הפד ממשיך להסס עם החלטה מעשית וילן לא נותנת הסברים מספקים
יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס על החלטתו של הפד האמריקני על שלא להחליט. מהם הגורמים שמונעים מילן לעלות את הגובה הריבית במשק
בפד מותירים את הריבית קרוב לרמה אפסית, אבל לא מצליחים לספק הסבר ממשי למה הם בעצם מחכים. מהטון של ילן במסיבת העיתונאים עולה בבירור כי התנודתיות האחרונה בשווקים, החשש ממשבר בסין ומהתמתנות בהתאוששות הגלובלי כתוצאה מכך, הן הסיבות העיקריות להותרת הריבית גם בשלב הזה. בניגוד לפישר, ובאופן קצת לא ברור (לפחות לנו), ילן כן מדברת על אינפלציה באזור של 2% כדי להעלות את הריבית, ומדגישה כי אין מבחינת הפד חסם עליון ברמה של 2%. המשמעות היא שהפד היה רוצה לראות את האינפלציה גם מעל רמה זו.
למרות זאת, ילן מדגישה כי האינפלציה חלשה בעיקר בעקבות מחירי האנרגיה, מחירי הייבוא, אבל זה זמני. ילן לא אומרת מפורשות כי הצניחה בשוקי המניות הובילה להחלטה האחרונה, והיא זו שהשפיעה ככל הנראה יותר מאשר ההתמתנות בציפיות האינפלציה ושוק העבודה שעדיין לא מספיק חזק לטענתה. הפד היה קרוב יותר להעלאת ריבית בחודש יוני מאשר אתמול, והאירוע המשמעותי ביותר היה הצניחה בשווקים.
כמו כן, בשוק אולי חושבים שהדחייה תימשך עד 2016, אבל ילן התעקשה שרוב חברי הוועדה עדיין חושבים שניתן יהיה להעלות את הריבית עוד השנה. התחזיות של חברי הוועדה התמתנו מעט אבל לא בהרבה. בנוסף, היא טענה שאינם מושפעים יותר מדי מהלחצים של יועצים וגורמים חיצוניים שלא להעלות את הריבית - או במילים אחרות, אנחנו מקשיבים לכולם אבל ההחלטה היא שלנו בלבד.
כמו שזה נראה כרגע, רק קטסטרופה בשווקים בחודשיים הקרובים תמנע מהפד להעלות את הריבית בהחלטה בחודש דצמבר, וממש לא בטוח שהריבית לא תעלה כבר בהחלטה באוקטובר. בעקבות כך, להערכתנו לא צפויה המשך ירידה בתשואות האג"ח הממשלתי כפי שראינו בתקופה האחרונה. אומנם לא מתוכננת מסיבת עיתונאים לאותה החלטה, אבל תמיד אפשר לכנס אותה.
- אמצעי התקשורת ששינה את פני המסחר הגלובלי ומה קרה היום לפני 56 שנה
- מי הבאה בתור אחרי שארה"ב חתמה על הסכם סחר עם יפן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להערכתנו, בפד מבינים היטב שפספסו מזמן את המועד להעלות ריבית ועכשיו הם לא רוצים לעשות טעות חמורה יותר בלהעלות את הריבית ולגלות רגע אחרי שהעולם נכנס לסחרור בגלל סין והשווקים המתעוררים. אז הם ממשיכים להסס אבל היעד ברור - יעלו את הריבית, התזמון כמו שאמרה הנגידה, פחות משנה. תוכנית וצעדים פיסקאלים מרחיבים בסין להאצת הצמיחה וודאי יעזרו לפד לקבל את ההחלטה להעלות את הריבית. הם גם יעזרו במקביל למשקיעים להסיט את כספם בחזרה לשוק המניות. העולם הנורמלי עשוי לחזור במפתיע דווקא בתקופה הזו. המשקיעים כבר פחות מסתמכים על עליות בשוקי המניות המונעות מהרחבות מוניטריות, ורצים לראות התאוששות ריאלית. אולי בשלב זה יסתפקו גם באי חשש להתדרדרות מחדש. מי שבנה על התחזקות הדולר בעולם כתוצאה מהעלאת ריבית (כנראה גם בבנק ישראל קיוו) יצטרכו להמתין עוד קצת, אבל לא יותר מדי. בינתיים הדולר נחלש מול האירו, אבל לא מדובר בתהליך של מעל כמה שעות או ימים.
חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.
תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsהרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה
לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.
בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500 מאז סוף חודש אפריל.
דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך.
בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200.
- מסימני הפשרה בין ארה"ב לסין: ייבוא המתכות הנדירות מזנק ב-660%
- יצרנית אמריקאית של מתכות נדירות מפסיקה משלוחים לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?
התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.
