים - צלילה מהירה מטה. בימים האחרונים שבר האירו את מחסום ה-1.40 מול הדולר וצלל לשפל של חצי שנה כשהוא ננעל בשער של 1.386 דולר. בתוך פחות מחודשיים איבד המטבע כ-7.5% מערכו מול הדולר.

בהתנהלות מול השקל נסחר המטבע במגמה דומה כשמתחילת חודש דצמבר האחרון השלים האירו צלילה של קרוב ל-9% בשערו כשהוא מתקרב במהירות לשפל של שנה. רק לפני פחות מחודשיים החליף המטבע האירופאי ידיים בשער של 5.70 שקל - כשנכון ליום ו' האחרון נסחר המטבע בשער של 5.20 שקל.

בבנק ההשקעות הבריטי, ברקליס קפיטל, לא התעלמו כמובן מההתדרדרות המהירה בשער האירו ומיהרו לעדכן את תחזית שערו לששת החודשים הקרובים. בסקירה שמפרסם היום ברקליס מציינים האנליסטים כי לא העריכו נכון את חולשתה הרבה של יוון ובהתאם לכך עידכנו למטה את השער הצפוי לאירו בטווח הקצר. השער החזוי למטבע ב-3-6 החודשים הבאים נקבע על 1.35 דולר לאירו אשר משקף התחזקות נוספת של הדולר בשיעור של יותר מ-2.5%.

"פתחנו את השנה הנוכחית בציפייה כי הדולר יתחזק מול האירו בשיעור של 5% במחצית הראשונה של 2010 ולאור ההתפתחויות האחרונות בשער החליפין, נראה כי החזקנו בגישה שמרנית מדי לגביו - בהתאם לכך אנו מעדכנים את תחזית שער האירו-דולר לששת החודשים הקרובים", כך מציין דיוויד וו, אנליסט המט"ח של ברקליס קפיטל. יחד עם זאת מדגיש האנליסט כי בצפי השנתי הוא שומר על אותה תחזית לאירו בטווח הארוך שעומדת על שער של 1.45 דולר.

גם הכלכלנים בארץ חולקים את אותן התובנות ביחס לחולשת האירו ובסקירה השבועית שערכה חברת FXCM ישראל, המתמחה במסחר במט"ח, הביעו גם הם את חששותיהם מביצועיו החלשים. ב-FXCM ישראל מסמנים את מצבה הרעוע של יוון כסיבה המרכזית לחולשת האירו. "בעוד שלפנינו שבוע פונדמנטלי עמוס ביותר עבור האירו, לאירועים הללו ניתן להתכונן. לא ניתן לומר את אותו הדבר על הדעיכה במידת האמון בכלכלה האזורית בקרב משקיעים בינלאומיים. קיימות סיבות רבות לפקפק בחוסנו של גוש האירו ובמטבע שלו, אולם הסכנה התקשורתית והפוליטית ביותר הינה ההתנפחות בגרעון התקציבי של יוון".

עוד עולה מסקירת הכלכלנים כי החששות כעת לא מתרכזים אך ורק בכלכלת יוון הבעייתית, אלא גם בכלכלות נוספות באזור אשר עתידות להקרין מחולשתן על המטבע: "אם כלכלת יוון אינה יכולה לעמוד בכללים הנוקשים של האיחוד והמדינות השכנות אינן מספקות סיוע, מישהו ייאלץ לוותר. באם משמעות הדבר היא חילוץ או נטישה של האירו, הצפי עבור המטבע אינו מזהיר. יתר על כן, יוון איננה מדינה האירו היחידה שנתונה בקשיים. אירלנד, ספרד, פורטוגל, איטליה ורבות נוספות מרגישות את המצוקה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות. 

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.