הדולר נפל לרמה של 3.755 שקלים: "הורדת הריבית מעידה על עומק המשבר בארה"ב"
הדולר ממשיך היום את מגמה ההחלשות של הימים האחרונים ונסחר בשעה זו בירידה חדה, זאת לאור הורדת הריבית החדה אמש בארה"ב, התחזיות בשוק עמדו על הפחתה של 0.5% אבל ברננקי היה אגרסיבי יותר והפחית את הריבית בשיעור של 0.75% והעמיד את הריבית ברמה של 0.25% - שפל היסטורי.
רון אייכל, הכלכלן הראשי של מיטב, התייחס הבוקר למצב הדולר-שקל ואמר כי "פער הריביות רק הולך וגדל, ברננקי מפחית בקצב מהיר ובארץ אנחנו פשוט לא עומדים בקצב. בזמן שבישראל הריבית עומדת על 2.5%, הריבית בארה"ב עומדת על 0.25% וצריך לזכור שזו הריבית הגבוהה, כלומר זה יכול גם להיות 0%. הפער הזה מפעיל לחץ כבד על הדולר וזאת בשעה שלישראל אין גירעון במאזן התשלומים או דבר אחר שעלול לגרור פיחות כך שאנחנו בעיקר נשארים עם פער הריביות".
בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את שערו היציג של הדולר בירידה של 2% לרמה של 3.755 שקלים לאחר שקודם לכן "ביקר" ברמה של 3.73 שקלים. האירו רשם עליה של 0.8% לרמה של 5.276 שקלים. בעולם מתחזק האירו לרמה של 1.402 דולר והיין היפני מתחזק ב-0.3% לרמה של 88 יין לדולר.
שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס, התייחס בשיחה עם bizportal למצבו של המטבע האמריקני מול השקל הישראלי ובכלל. "פישר צריך לחתוך בריבית כבר עכשיו ואני מאמין שהוא יעשה זאת בימים הקרובים". בתשובה לשאלה - האם פישר לא היה אגרסיבי מספיק ונתן לפער הריביות להיפתח ולשקל להיחלש? אמר מעוז, כי "פישר פעל בסדר גמור בחודשים האחרונים. הוא לא היה צריך לחתוך את הריבית באופן חד או מהיר יותר. הכלכלה הישראלית נמצאת במצב טוב יותר מזו האמריקנית ולכן לא היה צורך בהפחתות דוגמת אלו שנעשו בארה"ב". עם זאת, מעוז סבור כי פישר צריך להפחית את הריבית בשיעור של 0.5% ולאחר מכן אפילו להוריד את הריבית מתחת לרמה של 2%.
איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר בבנק ירושלים, אמר בשיחה עם Bizportal, כי "אני עדיין חושב שהתרסקות הדולר היא במסגרת תיקון טכני, הדולר עדיין יכול לרדת בעוד 1-1.5 אחוז, בכפוף להתרחשויות בחו"ל. אבל אם האירו יפרוץ את רמת ה-1.42 דולר כלפי מעלה אז כל התחזית שלי תשתנה וכנראה שבמקרה כזה ייקח לדולר הרבה יותר זמן להתאושש ולחזור לטפס מול המטבעות המרכזיים וגם מול השקל".
לדברי גיורא סרצ'נסקי, מנכ"ל ישיר בית השקעות:" ברמת העיקרון הורדת הריבית זכתה להדים חיוביים כאשר השווקים עלו בצורה חדה. יחד עם זאת, חשוב להבין שהורדה זו מעידה על עומק המשבר והיא נועדה לסייע בצמצומו. ריבית ברמה של 0.25% לא היתה עד כה בארה"ב ואין ספק כי נקיטת צעד דרמטי זה בוצע נוכח נתוני מאקרו קשים: ירידה של 1.7% במדד המחירים לצרכן במשק האמריקני ורמות אבטלה שלא היו כמותן ב-15 השנים האחרונות. למעשה כל אלה מעידים על הימצאותו של המשק האמריקאי במשבר עמוק. יש לציין כי ההשפעה של הורדת הריבית לוקחת זמן רב ולמעשה העליות שראינו אתמול הם בגדר תיקון בלבד".
לגבי המסחר דולר-שקל מוסיף סרצ'נסקי, כי "יתכן שבימים הקרובים, בשל הורדת הריבית, נראה ירידה בשער הדולר, אך אני סבור כי בתקופת משבר הדולר מהווה השקעה נכונה ומעריך כי הוא יחצה את רף ה- 4 שקל לדולר".
הריבית בארה"ב נחתכת
אחרי יומיים של ישיבות בוועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב
הודעת ה'פד' התעכבה בצורה לא צפויה למשך מספר דקות, אולם בסיומן התבשרנו כי הריבית בארה"ב קובעה על שער היסטורי וכי הבנק המרכזי צפוי להמשיך ולשמור על רמה זאת למשך "תקופת מה" וזאת בזמן שהוא מתכוון להרחיב את הזרמת הכספים למערכת הפיננסית במטרה לייצב את הכלכלה. ההחלטה התקבלה פה אחד והמהלך האגרסיבי היה צפוי לאור המשבר המתמשך בכלכלה העולמית.
אנליסטים: הדולר בבעיה
"בשבוע שעבר מכרנו דולרים מול האירו ומול הדולר האוסטרלי. ייתכן שעכשיו עוד נחזק את הפוזיציות האלה. הפדרל ריזרב בבעיה כי כלי הנשק שברשותו ללחימה במשבר הולכים ומתמעטים ולכן הלחץ על הדולר צפוי להימשך בעתיד הקרוב", אמר לבלומברג אקירה טאקיי, מנהל השקעות בטוקיו.
"הפדרל ריזרב בעצם אומר שכרגע אספקת נזילות לשווקים ולכלכלה היא בעדיפות ראשונה והדולר בעדיפות שניה או שלישית. כל עוד החלשות הדולר היא הדרגתית ולא במכה אחת, לא תהיה בעיה משמעותית מההיבט של תשואות או אינפלציה".
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- 305 מיליון שקל כבר שולמו: תל אביב מובילה בתביעות לנזקי מלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
