התספורות בנדל"ן מניב שמטיבות עם בעלי האג"ח

רפי כץ, אנליסט מחלקת מחקר במנורה מבטחים פיננסים, מציג את הצד האחר של הסדרי חוב בשוק הנדל"ן המניב - האם בעלי האג"ח יכולים להרוויח?
רפי כץ | (3)

אחת התופעות המעניינות במימון נדל"ן מניב בחו"ל, הינה הלוואות מסוג Non-recourse, כלומר, "ללא זכות חזרה" לחברה. מדובר בהלוואה למימון רכישה של נכס, כאשר הבטוחה היחידה העומדת לרשות הבנק המממן הוא הנכס עצמו. במידה והלווה לא עומד בתשלומים או בהתניות הפיננסיות להן התחייב במסגרת הסכם ההלוואה, לבנק המלווה זכות להיפרע מהנכס בלבד, ללא אפשרות (למעט חריגים) להיפרע מהחברה עצמה.

בהשוואה להלוואת משכנתא רגילה "עם זכות חזרה", בהלוואות Non-recourse הסיכון, שנוטל על עצמו הבנק, גבוה משמעותית, כיוון שהוא מסתמך באופן בלעדי על שווי הנכס והתזרים הנובע ממנו לשירות התשלומים השוטפים של החוב. למעשה, שוויו הכלכלי של החוב מוגבל בדרך כלל לשווי הנכס המגבה אותו.

במקרה של ירידה קיצונית ביחס בין יתרת החוב לשווי הנכס (LTV) או הפרה של התניות פיננסיות נוספות, לבנק תהיה עילה לתפוס חזקה על הנכס. יחד עם זאת, בנסיבות שהובילו לירידה בשווי הנכס, נראה כי מימוש הנכס על ידי הבנק במחיר סביר תהיה משימה לא פשוטה.

מסיבה זו, במקום לממש את הנכס עצמו, יתכן והגוף המממן יעדיף פשוט להיפטר מהחוב בדרך של מכירה בדיסקאונט, במקרים מסוימים הרוכש יהיה לא אחר מהלווה עצמו שרוכש את החוב שלו בהנחה משמעותית. למרות האבסורד שבעניין, מדובר כמובן בעסקה בין קונה מרצון למוכר מרצון, כאשר שני הצדדים יוצאים מורווחים. הלווה מקבל חזרה חזקה על הנכס כולל "תספורת" נאה על החוב, והבנק המממן נחלץ מנכס חוב בעייתי שהוא מתקשה לממש.

דוגמא עדכנית לכך היא ההודעה האחרונה של סאמיט על רכישת הלוואות שמימנו פורטפוליו של 11 נכסים מניבים בגרמניה. סכום החוב של סאמיט הינו כ-74 מיליון אירו, ולפי הסכם שנחתם מול הגוף המממן, היא תרכוש את סכום ההלוואה תמורת 45 מיליון אירו בלבד. או במילים אחרות, "תספורת" של כ-40%.

דוגמא נוספת לכך היא ההודעה של אפריקה נכסים שבוע שעבר, כי אפי אירופה (חברת בת) תרכוש יתרת הלוואה על סך 55 מיליון אירו מול נכס נדל"ן מסחרי בבולגריה, בתמורה ל-20 מיליון אירו בלבד - מחיר חיסול המשקף הנחה של לפחות 60%. החברה תכיר ברווח נקי של כמעט 35 מיליון אירו בגין העסקה. הרכישה תמומן ברובה באמצעות הלוואה ממוסד בנקאי אחר, כך שבפועל החברה מוציאה מכיסה רק 2 מיליון אירו.

מנקודת המבט של בעלי המניות, ברור כי כל מחיקה של חוב היא חיובית, ובאה לידי ביטוי בגידול בשורת הרווח הנקי של החברה. אך גם מנקודת מבטם של בעלי האג"ח מדובר במהלך טוב המוסיף לאיתנות הפיננסית של החברה ובמקרים מסוימים גם משפר את נזילותה ויכולת החברה לשרת את החוב לבעלי האג"ח.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בשנתיים האחרונות חברת סאמיט ביצעה מהלך של מימון מחדש של נכסיה בגרמניה כולל רכישת חובות חזרה מהבנקים בדיסקאונט משמעותי. במהלך 2013 השלימה החברה מהלך אסטרטגי למימון מחדש של הלוואות בסך 400 מיליון אירו, במסגרתו ביצעה רכישה עצמית של חוב בהיקף 120 מיליון אירו מבנק RBS, בתמורה ל-90 מיליון אירו בלבד. ההודעה האחרונה של החברה על "תספורת" נוספת צפויה לבוא לידי ביטוי בדו"חות בהמשך שיפור ביחסים הפיננסים.

לסיכום, כשמדובר בנדל"ן מניב בחו"ל, אשר ממומן בהלוואות Non-recourse, נראה כי גם בתרחיש שבו שווי הנכסים יורד ישנן חברות אשר יודעות לנצל את המצב לשיפור מצבן הפיננסי. מנקודת מבטם של בעלי האג"ח, "תספורת" אינה מילה גסה כשזה מגיע להלוואות מול הבנקים, וזיהוי סימנים מוקדמים להפרות, וכן מעקב שוטף אחר שווי הנכסים, יכול להוביל להערכתנו לנקודות כניסה מעניינות למשקיע באיגרות חוב של החברה.

**רפי כץ מכהן כאנליסט במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בהחלט מביא ערך (ל"ת)
    חודרה 10/04/2014 20:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כל הכבוד, המשך כך (ל"ת)
    דומינו טאקי 10/04/2014 20:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כתבה יפה המציגה זווית מעניינת לציבור המשקיעים (ל"ת)
    מנהל השקעות בכיר 09/04/2014 21:40
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.2%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.