יום תנודתי במט"ח: הדולר פתח בירידות עבר לעליות וסגר ללא שינוי

האירו נקבע כמעט ללא שינוי, לאחר שמוקדם יותר התהפכה המגמה בעולם והמטבע האירופאי נחלש מול הדולר
קובי ישעיהו |

שבוע המסחר בשוק המטבעות המקומי והעולמי נפתח הבוקר תוך החלשות של הדולר מול השקל והאירו, אך בשעות האחרונות עבר הדולר להתחזקות ולבסוף נקבע שערו היציג ללא שינוי.

הבוקר התעורר המסחר העולמי במניות על רקע רוחות האופטימיות הנושבות מסין שם דווח כי מגזר הייצור הציג צמיחה בחודש אפריל לאחר 9 חודשים של התכווצות. העליות באסיה נמשכות כעת באירופה וצפויות להימשך גם בוול סטריט, ע"פ המסחר בחוזים העתידיים.

השבוע יתפרסמו מספר נתונים כלכליים משמעותיים כשבראש הרשימה: החלטות הריבית באוסטרליה, בריטניה וגוש האירו (לפי הסדר הזה), ונתוני התעסוקה החודשיים בארה"ב בסוף השבוע. נתון התעסוקה בארה"ב ימשוך ביום שישי, כרגיל, את מירב תשומת הלב בעיקר לנוכח ההערכות שהמספרים בחודש אפריל יראו לאחר תקופת זמן ממושכת שיפור ביחס לחודש קודם.

בסופו של יום הדולר נותר ללא שינוי ושערו היציג נקבע על 4.161 שקלים. האירו סגר בירידה קלה של 0.02% ובשער של 5.518 שקלים. במסחר בעולם מתחזק הדולר מול האירו בשיעור של 0.26% לשער של 1.32 דולר לאירו. היין היפני נחלש בשיעור של 0.11% לרמה של 99.37 יין לדולר.

איזיפורקס: תרחיש העלייה של הדולר ביחס לשקל עומד למבחן

כלכלני איזיפורקס אומרים בסקירתם השבועית כי הדולר לא הצליח לחצות את רף ה-4.25 ותרחיש העלייה של הדולר ביחס לשקל עומד למבחן. מהבחינה הטכנית, חשוב לציין שתי תופעות משלימות. האחת היא החלשות הדולר מול האירו והליש"ט והשנייה היא החלשות הדולר מול תל אביב 25.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא. 

הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל. 

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

בנייה בירושלים. קרדיט: רשתותת חברתיותבנייה בירושלים. קרדיט: רשתותת חברתיות

מחירי הדירות בירושלים בשיא כל הזמנים - הכיצד?

בעוד שבתל אביב ובמרכז נרשמת נסיגה במחירי הדירות, ירושלים ממשיכה ללכת נגד הזרם. נתוני הלמ"ס מצביעים על זינוק חד במחירים לרמות שיא - פער שגדל והולך מהממוצע הארצי, ושוק שפועל לפי כללים שונים. שילוב של ביקוש גבוה מצד האוכלוסייה החרדית, עלייה מחו"ל והיצע קרקעות מוגבל יוצר מציאות שבה הבירה מתרחקת משאר המדינה

עוזי גרסטמן |

שוק הדיור בירושלים מציג בשנה האחרונה תמונה חריגה בנוף הישראלי. בזמן שבאזורים רבים בארץ מורגשת בלימה, ולעתים אף ירידה במחירי הדירות, בבירה נרשמת מגמה הפוכה לחלוטין. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מדד מחירי הדירות בירושלים הגיע לרמה של 579.4 נקודות - הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה אי פעם. מדובר בשיא היסטורי שממחיש עד כמה השוק המקומי חזק, גם בתקופה של ריבית גבוהה ואי־ודאות כלכלית.

בשנה האחרונה בלבד זינקו מחירי הדירות בירושלים ב-6.4%. לשם השוואה, בממוצע הארצי נרשמה עלייה מתונה של 0.8% בלבד. המשמעות היא פער של כמעט שש נקודות אחוז בין ירושלים לשאר המדינה - פער שמתרחב והולך. בעוד שבתל אביב נרשמות ירידות מחירים, בעיקר בדירות יד שנייה ובשכונות מסוימות, בירושלים העליות נמשכות כמעט ללא הפסקה.


קריאה מעניינת - מחירי הדירות בת"א בצניחה - על ההמשך ועל הפיל שבחדר

גם מבט קצר על החודשים האחרונים מחזק את התמונה המשתקפת בעיר הבירה. מתחילת 2025 רשמה ירושלים שמונה חודשי עלייה מתוך תשעה, עם עלייה מצטברת של 2.8% מאז ינואר. הנתונים האלה בולטים בייחוד על רקע הקיפאון היחסי שמאפיין אזורים אחרים, שבהם הקונים נזהרים יותר והעסקות מתמעטות. התמונה מתחדדת עוד יותר כשמסתכלים על הטווח הארוך. בחמש השנים האחרונות עלו מחירי הדירות בירושלים בכ-42%. מדובר בעלייה שנתית ממוצעת של כ-7.3% - קצב שגבוה באופן משמעותי מהממוצע הארצי. כלומר מי שרכש דירה בירושלים לפני חמש שנים, ראה את שוויה מזנק בעשרות אחוזים - גם בתקופות שבהן שוק הדיור הארצי חווה טלטלות.

אחד ההסברים המרכזיים לביקוש הגבוה טמון במבנה הדמוגרפי של העיר. ירושלים היא עיר עם אוכלוסייה גדלה והולכת, ובמיוחד עם מגזר חרדי גדול, שמתאפיין במשפחות מרובות ילדים ובצורך מתמיד בדירות. עבור משפחות רבות במגזר החרדי, המגורים בירושלים אינם רק בחירה כלכלית אלא גם ערכית וקהילתית. הרצון להישאר בסמוך למוסדות חינוך, קהילות ובתי כנסת מייצר ביקוש קשיח, שמושפע פחות משינויים בריבית או ממחזורי שוק.