התספורות בנדל"ן מניב שמטיבות עם בעלי האג"ח

רפי כץ, אנליסט מחלקת מחקר במנורה מבטחים פיננסים, מציג את הצד האחר של הסדרי חוב בשוק הנדל"ן המניב - האם בעלי האג"ח יכולים להרוויח?
רפי כץ | (3)

אחת התופעות המעניינות במימון נדל"ן מניב בחו"ל, הינה הלוואות מסוג Non-recourse, כלומר, "ללא זכות חזרה" לחברה. מדובר בהלוואה למימון רכישה של נכס, כאשר הבטוחה היחידה העומדת לרשות הבנק המממן הוא הנכס עצמו. במידה והלווה לא עומד בתשלומים או בהתניות הפיננסיות להן התחייב במסגרת הסכם ההלוואה, לבנק המלווה זכות להיפרע מהנכס בלבד, ללא אפשרות (למעט חריגים) להיפרע מהחברה עצמה.

בהשוואה להלוואת משכנתא רגילה "עם זכות חזרה", בהלוואות Non-recourse הסיכון, שנוטל על עצמו הבנק, גבוה משמעותית, כיוון שהוא מסתמך באופן בלעדי על שווי הנכס והתזרים הנובע ממנו לשירות התשלומים השוטפים של החוב. למעשה, שוויו הכלכלי של החוב מוגבל בדרך כלל לשווי הנכס המגבה אותו.

במקרה של ירידה קיצונית ביחס בין יתרת החוב לשווי הנכס (LTV) או הפרה של התניות פיננסיות נוספות, לבנק תהיה עילה לתפוס חזקה על הנכס. יחד עם זאת, בנסיבות שהובילו לירידה בשווי הנכס, נראה כי מימוש הנכס על ידי הבנק במחיר סביר תהיה משימה לא פשוטה.

מסיבה זו, במקום לממש את הנכס עצמו, יתכן והגוף המממן יעדיף פשוט להיפטר מהחוב בדרך של מכירה בדיסקאונט, במקרים מסוימים הרוכש יהיה לא אחר מהלווה עצמו שרוכש את החוב שלו בהנחה משמעותית. למרות האבסורד שבעניין, מדובר כמובן בעסקה בין קונה מרצון למוכר מרצון, כאשר שני הצדדים יוצאים מורווחים. הלווה מקבל חזרה חזקה על הנכס כולל "תספורת" נאה על החוב, והבנק המממן נחלץ מנכס חוב בעייתי שהוא מתקשה לממש.

דוגמא עדכנית לכך היא ההודעה האחרונה של סאמיט על רכישת הלוואות שמימנו פורטפוליו של 11 נכסים מניבים בגרמניה. סכום החוב של סאמיט הינו כ-74 מיליון אירו, ולפי הסכם שנחתם מול הגוף המממן, היא תרכוש את סכום ההלוואה תמורת 45 מיליון אירו בלבד. או במילים אחרות, "תספורת" של כ-40%.

דוגמא נוספת לכך היא ההודעה של אפריקה נכסים שבוע שעבר, כי אפי אירופה (חברת בת) תרכוש יתרת הלוואה על סך 55 מיליון אירו מול נכס נדל"ן מסחרי בבולגריה, בתמורה ל-20 מיליון אירו בלבד - מחיר חיסול המשקף הנחה של לפחות 60%. החברה תכיר ברווח נקי של כמעט 35 מיליון אירו בגין העסקה. הרכישה תמומן ברובה באמצעות הלוואה ממוסד בנקאי אחר, כך שבפועל החברה מוציאה מכיסה רק 2 מיליון אירו.

מנקודת המבט של בעלי המניות, ברור כי כל מחיקה של חוב היא חיובית, ובאה לידי ביטוי בגידול בשורת הרווח הנקי של החברה. אך גם מנקודת מבטם של בעלי האג"ח מדובר במהלך טוב המוסיף לאיתנות הפיננסית של החברה ובמקרים מסוימים גם משפר את נזילותה ויכולת החברה לשרת את החוב לבעלי האג"ח.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בשנתיים האחרונות חברת סאמיט ביצעה מהלך של מימון מחדש של נכסיה בגרמניה כולל רכישת חובות חזרה מהבנקים בדיסקאונט משמעותי. במהלך 2013 השלימה החברה מהלך אסטרטגי למימון מחדש של הלוואות בסך 400 מיליון אירו, במסגרתו ביצעה רכישה עצמית של חוב בהיקף 120 מיליון אירו מבנק RBS, בתמורה ל-90 מיליון אירו בלבד. ההודעה האחרונה של החברה על "תספורת" נוספת צפויה לבוא לידי ביטוי בדו"חות בהמשך שיפור ביחסים הפיננסים.

לסיכום, כשמדובר בנדל"ן מניב בחו"ל, אשר ממומן בהלוואות Non-recourse, נראה כי גם בתרחיש שבו שווי הנכסים יורד ישנן חברות אשר יודעות לנצל את המצב לשיפור מצבן הפיננסי. מנקודת מבטם של בעלי האג"ח, "תספורת" אינה מילה גסה כשזה מגיע להלוואות מול הבנקים, וזיהוי סימנים מוקדמים להפרות, וכן מעקב שוטף אחר שווי הנכסים, יכול להוביל להערכתנו לנקודות כניסה מעניינות למשקיע באיגרות חוב של החברה.

**רפי כץ מכהן כאנליסט במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בהחלט מביא ערך (ל"ת)
    חודרה 10/04/2014 20:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כל הכבוד, המשך כך (ל"ת)
    דומינו טאקי 10/04/2014 20:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כתבה יפה המציגה זווית מעניינת לציבור המשקיעים (ל"ת)
    מנהל השקעות בכיר 09/04/2014 21:40
    הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.