גט בלו
צילום: טוויטר
דוחות

ג'ט-בלו צונחת ב-19% בעקבות תחזית שלילית מהצפוי

החברה פרסמה כי היא צופה ירידה של בין 6.5% ל-10.5% ברבעון השני משנה לשנה, תחזית שהייתה שלילית הרבה יותר מצפי האנליסטים לירידה של 3.7%
אדיר בן עמי |

חברת התעופה רשמה הפסד קטן מהצפוי לרבעון הראשון, אך התחזית להמשך אותתה למשקיעים כי יקח זמן עד שהם יראו שינוי במגמה השלילית. ג'ט-בלו JETBLUE AIRWAYS CORP דיווחה על הפסד של 43 סנט למניה על הכנסות של 2.21 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו להפסד למניה של 52 סנט על הכנסות של 2.2 מיליארד דולר.

האכזבה הגדולה הגיעה מכיוון התחזית להמשך, כאשר החברה פרסמה כי היא צופה ירידה של בין 6.5% ל-10.5% ברבעון השני משנה לשנה, תחזית שהייתה שלילית הרבה יותר מצפי האנליסטים לירידה של 3.7%. התחזית משכה אחריה מניות של חברות תעופה אחרות כמו אמריקן איירליינס וסאות'ווסט איירליינס שאיבדו עד 2% וצפויות לדווח ביום חמישי. 

מנכ"לית ג'ט בלו, ג׳ואנה גראתי, אמרה לאחרונה כי קיבולת מוגברת או במילים אחרות מספר גדול מהרגיל של מושבים פנויים במטוסים באמריקה הלטינית, שוק משמעותי עבור החברה, צפויה להמשיך להפעיל לחץ על ההכנסות ולהפריע לחברה להגיע ליעדיה לשנה כולה. גראתי צופה ירידה של אחוז חד ספרתי בהכנסות לשנה כולה, בעוד האנליסטים לא צופים שינוי בהכנסות. 

תחת ניהולה של גראתי שנכנסה לתפקיד המנכ"ל מוקדם יותר השנה, חברת התעופה החלה בשינויים אגרסיביים בניסיון להחזיר את החברה לרווחיות. בין השינויים נכללו דחייה של רכישת מטוסים ב-2.5 מיליארד דולר וצעדים נוספים לצמצום בעלויות. ג'ט-בלו הודיעה בחודש שעבר כי תבטל מסלולים פחות רווחיים ותתעדף כאלה חזקים יותר בעקבות הזמינות המוגבלת של מטוסים. 

עד לפתיחת המסחר היום מניית החברה דווקא נהנתה מביצועים חזקים. מניית ג'ט-בלו עלתה ב-35%, כאשר ביטול הרכישה של ספיריט איירליינס, מהלך שהמשקיעים פחות אהבו ומעורבותו של המשקיע האקטיביסט קארל אייקן, שחשף כי הוא מחזיק 9.9% מהחברה בחודש פברואר וזכה בשני מושבים בדירקטוריון הם בין הסיבות מאחורי הראלי. 

קארל אייקן

האנליסט היחיד בעל המלצת קנייה לג'ט-בלו מבין האנליסטים שנעקבים על ידי FactSet, דניאל מקנזי מ-Seaport Global, אמר כי ההחזקה של אייקן בחברת התעופה היא הבעת אמון. "העובדה שמשקיע אקטיביסט מנוסה עם רקורד מוצק מוצא ערך עמוק בג'ט-בלו לא מפתיע אותנו". מקנזי העלה את מחיר היעד שלו למניית ג'ט-בלו ל-9 דולר ורואה בשנת 2024 "שנת מעבר בשביל שנת 2025 טובה יותר". האנליסט ציין גם כי הוא מתייחס בזהירות לעניין אייקן היות ולהשקעות אקטיביסטיות בחברות תעופה יש היסטוריה מעורבת של כישלונות והצלחות. 

המשקיע האקטיביסט מחזיק בהיסטוריה עם חברות תעופה. אייקן הפך את חברת התעופה טראנס וורלד איירליינס לפרטית בשנת 1988, החברה צברה חובות והגישה בקשה להגנה מפשיטת רגל ב-1992. 

אייקן נכנס לג'ט-בלו בנקודה בה חברת התעופה עוברת שינויים רבים. יום בלבד לפני שהנתח של אייקן בחברה פורסם לציבור, אחת מהעובדות הוותיקות בג'ט-בלו, ג'ואנה ג'ראטי,  נכנסה לתפקיד המנכ"ל והפכה לאישה הראשונה שמובילה חברת תעופה גדולה בארה"ב. בנוסף, ג'ט-בלו באותה התקופה סמנכ"ל תפעול חדש ונשיא חדש.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

המיזוג שבוטל

רק מתגובת המניות לאחר פרסום ההודעה על ביטול המיזוג היה ניתן להבין כי מדובר היה בצעד חיובי עבור ג'ט-בלו, שהצליחה להתחמק ממיזוג שהמשקיעים תפסו כטעות. עם ביטול המיזוג, החברות בעצם ביטלו את האפשרות ליצירת חברת התעופה החמישית בגודלה בארה"ב.

בינואר האחרון חסם שופט פדרלי את המיזוג וביסס את החלטתו על הטענה של משרד המשפטים כי העסקה תעלה את מחירי הטיסות. השופט המחוזי של ארה"ב, וויליאם יאנג, אמר לעורך הדין של ג'ט בלו בזמן שבחן את המיזוג כי הוא צופה שתעריפי טיסות הלואו קוסט יעלו במידה והעסקה תצא לפועל וספיריט איירליינס לא תהיה בסביבה בכדי לעודד הורדת מחירים.

חברות התעופה ערערו על ההחלטה והמשפט בעניין היה אמור להיערך בחודש יוני, חודש לפני הדדליין למיזוג ב-24 ביולי, החברות הודיעו כעת כי בעקבות המכשולים הרגולטורים, אין סיכוי שהעסקה תיסגר בזמן. הסיכוי שהערעור היה מתקבל, ועוד מתקבל בזמן היה ממילא קלוש. 

המשקיעים בג'ט-בלו יצאו כבר ממזמן נגד המיזוג. ההצעה של 33.5 דולר למניה עבור ספיריט, שהוגשה עוד ב-2022, נראתה להם יקרה מדי. ספיריט נסחרה באיזור ה-15 דולר למניה לפני פסיקת בית המשפט בינואר, לאחר סדרה של אכזבות בדוחות. סביר להניח שגם אם העסקה הייתה מאושרת, בג'ט בלו היו מנסים לנהל משא ומתן על המחיר. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

ממדאני בנאום לאחר הבחירה (יוטיוב)ממדאני בנאום לאחר הבחירה (יוטיוב)

ממדאני נגד וול סטריט: ראש העיר הנבחר ומלחמתו בבורסה האמריקאית; מה צפוי בהמשך?

כיצד ראש העיר העתידי של ניו יורק מתייחס לבנקים, לבורסה ולעשירים, ומה ניצב מאחורי האידאולוגיה שמאתגרת את הממסד הכלכלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני

"בעזרת אללה ניצחנו" אמר בנאום הניצחון זוהראן ממדאני שסחף אחריו מהגרים ומיעוטים והבטיח להם ירידה בעלויות, מחירי שכירות ודירות נמוכים יותר ומס לעשירים.  האם הוא מסוכן ליהודים בניו יוק ואיך יראו היחסים עם ישראל? הרחבה: ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית.

ממדאני זכה בראשות העיר שנחשבת בירת העולם הפיננסי, סמל הקפיטליזם הגלובלי. הוא בן 34, סוציאליסט דמוקרטי, עלה לשלטון על גבי מסרים תקיפים בחריפותם נגד הבנקים הגדולים, נגד וול סטריט ונגד העשירים ששלטו בעיר במשך עשורים. כמי שנולד בקווינס להורים מהגרים מאוגנדה ומסוריה, הוא מייצג קולות שהיו בשוליים שוליים והפכו למיינסטרים: דור צעיר שמתוסכל מפערי העושר, ממשבר הדיור ומעלויות החיים שמגיעות לשיאים חסרי תקדים. ניצחונו אינו רק ניצחון אישי; הוא אתגר ישיר למערכת הפיננסית בעיר ובארה"ב בכלל. וול סטריט לא תיפגע מחר בבוקר, אבל הקולות נגד בנקאים, עשירים עלולים להביא לסחף של שינוי רדיקלי שיפגע בקפיטליזם ובבורסה שהיא המעוז המוצק והברור ביותר לקפיטליזם.  

הבחירות, שהתנהלו על רקע אינפלציה מתמשכת ומחאות חברתיות, הדגישו את הקרע בין וול סטריט לבין תושבי העיר הרגילים. ממדאני זכה ב-52% מהקולות, בעיקר בקרב מצביעים צעירים, מיעוטים ופועלים, והביס את יריבתו הרפובליקנית שנתמכה על ידי תורמים פיננסיים. כעת, כשהוא עומד להיכנס לתפקיד בינואר , העיניים נשואות אליו: האם יוכל ליישם את חזונו הרדיקלי מבלי להרוס את המנוע הכלכלי שמניע את ניו יורק? השאלה הזו מעוררת דיונים סוערים בקרב אנליסטים, בנקאים ומפקחים רגולטוריים, שרואים בו איום על יציבות השוק.

ביקורת בוטה על העשירים והאליטה הפיננסית

עמדתו כלפי העשירים היא ישירה ובלתי מתפשרת, ומבוססת על ניתוח פערים כלכליים שפילחו את העיר לשניים: רובעי מנהטן המבריקים מול שכונות קווינס ובברוקלין המדממות. בפודקאסט של מגזין Espresso, הוא הצהיר בגאווה: "אני לא חושב שצריך להיות מיליארדרים." הציטוט הזה, שזכה לכותרות בעיתונים גלובליים, אינו סתם סיסמה; הוא ביטוי לאידאולוגיה שמאתגרת את הליבה של הקפיטליזם האמריקאי, הרעיון שהצטברות עושר פרטי ללא גבולות היא מנוע להתקדמות. ממדאני טוען כי בניו יורק, שבה האחוזון העליון העליון מחזיק ב-40% מהעושר, מיליארדרים כמו מייקל בלומברג או סטיבן שוורצמן אינם גיבורים, אלא סמל למערכת שבונה ארמונות על גבם של מיליוני תושבים שמתקשים לשלם שכ"ד.

הביקורת שלו מתמקדת לא רק באנשים, אלא במבנה: הבנקים הגדולים, כמו ג'יי.פי. מורגן וגולדמן סאקס, שמממנים פרויקטי פיתוח עירוניים תוך ניצול זול של כוח עבודה. הוא רואה בהם כוחות ששולטים במדיניות העיר דרך תרומות פוליטיות והשקעות אסטרטגיות, ומקדמים אג'נדה שמעדיפה רווחים על פני רווחה ציבורית. "בעידן של אי-שוויון כזה, עושר מופרז אינו חירות; הוא כבלים על החברה כולה", אמר בראיון ל-Times of India. עמדה זו, ששורשיה באידאולוגיית הסוציאל-דמוקרטיה של ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז, קוראת תיגר על הנחת היסוד ששוק חופשי יתקן את עצמו. במקום זאת, ממדאני מציע מודל שבו הממשלה העירונית משמשת כמגן, לא כמשרת של האליטות.