ברקליס על האירו: "כנראה שהחזקנו בגישה שמרנית מידי בנוגע להתחזקות הדולר"

האירו צלל מול הדולר לשער של 1.386 וקרוב לשפל של שנה מול השקל. בתוך פחות מחודשיים התרסק המטבע בשיעור של 7.5% מול הדולר ו-8.7% מול השקל.
איתי זהוראי |

המסחר שהתנהל בסוף השבוע האחרון במטבע האירופאי נמשך באותה מגמה שאפיינה אותו בשבועות האחרונים - צלילה מהירה מטה. בימים האחרונים שבר האירו את מחסום ה-1.40 מול הדולר וצלל לשפל של חצי שנה כשהוא ננעל בשער של 1.386 דולר. בתוך פחות מחודשיים איבד המטבע כ-7.5% מערכו מול הדולר.

בהתנהלות מול השקל נסחר המטבע במגמה דומה כשמתחילת חודש דצמבר האחרון השלים האירו צלילה של קרוב ל-9% בשערו כשהוא מתקרב במהירות לשפל של שנה. רק לפני פחות מחודשיים החליף המטבע האירופאי ידיים בשער של 5.70 שקל - כשנכון ליום ו' האחרון נסחר המטבע בשער של 5.20 שקל.

בבנק ההשקעות הבריטי, ברקליס קפיטל, לא התעלמו כמובן מההתדרדרות המהירה בשער האירו ומיהרו לעדכן את תחזית שערו לששת החודשים הקרובים. בסקירה שמפרסם היום ברקליס מציינים האנליסטים כי לא העריכו נכון את חולשתה הרבה של יוון ובהתאם לכך עידכנו למטה את השער הצפוי לאירו בטווח הקצר. השער החזוי למטבע ב-3-6 החודשים הבאים נקבע על 1.35 דולר לאירו אשר משקף התחזקות נוספת של הדולר בשיעור של יותר מ-2.5%.

"פתחנו את השנה הנוכחית בציפייה כי הדולר יתחזק מול האירו בשיעור של 5% במחצית הראשונה של 2010 ולאור ההתפתחויות האחרונות בשער החליפין, נראה כי החזקנו בגישה שמרנית מדי לגביו - בהתאם לכך אנו מעדכנים את תחזית שער האירו-דולר לששת החודשים הקרובים", כך מציין דיוויד וו, אנליסט המט"ח של ברקליס קפיטל. יחד עם זאת מדגיש האנליסט כי בצפי השנתי הוא שומר על אותה תחזית לאירו בטווח הארוך שעומדת על שער של 1.45 דולר.

גם הכלכלנים בארץ חולקים את אותן התובנות ביחס לחולשת האירו ובסקירה השבועית שערכה חברת FXCM ישראל, המתמחה במסחר במט"ח, הביעו גם הם את חששותיהם מביצועיו החלשים. ב-FXCM ישראל מסמנים את מצבה הרעוע של יוון כסיבה המרכזית לחולשת האירו. "בעוד שלפנינו שבוע פונדמנטלי עמוס ביותר עבור האירו, לאירועים הללו ניתן להתכונן. לא ניתן לומר את אותו הדבר על הדעיכה במידת האמון בכלכלה האזורית בקרב משקיעים בינלאומיים. קיימות סיבות רבות לפקפק בחוסנו של גוש האירו ובמטבע שלו, אולם הסכנה התקשורתית והפוליטית ביותר הינה ההתנפחות בגרעון התקציבי של יוון".

עוד עולה מסקירת הכלכלנים כי החששות כעת לא מתרכזים אך ורק בכלכלת יוון הבעייתית, אלא גם בכלכלות נוספות באזור אשר עתידות להקרין מחולשתן על המטבע: "אם כלכלת יוון אינה יכולה לעמוד בכללים הנוקשים של האיחוד והמדינות השכנות אינן מספקות סיוע, מישהו ייאלץ לוותר. באם משמעות הדבר היא חילוץ או נטישה של האירו, הצפי עבור המטבע אינו מזהיר. יתר על כן, יוון איננה מדינה האירו היחידה שנתונה בקשיים. אירלנד, ספרד, פורטוגל, איטליה ורבות נוספות מרגישות את המצוקה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.