אביחי שניראביחי שניר

בכמה באמת ירד התוצר בגרמניה ואיך זה בהשוואה לארה"ב?

על נתונים רבעוניים ונתונים שנתיים ועל הבלבול ביניהם - מה צריך לבדוק שאתם קוראים נתון רבעוני ואיך זה קשור לפרופ' דניאל כהנאמן?
דר' אביחי שניר | (7)
נושאים בכתבה אינטר תוצר

לפני כמה ימים, פתחתי את האינטרנט וראיתי כותרת מאוד מפחידה: הכלכלה האמריקאית התכווצה ב-32.9% ברבעון השני. לא רחוק מהכותרת הזאת, ראיתי עוד כותרת: הכלכלה הגרמנית התכווצה ב-10.1% ברבעון השני. עכשיו כבר נעשיתי ממש מבוהל. כי אם הכלכלה האמריקאית נפגעה פי שלוש יותר קשה מהגרמנית, אין מה לעשות. כל העולם הולך להיכנס למיתון שלא נצא ממנו עוד הרבה מאוד שנים.

לפני שאני נכנס לפאניקה, החלטתי שאני צריך לקרוא את הנתונים בשפת המקור. התברר שזה היה רעיון טוב, כי מתברר שהתוצר האמריקאי לא ירד ב- 32.9% ברבעון, אלא ב- 32.9% ברבעון בחישוב שנתי. כלומר, הכלכלה האמריקאית לא הצטמקה בשליש ברבעון אחד. היא ירדה בכ- 9.5%, ואחרי שהתאימו את זה לקצב שנתי, קיבלו את הנתון שדווח בעיתון. לו היו מדווחים את הנתונים לגבי גרמניה באותה הצורה, אז היינו מקבלים שהכלכלה הגרמנית צנחה בערך ב- 40% ברבעון השני.

אחרי שהבנתי את הנתונים, התחלתי לחשוב למי יש עניין לשחק עם הצורה שבה הנתונים מדווחים. הרי העיתונאים הישראלים לא המציאו את הדיווח בחישוב שנתי במקום רבעוני. למעשה, אני חושש שחלקם אפילו לא קרא את הדיווחים בעיון, כי בחלק מהאתרים הישראלים, הנתונים האמריקאיים מופיעים כנתונים רבעוניים, בלי לציין שמדובר בחישוב שנתי.

מה שמשאיר אותי עם השאלה למי בארה"ב יש עניין לדווח את הנתונים כירידה של 32.9% ברבעון במקום כירידה של 9.5% ברבעון. אפשרות אחת היא שהעיתונאים הם כולם שמאלנים שרוצים לפגוע בטראמפ. מכיוון שרוב האנשים לא קוראים את הדברים לעומק, ניתן להניח שרוב האנשים ייבהלו יותר מדיווח שהכלכלה ירדה בשליש בחישוב שנתי מאשר בפחות מעשרה אחוזים בחישוב רבעוני. למעשה, לא מעט מחקרים מראים שהצגת המספר הגדול יותר משפיעה גם על אנשים שמבינים ש-9.5% רבעוני שקול ל- 32.9% בחישוב שנתי. דניאל כהנאמן קיבל פרס נובל על זה שהוא הסביר לכולנו שהדרך שבה הדברים מוצגים, חשובה לא פחות, ולפעמים אפילו יותר מאשר התוכן. לכן ניתן להניח שאם עיתונאי רוצה לגרום לממשל טראמפ להראות רע, עדיף לו לדווח את הנתונים בחישוב שנתי ולא בחישוב רבעוני.

הבעיה היחידה עם התאוריה הזאת שגם בפוקס ניוז בחרו לדווח את הנתונים בחישוב שנתי. אני מתקשה להניח שהם עשו את זה כי גם הם מעוניינים לפגוע בטראמפ.

אז יש לי תאוריה אחרת. אם מסתכלים על מדדי המניות העיקריים, S&P500 והנאסד"ק, שניהם עלו למרות ההודעה על הצניחה בתוצר האמריקאי. אני מתחיל לחשוב שהם עלו דווקא בגלל הכותרות האלו. כי ככל שההודעות על הצניחה בתוצר נראות רע יותר, ברור לכולם שלממשל, ולבנק המרכזי, תהיה פחות ברירה. כשהעיתונים מדברים על כך שהתוצר צנח בשליש, ההתערבות הממשלתית חייבת להיות גדולה.

לכן, לפעמים דווקא הודעה על חדשות רעות, היא חדשה טובה מאוד למשקיעים בבורסה. זאת גם הודעה טובה למי שמשקיעים בזהב ובביטקוין. כי אם לכולם ברור שהבנק המרכזי יצטרך להדפיס עוד טריליונים, החשש מאינפלציה הולך להתחזק, ויהיו מי שיחפשו בטחון בנכסים מוגנים. בקיצור, אם אני עיתונאי ואני רוצה להרים את כל השווקים, הדרך הכי טובה לעשות את זה זה לקחת הודעה על נתונים רעים, ולפרסם אותה ככה שהיא תראה כמו הודעה על נתונים ממש, אבל ממש, גרועים.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שמע זה גיבוש של 07/08/2020 09:06
    הגב לתגובה זו
    האמריקאים מאז ומעולם מדווחים בצורה הזאת QOQ ANNUALIZED כך מופיע הנתון הרשמי שלהם ב-NIPA, ואילו האירופאים מדווחים QOQ, לנסות לפענח את זה זה זה כמו לשאול למה השקעים שונים בין אירופה לארהב
  • 6.
    אבי 04/08/2020 13:56
    הגב לתגובה זו
    והיא, שהנתונים האלה מדווחים כך כבר שנים. כך למשל מדוחים בארה"ב את נתוני הדיור החודשיים בהכפלה של 12 כך שהנתון הוא שנתי. אז אין כאן שום הטייה מכוונת, אלא הבדלי נוהג בין גרמניה לארה"ב בדיווח נתונים, ואפילו ד"ר הופך לקונספירטור, כשהוא לא בודק דברים לעומקם.
  • 5.
    כמו בשיר-במילה אחת בודדה ויש המון המון ,,,,שפו (ל"ת)
    כותבי תרחישים 04/08/2020 13:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פעם ראשונה בחיים שלי. שאני קורא כתבה מענינת. מסביר 04/08/2020 12:58
    הגב לתגובה זו
    פעם ראשונה בחיים שלי. שאני קורא כתבה מענינת. מסבירה. ואמיתית. לא יאומן כמה פח של כתבים בעיתונים כלכלים רושמים שטויות ומבלבלים את הקורא. ומי שיעמיק בכתבה הזו ילמד הרבה. קודם כול שאירופה גמורה לגמרי. ואמריקה. היא שמחזיקה את העולם מבחינת חוסן דולרי כלכלי ופוליטי. 200 שנים אותו דולר. ופוליטיקה חזקה מאין כמותה לא הסינים ולא הרוסים ולא הצרקסים
  • 3.
    אנונימי 04/08/2020 12:52
    הגב לתגובה זו
    אם היית קורא בעיון את כל הנתונים בשפת המקור היית מבחין שהבורסה בארהב (כולל נאסדק) דוקא ירדה בתקופה האמורה , למעט 5 הגדולות (faang) והן שגורמות לעיוות
  • 2.
    שי 04/08/2020 12:29
    הגב לתגובה זו
    מה ההגיון לעשות בחישוב שנתי פגיעה ברבעון. אם אני לא טועה בחישוב שנתי לשנה זה גם צריך להיות בסביבות 9.5% בהנחה שההתכווסות תישאר באותה רמה לשנה הקרובה?! מה לא הבנתי???
  • 1.
    אביחי - כל הכבוד! כעת הרבה יותר מובן. (ל"ת)
    הלל 04/08/2020 12:22
    הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.