זהירות שלא לרתום את עגלת האבטלה לפני הסוסים
אין ספק, הירידה באבטלה במשק משמחת ומעודדת; אך מוקדם לקשור כתרים: הסתמכות יתר על נתוני הלמ"ס תהייה משולה לרתימת עגלת האבטלה לפני הסוסים.
שמחה וששון. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הדהימה את הציבור עם נתון לפיו שיעור הבלתי מועסקים מכוח העבודה האזרחי בישראל (שיעור האבטלה במשק) עמד על 5% בחודש אוקטובר. מתברר כי האבטלה נמוכה היום אפילו מרמתה לפני שהחל המשבר (אז עמדה על 6%). בד בבד, נתוני החודשים הקודמים נחתכו בשיעורים חדים. למעשה, רמה כה נמוכה של אבטלה מצביעה על משק הנמצא בתעסוקה מלאה, שכן לעולם לא נגיע לאבטלה אפסית: יש אבטלה מבנית ויש אבטלה חיכוכית, הקשורה בכך שלוקח זמן לעבור ממקום עבודה אחד לאחר.
לא זו בלבד. שבנו להיות אור לגויים. האבטלה בארה"ב, לדוגמא, הייתה נמוכה בהרבה מאשר בישראל לפני המשבר, אך מאז התהפכו היוצרות והיום האבטלה שם גבוהה יותר (גם לאחר שירדה ל-8.6% בחודש שעבר). על האבטלה בגוש האירו (10.3%) אין מה לדבר.
מצב האבטלה בישראל חשוב מאוד. מדובר במשתנה מדיניות חברתי ראשון במעלה. לדוגמא, בנק ישראל מזכיר אותו בהודעות הריבית בפרק שוק העבודה, מיד לאחר הפרקים הדנים בפעילות ובמחירים במשק. גם המגזר הפרטי, החושש כי בשנה הבאה תעלה האבטלה לאזור 6%-6.5%, בונה את התחזיות שלו על הנתון השוטף.
בימים אלו אנו לוגמים בשקיקה כל נתון חיובי. בתחום התעסוקה מצב מצוין לכאורה, וקולות המחאה החברתית בהקשר זה נשמעים לפתע רחוקים יותר. אך מוקדם לחגוג. נתוני התעסוקה החודשיים תנודתיים מאוד, נמסרים בפיגור (לעיתים תלת חודשי) ומדי פעם מתוקנים לאחור בפתאומיות - שילוב די בעייתי לנתון כה מרכזי.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עצמה מודה כי אי סדירות הנתונים גבוהה, במיוחד בשלושת החודשים האחרונים. בנוסף, שיעור המועסקים במשרות חלקיות עלה בשנה שנתיים האחרונות, אחרת היינו כנראה מדווחים על אבטלה גבוהה יותר. לפיכך, למרות שמדובר בנתון משמעותי ומתוקשר, היכולת להסתמך עליו מוגבלת ויש להיזהר בה. בעבר נדרשתי לנושא בטורים שהופיעו במסגרת זו.
תופעה זו לא מוגבלת, כמובן, לישראל ולמדידת שוק העבודה, גם בחו"ל היא מערימה קשיים. בשבוע שעבר הודיעה התאחדות הקבלנים בארצות הברית כי מספר הדירות יד שנייה שנמכרו בארבע השנים האחרונות נמוך ב-14% בהשוואה לפרסומים קודמים. התחזיות לחודש נובמבר, שרבים כל כך בשוק ההון התנהלו לאורן, הפכו בן רגע ללא רלוונטיות. אין צורך להכביר מילים עד כמה שוק הדיור האמריקני ממקד עניין ברמה המקומית והגלובלית.
לפיכך, יש לבחון את נתון האבטלה בזהירות ועל פני זמן. כאן מגיעה הבשורה החיובית לסיום הטור, התבוננות בשש השנים האחרונות, לרבות תקופת השגשוג שקדמה למשבר הגלובלי של 2008, מראה כי רמת האבטלה בישראל אכן ירדה מדרגה. כעת נותר לבדוק אם המגמה החיובית תימשך.
- 7.לאונרדו 31/12/2011 10:08הגב לתגובה זוכתבה מצוינת ומקצועית תודה מר רונן מנחם
- לאונרדו 7, תודה (ל"ת)רונן מנחם 02/01/2012 08:48הגב לתגובה זו
- 6.רונן 28/12/2011 18:10הגב לתגובה זוציבורי מתרחב,מעיד על חוסר יעילות מבני במשק . לכן אנחנו עובדים ו" סובלים" ממצוקות רבות שקצרה היריעה להרחיב. סביר להניח שזה זמני בלבד וכוחות השוק והמחאות כנגד העיוותים והתחלואות יגרמו דווקא לעליית האבטלה. וזה יהיה מבורך.....יהיה שיפור בפרודוקטיביות, ירידה באבטלה הסמויה ולטעמי אף ירידת מחירי שרותים וסחורות כתוצאה מהתייעלות. היום כלכלת ישראל היא פיקציה ובועה
- 5.אנליסטית בחופשה 28/12/2011 14:31הגב לתגובה זוכרגיל, נהנתי לקרוא את טורך. שאלה:. מה הסיבות לדעתך, שבגללן דווקא בחודשים האחרונים אי סדירות הנתונים גבוהה? הרי שיעור ההשתתפות בעבודה ומספר העובדים במשרה חלקית אינם נתונים חדשים בשלושת החודשים האחרונים, הם היו קיימים זה זמן רב.
- רונן מנחם 28/12/2011 15:57הגב לתגובה זותודה. הלמ" ס הסבירו זאת הפעם בהשפעת החגים, בגללם היו שיעורי ההשבה באוקטובר נמוכים יחסית. בברכה, רונן מנחם.
- 4.יוסי עמית 28/12/2011 14:02הגב לתגובה זוהאבטלה הנוכחיים בעת קבלת החלטות ו/או בתחזיות משולה לשימוש שיעשה אנליסט שבא לסקר חברה בהכנסות חד פעמיות כאילו הן פרמננטיות - כלומר טעות קשה. זה ברור שנתוני האבטלה הנוכחיים אינם מייצגים. הם מחמיאים, מעידים על העוצמה של המשק הישראלי ונותנים לנו להרגיש טוב עם עצמנו בעוד שהעולם סובל - הכל נכון. אבל - זה ברור לכל בר דעת שלאורך זמן אי אפשר יהיה לשמר שעורי אבטלה שכאלו. נוסף על כך, כבר הגיב כאן מישהו בחוכמה והפנה את תשומת ליבנו לשעור ההשתתפות בכח העבודה. שהרי, יכול להיות שאם שעור ההשתתפות בכח העבודה היה 40% היינו ב-0% אבטלה....
- 3.משקיע נבון 28/12/2011 11:49הגב לתגובה זורונן שלום, טור מעניין ביותר הנוגע בנקודה משמעותית בעלת השפעות רחבות. אכן חדשות משמחות ששיעור האבטלה הממוצע ירד ועושה הרושם שאנו הופכים לעם ככל העמים. האם הירידה באבטלה שהצבעת עליה בסוף הטור, הביאה לדעתך לעליה במדד המחירים? ובעצם אני שואלת על הגלגול של הנתון כמשפיע על הריבית וחוזרת בכך לראשית דבריך.
- רונן מנחם 28/12/2011 12:04הגב לתגובה זושלום ותודה. הקשר בין האבטלה לרמת המחירים אינו מיידי. בעיקרון, עלייה באבטלה מראה שמשאבי הייצור מידלדלים וכל ביקוש נוסף יחייב ייקור של ההיצע. אך לעיתים תוך כדי התהליך החברות משקיעות בשיפורים טכנולוגיים ומתייעלות אז לכל תשומת עבודה ניתן להגדיל את התוצר. הן תעשינה זאת אם תחשובנה שהביקוש יגדל לאורך זמן. לגבי הריבית, ככל שהאינפלציה נגרמת מצד ההוצאות (שכר, תשומות), הסיכוי שתגיב בעלייה גדול יותר. אך אצלנו אין עדיין עלייה של ממש בשכר, למרות הירידה באבטלה, ולכן הריבית יכולה להישאר נמוכה בינתיים. בברכה, רונן.
- 2.מומחה 28/12/2011 10:45הגב לתגובה זורונן טור מעניין ,האם לדעתך היאוש בקרב מחפשי העבודה אינו גורם לעיוות של הנתון האמיתי.במשק עם תעסוקה מלאה שוק האג" ח היה צריך לצפות לעלייה בריבית ולא להפך !
- רונן מנחם 28/12/2011 11:05הגב לתגובה זושלום. אכן מדידת הנתון תלויה בכוח העבודה האזרחי. אם עובדים מתייאשים בכמויות, טכנית שיעור האבטלה יורד. לפעמים, דווקא כשיש תחזיות לצמיחה, שיעור האבטלה עולה פתאום, כי כולם חוזרים לחפש עבודה ולא כולם מוצאים בהתחלה. בדיוק מסיבה זו כתבתי שנצטרך להמתין מספר חודשים כדי לראות אם זו ירידה טכנית או שיש כאן ירידת מדרגה מבנית באבטלה. יום נעים, רונן.
- 1.יהודה 28/12/2011 10:21הגב לתגובה זוגרוע בהרבה ממדינות המערב, בארה" ב למשל עומד על 66%, אנחנו רק משתוים לספרד שם האבטלה 20%. כלומר כאן ה" אבטלה" 5% ושם 20% ויש לנו אותו אחוז של מספר המשתתפים בשוק העבודה.
- רונן מנחם 28/12/2011 10:39הגב לתגובה זושלום, יהודה. דבריך במקום, אך יש לזכור כי כך המצב שנים רבות. מנגד, הירידה העקבית בשיעור האבטלה היא תופעה של השנתיים שלוש האחרונות. לכן, ראוי לחשוב עליה בנפרד מהכשלים המבניים של שוק העבודה בישראל. בברכה, רונן.
הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
