זהירות שלא לרתום את עגלת האבטלה לפני הסוסים
אין ספק, הירידה באבטלה במשק משמחת ומעודדת; אך מוקדם לקשור כתרים: הסתמכות יתר על נתוני הלמ"ס תהייה משולה לרתימת עגלת האבטלה לפני הסוסים.
שמחה וששון. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הדהימה את הציבור עם נתון לפיו שיעור הבלתי מועסקים מכוח העבודה האזרחי בישראל (שיעור האבטלה במשק) עמד על 5% בחודש אוקטובר. מתברר כי האבטלה נמוכה היום אפילו מרמתה לפני שהחל המשבר (אז עמדה על 6%). בד בבד, נתוני החודשים הקודמים נחתכו בשיעורים חדים. למעשה, רמה כה נמוכה של אבטלה מצביעה על משק הנמצא בתעסוקה מלאה, שכן לעולם לא נגיע לאבטלה אפסית: יש אבטלה מבנית ויש אבטלה חיכוכית, הקשורה בכך שלוקח זמן לעבור ממקום עבודה אחד לאחר.
לא זו בלבד. שבנו להיות אור לגויים. האבטלה בארה"ב, לדוגמא, הייתה נמוכה בהרבה מאשר בישראל לפני המשבר, אך מאז התהפכו היוצרות והיום האבטלה שם גבוהה יותר (גם לאחר שירדה ל-8.6% בחודש שעבר). על האבטלה בגוש האירו (10.3%) אין מה לדבר.
מצב האבטלה בישראל חשוב מאוד. מדובר במשתנה מדיניות חברתי ראשון במעלה. לדוגמא, בנק ישראל מזכיר אותו בהודעות הריבית בפרק שוק העבודה, מיד לאחר הפרקים הדנים בפעילות ובמחירים במשק. גם המגזר הפרטי, החושש כי בשנה הבאה תעלה האבטלה לאזור 6%-6.5%, בונה את התחזיות שלו על הנתון השוטף.
בימים אלו אנו לוגמים בשקיקה כל נתון חיובי. בתחום התעסוקה מצב מצוין לכאורה, וקולות המחאה החברתית בהקשר זה נשמעים לפתע רחוקים יותר. אך מוקדם לחגוג. נתוני התעסוקה החודשיים תנודתיים מאוד, נמסרים בפיגור (לעיתים תלת חודשי) ומדי פעם מתוקנים לאחור בפתאומיות - שילוב די בעייתי לנתון כה מרכזי.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עצמה מודה כי אי סדירות הנתונים גבוהה, במיוחד בשלושת החודשים האחרונים. בנוסף, שיעור המועסקים במשרות חלקיות עלה בשנה שנתיים האחרונות, אחרת היינו כנראה מדווחים על אבטלה גבוהה יותר. לפיכך, למרות שמדובר בנתון משמעותי ומתוקשר, היכולת להסתמך עליו מוגבלת ויש להיזהר בה. בעבר נדרשתי לנושא בטורים שהופיעו במסגרת זו.
תופעה זו לא מוגבלת, כמובן, לישראל ולמדידת שוק העבודה, גם בחו"ל היא מערימה קשיים. בשבוע שעבר הודיעה התאחדות הקבלנים בארצות הברית כי מספר הדירות יד שנייה שנמכרו בארבע השנים האחרונות נמוך ב-14% בהשוואה לפרסומים קודמים. התחזיות לחודש נובמבר, שרבים כל כך בשוק ההון התנהלו לאורן, הפכו בן רגע ללא רלוונטיות. אין צורך להכביר מילים עד כמה שוק הדיור האמריקני ממקד עניין ברמה המקומית והגלובלית.
לפיכך, יש לבחון את נתון האבטלה בזהירות ועל פני זמן. כאן מגיעה הבשורה החיובית לסיום הטור, התבוננות בשש השנים האחרונות, לרבות תקופת השגשוג שקדמה למשבר הגלובלי של 2008, מראה כי רמת האבטלה בישראל אכן ירדה מדרגה. כעת נותר לבדוק אם המגמה החיובית תימשך.
- 7.לאונרדו 31/12/2011 10:08הגב לתגובה זוכתבה מצוינת ומקצועית תודה מר רונן מנחם
- לאונרדו 7, תודה (ל"ת)רונן מנחם 02/01/2012 08:48הגב לתגובה זו
- 6.רונן 28/12/2011 18:10הגב לתגובה זוציבורי מתרחב,מעיד על חוסר יעילות מבני במשק . לכן אנחנו עובדים ו" סובלים" ממצוקות רבות שקצרה היריעה להרחיב. סביר להניח שזה זמני בלבד וכוחות השוק והמחאות כנגד העיוותים והתחלואות יגרמו דווקא לעליית האבטלה. וזה יהיה מבורך.....יהיה שיפור בפרודוקטיביות, ירידה באבטלה הסמויה ולטעמי אף ירידת מחירי שרותים וסחורות כתוצאה מהתייעלות. היום כלכלת ישראל היא פיקציה ובועה
- 5.אנליסטית בחופשה 28/12/2011 14:31הגב לתגובה זוכרגיל, נהנתי לקרוא את טורך. שאלה:. מה הסיבות לדעתך, שבגללן דווקא בחודשים האחרונים אי סדירות הנתונים גבוהה? הרי שיעור ההשתתפות בעבודה ומספר העובדים במשרה חלקית אינם נתונים חדשים בשלושת החודשים האחרונים, הם היו קיימים זה זמן רב.
- רונן מנחם 28/12/2011 15:57הגב לתגובה זותודה. הלמ" ס הסבירו זאת הפעם בהשפעת החגים, בגללם היו שיעורי ההשבה באוקטובר נמוכים יחסית. בברכה, רונן מנחם.
- 4.יוסי עמית 28/12/2011 14:02הגב לתגובה זוהאבטלה הנוכחיים בעת קבלת החלטות ו/או בתחזיות משולה לשימוש שיעשה אנליסט שבא לסקר חברה בהכנסות חד פעמיות כאילו הן פרמננטיות - כלומר טעות קשה. זה ברור שנתוני האבטלה הנוכחיים אינם מייצגים. הם מחמיאים, מעידים על העוצמה של המשק הישראלי ונותנים לנו להרגיש טוב עם עצמנו בעוד שהעולם סובל - הכל נכון. אבל - זה ברור לכל בר דעת שלאורך זמן אי אפשר יהיה לשמר שעורי אבטלה שכאלו. נוסף על כך, כבר הגיב כאן מישהו בחוכמה והפנה את תשומת ליבנו לשעור ההשתתפות בכח העבודה. שהרי, יכול להיות שאם שעור ההשתתפות בכח העבודה היה 40% היינו ב-0% אבטלה....
- 3.משקיע נבון 28/12/2011 11:49הגב לתגובה זורונן שלום, טור מעניין ביותר הנוגע בנקודה משמעותית בעלת השפעות רחבות. אכן חדשות משמחות ששיעור האבטלה הממוצע ירד ועושה הרושם שאנו הופכים לעם ככל העמים. האם הירידה באבטלה שהצבעת עליה בסוף הטור, הביאה לדעתך לעליה במדד המחירים? ובעצם אני שואלת על הגלגול של הנתון כמשפיע על הריבית וחוזרת בכך לראשית דבריך.
- רונן מנחם 28/12/2011 12:04הגב לתגובה זושלום ותודה. הקשר בין האבטלה לרמת המחירים אינו מיידי. בעיקרון, עלייה באבטלה מראה שמשאבי הייצור מידלדלים וכל ביקוש נוסף יחייב ייקור של ההיצע. אך לעיתים תוך כדי התהליך החברות משקיעות בשיפורים טכנולוגיים ומתייעלות אז לכל תשומת עבודה ניתן להגדיל את התוצר. הן תעשינה זאת אם תחשובנה שהביקוש יגדל לאורך זמן. לגבי הריבית, ככל שהאינפלציה נגרמת מצד ההוצאות (שכר, תשומות), הסיכוי שתגיב בעלייה גדול יותר. אך אצלנו אין עדיין עלייה של ממש בשכר, למרות הירידה באבטלה, ולכן הריבית יכולה להישאר נמוכה בינתיים. בברכה, רונן.
- 2.מומחה 28/12/2011 10:45הגב לתגובה זורונן טור מעניין ,האם לדעתך היאוש בקרב מחפשי העבודה אינו גורם לעיוות של הנתון האמיתי.במשק עם תעסוקה מלאה שוק האג" ח היה צריך לצפות לעלייה בריבית ולא להפך !
- רונן מנחם 28/12/2011 11:05הגב לתגובה זושלום. אכן מדידת הנתון תלויה בכוח העבודה האזרחי. אם עובדים מתייאשים בכמויות, טכנית שיעור האבטלה יורד. לפעמים, דווקא כשיש תחזיות לצמיחה, שיעור האבטלה עולה פתאום, כי כולם חוזרים לחפש עבודה ולא כולם מוצאים בהתחלה. בדיוק מסיבה זו כתבתי שנצטרך להמתין מספר חודשים כדי לראות אם זו ירידה טכנית או שיש כאן ירידת מדרגה מבנית באבטלה. יום נעים, רונן.
- 1.יהודה 28/12/2011 10:21הגב לתגובה זוגרוע בהרבה ממדינות המערב, בארה" ב למשל עומד על 66%, אנחנו רק משתוים לספרד שם האבטלה 20%. כלומר כאן ה" אבטלה" 5% ושם 20% ויש לנו אותו אחוז של מספר המשתתפים בשוק העבודה.
- רונן מנחם 28/12/2011 10:39הגב לתגובה זושלום, יהודה. דבריך במקום, אך יש לזכור כי כך המצב שנים רבות. מנגד, הירידה העקבית בשיעור האבטלה היא תופעה של השנתיים שלוש האחרונות. לכן, ראוי לחשוב עליה בנפרד מהכשלים המבניים של שוק העבודה בישראל. בברכה, רונן.
התרסקות מטוס (צילום מסך)בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.
