האם המדינה בדרך לפגוע בפנסיות במסלול SP 500?
טיוטת תקנות חדשה שעלולה להשפיע על הפנסיה של ישראלים בגילאי 50 ומעלה מעוררת לא מעט סימני שאלה ודאגה. השינוי נוגע למנגנון התשואה המובטחת בפנסיה. מנגנון התשואה המובטחת הוא מתנה מהמדינה - רשת ביטחון לחוסכים בקרנות הפנסיה על 30% מהנכסים, שעליהם יש תשואה ריאלית שנתית של 5.15%. מטרתה של רשת הביטחון היא להגן על החוסכים מפני תנודות בשוק ההון ולספק להם רמה מסוימת של ודאות לקראת הפרישה. אבל האמת שזו מתנה על חשבון הקופה הציבורית, ולא בטוח שהיא משרתת כיום את מה שהיא רצתה בתחילת הדרך - לדחוף את האנשים לחסוך לפרישה.
בכל מקרה - היא עובדה קיימת כבר שנים רבות (בגלגול הקודם ובגלגול החדש). אלא שהיא לא פשוטה ליישום והיא על רקע השינויים שנעשו בה בשנים האחורנות מתבטאת בתמיכה גדולה יותר לחוסכים וותיקים על פני חוסכים צעירים.
על פי הטיוטה החדשה יהיה שינוי בהטבה הזו לפי הבחירה במסלולים. אלו שבוחרים במסלולי השקעה מתמחים, כמו מסלולים מנייתיים או חו"ל, לא ייהנו מתשואה מובטחת באותם תנאים. במילים אחרות - זו מתנה גדולה למי שחוסך באפיקים הרגילים של מסלולי הפנסיה ולא במסלול ה-S&P 500 הפופולרי (מסלול מתמחה מדד). יש כאן ניסיון בדלת האחורית להרחיק את החוסכים מהשקעות במכשיר הזה.
אולי הסיבה היא חשש לכספי העמיתים, ומשהו בסגנון - אתם מסתכנים במסלול מנייתי, אז למה שניתן לכם תשואה מובטחת גדולה. הרי התשואה המובטחת היא לחוסכים שרצו להגיע לחיסכון סביר ומאוזן בגיל פרישה ובגלל תנודתיות בשוק נפגעו - עליהם המדינה רוצה להגן, ולא על ספקולנטים שרוצים להרוויח ולוקחים סיכונים עם השקעה במדד S&P 500.
- למכור את קרן ההשתלמות על ה-S&P? היא סיפקה תשואה שלילית כשהמדד עלה
- "השווקים מתקרבים לבועה מסוכנת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חייבים להודות שיש בזה צדק. אבל יש לזה גם השלכות על החיסכון הפנסיוני בכלל. זה יכול לגרום לחוסכים "להיתקע" במסלולים ברירית מחדל שהם הבטוחים.
הציבור הישראלי מסתער על מדד ה-S&P 500
בשנה האחרונה נרשמה עלייה חדה בהשקעות הציבור הישראלי במדד ה-S&P 500, עם השקעות המוערכות בכ-70 מיליארד שקל. מדובר על נתון הממחיש את הפופולריות הגוברת של המדד הזה, שהפך לאפיק מרכזי בניהול ההשקעות של הישראלים, במיוחד בפנסיה ובקרנות ההשתלמות. בתוך כלל תיקי ההשקעות של הציבור, ה-S&P 500 תופס כיום כ-15%, עם תשואה ממוצעת שנתית של כ-14% בעשור האחרון. המספרים הללו מצביעים על מגמה ברורה: המדד האמריקאי הוא האפיק המועדף עבור המשקיעים בישראל.
מדד ה-S&P 500, שמרכז את 500 החברות הגדולות בארצות הברית, הוא כיום מדד הדגל של השוק העולמי, עם שווי שוק עצום של מעל 42 טריליון דולר. בכל יום מתבצעות עסקאות בהיקף של כ-100 מיליארד דולר הקשורות למניות המדד ולמכשירים הפיננסיים העוקבים אחריו. המדד משמש ככלי אטרקטיבי עבור משקיעים פרטיים ומוסדיים, ומספק תשואה גבוהה לאורך זמן, מה שגרם לעוד ועוד ישראלים להוסיף אותו לתיקי ההשקעות שלהם.
נפח עצום של השקעות וחלק משמעותי בתיקי ההשקעות - ה-S&P 500 הפך לחלק בלתי נפרד מהשקעות הציבור הישראלי: כ-200 מיליארד שקל מושקעים כיום במסלולים עוקבי המדד. ההשקעות הללו זורמות באופן שוטף לקרנות הפנסיה, קופות הגמל וההשתלמות של הציבור, כאשר למעלה מ-60% מהכספים החדשים שמוזרמים להשקעות עוברים למדד זה, לעומת חלק קטן יותר שהולך למדדי חו"ל אחרים או למניות בשוק המקומי.
- 5.יש לבטל את הפנסיה התקציבית החזירית לזקני מפאי החנזירים (ל"ת)צחי 12/11/2024 14:24הגב לתגובה זו
- איך התגובה הזאת מוסיפה טוב? (ל"ת)עברי 15/11/2024 19:05הגב לתגובה זו
- 4.נכהצ 12/11/2024 13:27הגב לתגובה זומפקירים ובוזזים אותנו מדי יום
- 3.f 12/11/2024 09:18הגב לתגובה זוסבסוד רק לקרנות פנסיה
- 2.המדינה תפסיד יותר 12/11/2024 08:12הגב לתגובה זומנגנון הבטחת התשואה קובע שאם המסלול השיא תשואה יותר מ5.15 ריאלי אז העודף עובר לקופה ונשמר שם למקרה שתשואת המסלול תהיה פחותה מ5.15 ריאלי. הסטורית הבורסה האמריקאית מניבה תשואה גבוהה יותר אז לאורך זמן החוסכים שהשקיעו בה יכניסו לקופה יותר מאשר יוציאו. במסלולים הכלליים המצב הפוך. בקיצור - אווילות.
- אני 13/11/2024 19:55הגב לתגובה זוללא קשר איפה העמית בחר לחסוך וחכן מה שכתבת לא נכון.
- 1.המדינה פוגעת בפראיירים שמשלמים ולא בתחמנים שלא משלמים. (ל"ת)כרגיל 12/11/2024 08:01הגב לתגובה זו

חוסכים בקרנות השתלמות - הנה עמלות שלא הכרתם
למה מנהלי החיסכון שלנו משתמשים בגופים חיצוניים, מה זה אומר עליהם, מיהם הגופים שלוקחים לכם דמי ניהול גבוהים ואתם אפילו לא יודעים, ומי גובים דמי ניהול נמוכים?
למה מנהל קרן השתלמות צריך שקרן גידור תנהל לו כסף בהשקעות ייעודיות - מניות במניות קטנות בת"א, השקעות בטכנולוגיה ועוד. אם מדובר בהשקעות סחירות אז מצופה שגוף ההשקעות על מנהלי ההשקעות והאנליסטים שלו יידע לעשות את העבודה בעצמו - על זה משלמים לו דמי ניהול, ואם מדובר על נכסים לא סחירים, אז בסבירות גבוהה מאוד לרוב הנכסים האלו יש תחליף בשוק ההון הסחיר, וגם אם אין תחליף זהה, הוא יהיה קרוב.
אז אומרים לנו שיש הזדמנויות בשוק הלא סחיר. יש יתרון לגודל, יש יתרון לגמישות ולמהירות. אפשר למשל לתת מימון גדול במהירות בעוד שאם זה בשוק הסחיר זה תהליך ממושך, וזו הסיבה שאפשר לקבל עוד תוספת ריבית לעומת השוק הסחיר. זה נכון, אבל, יש גם חסרונות ברורים ועמוקים בשוק הלא סחיר - זה פשוט לא סחיר, אתם לא יכולים להוציא ולממש את זה מחר בבוקר. יש על ההשקעות האלו דיסקאונט מובנה והוא לא קטן.
בגופים מסוימים רואים בזה יתרון - ניהול הנכס הוא בראייה ארוכת טווח, לא בודקים כל יום מה המחיר, אפשר להיות סבלניים עם ההשקעה. הם מצביעים על הזדמנויות במקרים של חברות לפני הנפקה, נכסים גדולים שלוקחים בהם נתח כשאי אפשר עשות זאת בשוק הסחיר. אם זה נעשה באופן ישיר, כנראה זה מוסיף לחוסכים, אבל אם זה דרך מתווך, צריך גם לספור את העלויות האלו. מסתבר שדמי הניהול האלו גבוהים.
- "אני קורא שרבים פודים את קרן ההשתלמות - כדאי לפדות?"
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא רק דמי הניהול - מה העלות הכוללת שלכם על קרן ההשתלמות?
הרוב המוחלט של החוסכים מכירים את דמי הניהול מהצבירה. החיסכון שלכם שווה 100 אלף שקל ודמי הניהול הם 0.7%, אז תשלמו 700 שקלים בשנה. יש גם דמי ניהול מההפקדה, פופולארי בעיקר בקרנות הפנסיה, אבל לא רק. משלמים דמי ניהול על הסכום שמפקידים מדי חודש. ויש את דמי הניהול החיצוניים - דמי ניהול עבור ניהול השקעות חיצוני.

חוסכים בקרנות השתלמות - הנה עמלות שלא הכרתם
למה מנהלי החיסכון שלנו משתמשים בגופים חיצוניים, מה זה אומר עליהם, מיהם הגופים שלוקחים לכם דמי ניהול גבוהים ואתם אפילו לא יודעים, ומי גובים דמי ניהול נמוכים?
למה מנהל קרן השתלמות צריך שקרן גידור תנהל לו כסף בהשקעות ייעודיות - מניות במניות קטנות בת"א, השקעות בטכנולוגיה ועוד. אם מדובר בהשקעות סחירות אז מצופה שגוף ההשקעות על מנהלי ההשקעות והאנליסטים שלו יידע לעשות את העבודה בעצמו - על זה משלמים לו דמי ניהול, ואם מדובר על נכסים לא סחירים, אז בסבירות גבוהה מאוד לרוב הנכסים האלו יש תחליף בשוק ההון הסחיר, וגם אם אין תחליף זהה, הוא יהיה קרוב.
אז אומרים לנו שיש הזדמנויות בשוק הלא סחיר. יש יתרון לגודל, יש יתרון לגמישות ולמהירות. אפשר למשל לתת מימון גדול במהירות בעוד שאם זה בשוק הסחיר זה תהליך ממושך, וזו הסיבה שאפשר לקבל עוד תוספת ריבית לעומת השוק הסחיר. זה נכון, אבל, יש גם חסרונות ברורים ועמוקים בשוק הלא סחיר - זה פשוט לא סחיר, אתם לא יכולים להוציא ולממש את זה מחר בבוקר. יש על ההשקעות האלו דיסקאונט מובנה והוא לא קטן.
בגופים מסוימים רואים בזה יתרון - ניהול הנכס הוא בראייה ארוכת טווח, לא בודקים כל יום מה המחיר, אפשר להיות סבלניים עם ההשקעה. הם מצביעים על הזדמנויות במקרים של חברות לפני הנפקה, נכסים גדולים שלוקחים בהם נתח כשאי אפשר עשות זאת בשוק הסחיר. אם זה נעשה באופן ישיר, כנראה זה מוסיף לחוסכים, אבל אם זה דרך מתווך, צריך גם לספור את העלויות האלו. מסתבר שדמי הניהול האלו גבוהים.
- "אני קורא שרבים פודים את קרן ההשתלמות - כדאי לפדות?"
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא רק דמי הניהול - מה העלות הכוללת שלכם על קרן ההשתלמות?
הרוב המוחלט של החוסכים מכירים את דמי הניהול מהצבירה. החיסכון שלכם שווה 100 אלף שקל ודמי הניהול הם 0.7%, אז תשלמו 700 שקלים בשנה. יש גם דמי ניהול מההפקדה, פופולארי בעיקר בקרנות הפנסיה, אבל לא רק. משלמים דמי ניהול על הסכום שמפקידים מדי חודש. ויש את דמי הניהול החיצוניים - דמי ניהול עבור ניהול השקעות חיצוני.