מגמת הפדיונות בקרנות הנאמנות נמשכת למרות התאוששות השוק
מגמת הפדיונות בתעשיית קרנות הנאמנות נמשכת גם לתוך השנה החדשה, וזאת למרות ההתאוששות שרשמו שוקי המניות ואגרות החוב בישראל ובעולם מתחילת החודש.
בהמשך לפדיונות העתק שנרשמו בדצמבר, גם בינואר נמשכת המגמה, כאשר מתחילת החודש נפדו מתעשיית קרנות הנאמנות כ-1.97 מיליארד שקל, שהתחלקו בין הקרנות האקטיביות-המנוהלות שפדו 1.55 מיליארד שקל, לבין הקרנות הפסיביות שפדו כ-420 מיליון שקל. מן העבר השני, הקרנות הכספיות רשמו גיוס של כ-710 מיליון שקל, כך שבשורה התחתונה מדובר ביציאת כספים של כ-1.26 מיליארד שקל מהתעשייה כולו בינואר.
על פי כלכלני מיטב דש: "סיטואציה זו משקפת, להערכתנו, את חוסר הבטחון של המשקיעים אחרי הטלטלה שהם חוו בדצמבר. מי שהתאפק בדצמבר ולא מכר את אחזקתו בקרנות נאמנות, מחליט שכדאי לו למכור כיום במחירים טובים יותר, ומי שמכר בדצמבר, ואולי מתחרט על כך, איבד את הבטחון ומחליט להמתין בחניית ביניים עם כספו, בעיקר – בקרנות הנאמנות הכספיות. והתוצאה – יציאת כספים, אמנם קטנה יותר, מתעשיית הקרנות המסורתיות".
ברמת התעשייה האקטיבית, הקטגוריה שהובילה את הפדיונות היא אג"ח כללי, שהיא גם הגדולה בתעשייה, וזו שריכזה את מרבית הפדיונות גם בשנת 2018 כולה. יציאת הכספים ממנה הסתכמה בינואר בכ-790 מיליון שקל. מיד אחריה בראש הקטגוריות הפודות ביותר נמצאות קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות ואלה המתמחות באג"ח מדינה עם יציאת כספים של כ-260 מיליון שקל כל אחת. הקטגוריה היחידה שהצליחה לגייס הייתה זו של אג"ח חו"ל עם כ- 100 מיליון שקל.
ברמת התעשייה הפאסיבית, הקטגוריה שספגה את המכה הקשה ביותר הייתה זו של הקרנות המתמחות במניות. זו גם הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו עם 68 מיליארד שקל והיא מהווה כ- 59% מהתעשייה הפאסיבית כולה. הקרנות המתמחות במניות פדו כ-520 מיליון שקל בינואר, כאשר הקרנות שמתמחות בישראל גייסו כ-60 מיליון שקל ומנגד קרנות המתמחות במניות בחו"ל פדו 580 מיליון שקל, במה שנראה כמו סוג של תגובה מאוחרת לאירועי דצמבר.
- אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- גולדמן זאקס מפחית תחזית לתשואת האג"ח - "קנו אג"ח ארוכות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.אם כסף לא נכנס 27/01/2019 14:31הגב לתגובה זועולה על אויר כולה חארטה בארטה
- 1.מפולת ענק קרובה מתמיד (ל"ת)רועי 27/01/2019 13:59הגב לתגובה זו
.jpg)
זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
הראל איתן היא הקרן המובילה בקטגוריית הגמישות בחמש ושלוש שנים אחרונות וגם מתחילת שנה - האם היא תמיד רק עולה? מה המשמעות של דמי כניסה של 5% להשקעה בקרן והאם זה אמור להיות דיל ברקר?
אנחנו נוהגים לבדוק תשואות לזמן ארוך, בדרך כלל בטווח זמן של חמש שנים. יש אפשרות לבחון זמן ארוך יותר, אבל לדעתי זה פחות יעיל. בעשר שנים, לדוגמה, הרבה דברים יכולים לקרות. אנשים מתחלפים, אסטרטגיות השקעה משתנות והשוק משתנה. קשה לראות מישהו מתמיד ומצליח שנים ארוכות במקום אחד, למעט הגדולים ביותר (כדאי להעיף מבט על הגורואים הגדולים כמווורן באפט, בנג'מין גראהם, ג'ון פולסון, סטנלי דרוקנמילר, פול טיודור ג'ונס, או דיוויד טפר). לפעמים גם טווח הזמן של חמש שנים הוא מטעה. לתנועות האחרונות יש השפעה משתנה על התשואה הכוללת בטווח הזמן של חמש שנים באופן שיכול לעוות את הנתונים. ניקח לדוגמה קרן תיאורטית שבמשך ארבע שנים טיפסה ב-100%. כעת, עלייה של 20% נוספים תיראה בתשואה החמש-שנתית כעלייה של 40% בשנה אחת. מצד שני, קרן שנחתכה בארבע שנים ב-50%, ירידה של 20% נוספים תיראה כמו ירידה של 10% בלבד בתשואה החמש-שנתית. לכן, מלבד הבדיקה של הקרן המובילה בחמש שנים, חשוב לראות את ההתפלגות השנתית כדי להבין את העקביות בביצועים של הקרן. השבוע נבחן את ביצועי הקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות בקטגורית הקרנות הגמישות - הראל איתן .
תעודת זהות: ללא דמי ניהול, עם דמי הוספה גבוהים
הקרן של הראל הוקמה בסוף שנת 2019, ולא שינתה מדיניות מאז. מדובר בקרן ייחודית מבחינת מבנה העלויות. היא לא גובה דמי ניהול שוטפים, אבל כן גובה "דמי הוספה" בגובה 5%. כלומר, בקניית הקרן משלמים כבר 5%, אבל אחר כך לא משלמים כלום כל עוד מחזיקים בקרן. המשמעות היא שהקרן מיועדת להשקעה לטווח ארוך, שכן רק אחזקה ארוכת טווח תצדיק את דמי הכניסה הגבוהים. דמי הניהול בקרנות הגמישות נעים על פי רוב בין 1% ל-2.5%. כלומר, הקרן גובה "מראש" דמי ניהול של שנתיים עד חמש שנים לעומת המתחרות. יש לציין גם שהיעדר דמי ניהול שוטפים מסייע בתשואות המוצגות, שכן דמי הוספה לא באים לידי ביטוי בתשואה, אבל דמי ניהול שוטפים כן. יוצא, שהקרן מתחילה מראש עם "מקדמה" של 1-2.5 אחוזים בתשואה השנתית לעומת הקרנות המתחרות, למרות שברוב המקרים התשואה בפועל עבור המשקיעים נמוכה יותר, לפחות בשנתיים-שלוש הראשונות. כך הקרן מנסה ליצור נאמנות של המשקיעים, שישארו איתה כמה שנים ולא יכנסו ויצאו לפי תנודות השוק ומצב הרוח. באופן כללי זה נכון לא למהר להיכנס ולצאת מקרנות, אבל דמי כניסה כל כך גבוהים הם בעיתיים. לשם השוואה, אף קרן גמישה אחרת לא גובה דמי כניסה כל כך גבוהים. יש חמש קרנות גמישות עם דמי הוספה, שלוש מתוכם של הראל, השתיים האחרות גובות 2% דמי הוספה, ועוד שתי קרנות עם חצי אחוז דמי הוספה. יחד עם זאת כל הקרנות האחרות שגובות דמי הוספה גובות גם דמי ניהול ברמות שונות. זהו לא שיקול שאמור למנוע לחלוטין השקעה בקרן, במיוחד לאחר הצלחה כל כך גדולה (כפי שנראה בהמשך), אבל בהחלט שיקול מרכזי שצריך להתחשב בו לפני שנכנסים לקרן.
מטרת הקרן המוצהרת היא "להשיג תשואה חיובית לאורך זמן". מדובר בקרן גמישה, כך שהמנהל רשאי לפעול כפי ראות עיניו, בכל זאת, בשונה מקרנות גמישות אחרות, ישנן מגבלות מבחינת חשיפה (לא יותר מ-120% לאג"ח, למניות ולמט"ח. פרופיל חשיפה D4). כיוון שמדובר בקרן גמישה, אין מדד ייחוס. נתייחס למדד ת"א 125 כמדד הייחוס.
- שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?
- הראל: זינוק של כ-87% ברווח לכ-789 מ' שקל, התשואה להון 29% - תחלק 400 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיוסים ופדיונות