התספורות בנדל"ן מניב שמטיבות עם בעלי האג"ח
אחת התופעות המעניינות במימון נדל"ן מניב בחו"ל, הינה הלוואות מסוג Non-recourse, כלומר, "ללא זכות חזרה" לחברה. מדובר בהלוואה למימון רכישה של נכס, כאשר הבטוחה היחידה העומדת לרשות הבנק המממן הוא הנכס עצמו. במידה והלווה לא עומד בתשלומים או בהתניות הפיננסיות להן התחייב במסגרת הסכם ההלוואה, לבנק המלווה זכות להיפרע מהנכס בלבד, ללא אפשרות (למעט חריגים) להיפרע מהחברה עצמה.
בהשוואה להלוואת משכנתא רגילה "עם זכות חזרה", בהלוואות Non-recourse הסיכון, שנוטל על עצמו הבנק, גבוה משמעותית, כיוון שהוא מסתמך באופן בלעדי על שווי הנכס והתזרים הנובע ממנו לשירות התשלומים השוטפים של החוב. למעשה, שוויו הכלכלי של החוב מוגבל בדרך כלל לשווי הנכס המגבה אותו.
במקרה של ירידה קיצונית ביחס בין יתרת החוב לשווי הנכס (LTV) או הפרה של התניות פיננסיות נוספות, לבנק תהיה עילה לתפוס חזקה על הנכס. יחד עם זאת, בנסיבות שהובילו לירידה בשווי הנכס, נראה כי מימוש הנכס על ידי הבנק במחיר סביר תהיה משימה לא פשוטה.
מסיבה זו, במקום לממש את הנכס עצמו, יתכן והגוף המממן יעדיף פשוט להיפטר מהחוב בדרך של מכירה בדיסקאונט, במקרים מסוימים הרוכש יהיה לא אחר מהלווה עצמו שרוכש את החוב שלו בהנחה משמעותית. למרות האבסורד שבעניין, מדובר כמובן בעסקה בין קונה מרצון למוכר מרצון, כאשר שני הצדדים יוצאים מורווחים. הלווה מקבל חזרה חזקה על הנכס כולל "תספורת" נאה על החוב, והבנק המממן נחלץ מנכס חוב בעייתי שהוא מתקשה לממש.
- כחלון מיישם את מסקנות ועדת אנדורן לבחינת הסדרי חוב: פיגור של 45 יום בתשלומי האג"ח - יוביל לחדלות פירעון
- מדאיג: 2015 נפתחת עם הסדרי חוב בהיקף של יותר מ-6 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמא עדכנית לכך היא ההודעה האחרונה של סאמיט על רכישת הלוואות שמימנו פורטפוליו של 11 נכסים מניבים בגרמניה. סכום החוב של סאמיט הינו כ-74 מיליון אירו, ולפי הסכם שנחתם מול הגוף המממן, היא תרכוש את סכום ההלוואה תמורת 45 מיליון אירו בלבד. או במילים אחרות, "תספורת" של כ-40%.
דוגמא נוספת לכך היא ההודעה של אפריקה נכסים שבוע שעבר, כי אפי אירופה (חברת בת) תרכוש יתרת הלוואה על סך 55 מיליון אירו מול נכס נדל"ן מסחרי בבולגריה, בתמורה ל-20 מיליון אירו בלבד - מחיר חיסול המשקף הנחה של לפחות 60%. החברה תכיר ברווח נקי של כמעט 35 מיליון אירו בגין העסקה. הרכישה תמומן ברובה באמצעות הלוואה ממוסד בנקאי אחר, כך שבפועל החברה מוציאה מכיסה רק 2 מיליון אירו.
מנקודת המבט של בעלי המניות, ברור כי כל מחיקה של חוב היא חיובית, ובאה לידי ביטוי בגידול בשורת הרווח הנקי של החברה. אך גם מנקודת מבטם של בעלי האג"ח מדובר במהלך טוב המוסיף לאיתנות הפיננסית של החברה ובמקרים מסוימים גם משפר את נזילותה ויכולת החברה לשרת את החוב לבעלי האג"ח.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
בשנתיים האחרונות חברת סאמיט ביצעה מהלך של מימון מחדש של נכסיה בגרמניה כולל רכישת חובות חזרה מהבנקים בדיסקאונט משמעותי. במהלך 2013 השלימה החברה מהלך אסטרטגי למימון מחדש של הלוואות בסך 400 מיליון אירו, במסגרתו ביצעה רכישה עצמית של חוב בהיקף 120 מיליון אירו מבנק RBS, בתמורה ל-90 מיליון אירו בלבד. ההודעה האחרונה של החברה על "תספורת" נוספת צפויה לבוא לידי ביטוי בדו"חות בהמשך שיפור ביחסים הפיננסים.
לסיכום, כשמדובר בנדל"ן מניב בחו"ל, אשר ממומן בהלוואות Non-recourse, נראה כי גם בתרחיש שבו שווי הנכסים יורד ישנן חברות אשר יודעות לנצל את המצב לשיפור מצבן הפיננסי. מנקודת מבטם של בעלי האג"ח, "תספורת" אינה מילה גסה כשזה מגיע להלוואות מול הבנקים, וזיהוי סימנים מוקדמים להפרות, וכן מעקב שוטף אחר שווי הנכסים, יכול להוביל להערכתנו לנקודות כניסה מעניינות למשקיע באיגרות חוב של החברה.
**רפי כץ מכהן כאנליסט במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 3.בהחלט מביא ערך (ל"ת)חודרה 10/04/2014 20:48הגב לתגובה זו
- 2.כל הכבוד, המשך כך (ל"ת)דומינו טאקי 10/04/2014 20:47הגב לתגובה זו
- 1.כתבה יפה המציגה זווית מעניינת לציבור המשקיעים (ל"ת)מנהל השקעות בכיר 09/04/2014 21:40הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
