המוצרים יוקרתיים, המניות זולות: מניות מותגי היוקרה סובלות מחולשה, האם זו הזדמנות?
רבות ממניות חברות מותגי היוקרה סובלות מחולשה יחסית מתחילת השנה, עניין העשוי להוות הזדמנות השקעה. התעוררות השוק הסיני בשבועות האחרונים והצפי לתמיכה ממשלתית בכלכלה המקומית מספקים להן תמיכה חיובית
השוק הסיני מהווה את אחד מהגאוגרפיות המרכזיות והצומחות עבור שוק מוצרי היוקרה העולמי. לפי נתוני אתר סטטיסטה, היקף מכירות מוצרי היוקרה בסין צפוי השנה לנוע סביב כ-100 מיליארד דולר – ובכך להוות כחמישית מכלל מכירות מותגי היוקרה בעולם שיגיעו לכ-475 מיליארד דולר. עוד לפי סטטיסטה, עד שנת 2029 מכירות מותגי היוקרה בסין יצמחו ב-40% ויגיעו לכ-145 מיליארד דולר – כרבע מההכנסות השנתיות העולמיות הצפויות להסתכם בכ-580 מיליארד דולר בשוק מותגי היוקרה באותה שנה.
לכן, אין זה מפתיע שכמה ממניות מותגי היוקרה הבולטות נהנות בשבועות החולפים ממגמה חיובית, בראשן מניית לואי ויטון (LVMH) – הגדולה והבולטת בענף מותגי היוקרה, שזינקה בכ-20% תוך שבוע בסוף ספטמבר, ומאז תיקנה חלקית כך שבסך הכל מאז ועד כה מציגה עליה של כ-8%.
זאת על רקע העליות החדות שהציגו הבורסות בסין בתקופה זו – מאז נודע על החלטת הממשל הסיני לספק תמיכה פיננסית נרחבת לכלכלה המקומית, הסובלת כבר תקופה ממושכת מחולשה. עוד בלואי ויטון, לאחר פרסום דוחותיה הכספיים האחרונים ראשי החברה הביעו ביטחון בקשר להתאוששות הביקושים בשוק הסיני, עם עליית ביטחון הצרכנים שם.
למרות זאת, כמו ענפי פעילות רבים, גם חברות מותגי היוקרה התמודדו מתחילת השנה עם חוסר וודאות כלכלית, שהוביל לחולשה יחסית בתוצאות ובביצועי המניות של חלק מחברות הענף, כך שבסך הכל מדד מותגי היוקרה של S&P נסחר ללא שינוי מהותי ב-2024, עד כה.
- 200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
- בגיל 91: מעצב העל ג'ורג'ו ארמני הלך לעולמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במגזין בארונס מסמנים שתי סיבות בולטות ברקע לכיוון השלילי שאחז בחלק ממניות הענף השנה. האחת היא חולשה בכלכלה הסינית, שכאמור מהווה את אחד משוקי הפעילות המרכזיים והצומחים של חברות מותגי היוקרה בשנים האחרונות, והשנייה היא גל העלאות מחיר חד שביצעו חלק גדול מהחברות, אחרי שהביקושים למוצריהן קפצו לאחר משבר הקורונה ב-2020 – וכעת מרחיק מהן קונים רבים.
ביצועים נאים בטווח הארוך
בשנת 2020, בהשפעת משבר הקורונה שגרם להקפאת הפעילות הכלכלית בעולם במשך תקופה נרחבת, חברות מותגי היוקרה סבלו משחיקה ניכרת בביקושים למוצריהן, אולם התפרצות הביקושים שהגיעה לאחר מכן היו מעבר לציפיות המוקדמות, ובאו לידי ביטוי בזינוקים בשיעורים חדים בהכנסותיהן.
כך שמול החולשה היחסית בביצועי מניות הענף השנה, בפרספקטיבה נרחבת יותר חלקן מציגות ביצועים נאים. כך לדוגמה, מניות לואי ויטון (LVMH), הרמס, פרארי ומונקלר מציגות עליות בטווח של כ-70%-230% חמש שנים אחורה, וטווח התשואות של אותן מניות מגיע לכ-380%-960% עשור אחורה (פרארי החלה להיסחר בשנת 2016).
מנקודת המבט של המשקיע ניתן לייחס כמה יתרונות בולטים ייחודיים לחברות של מותגי יוקרה ובראשם שולי רווח גבוהים יחסית הנגזרים ממחירי המוצרים.
יתרון נוסף אותו ניתן לייחס לחברות אלו הוא החוסן המאפיין את הפעילות - שמקורו בעובדה כי מותגי יוקרה מושפעים בצורה מועטה מאופנות מתחדשות והסיכון עבורם מכניסת שחקנים חדשים
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
לשוק נתפס כמופחת. אותו חוסן מיוחס גם לניסיון הגלום בפעילות החברות, שרבות מהן ותיקות בשוק, ופעילותן מוכרת למשקיעים.
עוד נהנות חברות מוצרי היוקרה מרגישות נמוכה למחזוריות כלכלית הכוללת בתוכה תקופות של חולשה, וזאת משום שהוצאות על מוצרי יוקרה מושפעות יותר ממעמדם הכלכלי הגבוה של הרוכשים אשר פחות רגישים לשינויים בהכנסותיהם.
נוכח יתרונות מובנים אלה, החולשה מהן סובלות מניות הענף מתחילת השנה עשויה להוות נקודת כניסה מעניינת להשקעה.
אלה כמה ממניות חברות מותגי היוקרה הבולטות בשוק:
לואי ויטון (LVMH) - ענקית אירופאית החולשת על עשרות מותגי יוקרה, בהם דיור, TAG Heuer, טיפאני, Bulgari, ומנוהלת ביד רמה על-ידי ברנרד ארנו, הנחשב לאחד מעשירי העולם. על רקע הודעות הממשל הסיני על תכניות תמיכה בכלכלה המקומית, מנייתה נהנתה באחרונה מכיוון חיובי, אולם מתחילת השנה עדיין מציגה תשואה שלילית.
פרארי - יצרנית רכבי היוקרה והפאר מרחיבה את עסקיה גם למוצרים נלווים כמו אופנת יוקרה ואביזרי ספורט. על רקע תוצאות חיוביות שהציגה בסיכום המחצית הראשונה של השנה בבנק ברקליס העלו באחרונה את המלצתם למניה, בזכות חיזוק האמונה בקשר ליכולתה להמשיך לצמוח גם בשנים הבאות, ולאחר שמנייתה קפצה בכ-40% מתחילת השנה.
מונקלר – מניית החברה ריכזה עניין מוגבר באחרונה ונהנתה מעליות משמעותיות, בעקבות עדכון ולפיו חברת לואי ויטון (LVMH) תשקיע במניותיה באמצעות רכישה מידי מנכ"ל החברה, רמו רופיני, עם אפשרות להגדיל את היקף ההשקעה בהמשך. נתח המניות של לואי ויטון במונקלר כעת קטן יחסית, ועשוי להגיע עד 4% מהחברה, אולם בג'י.פי מורגן ציינו כי מדובר במהלך המזכיר השקעה של לואי ויטון בחברת נעלי היוקרה האיטלקיות טוד, שם היא הגדילה את החזקתה בהמשך.
הרמס – החברה ידועה בזכות תיקי הבירקין המפורסמים, שמה דגש על מוצרי עור איכותיים ואסטרטגיית הפעילות שלה מקדמת ייצור בהיקפים מוגבלים ושמירה על בלעדיות. אחרי שאת 2023 סיכמה עם צמיחה של כ-17% בהכנסות שהגיעו ליותר מ-12 מיליארד דולר, הצפי הוא כי גם את השנה הנוכחית תסכם עם שיפור בפעילות.
גילוי נאות: הכותב הינו בעל רישיון ניהול. אין בכתבה זו משום המלצה לביצוע השקעות או תחליף לייעוץ השקעות אישי. ביצועי העבר אינם מעידים בהכרח על ביצועים עתידיים.
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקהאם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה
חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים
"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.
בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות.
החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.
ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים
פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.
- משחקי הרגולטור: עוד מפקחים זה מתכון לצרות
- הוצאת ויזה לארצות הברית: איך להפוך תהליך בירוקרטי לקל יותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.
