אג"ח חברות נדל"ן מניב - הזדמנות או סיכון?
לאחר ההתרעה של לאומי שוק הון מפני הרכישה, אליעזר כרמל מסביר למה בכל זאת מדובר באפיק השקעה ששווה מבט // דעה
בסקירה שפורסמה לאחרונה בביזפורטל ממליץ דודי רזניק, כלכלן בלאומי שוקי הון, להימנע מרכישה של אג"ח חברות נדל"ן ממונפות העוסקות בנכסים מניבים. לטענתו, המשך עליית התשואות לטווח ארוך בארה"ב צפוי לגרור עליה בתשואות לפדיון באג"ח דומות הנסחרות בתל אביב.
בעקבות כך ממליץ מר רזניק באופן גורף שלא לרכוש אג"ח של חברות נדל"ן מניב משום רגישותן הרבה לעלויות המימון. (לכתבה המלאה)
אתייחס לאמור לעיל משני היבטים:
ברמת החברה, ברור כי גיוס חוב בעלויות גבוהות יותר צפוי לצמצם את הפער בין התשואה מהנכסים לבין ריבית האג"ח, ברם רבות מהחברות העוסקות בתחום נערכו בעוד מועד לסצנריו שמתאר מר רזניק: הן סגרו חוזי שכירות ארוכי טווח ובו זמנית קיבעו עלויות מימון על ידי הנפקות אג"ח לטווח בינוני וארוך בבורסה.
יותר מזה, גם אם החברות לא נערכו מספיק ל"סביבת" ריביות גבוהה יותר כשמדובר בנותני הלוואה (מחזיקי אג"ח) - הללו מעוניינים בהחזרי הריביות והקרן ואלה תלויים בזמינותו של תזרים מזומנים איכותי. רווחיות הפירמה מעניינת יותר את בעלי המניות מאשר את נושיה.
מהזווית הבורסאית, התרעתו של מר רזניק להימנע מרכישת האג"ח המדובר איננה רלוונטית לגבי פירמות שגייסו חוב בעבר והאג"ח שלהן נסחרות בשוק. למגייס האג"ח חשוב לעמוד בשירות החוב, לשלם ריביות בשיעור שנקבע במועד ההנפקה, אחת לחצי שנה או אחת לשנה ולאחר מכן לפדות הקרן במספר תשלומים או בתשלום אחד. התשואות לפדיון המשתנות מידי יום בבורסה, מעניינות את המשקיעים בכוח או בפועל ופחות את מגייס החוב.
בשולי ההמלצה דלעיל מפתיע מר רזניק וממליץ על האג"ח של הבנקים כאפיק השקעה אלטרנטיבי. אציין כי תשואות האג"ח בסקטור מכובד זה אינן עולות על 0.5% עד 0.8% לשנה. ומה עם עמלות הקנייה והמכירה ומה עם דמי המשמרת?
- 2.מסכים עם מר כרמל (ל"ת)דן 10/11/2018 13:11הגב לתגובה זו
- 1.משקיע 06/11/2018 18:02הגב לתגובה זולדוגמא אג"ח ווטרסטון א , סטרווד אג"ח א.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
.jpg)