המשבר הרוסי, האם הסיוע הכלכלי יגיע מכיוון לא צפוי?
סין היא הכלכלה הגדולה בעולם, אם מודדים את התוצר שלה במונחי שוויון כוח הקנייה. כמו כן, על אף האטה בזמן האחרון, קצב גידול התוצר הסיני הוא בין המהירים בעולם ועומד על 7%.
לכלכלת סין אין בעיות מיוחדות של חוב ציבורי או גירעון ממשלתי גדולים. חשוב לה להפגין מעת לעת את יתרונה ומובילות ברחבי העולם. לפני מספר שנים, עלה הרעיון כי סין תרכוש אג"ח של ממשלות איטליה וספרד, על מנת לבלום את צלילתן ולסייע בכך למניעת חדלות פירעון של שתי המדינות ופירוק של גוש האירו כולו. לכן, ברור כי סין יכולה להגיש סיוע כמעט לכל מדינה בעולם, לרבות רוסיה.
השאלה היא האם כדאי לה? סין הינה צרכנית הנפט הגולמי השנייה בגודלה בעולם, לאחר ארה"ב. הירידה החדה במחיר הנפט משחקת כמובן לטובתה, והגורמים לה - מאבקי כוח בין סעודיה לחברותיה באופ"ק, בין אופ"ק לבין יצרניות נפט מחוץ לאופ"ק ובין כולן לבין ארה"ב, המייצרת נפט מפצלי שמן מתחרים - אינם מעניינה.
מנגד, רוסיה סובלת מאוד מאותן ירידות, שכן אם מחיר הנפט הגולמי יישאר נמוך משמעותית מ-70 דולר החבית, היא לא תוכל לאזן את הגירעון התקציבי שלה ותתקשה לגייס השקעות בינלאומיות. אמנם, בניגוד לעבר, חלק גדול יותר מהחוב הרוסי מקומי היום, אך עדיין - האינטרסים של שתי המדינות מתנגשים כאן.
- קרב המכונות: סין בונה מתחת לרדאר את לב תעשיית השבבים; האם הסנקציות עובדות
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה כי סין תשקיף מהצד, כל עוד ירידת מחירי הנפט לא מערערת את היציבות הכלכלית והפיננסית העולמית. סין לא רוצה שהמדינות המייבאות ממנה מוצרים ושירותים תיקלענה לסחרור בגלל התפשטות המשבר ברוסיה למקומות נוספים, ובראש ובראשונה ליבשת אירופה, המתמודדת גם כך עם קשיים כלכליים גדולים משלה. אחרי הכל, מדינות אירופה הן בין לקוחותיה החשובים. כמו כן, סין תבקש למנוע מצב בו המשבר ברוסיה מוליך להתדרדרות צבאית עולמית, שהיא תיאלץ להיגרר אליה בעל כורחה דווקא בגלל מובילותה הגלובלית.
לכן, אם יסתמן כי המשבר ברוסיה מחריף, המדינה על סף קריסה וכוחות בדלנים שונים כבר בוחשים בקדרה - סין תתערב בסיוע כספי וכלכלי וקשירת הסכמים בילטרליים עם הממשל ברוסיה. ייתכן גם כי הסיוע הסיני יהיה במסגרת סיוע בינלאומי, אך בסבירות נמוכה יותר כרגע, היות וארה"ב והאיחוד האירופי מחרימות ונוקטות עיצומים נגד כלכלת רוסיה ובכיריה על רקע סיפוח חצי האי קרים.
האם הדוב הרוסי יסכים להודות בכך שהוא זקוק לעזרה? ימים יגידו. בכל מקרה, לא מדובר בתרחיש לשנתיים הקרובות, שכן נשיא רוסיה אמר כי המדינה ערוכה כלכלית להתמודד עם המצב בפרק זמן זה.
- 2.אצל הרוסים לעולם אי אפשר לדעת. הם יכולים להפתיע (ל"ת)מרילו 24/12/2014 10:33הגב לתגובה זו
- 1.הבורר 23/12/2014 18:02הגב לתגובה זוכל החיים האלה הם בלוף !!! אחד יכול להיות מאוד מוכשר בתפקידו ולא יזכה להערכה לה הוא ראוי , ואילו השני בכל דרך שילך יצליח ( כמו גורדש או תשובה) יש לשניהם סיפור דומה למה שציינתי שהכל מזל בחיים הכל כתוב אל תילחמו במה שאתם לא יכולים... אל תנסו להיות מי שאתם לא!!! רונן תודה על הכתבה המעניינת ...

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
