זה הולך כך: מישהו בתקשורת מעלה סיפור, כמו הסיפור עם "איש המוסד מאוסטרליה", "ויכוח של שרה נתניהו עם עיתונאית במטוס", "מנכ"ל איזיצ'יפ רמז שקליינט מרכזי לא שם הזמנות" או "פייזר רוכשת את פרוטליקס במיליארד", ובתוך שניות מצטרפים לסיפור פרשנים שמתארים בפרוטרוט דברים שמעולם לא אירעו, ואם אירעו לא כפי שהפרשנים מתארים. הבעיה היא שכל אותם סיפורים גם גורמים להרבה אנשים לעשות שטויות ולהאמין בהן.

הרי לכם וולמארט (סימול: WMT) - בתחילת השבוע שעבר נראה היה שתשבור את שיא כל הזמנים שלה - ואז בא סיפור שהוריד את המניה שלחצה בסוף השבוע את מדד הדאו כולו מטה, ומה הסיפור? ידיעה של סוכנות בלומברג לפיה סגן נשיא כלשהו בוולמארט, אחד בשם Jerry Murray, שמתואר בכתבה כ"סגן הנשיא לכספים ולוגיסטיקה", שלח למנהלים אחרים בחברה אי-מייל על פיו "המכירות בפברואר דפוקות". הידיעה, שמעלה לא מעט שאלות (איך מעז מנהל כספים בחברה כמו וולמארט, בה הכל נבדק ונחשבת מהמסודרות והקפדניות בעולם, להפיץ אינפורמציה על התוצאות לפני שהופצו לציבור? איך הגיע עותק לבלומברג? ועוד...) הפכה למטעמים בידי סוכנויות ה-In play למיניהן - היא גרמה לחברה הגדולה בעולם להשיל 11.8 מיליארד דולרים מערכה ולעצור, בשל משקל וולמארט במדד הדאו-ג'ונס, את המדד כולו.

כיוון שאליבא הכותרות מדובר באי מייל של עובד בכיר ביותר של החברה הגדולה בעולם, הוצפה התקשורת הפיננסית בכתבות אינספור, במיוחד באתרי הסוחרים המובילים. לדוגמא, הכותרת ב-seekingalpha.com זעקה, "מכור WMT לפני פרסום הדוחות ב-21.2". הסיפור גירה את דמיוננו והחלטנו לשאול את פי הסוס. שלחנו אי-מייל לוולמארט, ושאלנו מי זה אותו Jerry Murray, כיוון שלהפתעתנו כלל לא מופיע באתר החברה בתפקיד החשוב המיוחס לו. על פי אתר החברה האיש שמשמש כסגן הנשיא לכספים ולוגיסטיקה הוא Brett Biggs) - אז מה הסיפור?

קיבלנו אי-מייל לקוני שנשלח בוודאי לעוד 7 או 8 מיליון שואלים אחרים. "כמו בכל ארגון", כותבת הגברת הרגרוב, מנהלת יחסי הציבור של החברה שמעסיקה 2.25 מיליון עובדים, "אנחנו עדים, מפעם לפעם לתקשורת פנים-ארגונית חסרת טעם ומשמעות, שמייצגת דעה זו או אחרת של מישהו. אנחנו נפרסם את הדוחות המדויקים ל-2012 ביום ה' ה-21 לפברואר, לפני פתיחת המסחר" - שום מילה על מר Murray. להזכירכם, הדוחות שיפורסמו כלל לא נוגעים לפברואר 2013. בכל מקרה, אם WMT תיפול חזק ביום ה' עקב "אכזבה" מהדוחות, עם או בלי קשר לפברואר, זו תהיה הזדמנות טובה להשקעה למי שמאמין שהעולם יוצא מהמשבר, או כמו באפט למשל, בהשקעות ארוכות טווח ב"חברות משעממות שכל מה שהן עושות זה כסף", או במילים אחרות, היינץ. באפט שוב רכש חברה במחיר "גבוה" (היינץ נרכשה במחיר שיא של כל הזמנים). זה לא שונה מהדרך בה רכש את רוב החזקותיו האחרות. בעוד חמש, עשר שנים, כשברקשאייר תשבור שיאי עבר, שוב יגידו המומחים, "האיש גאון, רכש בזמן הנכון ובמחיר הנכון".

השינויים המהירים בתעשיית התרופות וההשלכות על אסטרטגיות ההשקעה

תרופות זה "ביג ביזנס" שגדל במהירות ועובר, בשל ההשפעות של מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה, שינויים משמעותיים שהקצב שלהם הולך ומתגבר. אנחנו מתרכזים בתרופות מרשם, פרמקולוגיות, ביו-טכנולוגיות וגנריות שנמכרו ב-2010 ביותר מטריליון דולרים - כ-22% מסך הכסף שהתגלגל בתעשיית הבריאות (4.5 טריליון). השינויים הגדולים, שמשפיעים על הרווחיות של החברות המובילות ומחייבות אותן לשנות אסטרטגיות הם, לפי סדר החשיבות, הירידה ההולכת וגדלה בהגנות על תרופות מול העלייה החדה בעלויות ובמשך הזמן שלוקח להביא תרופה חדשה לשוק - שתי מגמות שהולכות ומתחזקות ופוגעות ברווחיות התעשייה. לאחר מכן, התחרות הגנרית שקצב נגיסתה בהכנסות גוברת במהירות, הן בגלל הקצב הגובר של סיום הגנות פטנטים והן בגלל הלחץ להוריד עלויות. במקום השלישי והאחרון נמצאת, החדשנות שמשפיעה על כל התחום, החל מההשפעה על ההתייעלות ועד לכניסה לתחומי רפואה שבעבר לא נמצא להם מרפא.

חשוב להבין שבתחום התרופות (לא כולל ציוד רפואי, טיפול או אדמיניסטרציה) 10 חברות (האמריקניות, פייזר, מרק, ג'ונסון אנד ג'ונסון ומעבדות אבוט. הבריטיות, גלקסגו ואסטרא-זנקה, השוויצריות נובארטיס והופמן לה-רוש, סאנופי הצרפתית ובאייר הגרמנית) הן אלה ששולטות בכמחצית מההכנסות - כ-500 מיליארד דולרים. כל העשר נמצאות על פרשת דרכים. הן צריכות למהר ולבחור באסטרטגיה חדשה, כי הכנסותיהן מהמוצרים המסורתיים נמצאות בירידה. למזלן קופותיהן מלאות ביותר מזומן מאי פעם, והן מסוגלות לבצע שינויים. ההשקעות הגדולות של החברות המובילות, אליבא המומחים, תתרכזנה לפיכך בתחומים הבאים: כניסה, בדרך זו או אחרת לתחום הגנרי, כולל השקעה בהארכת תוקף הפטנטים המגינים, והגדלה מסיבית של השקעה בחדשנות, עם דגש על אבחנה ומניעה של מחלות, על חשבון הירידה בהשקעות בפיתוח של תרופות על חדשות.

קצת סטטיסטיקה להבנת ההתפתחויות

ב-2010 (השנה המעודכנת סטטיסטית) האמריקנים רכשו תרופות בסכום כולל של 307 מיליארד, מתוכו סכום 229 מיליארד דולרים תרופות מותג (מדובר ב-200 המובילות. עשרים תרופות מתוכן "אחראיות" על למעלה מ-79 מיליארד דולרים) ותרופות מותג חדשות (כאלו שנמצאות בשוק שנה או פחות) ב-4 מיליארד. היתרה היא תרופות שאינו מותג, 14-15 מיליארד ותרופות גנריות ב-60 מיליארד. הסך הכל מצביע על עלייה של 82.2% מתחילת המאה.

המגמות הבולטות של השנים האחרונות, הן העלייה החדה בנתח השוק של מרשמים של תרופות גנריות (טיפוס של למעלה מ-65% בכל שנה מאז 2006, בשנת 2010 ב-78%) שנעשתה לצד הצמיחה החדה ביעילות התרופות הגנריות ובזמינותן. עליית התרופות הגנריות בלטה לנוכח הירידות החדות בהשקעה בתרופות מותג פוטנציאליות, מ-11.2 מיליארד ב-2006 ל-3.99 מיליארד ב-2010. באותה השנה, התחומים המובילים בהם רכש הציבור האמריקני תרופות היו, לפי הגודל, תרופות למחלת הסרטן - 22.3 מיליארד, תרופות למחלות דרכי הנשימה - 19.3 מיליארד, מחלות שקשורות בשומנים - 18.7 מיליארד, מחלות הסכרת ב-16.9 מיליארד ותרופות למחלות מרכז העצבים ב-16.1 מיליארד דולרים. שני תחומים חדשים מככבים לאחרונה בתעשיית התרופות. הראשון, תרופות למה שקרוי "Specialty class", תרופות אנטי ויראליות, מחסנות וכו'. השני, תחום התרופות למחלות שאין כנגדן מענה, השמנת-יתר למשל.

מההתפתחויות הנ"ל אפשר להבין את הבעיות בפניהן ניצבות חברות המובילות בתחומי הפארמה והביו, חברות מהסוג של פייזר למשל - מצד אחד מפסידה הגנה על תרופה כמו הליפיטור, שעד לסיום הפטנט יצרה עבורן הכנסות שנתיות של 12.5 מיליארד דולר, ומן הצד השני העלויות לייצר תחליפים חדשים עולות באותו הקצב בו יורדות ההכנסות. חברות כאלו, שנקלעו למצב הלא טוב הזה כשהן עמוסות מזומנים כאמור, מנסות להגביר מאמצים להיכנס לתחומים צומחים אורגנית ובעיקר ישנסו מותניים באמצעות רכישות, כאשר הן מעדיפות לרכוש חברות עם הוכחות, במחירים גבוהים יותר אבל "על בטוח" (זו הסיבה לרכישות מהסוג של Pharmasset ע"י Gilead Sciences או אמרהאסט ע"י GE או Weyth ע"י פייזר). החברות יעברו למה שאנחנו מכנים "מודל נובארטיס" - כניסה לכל התחומים, מעין וולמארט של תרופות.

הפעילות בחזית הגנרית

חברות הפרמקולוגיה והביו-טכנולוגיה הגדולות ימשיכו לחדור לתעשייה הגנרית, אבל בן-זמנית ישקיעו הון בהגנה על התרופות הקיימות. הביקוש לתרופות גנריות, בעיקר בשל המחירים, הביא חברות גנריות, כשטבע בראשן, לנסות ולנגוס מהמכירות של התרופות האתיות עוד בטרם פקע הפטנט. תביעת הענק של פייזר כנגד טבע בה נתבעת זו האחרונה על השקה של תרופה גנרית ב-2007, לתרופת העל כנגד צרבת ה-Protonix, ממחישה זאת היטב, והיא לא היחידה. פייזר טוענת שהגנת הפטנט על התרופה הייתה עד לתחילת 2011 ותובעת את טבע על הכנסותיה מהגירסא הגנרית עד כה (למעלה ממיליארד דולרים) ואובדן ההכנסות של עצמה מהתרופה. אותן הכנסות ירדו בכ-80% החל מ-2008. השיטה של השקת תרופה גנרית לפני תום ההגנה על המשמעויות המשפטיות שנובעות מכך, הפכה פופולארית למדי בגלל ההנחה שההכנסות מהפעולה יפצו פי כמה על הנזקים המשפטיים אם וכאשר יגיעו (שלומי שוב מהמרכז הבינתחומי בהרצליה כתב מאמר מעניין בנושא - "החשבונאות המסוכנת של טבע").

הוול סטריט ג'ורנאל כתב לאחרונה, שלדעתו טבע אכן תפסיד במשפט וזה עלול לעלות לה 2.1 מיליארד (הרבה מעבר ל-670 מיליון שטבע "שמה בצד" למקרה כזה). אנחנו אגב מאמינים, שחלק לא מבוטל מ"ההתקעות" של מניית טבע בשנים האחרונות קשור בחשש מהפסדים משפטיים, חברות התרופות ישקיעו סכומי עתק בהגנות מהסוג המדובר. דבר אחד ברור - התחום הגנרי ימשיך לעורר עניין הולך וגדל של חברות הענק. לא נתפלא כלל במידה וטבע תמשיך להיסחר ברמות הנוכחיות כשאותה הצעת רכש תגיע גם אליה.

הפעילות בתחומים החדשניים

מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה עשו לתעשייה הרפואית, בדיוק את שעשו לתעשיות האחרות - פתחו אופקים חדשים ואפשרויות אינספור. מצד אחד, הן איפשרו התייעלות בלתי רגילה. מאידך, הרחיבו את התעשייה לתחומים שלא היו קיימים בעבר. ענקיות הפארמה והביו מודעות לכך ומתבייתות על אותם תחומים שנראים להן כבעלי פוטנציאל מוביל, כמו אבחנה, טיפול ומניעת מחלות שלא טופלו עד כה. מן הצד השני, הביאו ההתפתחויות להקמה של חברות בזק רבות, כפטריות לאחר הגשם, שמנסות לנצל את המהפכות על מנת להוביל תחומים חדשים שמתפתחים. ללא ספק, כאן טמון הכסף הגדול הן עבור התעשייה הוותיקה והן עבור המשקיע. במקום זה תצמחנה הקוואלקומים, הגוגלים, האפלים והפייסבוקים של העשור הבא. הבעיה היא, שמדובר במאות חברות קטנות ובעשרות תחומי פעילות שקשה מאוד לחברות המבוססות, ובטח למשקיע, לבחור במנצחות. לכן ההתמקדות של הענקיות ברכישה ובשתפי"ם שנבנים - כך שישנה תלות מוחלטת של השותפה הקטנה בגדולה. הכסף המוסדי הגדול הולך עם חברות הענק הרפואיות, מפייזר ועד רוש השווייצרית. אלו הם סלי ההשקעה המובחרים לתחום הרפואי. מי שמאמין בהשקעות קצרות טווח, יש לו מבחר אינסופי כמעט של חברות בתחומים שונים ,קטנות כגדולות, מפרולור (סימול: PBTH ) ועד לקירקס (סימול: KERX ) ופלוריסטם (סימול: PSTI ) הישראליות ועוד אלף אחרות שמפעם לפעם מככבות כאן. למשקיעי הטווח הארוך אנחנו הצענו סלי השקעה או מניות מהסוג של פייזר (סימול: PFE ), רוש (סימול: RHHBY ) או נובארטיס (סימול: NVS ). נכון, כל אלו נסחרות בשיאים, אבל לטווח הארוך זה לא כ"כ משנה, כפי שהמחיר ששילם עבור היינץ לא שינה לבאפט.