מה זה "אגד קרנות" והאם הן עדיפות על פני קרנות מעורבות?
בשנתיים האחרונות נוצרה קטגוריה חדשה בשוק קרנות הנאמנות המכונה "אגד קרנות". מדובר בקרן שאינה מנהלת את ההשקעות באופן ישיר, אלא משקיעה בקרנות אחרות של אותו בית השקעות ביחס שנקבע מראש. לדוגמה, אם בית ההשקעות מסוים מקים קרן שהיא אגד קרנות עד 30% מניות, הוא ישקיע 70% לפחות מנכסי הקרן בקרנות האגחיות ועד 30% מנכסי הקרן בקרנות המנייתיות של אותו בית השקעות עצמו. האסטרטגיה דומה במקצת לקרנות המשולבות 70\30, אלא שבמקום שמנהל הקרן ישקיע ישירות באגחים ובמניות הוא מסתמך על קרנות אחרות שיבצעו את אלוקציית הנכסים. היתרון התיאורטי הוא שקרן יותר ממוקדת אמורה להצליח יותר בתחום התמחותה מקרן מפוזרת יותר. לכן אולי עדיף להשקיע 30% מהנכסים בקרן שמשקיעה במניות ב-100% ו-70% בקרן שמשקיעה באג"ח ב-100%, מאשר להשקיע 100% מהנכסים בקרן שצריכה לחלק את מאמציה בין מניות ואג"ח. האם זה באמת עובד?
>>> מדור קרנות הנאמנות של ביזפורטל
על פי חוק, לקרנות אלו אסור לגבות דמי ניהול נוספים, שכן המשקיע כבר משלם את דמי הניהול לקרנות אותן בחר מנהל הקרן, לכן השכבה הנוספת לא מזכה את בית ההשקעות בדמי ניהול. יחד עם זאת מנהל אגד הקרנות עדיין צריך להשקיע מאמץ בבחירה מבין קרנות הנאמנות של בית ההשקעות שלו. לכל בית השקעות יש מגוון קרנות אגחיות, למשל. האם עליו להשקיע בקרן המשקיעה באגח הארוכות או הקצרות? בממשלתיות או בקונצרניות? דילמות דומות יעמדו בפניו בחלק המנייתי.
>>> מדריך: איך לבחור קרן נאמנות? כל מה שצריך לדעת
השאלה, אם כן, היא מה עדיף - להשקיע ב"אגד קרנות" או שמא ישירות בקרנות נאמנות לפי אותו היחס? בחרנו להתמקד השבוע באגדי הקרנות של עד 30% מניות המשקיעות בארץ. השוונו תחילה את הקרנות השונות הפועלות בסגמנט הזה כדי לראות, כרגיל, איזה קרנות בולטות יותר מאחרות ואילו מציגות ביצועים נחותים. לאחר מכן השוונו גם בין קרנות האגד לקרנות המקבילות של בתי ההשקעות שמשקיעות באותו יחס. האם עדיף, לדוגמה, להשקיע באגד הקרנות של מיטב שמשקיעה ביחס של 70\30 או שמא באחת מהקרנות 70\30 של מיטב עצמה? בסוף, נציג טבלה שמציגה את המצטיינות בקטגוריות ה-70\30 בטווחי הזמן שנבדקו.
סכום הנכסים המנוהלים באגדי הקרנות (עד 30% מניות) לא גבוהים במיוחד. הגדולה ביותר (של מור כמובן) מנהלת 116 מיליון שקל. השניה, של פסגות, מנהלת 66 מיליון שקל בלבד. הקטנה ביותר, (והחדשה יחסית) של מגדל מנהלת כ-6 מיליון שקל. כמעט כל בתי ההשקעות הגדולים מפעילים אגדי קרנות, אבל אף אחד מבתי ההשקעות הקטנים לא פעיחל בתחום, כנראה מפני שאין להם מספיק קרנות לבחור מתוכן לאגד. אגדי הקרנות פעילים זמן קצר לכן ההשוואות נערכו בשלוש תקופות זמן קצרות יחסית: מתחילת השנה, תקופה של שנה והתשואה בכל שנת 2022.
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחילה להשוואה בתוך הקטגוריה עצמה, איזה בית השקעות הצליח להרכיב את אגד הקרנות שהשיא את התשואה הגדולה ביותר בתקופות הזמן הנ"ל? תשואות השנה מסודרות לפי הסדר בטבלה, לתשואות מתחילת השנה הוספנו את המיקום בסוגריים. הראשונות והאחרונות אף נצבעו בצבעים מתאימים, ובאופן דומה התשואות של שנת 2022. מה מספרת לנו הטבלה?
ראינו לאחרונה שבית ההשקעות אילים מציג השנה ביצועים טובים בקרנות הנאמנות בשניהולו, הדבר בא לידי ביטוי גם בביצועי קרן אגד הקרנות שלו שמובילה בפער ניכר בתשואה מתחילת שנה. הקרן של איילים לא פעילה עדיין שנה שלמה, שם מובילה הקרן של קסם, שהיא גם השניה בתשואות מתחילת השנה, אם כי שם הפער פחות ניכר. ביחס לשנת 2022 קסם כבר יורדת למקום השלישי ומור עולה למקום הראשון עם ביצועים פחות גרועים מהקרנות האחרות (שנת 2022 כזכור הייתה שנה גרועה בכל השווקים לכן כל הקרנות ירדו באותה שנה).
ילין לפידות ואלטשולר שחם בולטות עם התשואות הגרועות ביותר מתחילת השנה ובטווח הזמן של שנה. ילין לפידות היא גם האחרונה בשנת 2022. ההבדלים בין השתיים האלו לכל השאר אינם זניחים. גם בין השתיים הגרועות ילין לפידות בולטת לרעה. היא היחידה שמציגה תשואה שלילית במשך שנה בפער של כ-1.7% מהקרן של אלטשולר, השניה הכי גרועה. התקופה הרעה שעוברת על אלטשולר שחם, שנחשב עד לא מזמן לבית השקעות מוביל מבחינת השתואות אינה סוד, אבל אולי כדאי לשים עין גם על ילין לפידות, שלפחות בתחום הקרנות לא מציג ביצועים טובים לאחרונה. ביצועי הקרן הזו משקפים, כאמור, את ביצועי הקרנות האחרות של ילין לפידות, אולי אף המובחרות שבהן, שנבחרו בקפידה על ידי מנהל האגד כקרנות הטובות ביותר שיש לבית ההשקעות להציע, ובכל זאת התוצאות מאכזבות באופן עקבי.
- רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
עתה נעבור להשוואה בין הקרנות לבין עצמן. כלומר האם היה עדיף לבחור בקרן ה"סטנדרטית" 70\30 בה המנהל עצמו בוחר גם את האג"ח וגם את המניות, או שמא מנהלי האגד שבוחרים בקרנות הממוקדות עדיפים. ישנן 6 קרנות שהיו פעילות בכל שנת 2022 וביצענו את ההשוואה עבור כולן. להלן התוצאות לפי בתי השקעות:
תחילה פסגות שמציגה מספר רב יחסית של קרנות בקטגורית ה-70\30:
לקסם, ילין ומור ישנן שתי קרנות להשוואה לאגד הקרנות:
לסיום, למיטב ואי.בי.אי קרן אחת רלוונטית להשוואה:
התוצאות לא חד משמעיות במבט ראשון. הבדלים לעיתים קרובות זניחים ומשתנים בשברי אחוזים לכאן או לכאן. יחד עם זאת בחינה כוללת יותר תגלה שבכל זאת ברוב המקרים שנבדקו (כל טווח זמן לכל אחד מהקרנות המקבילות נחשב "מקרה" לצורך העניין) הייתה עדיפות לאגד הקרנות על פני קרנות ה-70\30 של אותו בית השקעות עצמו. סך הכל ב-27 מקרים הייתה עדיפות לאגד לעומת 8 מקרים שבהם הייתה עדיפות לקרנות המעורבות. 4 מהמקרים בהם הייתה עדיפות למעורבות היו בשנת 2022, 2 בבדיקה מתחילת השנה ו-2 בשנה האחרונה.
מבחינת בתי השקעות אצל מור ומיטב העדיפות לאגד הקרנות הייתה מוחלטת בכל המקרים שנבדקו. רק באי.בי.אי הייתה עדיפות מסוימת לקרן המעורבת על פני האגד בשני מקרים לעומת מקרה אחד שהמצב היה הפוך.
לסיום, לצורך השוואה, להלן התוצאות של קרנות ה-70\30 הטובות ביותר בטווחי הזמן שנבדקו (תחילת שנה, שנה ושנת 2022):
- 3.לרון 11/09/2023 08:36הגב לתגובה זועד שיהיה גילוי נאות
- 2.לרון 11/09/2023 08:35הגב לתגובה זושוב חזרנו לסורנו ואין גילוי נאות משקיע/לא
- 1.לרון 11/09/2023 08:33הגב לתגובה זושבא מפזור גדול יותר באגד וזה בא לידי ביטוי בשוק דובי האגד עדיף בשוק שורי 70/30
האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.
רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה
הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון.
תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת.
ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.
כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.
- הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
- כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.
