הפד ממשיך להסס עם החלטה מעשית וילן לא נותנת הסברים מספקים
יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס על החלטתו של הפד האמריקני על שלא להחליט. מהם הגורמים שמונעים מילן לעלות את הגובה הריבית במשק
בפד מותירים את הריבית קרוב לרמה אפסית, אבל לא מצליחים לספק הסבר ממשי למה הם בעצם מחכים. מהטון של ילן במסיבת העיתונאים עולה בבירור כי התנודתיות האחרונה בשווקים, החשש ממשבר בסין ומהתמתנות בהתאוששות הגלובלי כתוצאה מכך, הן הסיבות העיקריות להותרת הריבית גם בשלב הזה. בניגוד לפישר, ובאופן קצת לא ברור (לפחות לנו), ילן כן מדברת על אינפלציה באזור של 2% כדי להעלות את הריבית, ומדגישה כי אין מבחינת הפד חסם עליון ברמה של 2%. המשמעות היא שהפד היה רוצה לראות את האינפלציה גם מעל רמה זו.
למרות זאת, ילן מדגישה כי האינפלציה חלשה בעיקר בעקבות מחירי האנרגיה, מחירי הייבוא, אבל זה זמני. ילן לא אומרת מפורשות כי הצניחה בשוקי המניות הובילה להחלטה האחרונה, והיא זו שהשפיעה ככל הנראה יותר מאשר ההתמתנות בציפיות האינפלציה ושוק העבודה שעדיין לא מספיק חזק לטענתה. הפד היה קרוב יותר להעלאת ריבית בחודש יוני מאשר אתמול, והאירוע המשמעותי ביותר היה הצניחה בשווקים.
כמו כן, בשוק אולי חושבים שהדחייה תימשך עד 2016, אבל ילן התעקשה שרוב חברי הוועדה עדיין חושבים שניתן יהיה להעלות את הריבית עוד השנה. התחזיות של חברי הוועדה התמתנו מעט אבל לא בהרבה. בנוסף, היא טענה שאינם מושפעים יותר מדי מהלחצים של יועצים וגורמים חיצוניים שלא להעלות את הריבית - או במילים אחרות, אנחנו מקשיבים לכולם אבל ההחלטה היא שלנו בלבד.
כמו שזה נראה כרגע, רק קטסטרופה בשווקים בחודשיים הקרובים תמנע מהפד להעלות את הריבית בהחלטה בחודש דצמבר, וממש לא בטוח שהריבית לא תעלה כבר בהחלטה באוקטובר. בעקבות כך, להערכתנו לא צפויה המשך ירידה בתשואות האג"ח הממשלתי כפי שראינו בתקופה האחרונה. אומנם לא מתוכננת מסיבת עיתונאים לאותה החלטה, אבל תמיד אפשר לכנס אותה.
- רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות
- ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להערכתנו, בפד מבינים היטב שפספסו מזמן את המועד להעלות ריבית ועכשיו הם לא רוצים לעשות טעות חמורה יותר בלהעלות את הריבית ולגלות רגע אחרי שהעולם נכנס לסחרור בגלל סין והשווקים המתעוררים. אז הם ממשיכים להסס אבל היעד ברור - יעלו את הריבית, התזמון כמו שאמרה הנגידה, פחות משנה. תוכנית וצעדים פיסקאלים מרחיבים בסין להאצת הצמיחה וודאי יעזרו לפד לקבל את ההחלטה להעלות את הריבית. הם גם יעזרו במקביל למשקיעים להסיט את כספם בחזרה לשוק המניות. העולם הנורמלי עשוי לחזור במפתיע דווקא בתקופה הזו. המשקיעים כבר פחות מסתמכים על עליות בשוקי המניות המונעות מהרחבות מוניטריות, ורצים לראות התאוששות ריאלית. אולי בשלב זה יסתפקו גם באי חשש להתדרדרות מחדש. מי שבנה על התחזקות הדולר בעולם כתוצאה מהעלאת ריבית (כנראה גם בבנק ישראל קיוו) יצטרכו להמתין עוד קצת, אבל לא יותר מדי. בינתיים הדולר נחלש מול האירו, אבל לא מדובר בתהליך של מעל כמה שעות או ימים.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
