אג"ח חברות נדל"ן מניב - הזדמנות או סיכון?
לאחר ההתרעה של לאומי שוק הון מפני הרכישה, אליעזר כרמל מסביר למה בכל זאת מדובר באפיק השקעה ששווה מבט // דעה
בסקירה שפורסמה לאחרונה בביזפורטל ממליץ דודי רזניק, כלכלן בלאומי שוקי הון, להימנע מרכישה של אג"ח חברות נדל"ן ממונפות העוסקות בנכסים מניבים. לטענתו, המשך עליית התשואות לטווח ארוך בארה"ב צפוי לגרור עליה בתשואות לפדיון באג"ח דומות הנסחרות בתל אביב.
בעקבות כך ממליץ מר רזניק באופן גורף שלא לרכוש אג"ח של חברות נדל"ן מניב משום רגישותן הרבה לעלויות המימון. (לכתבה המלאה)
אתייחס לאמור לעיל משני היבטים:
ברמת החברה, ברור כי גיוס חוב בעלויות גבוהות יותר צפוי לצמצם את הפער בין התשואה מהנכסים לבין ריבית האג"ח, ברם רבות מהחברות העוסקות בתחום נערכו בעוד מועד לסצנריו שמתאר מר רזניק: הן סגרו חוזי שכירות ארוכי טווח ובו זמנית קיבעו עלויות מימון על ידי הנפקות אג"ח לטווח בינוני וארוך בבורסה.
יותר מזה, גם אם החברות לא נערכו מספיק ל"סביבת" ריביות גבוהה יותר כשמדובר בנותני הלוואה (מחזיקי אג"ח) - הללו מעוניינים בהחזרי הריביות והקרן ואלה תלויים בזמינותו של תזרים מזומנים איכותי. רווחיות הפירמה מעניינת יותר את בעלי המניות מאשר את נושיה.
מהזווית הבורסאית, התרעתו של מר רזניק להימנע מרכישת האג"ח המדובר איננה רלוונטית לגבי פירמות שגייסו חוב בעבר והאג"ח שלהן נסחרות בשוק. למגייס האג"ח חשוב לעמוד בשירות החוב, לשלם ריביות בשיעור שנקבע במועד ההנפקה, אחת לחצי שנה או אחת לשנה ולאחר מכן לפדות הקרן במספר תשלומים או בתשלום אחד. התשואות לפדיון המשתנות מידי יום בבורסה, מעניינות את המשקיעים בכוח או בפועל ופחות את מגייס החוב.
בשולי ההמלצה דלעיל מפתיע מר רזניק וממליץ על האג"ח של הבנקים כאפיק השקעה אלטרנטיבי. אציין כי תשואות האג"ח בסקטור מכובד זה אינן עולות על 0.5% עד 0.8% לשנה. ומה עם עמלות הקנייה והמכירה ומה עם דמי המשמרת?
- 2.מסכים עם מר כרמל (ל"ת)דן 10/11/2018 13:11הגב לתגובה זו
- 1.משקיע 06/11/2018 18:02הגב לתגובה זולדוגמא אג"ח ווטרסטון א , סטרווד אג"ח א.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
