לפני כחודש נרשמה הפתעה מדהימה בשוק האמריקני עם ניפוץ כל התחזיות והוספת 243 אלף משרות. נתון זה סיפק ירידה חדה בשיעור האבטלה מ-8.5% ל-8.3% בלבד. אותה עוצמה נשמרה גם בקריאה הנוכחית שבה המשק האמריקני שוב הפתיע את הכלכלנים כשהוסיף 227 אלף משרות.

מדד הנאסד"ק סגר בשיא של 12 שנה לאחר הנתון החיובי, משך את השווקים לשיאים חדשים לאחר קריאתו הנוכחית וסייע למדדים להתעלם מ"אירוע האשראי" של יוון וגרעון הסחר של סין, האחרון החמור ביותר משנת 1989.

בסוף השבוע נחתמה בהצלחה עסקת ה-SWAP לחוב היווני, כאשר למעלה מ-95% הסכימו שלא מרצון ל"תספורת" בשיעור של 70% מגובה החוב. מהלך זה יצר "אירוע אשראי" לפי הגדרת ה-ISDA (ארגון משתתפי עסקות ה-SWAP ) בעקבות הפעלת ההסדר בכפיה על מתנגדיו האיתנים, אירוע אשר מחייב את הפעלת חוזי הביטוח על האג"ח בסך 3.5 מיליארד דולר - סכום פעוט וניתן לעיכול.

יוון הוגדרה כ"חדלת פירעון מוגבלת" במונחי מטבע ע"י סוכנות הדירוג פיץ'. מתן חבילת הסיוע בסך 130 מיליארד אירו מקבילה להדפסת כסף ומכה אינפלציונית לגוש האירו. מחיקת 70% מהחוב למען גלגול היתרה הינה מהלך שבימים כתיקונם היה קשה לעיכול, בשילוב הנתונים מסין אמור היה להעיב משמעותית על השווקים הפיננסים. אבל לא הפעם, זו האיתנות האמריקנית אשר זוקפת את גבה החסון בשנת בחירות מכריעה, עוזרת לשווקים לספוג כמעט כל דבר, וכשיש מבוגר אחראי בגבעת הקפיטול, במסדרונות וול סטרייט כבר תוהים - האם הכלכלה האמריקנית הולכת להציל גם אירופה וגם את ברק אובמה?

"הכלכלה הולכת ומתעצמת" אמר אובמה, ונראה כי בשנת בחירות הכלכלה האמריקנית תעשה ככל שביכולתה כדי להציג נתונים חיוביים. אבל האם כך הדבר? בחודש פברואר 2009, כחודש לאחר בחירתו של אובמה לנשיאות ארה"ב בישר דוח התעסוקה על אחוז אבטלה זהה בדיוק. לאחר בחירתו הצהיר הנשיא הטרי כי יצעיד את כלכלת ארה"ב לשגשוג ויצור מקומות עבודה חדשים.

בעבור הנשיא, מדובר בבקרת נזקים בלבד. שכן, שיעור האבטלה היה 6.8% כשאובמה נבחר, 7.8% כאשר הושבע לתפקידו, ומחסום 10% נרשם כבר 9 חודשים לאחר מכן. ההיסטוריה מראה כי אין שום נשיא אשר נבחר בשנית כשאחוז האבטלה גבוהה מ-7.2%. עובדה אשר המריצה את מושל מסצ'וסטס לשעבר והמועמד הרפובליקני המוביל במרוץ, ניק רומני, להצהיר כי "אנחנו יכולים לעשות זאת טוב יותר". ימים יגידו.

בפועל חשוב לא להסתנוור מהשיפור שמציג המשק האמריקני - שיפור שעוזר לצרות האירופיות לרדת מהכותרות ולכסף רב שיצא מהשווקים בחציון השני של 2011 לחזור אליו - זה הכל. הבעיות באירופה נשארו בעינן, פשוט הרבה יותר נוח להיסחף לאופטימיות הנוכחית. דרוש טריגר קל בלבד שיכריז על תחילת המימושים בשווקים במקרה הטוב, או גל ירידות חדש במקרה הפחות טוב. זה עשוי להגיע דרך מחירי הנפט יותר מאשר באמצעות נתוני המאקרו-כלכלה.

נראה כי למצב הכלכלה משקל מכריע בבחירות 2012 בארה"ב, וכי הדרך להכרעה עוד ארוכה. הצרות האירופיות יחזרו לכותרות במוקדם או במאוחר, את יוון השווקים כבר עיכלו, את ספרד, פורטוגל, אירלנד ואיטליה עדיין לא. בשבוע שעבר חזרה פורטוגל לאור הזרקורים ליום אחד בלבד. באותו יום התממשו המדדים האמריקנים מימוש בריא של כ-2%. אם וכאשר יחלו התספורות להתפשט, המשק האמריקני יבחן את חסינותו כאשר יחזור למחוק נכסים ויבחר את המנהיג אשר יחזיר לכלכלה הגדולה בעולם את דירוג האשראי המושלם לו ראויה.

חברות הביטוח באירופה כבר בכוננות ספיגה בעקבות אירוע האשראי היווני. מגולם או לא - מישהו צריך לשלם את המחיר, השאלה היא האם המחיר יתחיל לגלם גם אירועי אשראי עתידיים לבוא? נכון להיום הכלכלה האמריקנית חזקה דיה לספוג אירועים אלו, השאלה היא מה יקרה באירוע האשראי הבא?