הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות

הפד ממשיך להסס עם החלטה מעשית וילן לא נותנת הסברים מספקים

יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס על החלטתו של הפד האמריקני על שלא להחליט. מהם הגורמים שמונעים מילן לעלות את הגובה הריבית במשק

יניב חברון |
נושאים בכתבה ארה"ב הפד ילן ריבית

בפד מותירים את הריבית קרוב לרמה אפסית, אבל לא מצליחים לספק הסבר ממשי למה הם בעצם מחכים. מהטון של ילן במסיבת העיתונאים עולה בבירור כי התנודתיות האחרונה בשווקים, החשש ממשבר בסין ומהתמתנות בהתאוששות הגלובלי כתוצאה מכך, הן הסיבות העיקריות להותרת הריבית גם בשלב הזה. בניגוד לפישר, ובאופן קצת לא ברור (לפחות לנו), ילן כן מדברת על אינפלציה באזור של 2% כדי להעלות את הריבית, ומדגישה כי אין מבחינת הפד חסם עליון ברמה של 2%. המשמעות היא שהפד היה רוצה לראות את האינפלציה גם מעל רמה זו.

למרות זאת, ילן מדגישה כי האינפלציה חלשה בעיקר בעקבות מחירי האנרגיה, מחירי הייבוא, אבל זה זמני. ילן לא אומרת מפורשות כי הצניחה בשוקי המניות הובילה להחלטה האחרונה, והיא זו שהשפיעה ככל הנראה יותר מאשר ההתמתנות בציפיות האינפלציה ושוק העבודה שעדיין לא מספיק חזק לטענתה. הפד היה קרוב יותר להעלאת ריבית בחודש יוני מאשר אתמול, והאירוע המשמעותי ביותר היה הצניחה בשווקים.

כמו כן, בשוק אולי חושבים שהדחייה תימשך עד 2016, אבל ילן התעקשה שרוב חברי הוועדה עדיין חושבים שניתן יהיה להעלות את הריבית עוד השנה. התחזיות של חברי הוועדה התמתנו מעט אבל לא בהרבה. בנוסף, היא טענה שאינם מושפעים יותר מדי מהלחצים של יועצים וגורמים חיצוניים שלא להעלות את הריבית - או במילים אחרות, אנחנו מקשיבים לכולם אבל ההחלטה היא שלנו בלבד. 

כמו שזה נראה כרגע, רק קטסטרופה בשווקים בחודשיים הקרובים תמנע מהפד להעלות את הריבית בהחלטה בחודש דצמבר, וממש לא בטוח שהריבית לא תעלה כבר בהחלטה באוקטובר. בעקבות כך, להערכתנו לא צפויה המשך ירידה בתשואות האג"ח הממשלתי כפי שראינו בתקופה האחרונה. אומנם לא מתוכננת מסיבת עיתונאים לאותה החלטה, אבל תמיד אפשר לכנס אותה. 

להערכתנו, בפד מבינים היטב שפספסו מזמן את המועד להעלות ריבית ועכשיו הם לא רוצים לעשות טעות חמורה יותר בלהעלות את הריבית ולגלות רגע אחרי שהעולם נכנס לסחרור בגלל סין והשווקים המתעוררים. אז הם ממשיכים להסס אבל היעד ברור - יעלו את הריבית, התזמון כמו שאמרה הנגידה, פחות משנה.   תוכנית וצעדים פיסקאלים מרחיבים בסין להאצת הצמיחה וודאי יעזרו לפד לקבל את ההחלטה להעלות את הריבית. הם גם יעזרו במקביל למשקיעים להסיט את כספם בחזרה לשוק המניות. העולם הנורמלי עשוי לחזור במפתיע דווקא בתקופה הזו. המשקיעים כבר פחות מסתמכים על עליות בשוקי המניות המונעות מהרחבות מוניטריות, ורצים לראות התאוששות ריאלית. אולי בשלב זה יסתפקו גם באי חשש להתדרדרות מחדש. מי שבנה על התחזקות הדולר בעולם כתוצאה מהעלאת ריבית (כנראה גם בבנק ישראל קיוו) יצטרכו להמתין עוד קצת, אבל לא יותר מדי. בינתיים הדולר נחלש מול האירו, אבל לא מדובר בתהליך של מעל כמה שעות או ימים.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

להמשך הכתבה לחץ כאן
TOAH
צילום: באדיבות View Point

איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?

על הקשר בין הריבית ובין שווי נכסים ואיך תשפיע הורדת הריבית על הדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן המניב? 

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה נדל"ן מניב ריבית

בשבוע שעבר בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% ונגיד בנק ישראל ציין כי בהתאם לנתונים הקיימים כיום, צפויות ככל הנראה עוד 2 פעימות של הורדות ריבית במהלך שנת 2026. 

הורדת ריבית זו הינה חלק ממהלך רחב יותר של הורדות ריבית בשאר כלכלות העולם, בהובלת הכלכלה הגדולה בעולם, ארה"ב. הורדות ריבית אלו, גם כעת וגם הצפויות, משפיעות באופן ישיר על דו"חות ורווחי החברות הציבוריות העוסקות בנדל"ן מניב, בישראל ובעולם.


מהן חברות נדל"ן מניב?

חברות נדל"ן מניב, כשמן כן הן, חברות אשר מחזיקות נדל"ן אשר מניב להן הכנסות מהשכרה נכסים. הנכסים אלו כוללים נכסים מסחריים כגון קניונים, בנייני משרדים להשכרה, דיור מוגן, מרכזיים לוגיסטיים (מרלו"גים), מבני תעשייה וכדומה.

חברות הנדל"ן המניב מפרסמות כל רבעון דו"ח כספי המשקף את נתוני השכרות הנכסים וכולל את אחוז התפוסה בנכסים, מחירי השכירות, הכנסות והוצאות שוטפות ביחס לנכסים. במקביל, ומדי תקופה מציגים את שווי הנכסים העדכני בהתאם לשמאות שבוצעה לרוב בסמיכות למועד פרסום הדו"ח.

ירידת הריבית משפיעה ישירות על שווי הנדל"ן המוחזקים כך שירידת ריבית מעלה את שווי הנכסים המוערך, ובכך מעלה את רווחי החברות ברווח חשבונאי המכונה "רווח שערוך".

השינוי בשווי נכסי הנדל"ן המניב, המשורשר לשורת הרווח, קשור למושג הנקרא, היוון הכנסות.

להמשך הכתבה לחץ כאן