הדולר היציג זינק: "התיקון יכול להרים את הדולר לסביבות 3.9 שקלים בטווח הקצר"

כך אומר פעיל בשוק המט"ח בשיחה עם Bizportal. המטבע האמריקני משלים עלייה של 1.5% ב-3 ימים. האירו התחזק ב-0.18% לרמה של 5.528 ש'
קובי ישעיהו |

הדולר המשיך היום להתחזק מול השקל, במקביל לחולשה בבורסות מסביב לעולם. בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציב בעליה של 0.97% לרמה של 3.745 שקלים. האירו התחזק ב-0.18% לרמה של 5.528 שקלים. בעולם נסחר כעת הדולר היציבות מול האירו, סביב רמה של 1.48 דולרים לאירו.

"התיקון הזה היה צפוי, ולו רק בגלל הפסימיות העמוקה לגבי הדולר כמעט בקרב כל השחקנים בעולם בתקופה האחרונה, והוא יכול להרים את הדולר לסביבות 3.90 שקלים בטווח הקרוב". כך אומר פעיל בשוק המט"ח בשיחה עם Bizportal.

הראלי בדולר עשוי להימשך "זמן מה" בעוד שוקי המניות והסחורות ירדו, אמר ג'ים רוג'רס, יו"ר חברת ההשקעות רוג'רס הולדינגס. "כולם פסימיים לגבי הדולר", רוג'רס אמר בראיון מצולם לבלומברג. "כאשר כולם נמצאים באותו צד של הסירה, אתה יודע מה אתה צריך לעשות. אנחנו עשויים לראות ראלי בדולר, ירידה במחירי הסחורות או מחירי המניות, למשך זמן מה".

מדיניות רכישת דולרים של בנק ישראל מסכנת את ערך רזרבות המדינה במט"ח ומסבסדת את הייצוא ללא צורך, קובע נייר עמדה שפורסם היום (ד') ע"י מכון ירושלים לחקר שווקים. "בעבר שימש לנו הדולר כמקלט בפני אינפלציה, אולם היום בנקים מרכזיים בכל העולם משתדלים לצמצם את חשיפתם לדולר, ורק ישראל פועלת להגדיל את חשיפתה אליו", אומר בועז ארד, מנתח מדיניות במכון ירושלים לחקר שווקים, אשר כתב את נייר העמדה. לכתבה על הדוח של מכון ירושלים

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, מציין הבוקר כי הירידה במדד אמון הציבור בארצות הברית, לחובתה נזקפה התפנית השלילית בהתנהלות שוק המניות בארה"ב אתמול, שהשפיעה בתורה על המסחר בשוקי המניות באסיה הבוקר, לא הייתה צריכה להפתיע, הגם שההערכות המוקדמות היו גבוהות יותר.

המדד שפורסם אתמול חושב על ידי מכון המחקר Conference Board, שדיווח על כך שהירידה שהתחדשה בחודש ספטמבר, נמשכה באוקטובר. כמו כן הודגש שהירידה פקדה הן את מדד המשנה, הבוחן את הסנטימנט הנוכחי (מדד זה כרה למעשה תחתית בת 26 שנים), והן את מדד המשנה, הבוחן את הערכות משקי הבית לגבי מחצית השנה הקרובה. לדברי מחבריו, חששות תעסוקתיים נמצאים בבסיס הירידה במדד.

אולם, בצד מדד זה מחושבים, בארצות הברית, שני מדדים דומים נוספים, האחד על ידי אוניברסיטת מישיגן והאחר על ידי IBD/TIPP (מדד המכונה מדד האופטימיות). מדד האופטימיות, אגב, מפורסם כשבועיים ימים לפני מדד Conference Board ומהווה אינדיקציה מקדימה עבורו. בחינת נתוני המדדים הללו מצביעה גם כן על התחדשות הירידה, אומר מנחם. .

"כעת נראה, שהנסיגה בהלך הרוח של משקי הבית בארצות הברית אכן נבלמה, בהשראת הנתונים הכלכליים שהשתפרו והעליות המרשימות בשוקי ההון. אולם, זה שנה ומחצית השנה נרשם דשדוש ועדיין לא ניתן להצביע על תחילתה של התרחבות בת קיימא. יהיה, להערכתנו, צורך בנתונים כלכליים נוספים, שיצביע על התקדמות כלכלית נוספת, כדי לגרום לכך".

נתוני אשראי הצרכנים בארה"ב, המהווים אף הם אינדיקציה להלך הרוח של האזרחים, אכן מלמדים שהצרכן האמריקאי עדיין לא נערך לקפיצת מדרגה בהוצאותיו. נהפוך הוא: בחודש אוגוסט, האחרון לגביו התפרסמו נתונים, אשראי זה הצטמצם ב-12 מיליארד דולר, בהשוואה להערכות שיקטן ב-7 מיליארד דולר בלבד, ובהמשך לירידה בת 22 מיליארד דולר בחודש יולי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה. 

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?

שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה

צלי אהרון |

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים. 

אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.

החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא. 

מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה.  מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.  


אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".