זהירות שלא לרתום את עגלת האבטלה לפני הסוסים

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, מתייחס לנתון האבטלה האחרון שפורסם ע"י הלמ"ס. האם ניתן להתחשב בו בתחזיות לעתיד?
רונן מנחם | (12)

אין ספק, הירידה באבטלה במשק משמחת ומעודדת; אך מוקדם לקשור כתרים: הסתמכות יתר על נתוני הלמ"ס תהייה משולה לרתימת עגלת האבטלה לפני הסוסים.

שמחה וששון. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הדהימה את הציבור עם נתון לפיו שיעור הבלתי מועסקים מכוח העבודה האזרחי בישראל (שיעור האבטלה במשק) עמד על 5% בחודש אוקטובר. מתברר כי האבטלה נמוכה היום אפילו מרמתה לפני שהחל המשבר (אז עמדה על 6%). בד בבד, נתוני החודשים הקודמים נחתכו בשיעורים חדים. למעשה, רמה כה נמוכה של אבטלה מצביעה על משק הנמצא בתעסוקה מלאה, שכן לעולם לא נגיע לאבטלה אפסית: יש אבטלה מבנית ויש אבטלה חיכוכית, הקשורה בכך שלוקח זמן לעבור ממקום עבודה אחד לאחר.

לא זו בלבד. שבנו להיות אור לגויים. האבטלה בארה"ב, לדוגמא, הייתה נמוכה בהרבה מאשר בישראל לפני המשבר, אך מאז התהפכו היוצרות והיום האבטלה שם גבוהה יותר (גם לאחר שירדה ל-8.6% בחודש שעבר). על האבטלה בגוש האירו (10.3%) אין מה לדבר.

מצב האבטלה בישראל חשוב מאוד. מדובר במשתנה מדיניות חברתי ראשון במעלה. לדוגמא, בנק ישראל מזכיר אותו בהודעות הריבית בפרק שוק העבודה, מיד לאחר הפרקים הדנים בפעילות ובמחירים במשק. גם המגזר הפרטי, החושש כי בשנה הבאה תעלה האבטלה לאזור 6%-6.5%, בונה את התחזיות שלו על הנתון השוטף.

בימים אלו אנו לוגמים בשקיקה כל נתון חיובי. בתחום התעסוקה מצב מצוין לכאורה, וקולות המחאה החברתית בהקשר זה נשמעים לפתע רחוקים יותר. אך מוקדם לחגוג. נתוני התעסוקה החודשיים תנודתיים מאוד, נמסרים בפיגור (לעיתים תלת חודשי) ומדי פעם מתוקנים לאחור בפתאומיות - שילוב די בעייתי לנתון כה מרכזי.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עצמה מודה כי אי סדירות הנתונים גבוהה, במיוחד בשלושת החודשים האחרונים. בנוסף, שיעור המועסקים במשרות חלקיות עלה בשנה שנתיים האחרונות, אחרת היינו כנראה מדווחים על אבטלה גבוהה יותר. לפיכך, למרות שמדובר בנתון משמעותי ומתוקשר, היכולת להסתמך עליו מוגבלת ויש להיזהר בה. בעבר נדרשתי לנושא בטורים שהופיעו במסגרת זו.

תופעה זו לא מוגבלת, כמובן, לישראל ולמדידת שוק העבודה, גם בחו"ל היא מערימה קשיים. בשבוע שעבר הודיעה התאחדות הקבלנים בארצות הברית כי מספר הדירות יד שנייה שנמכרו בארבע השנים האחרונות נמוך ב-14% בהשוואה לפרסומים קודמים. התחזיות לחודש נובמבר, שרבים כל כך בשוק ההון התנהלו לאורן, הפכו בן רגע ללא רלוונטיות. אין צורך להכביר מילים עד כמה שוק הדיור האמריקני ממקד עניין ברמה המקומית והגלובלית.

לפיכך, יש לבחון את נתון האבטלה בזהירות ועל פני זמן. כאן מגיעה הבשורה החיובית לסיום הטור, התבוננות בשש השנים האחרונות, לרבות תקופת השגשוג שקדמה למשבר הגלובלי של 2008, מראה כי רמת האבטלה בישראל אכן ירדה מדרגה. כעת נותר לבדוק אם המגמה החיובית תימשך.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לאונרדו 31/12/2011 10:08
    הגב לתגובה זו
    כתבה מצוינת ומקצועית תודה מר רונן מנחם
  • לאונרדו 7, תודה (ל"ת)
    רונן מנחם 02/01/2012 08:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רונן 28/12/2011 18:10
    הגב לתגובה זו
    ציבורי מתרחב,מעיד על חוסר יעילות מבני במשק . לכן אנחנו עובדים ו" סובלים" ממצוקות רבות שקצרה היריעה להרחיב. סביר להניח שזה זמני בלבד וכוחות השוק והמחאות כנגד העיוותים והתחלואות יגרמו דווקא לעליית האבטלה. וזה יהיה מבורך.....יהיה שיפור בפרודוקטיביות, ירידה באבטלה הסמויה ולטעמי אף ירידת מחירי שרותים וסחורות כתוצאה מהתייעלות. היום כלכלת ישראל היא פיקציה ובועה
  • 5.
    אנליסטית בחופשה 28/12/2011 14:31
    הגב לתגובה זו
    כרגיל, נהנתי לקרוא את טורך. שאלה:. מה הסיבות לדעתך, שבגללן דווקא בחודשים האחרונים אי סדירות הנתונים גבוהה? הרי שיעור ההשתתפות בעבודה ומספר העובדים במשרה חלקית אינם נתונים חדשים בשלושת החודשים האחרונים, הם היו קיימים זה זמן רב.
  • רונן מנחם 28/12/2011 15:57
    הגב לתגובה זו
    תודה. הלמ" ס הסבירו זאת הפעם בהשפעת החגים, בגללם היו שיעורי ההשבה באוקטובר נמוכים יחסית. בברכה, רונן מנחם.
  • 4.
    יוסי עמית 28/12/2011 14:02
    הגב לתגובה זו
    האבטלה הנוכחיים בעת קבלת החלטות ו/או בתחזיות משולה לשימוש שיעשה אנליסט שבא לסקר חברה בהכנסות חד פעמיות כאילו הן פרמננטיות - כלומר טעות קשה. זה ברור שנתוני האבטלה הנוכחיים אינם מייצגים. הם מחמיאים, מעידים על העוצמה של המשק הישראלי ונותנים לנו להרגיש טוב עם עצמנו בעוד שהעולם סובל - הכל נכון. אבל - זה ברור לכל בר דעת שלאורך זמן אי אפשר יהיה לשמר שעורי אבטלה שכאלו. נוסף על כך, כבר הגיב כאן מישהו בחוכמה והפנה את תשומת ליבנו לשעור ההשתתפות בכח העבודה. שהרי, יכול להיות שאם שעור ההשתתפות בכח העבודה היה 40% היינו ב-0% אבטלה....
  • 3.
    משקיע נבון 28/12/2011 11:49
    הגב לתגובה זו
    רונן שלום, טור מעניין ביותר הנוגע בנקודה משמעותית בעלת השפעות רחבות. אכן חדשות משמחות ששיעור האבטלה הממוצע ירד ועושה הרושם שאנו הופכים לעם ככל העמים. האם הירידה באבטלה שהצבעת עליה בסוף הטור, הביאה לדעתך לעליה במדד המחירים? ובעצם אני שואלת על הגלגול של הנתון כמשפיע על הריבית וחוזרת בכך לראשית דבריך.
  • רונן מנחם 28/12/2011 12:04
    הגב לתגובה זו
    שלום ותודה. הקשר בין האבטלה לרמת המחירים אינו מיידי. בעיקרון, עלייה באבטלה מראה שמשאבי הייצור מידלדלים וכל ביקוש נוסף יחייב ייקור של ההיצע. אך לעיתים תוך כדי התהליך החברות משקיעות בשיפורים טכנולוגיים ומתייעלות אז לכל תשומת עבודה ניתן להגדיל את התוצר. הן תעשינה זאת אם תחשובנה שהביקוש יגדל לאורך זמן. לגבי הריבית, ככל שהאינפלציה נגרמת מצד ההוצאות (שכר, תשומות), הסיכוי שתגיב בעלייה גדול יותר. אך אצלנו אין עדיין עלייה של ממש בשכר, למרות הירידה באבטלה, ולכן הריבית יכולה להישאר נמוכה בינתיים. בברכה, רונן.
  • 2.
    מומחה 28/12/2011 10:45
    הגב לתגובה זו
    רונן טור מעניין ,האם לדעתך היאוש בקרב מחפשי העבודה אינו גורם לעיוות של הנתון האמיתי.במשק עם תעסוקה מלאה שוק האג" ח היה צריך לצפות לעלייה בריבית ולא להפך !
  • רונן מנחם 28/12/2011 11:05
    הגב לתגובה זו
    שלום. אכן מדידת הנתון תלויה בכוח העבודה האזרחי. אם עובדים מתייאשים בכמויות, טכנית שיעור האבטלה יורד. לפעמים, דווקא כשיש תחזיות לצמיחה, שיעור האבטלה עולה פתאום, כי כולם חוזרים לחפש עבודה ולא כולם מוצאים בהתחלה. בדיוק מסיבה זו כתבתי שנצטרך להמתין מספר חודשים כדי לראות אם זו ירידה טכנית או שיש כאן ירידת מדרגה מבנית באבטלה. יום נעים, רונן.
  • 1.
    יהודה 28/12/2011 10:21
    הגב לתגובה זו
    גרוע בהרבה ממדינות המערב, בארה" ב למשל עומד על 66%, אנחנו רק משתוים לספרד שם האבטלה 20%. כלומר כאן ה" אבטלה" 5% ושם 20% ויש לנו אותו אחוז של מספר המשתתפים בשוק העבודה.
  • רונן מנחם 28/12/2011 10:39
    הגב לתגובה זו
    שלום, יהודה. דבריך במקום, אך יש לזכור כי כך המצב שנים רבות. מנגד, הירידה העקבית בשיעור האבטלה היא תופעה של השנתיים שלוש האחרונות. לכן, ראוי לחשוב עליה בנפרד מהכשלים המבניים של שוק העבודה בישראל. בברכה, רונן.
זיו סגלזיו סגל
בלוגסטריט

לקראת סוף השנה: עדיפות למניות הקטנות

איזה מניות קטנות יכולת להתאושש מהקרשים ולמה המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מהמפולת של 2008?
זיו סגל |
שנת הלימודים האקדמית התחילה כך שלמגוון מנועי החשיבה שלנו מצטרפות השאלות של הסטודנטים. השנה השאלות משמעותיות במיוחד משום שהסטודנטים הצעירים הם המשקיעים החדשים שעליהם נבנות העליות הבאות. אם בעבר הייתי מלמד שוק ההון כ״חוכמת זקני וול סטריט״ לצעירים, היום המשוואה לפחות מתאזנת. האינטראקציה עם תלמידי מנהל עסקים נותנת לי הזדמנות לחוות את משקיעי הדור.   כאשר דיברתי על נושא תיקונים ומפולות בשווקים ואמרתי שמתי שהוא המשבר הבא יגיע והוא יהיה גדול יותר ממשבר 2008, סטודנטית שאלה אותי: למה בעצם חייב להיות משבר? לרגע עצרתי כי כאשר מתריסים מולך שאלה שהיא בניגוד ל״מובן מאליו״ זה כמו עצירת חירום במכונית.   ואז, פרסתי את משנתי הסדורה על ניפוח המחירים ושחיקת ערך הכסף, על מכפילים, על כך ששוק ההון הפך להיות סוג של משחק (ודיברנו על תרגיל הציוצים של אילון מאסק) אבל בעיקר התמקדתי בטבע האנושי. הטבע האנושי הוא דרמטי בכל הקשור להתנהגות המונים  ונוטה למצבי קיצון, למעלה ולמטה. מספיק שתראו את התנודתיות היומית / דו יומית במניות. אם תקחו עליות שערים רצופות שיצרו מציאות לפיה לדור המשקיעים החדשים אין ממש חווית מפולת בתודעה, תוסיפו לזה את כמות הכסף שנשפכה לשווקים ואת העובדה שמתי שהוא, איפה שהוא, יתגלה איזה אסון פיננסי שהחביאו מתחת לשטיח, מפולת היא רק עניין של זמן.   המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מ-2008 כי זאת הסטטיסטיקה של מפולת. יותר כסף מעורב, כוחות חזקים יותר מנפחים את המחירים למעלה. לכן, עוצמת ההתרסקות היא גדולה בהתאם.   ההקדמה נועדה לכוון אל העובדה שהיום נתחיל בהסתכלות על השוק. היינו עסוקים לאחרונה בסקטורים המרגשים: מטה וורס, טיפולים פסיכודליים ומיחשוב קוואנטום ואני חש צורך לעדכן עבורכם את הניתוח הטכני של מדדי המניות על מנת שנשמור על איזון.   נתחיל ב-S&P500. אנחנו נמצאים עכשיו בחודשים שנחשבים לטובים ביותר בשנה. נובמבר - ינואר. נראה כי אווירת השמחה הכללית מתקיימת. אבל, אתם יכולים לראות על הגרף שהמדד ״מתעייף״. שיפועי הקווים שעוקבים אחריו מתמתנים. אולי אף נראה תיקון ל - 4540 עוד בתוך תקופת שמחת סוף השנה. ההתנגדות היא ב-4700. מהלך מעל הרמה הזו ילמד כי שמחת ראש השנה תקפה כך שטכנית לא צריך למכור אל תוך עליות שיהיו אל מעל 4700 אלא להמשיך לעקוב.   מדד הראסל 2000, מדד שמיצג מניות קטנות יותר שהן הנהנות ביותר מעליות תחילת שנה חדשה נראה במצב טוב יותר מה-S&P500 כך שבהחלט אפשר לכוון את ההשקעה לכיוון המניות הקטנות יותר (נחשו איזה מניה היא בעלת המשקל הגבוה במדד? תשובה בסוף המאמר). שתי עובדות מהותיות מדברות בעד הראסל 2000. הראשונה היא שהוא פרץ רמת התנגדות שבלמה אותו תקופה ארוכה. מכאן אמור להיוולד מהלך עליות משמעותי. השנייה היא שהוא מתחזק בהשוואה ל-S&P500. על פי מסורת אפקט ינואר המניות הקטנות שעולות הן פעמים רבות אלו שירדו הרבה בשנה החולפת. זאת מכיוון שמנהלי השקעות נפטרים מהן לקראת דו״חות סוף השנה (שלקוחות לא ישאלו שאלות על ההשקעות ההפסדיות) ואז חוזרים לקנות אותן כמציאות בתחילת השנה. הדבר משתלב עם המאמרים שפרסמנו לא מזמן בדבר רכישת חבוטות.   שלוש מניות על הקרשים לעיונכם רוצים עוד מניות חבוטות (שלא נשמע חס וחלילה כמו מעודדים בקרב אגרוף...)? קבלו את AI מתחום הבינה המלאכותית. האתר Motley Fool  מציין אותה כאחד משתי מניות הבינה המלאכותית השוות ביותר לרכישה. על הגרף תוכלו לראות התרסקות פוסט הנפקה טיפוסית, משהו שגם כדאי שמשקיעים צעירים יראו. עכשיו היא מצאה בסיס תמיכה ממנו היא יכולה לעלות כמציאה. גם אל BYND אפשר להתייחס כאל מניה חבוטה (או בהומור מסוים, שחוטה). אספני מציאות יכולים לנסות לראות מה קורה סביב 70 דולר. היא יכולה להיות מציאה טכנית ברמות האלו. ונסיים בעוד הומור של וול סטריט. תסתכלו על הגרף של רובין הוד. המניה, HOOD, של החברה שמייצגת את כניסתם של המשקיעים החדשים, נמצאת גם היא על הקרשים. זאת בין היתר בשל הביקורת על המודל העסקי שלה. אבל, באזור ה - 34 דולר, הבאז סביב המניה יכול לחזור.   שיהיה בהצלחה בזירה!   ומי המניה עם המשקל הגבוה ביותר בראסל 2000? AMC... עוד משהו שמעלה חיוך קטן.