אליעזר כרמל
צילום:

אג"ח חברות נדל"ן מניב - הזדמנות או סיכון?

לאחר ההתרעה של לאומי שוק הון מפני הרכישה, אליעזר כרמל מסביר למה בכל זאת מדובר באפיק השקעה ששווה מבט // דעה

אליעזר כרמל | (2)

בסקירה שפורסמה לאחרונה בביזפורטל ממליץ דודי רזניק, כלכלן בלאומי שוקי הון, להימנע מרכישה של אג"ח חברות נדל"ן ממונפות העוסקות בנכסים מניבים. לטענתו, המשך עליית התשואות לטווח ארוך בארה"ב צפוי לגרור עליה בתשואות לפדיון באג"ח דומות  הנסחרות בתל אביב.

בעקבות כך ממליץ מר רזניק באופן גורף שלא לרכוש אג"ח של חברות נדל"ן מניב משום רגישותן הרבה לעלויות המימון. (לכתבה המלאה)

 

אתייחס לאמור לעיל משני היבטים:

ברמת החברה, ברור כי גיוס חוב בעלויות גבוהות יותר צפוי לצמצם את הפער בין התשואה מהנכסים  לבין ריבית האג"ח, ברם רבות מהחברות העוסקות בתחום נערכו בעוד מועד לסצנריו שמתאר מר רזניק: הן סגרו חוזי שכירות ארוכי טווח ובו זמנית קיבעו עלויות מימון על ידי הנפקות אג"ח לטווח בינוני וארוך בבורסה.

יותר מזה, גם אם החברות לא נערכו מספיק ל"סביבת" ריביות גבוהה יותר כשמדובר בנותני הלוואה (מחזיקי אג"ח) - הללו מעוניינים בהחזרי הריביות והקרן ואלה תלויים בזמינותו של תזרים מזומנים איכותי. רווחיות הפירמה מעניינת יותר את בעלי המניות מאשר  את נושיה.

 

מהזווית הבורסאית, התרעתו של מר רזניק להימנע מרכישת האג"ח המדובר איננה רלוונטית לגבי פירמות שגייסו חוב בעבר והאג"ח שלהן נסחרות בשוק. למגייס האג"ח חשוב לעמוד בשירות החוב, לשלם ריביות בשיעור שנקבע במועד ההנפקה, אחת לחצי שנה או אחת לשנה ולאחר מכן לפדות הקרן במספר תשלומים או בתשלום אחד. התשואות לפדיון המשתנות מידי יום בבורסה, מעניינות את המשקיעים בכוח או בפועל ופחות את מגייס החוב.

 

בשולי ההמלצה דלעיל מפתיע מר רזניק וממליץ על האג"ח של הבנקים כאפיק השקעה אלטרנטיבי. אציין כי תשואות האג"ח בסקטור מכובד זה אינן עולות על 0.5% עד 0.8% לשנה. ומה עם עמלות הקנייה והמכירה ומה עם דמי המשמרת?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מסכים עם מר כרמל (ל"ת)
    דן 10/11/2018 13:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע 06/11/2018 18:02
    הגב לתגובה זו
    לדוגמא אג"ח ווטרסטון א , סטרווד אג"ח א.
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.