הציבור קונה: הזרים 200 מיליון שקל לאפיק המנייתי בשבוע שחלף
תעשיית קרנות הנאמנות בארץ ממשיכה במומנטום חיובי של קצב גיוסים מרשים - ובייחוד באג"ח הממשלתיות. בשבוע החולף עלה מדד המעו"ף 1.12% ומדד ת"א 75 הוסיף 0.63%, וציבור המשקיעים ממשיך להגדיל חשיפה לאפיקים המנייתיים, עם כי חלה ירידה של 20% בגיוסים לקרנות המנייתיות לעומת השבוע הקודם. בסך הכל גייסו קרנות הנאמנות בשבוע החולף (בנטרול הכספיות) 1.2 מיליארד שקל, ירידה של 7% לעומת השבוע הקודם.
על-פי ניתוח של בית ההשקעות מיטב-דש עולה כי הקרנות המנייתיות גייסו השבוע כ-200 מיליון שקלים, זאת לעומת גיוסים של 238 מיליון שקלים בשבוע הקודם. עיקר הגיוסים, כשני שלישים, התרכזו בקרנות מניות חו"ל. הקרנות המחקות על מדדי המניות גייסו השבוע כ-30 מיליון שקלים, כולם בקרנות מחקות על מדדי מניות חו"ל. מתחילת החודש סך הגיוסים לקרנות המנייתיות הסתכם ב-410 מיליון שקלים.
אגרות החוב הקונצרניות נסחרו במגמה שלילית בשבוע שחלף - כאשר מדדי התל-בונד רשמו השבוע ירידות של עד 0.3%. מנגד, נרשמה עלייה קלה במדד קונצרני כללי. בעקבות התשואה השלילית במדדי אגרות החוב הקונצרניות, קצב הגיוסים לקרנות הקונצרניות ירד בשליש לכ-100 מיליון שקלים, לעומת 150 מיליון בשבוע הקודם, מתוכם כ-80 מיליון שקלים נותבו דרך הקרנות המחקות. מתחילת החודש - הגיוסים בקרנות הקונצרניות מסתכמים ב-270 מיליון שקלים.
החודש הטוב ביותר לאג"ח ממשלתיות מאז נובמבר 2012
אגרות החוב הממשלתיות התאפיינו השבוע בעליות שערים, כאשר מדד ממשלתי כללי רשם תשואה חיובית של 0.3% בהובלת השחרים הארוכים שזינקו ב-0.9%. למרות התשואות החיוביות, קצב הגיוסים לקרנות אג"ח מדינה ירד השבוע ב-20% ל-250 מיליון שקלים, כאשר מתחילת החודש הגיוסים לקרנות אג"ח מדינה מסתכמים ב-910 מיליון שקלים. מדובר בחודש הטוב ביותר מאז נובמבר 2012.
- ג'נריישן קפיטל מגייסת 280 מיליון שקל בהנפקה פרטית למוסדיים
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.מוטי 23/02/2014 13:31הגב לתגובה זועליות בחו"ל יתמכו בעליות בשוק המניות גם אצלנו.
האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.
