גלולה מרה לשנה החדשה: 154 קרנות נאמנות מייקרות את דמי ניהול ל-2021
לאחר שנה סוערת בענף קרנות הנאמנות, בעקבות משבר הקורונה שהוביל לפדיונות של כ-40 מיליארד שקלים, כשלאחריו חזרו לשוק בהדרגה כ-15 מיליארד שקלים (כלומר, ירידה שנתית של כ-25 מיליארד שקל), מנהלי הקרנות החליטו עם כניסתה של שנת 2021 לשנות את דמי הניהול בכ-200 קרנות. אלא שמתוך אותן קרנות, ב-154 קרנות דמי הניהול יתייקרו. השינויים בייקור דמי הניהול יביאו להעלאת הכנסות שנתית שנעה בין 4 ל-8 מיליון שקל אצל השחקנים הגדולים.
מבין המנהלים הגדולים שהעלו את דמי הניהול, בולטים לרעה הראל, פסגות, מגדל, קסם ומיטב. אך גם מנהלי קרנות קטנים יותר כמו אי.בי.אי, ומור הודיעו על העלאת דמי הניהול. שני שחקנים גדולים בענף, ילין לפידות ואלטשולר שחם בחרו שלא להעלות דמי ניהול השנה. בולטת לחיוב גם אנליסט שלצד 9 העלאות, בחרה גם להוריד דמי ניהול בשלוש קרנות.
בסביבת מנהלי הקרנות מבקשים להסביר שאמנם באופן מצרפי קרנות רבות יספגו העלאה בדמי ניהול, אך מדובר לדבריהם בשינויים צנועים יחסית. כמו כן הם מסבירים כי בחינה של העלאת דמי הניהול תעלה כי אין העלאות חריגות או חסרות פרופורציה. אלא שזה לא מדויק. בטבלה המצורפת ניתן למצוא שינויים משמעותיים של יותר מ-0.2% ולעיתים אף יותר מ-0.5% בדמי הניהול. לתיקים של 500 אלף שקל המשמעות היא התייקרות של עד כ-2,500 שקלים רק לדמי הניהול. אושן אגח ללא מניות למשל, עלתה מדמי ניהול אפסיים בקרן האג"ח של בית ההשקעות לדמי ניהול בשיעור של 0.6%. מדובר באקט שיווקי הנהוג בענף הקרנות במסגרתו המנהלים אינם גובים דמי ניהול בשנותיה הראשונות של הקרן אך לאחר מכן מקפיצים את העלויות.
אין ספק, זו היתה שנה קשה בקרנות הנאמנות, וכך גם אומר לביזפורטל בכיר בענף. די להסתכל בנתונים ובהתכווצות היקף הנכסים בענף כדי להגיע למסקנה דומה. קרנות הנאמנות המנוהלות קטנו השנה ב-25 מיליארד שקל קיטון של כ-14%. אך בשונה ממשברים קודמים, רוב הפדיונות הללו התרכזו בחודש מרץ, כאשר בשיא נפדו כ-40 מיליארד שקל, ולאחר מכן חזרו לשוק אט אט כ-15 מיליארד שקל. סך הכספים המנוהלים בתחילת שנת 2020 עמדו על כ-188 מיליארד שקל בהשוואה ל-163 מיליארד לקראת סיום השנה. אלו פדיונות חסרי תקדים ביחס לגודל התעשייה, אלא שצריך לזכור שהתעשייה כיום כפולה בגודלה ביחס להיקפי הכספים שנוהלו בה טרום משבר 2008.
- המורשת של צבי לובצקי: "כל דבר שאתה עושה – תעשה אותו עד הסוף, גם על המגרש וגם בחדר הישיבות"
- תביעה נגד מיטב טרייד - לא ניתן היה לפעול דרך פלטפורמות המסחר של החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, ענף הקרנות צפוי לעבור בקרוב "מתיחת פנים" בעקבות הרפורמה של רשות שוק ההון, שהודיע כי כל מנהל קרן יוכל לנהל עד שתי קרנות בלבד בכל קטגוריה, וזאת בכדי לעצור את המירוץ אחרי "כוכבים לרגע", כלומר ריבוי קרנות מנוהלת שמאפשר לכל מנהל קרן להציג בכל שנה את הקרן שלו שהציגה את התשואה הגבוהה ביותר ולהצניע את האחרות שלא הצליחו. מדובר ברפורמה טובה לציבור, שכן מספר הקרנות אמנם יקטן, אך התחרות תגדל בין השחקנים השונים, ויהיה קל יותר להשוות בין מנהל קרן אחד לאחר. בדיקת ביזפורטל הראתה שבקרנות האג"חיות בלבד ימחקו כ-150 קרנות. כך או אחרת, ניכר כי המנהלים מנצלים את התקופה הזו טרם הרפורמה בעיקר כדי להגדיל את דמי הניהול.
מצורפת טבלת הקרנות ששינו דמי ניהול בתחילת השנה לפי חברה ושיעור השינוי:
- 6.פח אשפה (ל"ת)איליה 11/01/2021 09:23הגב לתגובה זו
- 5.מה הסיבה? סתם תאבת בצע (ל"ת)אני 11/01/2021 00:29הגב לתגובה זו
- 4.המשקיע הנבוך 10/01/2021 20:03הגב לתגובה זולאט לאט אני מעביר את הכספים מהקרנות האלה לבלקרוק שקליות + קרנות של חברות ישראליות שלא העלו תעריפים כל שנה + השקעה בקרנות אמריקניות
- יעקובי 20/02/2021 14:05הגב לתגובה זומכרתי את כל האחזקות בקרנות שהעלו דמי ניהול
- 3.איציק 10/01/2021 17:56הגב לתגובה זועדיף להשקיע בקרנות של בלק רוק שלא משחקת את המשחק הנבזי של העלאת דמי הניהול כמו הנוכלים בארץ
- 2.חיים 10/01/2021 17:42הגב לתגובה זושאתם משלמים לבנק, נזיל בכל עת, כסף מנוהל בכל מסלול שתרצו בזול מאוד! אין פלא שבתי ההשקעות והבנקים לא מספרים לכם על קופות הגמל להשקעה.
- הגונב מגנב פטור 10/01/2021 22:43הגב לתגובה זוגבינה חינם .. יש רק במלכודת עכברים!!
- 1.אין על ביזפורטל! 10/01/2021 17:04הגב לתגובה זותודה

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?
בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.
אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.
בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?
אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.
- קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה
ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?
בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.
אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.
בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?
אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.
- קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה
ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:
