עולם המסחר כבר לא שייך רק לעשירים

אורן אלדד, מנכ"ל ATRADE בית השקעות, מתייחס להתקדמות עולם המסחר המודרני אל עבר הטכנולוגיה, ולדרך בה המשקיע הפרטי התערב בשוק ההון
אורן אלדד | (3)

המסחר המקוון הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות ומאפשר גם למשקיע הפרטי להיחשף לעולם המסחר, שבעבר היה זמין רק לבעלי הממון, בעיקר אלו אשר בחרו להיכנס לזירת המסחר במטבע חוץ.

אחת הדוגמאות הטובות ביותר, העולה לנגד עיני כיום, היא המהלך המבריק שביצע גורג' סורוס ההונגרי בראשית שנות התשעים, כאשר הימר על פיחות חד בערכו של המטבע המלכותי (הפאונד) - תרחיש שהתממש בשנת 1993. מאז עשה סורוס את הונו בעיקר ממסחר במטבע חוץ.

עידן האינטרנט פתח את זירת המסחר גם למשקיע הפרטי ולמעשה כיום יותר ויותר אנשים מעדיפים את המסחר העצמאי, על פני המסחר באמצעות בנקים, אשר כרוך בתשלום עמלות גבוהות בהרבה, מאלו המשולמות לבתי המסחר השונים. מעבר לכך, המשקיע הפרטי מוכן לקחת ברצינות את תחום המסחר, לומד את יסודות המסחר, מתמקצע, רוכש מיומנות ונהנה מחופש פעולה מלא, מבלי לפתח תלות ביועצי השקעות כאלה ואחרים, שלא תמיד מכירים את התחום טוב יותר מאלו שלומדים אותו בעצמם.

היום ניתן לסחור כמעט בכל נכס מהבית

בשנתיים האחרונות המסחר המקוון עבר מהפכה נוספת, כאשר יותר ויותר מוצרים הפכו לזמינים עבור המשקיע הפרטי. כיום למעשה ניתן לסחור באופן עצמאי במניות, מט"ח, סחורות, מדדים מובילים ואפילו באג"ח.

המציאות הקשה של ימינו מחייבת אותנו לגוון את תיק ההשקעות שלנו ולא להיות "מקובעים" בנכס אחד. מתחילת השנה היו מספר הזדמנויות בשוק, שאפשרו לנו המשקיעים הפרטיים להרוויח. אם נסתכל על ההזדמנויות העומדת על הפרק, נגלה שפיזור השקעותינו בתבונה, יניב לנו רווחים נאים מהשוק. השבוע בחרתי לחשוף בפניכם מספר הזדמנויות להשקעה אשר עומדות על הפרק:

אופציה ראשונה - זהב (סקטור הסחורות)

על אף התנגדותם של ברננקי וחבריו להשקת תוכנית רכישה נוספת, אני מעריך כי לפד' לא תהיה ברירה והם יאלצו לתת זריקת עידוד נוספת לשווקים. להערכתי, במידה ונתוני התעסוקה של אפריל גם יהיו מאכזבים, מקבלי ההחלטות בארה"ב יתחילו לחשוב ברצינות על השקת תוכנית כזו. במידה ותרחיש זה אכן יתממש, אנו צפויים לראות שחיקה בערכו של הדולר ובריחה המונית אל עבר הסחורות בכלל ולעבר הזהב בפרט, שמצליח לשמור על מבנה מחירים עולה, מזה למעלה מעשור, עובדה אשר הופכת סחורה זו לנכס היציב ביותר בשוק.

אופציה שנייה - מדד ה-VIX המכונה "מדד הפחד" (מדדים שונים)

מדד זה מגיב באופן קיצוני ביותר למצבי השוק השונים. ניתן לראות שהמדד זינק לרמות שיא של 89 נקודות בסוף שנת 2008, עם נפילתו של ליהמן ברדרס. בדיוק שנתיים לאחר מכן, צנח המדד אל עבר שפל חדש, שנקבע באזור 15 נקודות, בעת התאוששות ארה"ב מאחד המשברים החמורים ביותר שפקדו אותה, מאז מלחמת העולם השנייה. אולם אז הגיע משבר החובות באירופה. משבר זה הוביל לזינוק חד של המדד אל עבר אזור 48 נקודות וכיום הוא נסחר באזור 17 נקודות, בזכות הראלי המטורף שנמשך מספר חודשים. אני מעריך כי המדד נסחר ברמות אטרקטיביות, שמהן ניתן לשקול את האפשרות להצטרפות למהלך עליות נוסף.

דבר אשר מחזק את הערכותיי השוריות לגבי המדד, היא העובדה שעדיין לא ראינו את הגרוע מכל ובהחלט ייתכן שאחת המדינות הגדולות באירופה תזדקק בעתיד לסיוע חיצוני. מצב שיטלטל באופן קיצוני את השווקים הפיננסיים. גם המשך ההתאוששות בארה"ב מוטל בספק, כך שבהחלט צריך לשים לב למדד זה לפי דעתי, שמשקף את "מצב הרוח" של המשקיעים באופן חד וברור.

אופציה שלישית - מכירה של האירו (השקעה במט"ח)

משבר החוב באירופה יאלץ את הבנק המרכזי לנקוט במדיניות מוניטארית מקלה, שייתכן ותכלול בתוכה, בין היתר, הפחתות ריבית והשקת תוכניות תמריצים נוספות. אני מעריך כי האירו לא יצליח לחצות מעלה את ממוצע נע 200, העובר בנק 1.3475 דולר לאירו. המשך ההתדרדרות באירופה עלול להוביל לצניחה חדה בערכו של האירו, אל עבר אזור 1.25. ניתן לשקול רכישה של הין או של הדולר, כנגד האירו, היות ומטבעות אלו עשויים להיות החזקים ביותר בשוק, אם וכאשר הסנטימנט השלילי ישתלט שוב על השווקים.

אופציה נוספת ואחרונה - מעקב אחרי המדדים המובילים של ארה"ב (השקעה בחוזים עתידיים )

המדדים המובילים נסחרים בסמוך לרמות קריטיות שמהן עשוי לצאת לדרך המהלך הגדול הבא. ניקח לדוגמה את מדד הדאו ג'ונס, הכולל בתוכו את המניות הגדולות ביותר של התעשייה הכבדה של הכלכלה הגדולה בעולם. המדד נסחר בסמוך לרמות התנגדות היסטורית ב-13225 נקודות. כישלון פריצה של רמה זו, עלול להוביל לתיקון חד של 10% לפחות מחד גיסא ומאידך גיסא, פריצה מעל 13225 עשויה להצית ראלי חסר תקדים אל עבר אזור 14000 נקודות, אותו לא ביקר המדד מאז פרוץ משבר הסאב פריים.

לסיכום: אם נשכיל לנצל את כל המשאבים העומדים לרשותנו ולזהות הזדמנויות, נוכל להפוך לסוחרים מקצועיים יותר, התנודתיות הרבה בשווקים פחות תטריד ונדע כיצד והיכן הכי כדאי להשקיע את כספנו.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שכח לציין שלמעלה מ 90% מהסוחרים בסוף מפסידים (ל"ת)
    חרגול 03/05/2012 06:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אייל 02/05/2012 19:50
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שאורן איש גדול ןמקצוען
  • נראה לי אורן מגיב על הכתבות שלו בעצמו.. (ל"ת)
    משקיע ותיק 03/05/2012 09:08
    הגב לתגובה זו
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.