הפד ממשיך להסס עם החלטה מעשית וילן לא נותנת הסברים מספקים

יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס על החלטתו של הפד האמריקני על שלא להחליט. מהם הגורמים שמונעים מילן לעלות את הגובה הריבית במשק

יניב חברון |

בפד מותירים את הריבית קרוב לרמה אפסית, אבל לא מצליחים לספק הסבר ממשי למה הם בעצם מחכים. מהטון של ילן במסיבת העיתונאים עולה בבירור כי התנודתיות האחרונה בשווקים, החשש ממשבר בסין ומהתמתנות בהתאוששות הגלובלי כתוצאה מכך, הן הסיבות העיקריות להותרת הריבית גם בשלב הזה. בניגוד לפישר, ובאופן קצת לא ברור (לפחות לנו), ילן כן מדברת על אינפלציה באזור של 2% כדי להעלות את הריבית, ומדגישה כי אין מבחינת הפד חסם עליון ברמה של 2%. המשמעות היא שהפד היה רוצה לראות את האינפלציה גם מעל רמה זו.

למרות זאת, ילן מדגישה כי האינפלציה חלשה בעיקר בעקבות מחירי האנרגיה, מחירי הייבוא, אבל זה זמני. ילן לא אומרת מפורשות כי הצניחה בשוקי המניות הובילה להחלטה האחרונה, והיא זו שהשפיעה ככל הנראה יותר מאשר ההתמתנות בציפיות האינפלציה ושוק העבודה שעדיין לא מספיק חזק לטענתה. הפד היה קרוב יותר להעלאת ריבית בחודש יוני מאשר אתמול, והאירוע המשמעותי ביותר היה הצניחה בשווקים.

כמו כן, בשוק אולי חושבים שהדחייה תימשך עד 2016, אבל ילן התעקשה שרוב חברי הוועדה עדיין חושבים שניתן יהיה להעלות את הריבית עוד השנה. התחזיות של חברי הוועדה התמתנו מעט אבל לא בהרבה. בנוסף, היא טענה שאינם מושפעים יותר מדי מהלחצים של יועצים וגורמים חיצוניים שלא להעלות את הריבית - או במילים אחרות, אנחנו מקשיבים לכולם אבל ההחלטה היא שלנו בלבד. 

כמו שזה נראה כרגע, רק קטסטרופה בשווקים בחודשיים הקרובים תמנע מהפד להעלות את הריבית בהחלטה בחודש דצמבר, וממש לא בטוח שהריבית לא תעלה כבר בהחלטה באוקטובר. בעקבות כך, להערכתנו לא צפויה המשך ירידה בתשואות האג"ח הממשלתי כפי שראינו בתקופה האחרונה. אומנם לא מתוכננת מסיבת עיתונאים לאותה החלטה, אבל תמיד אפשר לכנס אותה. 

להערכתנו, בפד מבינים היטב שפספסו מזמן את המועד להעלות ריבית ועכשיו הם לא רוצים לעשות טעות חמורה יותר בלהעלות את הריבית ולגלות רגע אחרי שהעולם נכנס לסחרור בגלל סין והשווקים המתעוררים. אז הם ממשיכים להסס אבל היעד ברור - יעלו את הריבית, התזמון כמו שאמרה הנגידה, פחות משנה.   תוכנית וצעדים פיסקאלים מרחיבים בסין להאצת הצמיחה וודאי יעזרו לפד לקבל את ההחלטה להעלות את הריבית. הם גם יעזרו במקביל למשקיעים להסיט את כספם בחזרה לשוק המניות. העולם הנורמלי עשוי לחזור במפתיע דווקא בתקופה הזו. המשקיעים כבר פחות מסתמכים על עליות בשוקי המניות המונעות מהרחבות מוניטריות, ורצים לראות התאוששות ריאלית. אולי בשלב זה יסתפקו גם באי חשש להתדרדרות מחדש. מי שבנה על התחזקות הדולר בעולם כתוצאה מהעלאת ריבית (כנראה גם בבנק ישראל קיוו) יצטרכו להמתין עוד קצת, אבל לא יותר מדי. בינתיים הדולר נחלש מול האירו, אבל לא מדובר בתהליך של מעל כמה שעות או ימים.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.