ההבדל שבין חברות השקעה להחזקות יכול להופיע ברווח
אישור חוק הריכוזיות, לרבות הפרק העוסק בהשטחת פירמידות השליטה, לא יורדים מכותרות העיתונים. סאגת העברת השליטה בקונצרן אידיבי אחזקות ואישור הסדרי החוב המתגבשים בחברות אלביט הדמיה ופטרוכימיים, מגבירים אף הם את תחושת המיאוס של חברות ההחזקה בקרב הציבור.
אמנם, חוק הריכוזית עתיד להיכנס לתוקפו רק לקראת סוף השנה, אולם חלקים ממנו, כבר מיושמים בפועל. כמו למשל האיסור על הקמת פירמידות תאגידיות חדשות שגודלן יותר משתי "שכבות" של תאגידים ציבוריים. בעבר, התנהלו חברות ההחזקה במשק הישראלי כ"חברות הון", שכל מטרתן היה למשוך דמי ניהול ודיבידנדים מהחברות המוחזקות, ולגייס מציבור המשקיעים כספים בהיקפים גבוהים לצורך ביסוס והעמקת השליטה בהן. חוק הריכוזיות, שואף לשנות את שיטת העבודה של חברות ההחזקה הגדולות ע"י קביעת כללי משחק חדשים.
חשוב לציין, כי הבורסה באחד העם לא מבצעת הבדלה ענפית בין חברת החזקות לחברת השקעות. אך בין השתיים קיים הבדל מהותי ברור, חברת השקעות (Investment company) הינה חברה מבוזרת, בעלת תיק השקעות מגוון, אשר מאופיינת בהשקעה נמוכה בתשומות ניהוליות בחברות המוחזקות. לרוב, היא מחזיקה במניות מיעוט באותן החברות בהן היא משקיעה. דוגמא בולטת לחברה כזו היא מבטח שמיר, אשר מחזיקה במניות המיעוט בקונצרן המזון תנובה ובמניות חברת תפרון. מנגד, חברת החזקות (Holding company), שואפת לרכוש את גרעיני שליטה כדי להשפיע על פעילות החברות אשר בהן היא משקיעה. כדוגמת דיסקונט השקעות, חברה לישראל וקבוצת דלק.
שיטת "מסלול הכסף"
ככל שאופי החברה קרוב יותר לסיווג של חברת השקעות, כך לחברה אין שליטה על תזרימי המזומנים שהיא מקבלת מהשקעותיה (דמי ניהול ודיבידנדים). מנגד, חברה הקרובה באופייה לחברת החזקות, שולטת כמעט לחלוטין, בתזרים המזומנים שהיא מסוגלת למשוך מחברות הבנות שלה. חשוב להבין, אין עדיפות כלכלית לביצוע השקעה בחברת החזקות על פני חברת השקעות או להיפך. על ציבור המשקיעים לבחון כל השקעה לגופה על פי תמהיל החברות המוחזקות, ההתפתחות העסקית שלהן, גובה המינוף ותזרים המזומנים הצפוי מהן.
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על אף הסנטימנט השלילי שחווה הסקטור, ניתן עדיין לזהות חברות בחובן פוטנציאל להצפת ערך והן נסחרות עמוק מתחת לשווי הנכסי שלהן:
אלקו החזקות : החברה הינה אחת מחברות ההחזקה הוותיקות בבורסה. החברה פועלת בתחומי האלקטרו-מכניקה, ייצור ושיווק מוצרי צריכה, ניהול מקבצי דיור בארה"ב ופעילות נדל"ן בארץ ובעולם. בתחום האלקטרו- מכניקה, פועלת החברה באמצעות חב' אלקטרה, המנהלת בין השאר, פרויקטים למבנים ותשתיות (מערכות מיזוג אויר, מים ומעליות).
בתחום מוצרי הצריכה, החברה עוסקת ביבוא והפצה של מוצרי חשמל והפעלת רשתות הקמעונאות כמו שקם אלקטריק, מחסני חשמל, אייס ואוטו דיפו. לאחרונה החברה עברה רה-ארגון במהלכו סגרה פעילויות מפסידות. עיקר האפסייד בחברה טמון בפעילות הנדל"ן בארה"ב. שם, באמצעות חב' לנדמרק, מחזיקה החברה כ-34% מקרן הריט LATA, אשר מתפעלת למעלה מ-24 אלף יחידות ברחבי דרום מזרח ארה"ב עם שיעורי תפיסה ממוצעים של 95%.
על פי הערכות, קרן הריט LATA, צפויה לצאת בשנה הקרובה להנפקה בבורסה האמריקנית. מהלך זה, במידה ויצא אל הפועל, יתרום להצפת ערך משמעותית לשווי אלקו החזקות.
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ...
כלל ביוטכנולוגיה: הינה זרוע מדעי החיים של כלל תעשיות ושל קבוצת Access, לחברה פורטפוליו רחב ומגוון של מוצרים בניסויים קליניים מתקדמים. תחום פעילותה של החברה נחשב לתחום מסוכן יחסית, דבר אשר הוביל את החברה לרשום הצלחות מעטות לצד כישלונות צורמים. אולם, התקופה הקרובה צפויה להיות מבחן דרך משמעותי בפעילות החברה.
לסיכום, אישור פרק הפירמידות בחוק הריכוזיות הינו הליך מבורך אשר יוסיף רבות לרמת השקיפות. הניסוח המחמיר של סעיפי החוק, ממחישים באופן מהימן את סלידת הציבור מ"תרבות הכוחניות" של החברות הגדולות. יחד עם זאת, קיומן של חברות החזקה הינו דבר הכרחי למשק מתפתח, חברות ההחזקה הבינלאומיות משמשות כצוהר להזרמת כספים למשק הישראלי ואף תורמות להגברת החשיפה של התעשייה הישראלית לשווקים נוספים בעולם.
ניסיון העבר מלמד, כי פעילי שוק ההון נוטים לתמחר סקטורים באופן גורף, מבלי לבחון באופן פרטני את החברות המרכיבות אותו. על אף הסנטימנט השלילי, ניתן לאתר בשוק ההון המקומי, חברות החזקה והשקעות יציבות ומעניינות אשר לא ייפגעו מהוראות החוק המתגבש. חברות אלו, צפיות לרשום הצפות ערך נאות עבור ציבור המשקיעים בהן.
- 2.למה בכלל צריך חברות החזקה? (ל"ת)אני רק שאלה 26/02/2014 21:06הגב לתגובה זו
- 1.כלל ביו -לא יורדת מהכותרות (ל"ת)שוקי הון 26/02/2014 14:02הגב לתגובה זו

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר
אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר.
כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן.
זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא?
מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר.
- השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק.

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר
אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר.
כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן.
זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא?
מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר.
- השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק.