לא לשימוש
צילום: Bizportal

טיוטת צוות החשיבה - שהציתה ראלי גדול בסקטור התרופות

עמית טל |
נושאים בכתבה תרופות

סקטור הביוטק בולט השבוע כאשר מניות חברות התרופות השלימו 3 ימי עליות חדות. התעודה העוקבת אחר המדד (סימול: IBB) סגרה אמש בעלייה של 4.1%, והשלימה מהלך של כמעט 8%. נציין כי המדד הנ"ל סבל מביצועי חסר בחצי שנה האחרונה מול שאר הסקטורים ובמיוחד מול סקטור הטכנולוגיה כאשר הסיבה העיקרית לביצועי החסר מוסברים בחשש המשקיעים מצעדיו של הנשיא דונלד טראמפ שהבטיח מיד עם כניסתו לתפקיד כי ברצונו "להילחם במחירי התרופות הגבוהים". נראה כי החשש זה מתפוגג ככל שנחשפים יותר ויותר פרטים אודות תוכנית הבריאות של הנשיא.

ביום שישי האחרון, פקידים בכירים בממשלה, ביניהם שר הבריאות טום פרייס ומנהל משרד הניהול והתקציב, מיק מולבני, נפגשו כחלק מ"מקבוצת חשיבה" שמטרתה לטפל בהבטחה הגדולה של מסע הבחירות של טראמפ – הפחתת מחירי התרופות.  מעניין לציין, כי ג'ו גרוגן, מי שהוביל את קבוצת החשיבה, שימש לוביסט עבור ענקית התרופות גילאד (סימול :GILD) עד מרץ השנה. הקבוצה פרסמה בסופ"ש האחרון טיוטה בת 6 עמודים, טיוטה זו אמורה להוות את הבסיס לצו המנהלי שעליו טראמפ אמור לחתום בקרוב. מהטיוטה עולה כי המתווה המוצע להורדת מחירי התרופות ידידות לחברות התרופות, שחששו לנוסח קשוח הרבה יותר. הדבר העיקרי העולה מהטיוטה היא שסוגיית הגבלת מחירי התרופות מול חברות הביטוח, דבר שעלול היה לחתוך את רווחי חברות התרופות, איננו על הפרק.

על פי הטיוטה, הצו שעליו טראמפ יחתום יתעסק במספר פרמטרים:

1. תמחור מבוסס ערך: מודל תמחור זה דומה למה שניתן לתאר כ -  Pay-for-Performance וכבר מאומץ על ידי חברות התרופות. המשמעות היא שהחברות מוכרות את התרופות במחיר הרגיל, אך הן מציעות הנחות על התרופות למבטחים אם התרופה איננה משפיעה כצפוי. דוגמא למודל זה אפשר לראות בתוכנית שמציעה חברת אמגן (סימול: AMGN), לגבי התרופה AMDA  אותה היא משווקת. החברה מוכרת את התרופה עם ערבות כספית לחברות הביטוח במקרה והחולה יסבול מהתקף לב או שבץ.

2. הארכת חיי הפטנטים מחוץ לארה"ב: זו הייתה אחת ממשאלות הלב של תעשיית התרופות והוא קרוב לכדי מימוש. צעד זה, כך מקווים בממשל, ימנע מהצרכנים בארה"ב לשאת במלוא עלות המחקר והפיתוח. צעד זה יעלה את מחירי התרופות מחוץ לארצות הברית, ובתקווה יוריד את המחירים לצרכנים האמריקנים.

3. האצת אישורים לתרופות מצד ה-FDA: הקלה מצד הרגולטור האמריקני בקבלת אישורים על תרופות חדשות, יכול להשפיע באופן ישיר על עלויות התרופה. רעיון דומה הציג ראש ה-FDA החדש בתחילת החודש בראיון לרשת בלומברג.

 

4. קידום התחרות בשוק האמריקני- זירוז תהליכי אישור הגנריקה, יצירת זיכוי מס להשקעות בייצור גנרי, מודרניזציה של תהליכי הרגולציה, והגבלת חסמי הכניסה לשוק הגנרי.

כפי שניתן להבחין, ע"פ הטיוטה לצו חברות התרופות והגנריקה מקבלות המון "סוכריות" מהממשל ומהרגולטור. החשש הרב שהיה אצל המשקיעים מצעדים דרסטיים של הממשל מתהפכים בצפי להגדלת מכירות והגדלת הכנסות. אולי עכשיו זה הזמן להיזכר בתכנית של הילרי קלינטון שתכננה להקים צוותים שיעקבו אחר העלאות של מחירי תרופות ויחליטו האם העלאת המחיר הייתה מוצדקת. במידה והעלאת המחיר אינה מוצדקת, החברה צפויה הייתה לענישה אגרסיבית ודרישה להוזלת מחיר. כאשר חושבים על אותה תכנית שהבטיחה קלינטון טרם הבחירות, מבינים עד כמה תכניתו של טראמפ היא ידידותית לסקטור התרופות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.