בשנת בחירות, הכלכלה האמריקנית יכולה לעכל כמעט הכל
לפני כחודש נרשמה הפתעה מדהימה בשוק האמריקני עם ניפוץ כל התחזיות והוספת 243 אלף משרות. נתון זה סיפק ירידה חדה בשיעור האבטלה מ-8.5% ל-8.3% בלבד. אותה עוצמה נשמרה גם בקריאה הנוכחית שבה המשק האמריקני שוב הפתיע את הכלכלנים כשהוסיף 227 אלף משרות.
מדד הנאסד"ק סגר בשיא של 12 שנה לאחר הנתון החיובי, משך את השווקים לשיאים חדשים לאחר קריאתו הנוכחית וסייע למדדים להתעלם מ"אירוע האשראי" של יוון וגרעון הסחר של סין, האחרון החמור ביותר משנת 1989.
בסוף השבוע נחתמה בהצלחה עסקת ה-SWAP לחוב היווני, כאשר למעלה מ-95% הסכימו שלא מרצון ל"תספורת" בשיעור של 70% מגובה החוב. מהלך זה יצר "אירוע אשראי" לפי הגדרת ה-ISDA (ארגון משתתפי עסקות ה-SWAP ) בעקבות הפעלת ההסדר בכפיה על מתנגדיו האיתנים, אירוע אשר מחייב את הפעלת חוזי הביטוח על האג"ח בסך 3.5 מיליארד דולר - סכום פעוט וניתן לעיכול.
יוון הוגדרה כ"חדלת פירעון מוגבלת" במונחי מטבע ע"י סוכנות הדירוג פיץ'. מתן חבילת הסיוע בסך 130 מיליארד אירו מקבילה להדפסת כסף ומכה אינפלציונית לגוש האירו. מחיקת 70% מהחוב למען גלגול היתרה הינה מהלך שבימים כתיקונם היה קשה לעיכול, בשילוב הנתונים מסין אמור היה להעיב משמעותית על השווקים הפיננסים. אבל לא הפעם, זו האיתנות האמריקנית אשר זוקפת את גבה החסון בשנת בחירות מכריעה, עוזרת לשווקים לספוג כמעט כל דבר, וכשיש מבוגר אחראי בגבעת הקפיטול, במסדרונות וול סטרייט כבר תוהים - האם הכלכלה האמריקנית הולכת להציל גם אירופה וגם את ברק אובמה?
"הכלכלה הולכת ומתעצמת" אמר אובמה, ונראה כי בשנת בחירות הכלכלה האמריקנית תעשה ככל שביכולתה כדי להציג נתונים חיוביים. אבל האם כך הדבר? בחודש פברואר 2009, כחודש לאחר בחירתו של אובמה לנשיאות ארה"ב בישר דוח התעסוקה על אחוז אבטלה זהה בדיוק. לאחר בחירתו הצהיר הנשיא הטרי כי יצעיד את כלכלת ארה"ב לשגשוג ויצור מקומות עבודה חדשים.
בעבור הנשיא, מדובר בבקרת נזקים בלבד. שכן, שיעור האבטלה היה 6.8% כשאובמה נבחר, 7.8% כאשר הושבע לתפקידו, ומחסום 10% נרשם כבר 9 חודשים לאחר מכן. ההיסטוריה מראה כי אין שום נשיא אשר נבחר בשנית כשאחוז האבטלה גבוהה מ-7.2%. עובדה אשר המריצה את מושל מסצ'וסטס לשעבר והמועמד הרפובליקני המוביל במרוץ, ניק רומני, להצהיר כי "אנחנו יכולים לעשות זאת טוב יותר". ימים יגידו.
בפועל חשוב לא להסתנוור מהשיפור שמציג המשק האמריקני - שיפור שעוזר לצרות האירופיות לרדת מהכותרות ולכסף רב שיצא מהשווקים בחציון השני של 2011 לחזור אליו - זה הכל. הבעיות באירופה נשארו בעינן, פשוט הרבה יותר נוח להיסחף לאופטימיות הנוכחית. דרוש טריגר קל בלבד שיכריז על תחילת המימושים בשווקים במקרה הטוב, או גל ירידות חדש במקרה הפחות טוב. זה עשוי להגיע דרך מחירי הנפט יותר מאשר באמצעות נתוני המאקרו-כלכלה.
נראה כי למצב הכלכלה משקל מכריע בבחירות 2012 בארה"ב, וכי הדרך להכרעה עוד ארוכה. הצרות האירופיות יחזרו לכותרות במוקדם או במאוחר, את יוון השווקים כבר עיכלו, את ספרד, פורטוגל, אירלנד ואיטליה עדיין לא. בשבוע שעבר חזרה פורטוגל לאור הזרקורים ליום אחד בלבד. באותו יום התממשו המדדים האמריקנים מימוש בריא של כ-2%. אם וכאשר יחלו התספורות להתפשט, המשק האמריקני יבחן את חסינותו כאשר יחזור למחוק נכסים ויבחר את המנהיג אשר יחזיר לכלכלה הגדולה בעולם את דירוג האשראי המושלם לו ראויה.
חברות הביטוח באירופה כבר בכוננות ספיגה בעקבות אירוע האשראי היווני. מגולם או לא - מישהו צריך לשלם את המחיר, השאלה היא האם המחיר יתחיל לגלם גם אירועי אשראי עתידיים לבוא? נכון להיום הכלכלה האמריקנית חזקה דיה לספוג אירועים אלו, השאלה היא מה יקרה באירוע האשראי הבא?
- 13.תמר 13/03/2012 20:42הגב לתגובה זוטוב לכלכלה?
- 12.ניתוח מאוד מעניין! (ל"ת)ליאור 13/03/2012 09:53הגב לתגובה זו
- 11.פרדי 12/03/2012 16:37הגב לתגובה זוסקירה היסטורית חשובה ומעניינת. כל הכבוד לכותב על המאמרים. כתוב היטב.
- 10.even a neuclear duck?! (ל"ת)משה 12/03/2012 11:27הגב לתגובה זו
- 9.יעל 11/03/2012 19:24הגב לתגובה זושל הבחור. הוא כותב בצורה מקצוענית ויחד עם זה צנועה ויפה קראתי כבר כמה מאמרים וניתוחים שלו בעוד מקומות המשך לכתוב לנו, כיף לקרוא מאמרים שלא צועקים, ומוסברים עם חשק להמשיך ולקרוא עד המילה האחרונה
- 8.עמית 11/03/2012 18:30הגב לתגובה זוניתוח מצויין ! בנוסף , כדאי מאוד לזכור שבמיוחד לקראת שנת בחירות ישנה נטייה " לשפץ" נתונים כלכליים כדי ליפות את התמונה.ולכן את הנתונים שמגיעים מארה" ב כדאי לקרוא בעין ביקורתית מתמיד. הכלכלה האמריקאית שרוייה עדיין בחוב עצום של יותר מ- 15,452,800,000,000$ ,משיעור האבטלה שרק לאחרונה דווח בקול תרועה רמה שהוא " יורד" ככל הנראה נעלמו 1.2 מליון עובדים . החודש הגיע שיעור ההשתתפות בכוח העבודה למינימום של 63.7% מכלל האוכלוסיה ,שיא שלילי של 30 שנה. ב4 השנים האלו לא התרחש שום שינוי חברתי או דמוגרפי יוצא דופן בארה" ב שאכן מצדיק פרישה של מיליוני אזרחים מהרצון למצא עבודה. מה עוד שהיום מקבלי תלושי המזון , אחוז הנמצאים תחת עוני קיצוני וזמן חיפוש העבודה הוא בשיא של כל הזמנים שם.הקבלה דומה לאחוז האבטלה הנמוך שעליו בישרו לנו בישראל ושלא כולל את המגזר החרדי למשל. יתכן עם כך שעקב שנת הבחירות מעדיפים בממשל האמריקאי לנפח בועה לטווח קצר ,שיכול להיות שתתפוצץ שוב אם לא היה שינוי יסודי בכלכלה האמריקאית מאז המשבר האחרון של 2008.
- טוקבקיסט 11/03/2012 19:19הגב לתגובה זואינטיליגנטי.שינוי מרענן. מאמר מעולה שמשך את תגובות אינטילגנטיות יישר כוח
- 7.אורית 11/03/2012 17:50הגב לתגובה זותודה
- 6.שנים העולם במדיה מסתיר בפלסטר לדחות קריסה!!! (ל"ת)מיתון2012-13 11/03/2012 15:46הגב לתגובה זו
- 5.לונג ארה" ב שורט דאקס! (ל"ת)דורי 11/03/2012 14:38הגב לתגובה זו
- 4.המוח 11/03/2012 11:49הגב לתגובה זומעניין מאוד!! ומעניין מה יקרה בהמשך... כל הכבוד אלעד שמש על הניתוח המעמיק!!
- 3.בן 11/03/2012 10:30הגב לתגובה זוזהו אכן זמן בו צריכים להיות זהירים ויש לקוות שהשור ימשיך לנגוח בדוב המאיים...
- הלוחש לנגזרים 11/03/2012 11:33הגב לתגובה זוהשאלה מה יקרה כשהקרקע תשמט תחת רגליהם של אותן חברות ביטוח - הנחה שלי: המפץ הגדול )
- 2.האזרח הקטן והפנסיה שלו תמיד משלמים בסוף (ל"ת)גבריאל 11/03/2012 10:24הגב לתגובה זו
- 1.משבר אירפאי 11/03/2012 08:31הגב לתגובה זוהחוב האירופאי בשלום. לא סינים ולא בטיח

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.