ההבדל שבין חברות השקעה להחזקות יכול להופיע ברווח
אישור חוק הריכוזיות, לרבות הפרק העוסק בהשטחת פירמידות השליטה, לא יורדים מכותרות העיתונים. סאגת העברת השליטה בקונצרן אידיבי אחזקות ואישור הסדרי החוב המתגבשים בחברות אלביט הדמיה ופטרוכימיים, מגבירים אף הם את תחושת המיאוס של חברות ההחזקה בקרב הציבור.
אמנם, חוק הריכוזית עתיד להיכנס לתוקפו רק לקראת סוף השנה, אולם חלקים ממנו, כבר מיושמים בפועל. כמו למשל האיסור על הקמת פירמידות תאגידיות חדשות שגודלן יותר משתי "שכבות" של תאגידים ציבוריים. בעבר, התנהלו חברות ההחזקה במשק הישראלי כ"חברות הון", שכל מטרתן היה למשוך דמי ניהול ודיבידנדים מהחברות המוחזקות, ולגייס מציבור המשקיעים כספים בהיקפים גבוהים לצורך ביסוס והעמקת השליטה בהן. חוק הריכוזיות, שואף לשנות את שיטת העבודה של חברות ההחזקה הגדולות ע"י קביעת כללי משחק חדשים.
חשוב לציין, כי הבורסה באחד העם לא מבצעת הבדלה ענפית בין חברת החזקות לחברת השקעות. אך בין השתיים קיים הבדל מהותי ברור, חברת השקעות (Investment company) הינה חברה מבוזרת, בעלת תיק השקעות מגוון, אשר מאופיינת בהשקעה נמוכה בתשומות ניהוליות בחברות המוחזקות. לרוב, היא מחזיקה במניות מיעוט באותן החברות בהן היא משקיעה. דוגמא בולטת לחברה כזו היא מבטח שמיר, אשר מחזיקה במניות המיעוט בקונצרן המזון תנובה ובמניות חברת תפרון. מנגד, חברת החזקות (Holding company), שואפת לרכוש את גרעיני שליטה כדי להשפיע על פעילות החברות אשר בהן היא משקיעה. כדוגמת דיסקונט השקעות, חברה לישראל וקבוצת דלק.
שיטת "מסלול הכסף"
ככל שאופי החברה קרוב יותר לסיווג של חברת השקעות, כך לחברה אין שליטה על תזרימי המזומנים שהיא מקבלת מהשקעותיה (דמי ניהול ודיבידנדים). מנגד, חברה הקרובה באופייה לחברת החזקות, שולטת כמעט לחלוטין, בתזרים המזומנים שהיא מסוגלת למשוך מחברות הבנות שלה. חשוב להבין, אין עדיפות כלכלית לביצוע השקעה בחברת החזקות על פני חברת השקעות או להיפך. על ציבור המשקיעים לבחון כל השקעה לגופה על פי תמהיל החברות המוחזקות, ההתפתחות העסקית שלהן, גובה המינוף ותזרים המזומנים הצפוי מהן.
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- סיכום שבועי בת"א - המאקרו הכביד והמדדים סגרו שבוע שלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על אף הסנטימנט השלילי שחווה הסקטור, ניתן עדיין לזהות חברות בחובן פוטנציאל להצפת ערך והן נסחרות עמוק מתחת לשווי הנכסי שלהן:
אלקו החזקות : החברה הינה אחת מחברות ההחזקה הוותיקות בבורסה. החברה פועלת בתחומי האלקטרו-מכניקה, ייצור ושיווק מוצרי צריכה, ניהול מקבצי דיור בארה"ב ופעילות נדל"ן בארץ ובעולם. בתחום האלקטרו- מכניקה, פועלת החברה באמצעות חב' אלקטרה, המנהלת בין השאר, פרויקטים למבנים ותשתיות (מערכות מיזוג אויר, מים ומעליות).
בתחום מוצרי הצריכה, החברה עוסקת ביבוא והפצה של מוצרי חשמל והפעלת רשתות הקמעונאות כמו שקם אלקטריק, מחסני חשמל, אייס ואוטו דיפו. לאחרונה החברה עברה רה-ארגון במהלכו סגרה פעילויות מפסידות. עיקר האפסייד בחברה טמון בפעילות הנדל"ן בארה"ב. שם, באמצעות חב' לנדמרק, מחזיקה החברה כ-34% מקרן הריט LATA, אשר מתפעלת למעלה מ-24 אלף יחידות ברחבי דרום מזרח ארה"ב עם שיעורי תפיסה ממוצעים של 95%.
על פי הערכות, קרן הריט LATA, צפויה לצאת בשנה הקרובה להנפקה בבורסה האמריקנית. מהלך זה, במידה ויצא אל הפועל, יתרום להצפת ערך משמעותית לשווי אלקו החזקות.
- חיית המחמד החדשה שלך - כלב רובוט
- למה באר יעקב כל כך מושכת את הצעירים?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- חיית המחמד החדשה שלך - כלב רובוט
כלל ביוטכנולוגיה: הינה זרוע מדעי החיים של כלל תעשיות ושל קבוצת Access, לחברה פורטפוליו רחב ומגוון של מוצרים בניסויים קליניים מתקדמים. תחום פעילותה של החברה נחשב לתחום מסוכן יחסית, דבר אשר הוביל את החברה לרשום הצלחות מעטות לצד כישלונות צורמים. אולם, התקופה הקרובה צפויה להיות מבחן דרך משמעותי בפעילות החברה.
לסיכום, אישור פרק הפירמידות בחוק הריכוזיות הינו הליך מבורך אשר יוסיף רבות לרמת השקיפות. הניסוח המחמיר של סעיפי החוק, ממחישים באופן מהימן את סלידת הציבור מ"תרבות הכוחניות" של החברות הגדולות. יחד עם זאת, קיומן של חברות החזקה הינו דבר הכרחי למשק מתפתח, חברות ההחזקה הבינלאומיות משמשות כצוהר להזרמת כספים למשק הישראלי ואף תורמות להגברת החשיפה של התעשייה הישראלית לשווקים נוספים בעולם.
ניסיון העבר מלמד, כי פעילי שוק ההון נוטים לתמחר סקטורים באופן גורף, מבלי לבחון באופן פרטני את החברות המרכיבות אותו. על אף הסנטימנט השלילי, ניתן לאתר בשוק ההון המקומי, חברות החזקה והשקעות יציבות ומעניינות אשר לא ייפגעו מהוראות החוק המתגבש. חברות אלו, צפיות לרשום הצפות ערך נאות עבור ציבור המשקיעים בהן.
- 2.למה בכלל צריך חברות החזקה? (ל"ת)אני רק שאלה 26/02/2014 21:06הגב לתגובה זו
- 1.כלל ביו -לא יורדת מהכותרות (ל"ת)שוקי הון 26/02/2014 14:02הגב לתגובה זו

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?
המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה".
הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".
ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.
אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.
רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים
בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.
- החות'ים מאיימים: אם טראמפ יתקוף באיראן - נתקוף ספינות אמריקאיות
- טראמפ דואג לטראפ - מה עומד מאחורי הפסקת התקיפות בתימן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?
המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה".
הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".
ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.
אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.
רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים
בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.
- החות'ים מאיימים: אם טראמפ יתקוף באיראן - נתקוף ספינות אמריקאיות
- טראמפ דואג לטראפ - מה עומד מאחורי הפסקת התקיפות בתימן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.