אג"ח חברות נדל"ן מניב - הזדמנות או סיכון?
לאחר ההתרעה של לאומי שוק הון מפני הרכישה, אליעזר כרמל מסביר למה בכל זאת מדובר באפיק השקעה ששווה מבט // דעה
בסקירה שפורסמה לאחרונה בביזפורטל ממליץ דודי רזניק, כלכלן בלאומי שוקי הון, להימנע מרכישה של אג"ח חברות נדל"ן ממונפות העוסקות בנכסים מניבים. לטענתו, המשך עליית התשואות לטווח ארוך בארה"ב צפוי לגרור עליה בתשואות לפדיון באג"ח דומות הנסחרות בתל אביב.
בעקבות כך ממליץ מר רזניק באופן גורף שלא לרכוש אג"ח של חברות נדל"ן מניב משום רגישותן הרבה לעלויות המימון. (לכתבה המלאה)
אתייחס לאמור לעיל משני היבטים:
ברמת החברה, ברור כי גיוס חוב בעלויות גבוהות יותר צפוי לצמצם את הפער בין התשואה מהנכסים לבין ריבית האג"ח, ברם רבות מהחברות העוסקות בתחום נערכו בעוד מועד לסצנריו שמתאר מר רזניק: הן סגרו חוזי שכירות ארוכי טווח ובו זמנית קיבעו עלויות מימון על ידי הנפקות אג"ח לטווח בינוני וארוך בבורסה.
יותר מזה, גם אם החברות לא נערכו מספיק ל"סביבת" ריביות גבוהה יותר כשמדובר בנותני הלוואה (מחזיקי אג"ח) - הללו מעוניינים בהחזרי הריביות והקרן ואלה תלויים בזמינותו של תזרים מזומנים איכותי. רווחיות הפירמה מעניינת יותר את בעלי המניות מאשר את נושיה.
מהזווית הבורסאית, התרעתו של מר רזניק להימנע מרכישת האג"ח המדובר איננה רלוונטית לגבי פירמות שגייסו חוב בעבר והאג"ח שלהן נסחרות בשוק. למגייס האג"ח חשוב לעמוד בשירות החוב, לשלם ריביות בשיעור שנקבע במועד ההנפקה, אחת לחצי שנה או אחת לשנה ולאחר מכן לפדות הקרן במספר תשלומים או בתשלום אחד. התשואות לפדיון המשתנות מידי יום בבורסה, מעניינות את המשקיעים בכוח או בפועל ופחות את מגייס החוב.
בשולי ההמלצה דלעיל מפתיע מר רזניק וממליץ על האג"ח של הבנקים כאפיק השקעה אלטרנטיבי. אציין כי תשואות האג"ח בסקטור מכובד זה אינן עולות על 0.5% עד 0.8% לשנה. ומה עם עמלות הקנייה והמכירה ומה עם דמי המשמרת?
- 2.מסכים עם מר כרמל (ל"ת)דן 10/11/2018 13:11הגב לתגובה זו
- 1.משקיע 06/11/2018 18:02הגב לתגובה זולדוגמא אג"ח ווטרסטון א , סטרווד אג"ח א.
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
