לא לשימוש
צילום: Bizportal

טיוטת צוות החשיבה - שהציתה ראלי גדול בסקטור התרופות

עמית טל |
נושאים בכתבה תרופות

סקטור הביוטק בולט השבוע כאשר מניות חברות התרופות השלימו 3 ימי עליות חדות. התעודה העוקבת אחר המדד (סימול: IBB) סגרה אמש בעלייה של 4.1%, והשלימה מהלך של כמעט 8%. נציין כי המדד הנ"ל סבל מביצועי חסר בחצי שנה האחרונה מול שאר הסקטורים ובמיוחד מול סקטור הטכנולוגיה כאשר הסיבה העיקרית לביצועי החסר מוסברים בחשש המשקיעים מצעדיו של הנשיא דונלד טראמפ שהבטיח מיד עם כניסתו לתפקיד כי ברצונו "להילחם במחירי התרופות הגבוהים". נראה כי החשש זה מתפוגג ככל שנחשפים יותר ויותר פרטים אודות תוכנית הבריאות של הנשיא.

ביום שישי האחרון, פקידים בכירים בממשלה, ביניהם שר הבריאות טום פרייס ומנהל משרד הניהול והתקציב, מיק מולבני, נפגשו כחלק מ"מקבוצת חשיבה" שמטרתה לטפל בהבטחה הגדולה של מסע הבחירות של טראמפ – הפחתת מחירי התרופות.  מעניין לציין, כי ג'ו גרוגן, מי שהוביל את קבוצת החשיבה, שימש לוביסט עבור ענקית התרופות גילאד (סימול :GILD) עד מרץ השנה. הקבוצה פרסמה בסופ"ש האחרון טיוטה בת 6 עמודים, טיוטה זו אמורה להוות את הבסיס לצו המנהלי שעליו טראמפ אמור לחתום בקרוב. מהטיוטה עולה כי המתווה המוצע להורדת מחירי התרופות ידידות לחברות התרופות, שחששו לנוסח קשוח הרבה יותר. הדבר העיקרי העולה מהטיוטה היא שסוגיית הגבלת מחירי התרופות מול חברות הביטוח, דבר שעלול היה לחתוך את רווחי חברות התרופות, איננו על הפרק.

על פי הטיוטה, הצו שעליו טראמפ יחתום יתעסק במספר פרמטרים:

1. תמחור מבוסס ערך: מודל תמחור זה דומה למה שניתן לתאר כ -  Pay-for-Performance וכבר מאומץ על ידי חברות התרופות. המשמעות היא שהחברות מוכרות את התרופות במחיר הרגיל, אך הן מציעות הנחות על התרופות למבטחים אם התרופה איננה משפיעה כצפוי. דוגמא למודל זה אפשר לראות בתוכנית שמציעה חברת אמגן (סימול: AMGN), לגבי התרופה AMDA  אותה היא משווקת. החברה מוכרת את התרופה עם ערבות כספית לחברות הביטוח במקרה והחולה יסבול מהתקף לב או שבץ.

2. הארכת חיי הפטנטים מחוץ לארה"ב: זו הייתה אחת ממשאלות הלב של תעשיית התרופות והוא קרוב לכדי מימוש. צעד זה, כך מקווים בממשל, ימנע מהצרכנים בארה"ב לשאת במלוא עלות המחקר והפיתוח. צעד זה יעלה את מחירי התרופות מחוץ לארצות הברית, ובתקווה יוריד את המחירים לצרכנים האמריקנים.

3. האצת אישורים לתרופות מצד ה-FDA: הקלה מצד הרגולטור האמריקני בקבלת אישורים על תרופות חדשות, יכול להשפיע באופן ישיר על עלויות התרופה. רעיון דומה הציג ראש ה-FDA החדש בתחילת החודש בראיון לרשת בלומברג.

 

4. קידום התחרות בשוק האמריקני- זירוז תהליכי אישור הגנריקה, יצירת זיכוי מס להשקעות בייצור גנרי, מודרניזציה של תהליכי הרגולציה, והגבלת חסמי הכניסה לשוק הגנרי.

כפי שניתן להבחין, ע"פ הטיוטה לצו חברות התרופות והגנריקה מקבלות המון "סוכריות" מהממשל ומהרגולטור. החשש הרב שהיה אצל המשקיעים מצעדים דרסטיים של הממשל מתהפכים בצפי להגדלת מכירות והגדלת הכנסות. אולי עכשיו זה הזמן להיזכר בתכנית של הילרי קלינטון שתכננה להקים צוותים שיעקבו אחר העלאות של מחירי תרופות ויחליטו האם העלאת המחיר הייתה מוצדקת. במידה והעלאת המחיר אינה מוצדקת, החברה צפויה הייתה לענישה אגרסיבית ודרישה להוזלת מחיר. כאשר חושבים על אותה תכנית שהבטיחה קלינטון טרם הבחירות, מבינים עד כמה תכניתו של טראמפ היא ידידותית לסקטור התרופות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.