לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים
עונת הדוחות בוול סטריט כבר כמעט שנמצאת מאחורינו ולאט לאט אנו מתחיללים לראות יותר חברות ישראליות בארה"ב שמפרסמות את תוצאותיהן הכספיות לרבעון הראשון של 2023.
עונת הדוחות עד כה לא הייתה מאכזבת מדי וגם לא לוהטת מדי. פושרת יכולה להתאים כאן. האם זה טוב? גם כאן אין תשובה חד משמעית. מצד אחד זה טוב שאנחנו לא ראינו את החברות מציגות נתונים גרועים למדי משום שלא מעטים בשוק חששו כי זה דווקא מה שבאמת יקרה. הלחצים האינפלציוניים מכבידים על הכלכלה ככל שהזמן עובר והפד' לא מוריד את הרגל מהגז עד שיראה סימני כניעה ממשיים של האינפלציה שמאיימת לחרב כל חלקה טובה בכלכלה. יהיה אשר יהיה.
מצד שני, צריכים לזכור שמדובר בסופו של דבר בבורסה בה אנשים משקיעים את מיטב כספם בתקווה להניב להם תשואה ורווחים. אז נכון, אפשר להגיד שהם "נהנו" יתר על המידה בתקופת הקורונה וכעת הם "משלמים" על כך בחזרה ונשאבים אל תוך רכבת ההרים שהבורסה בארה"ב - ובעולם כולו - מציגה בחודשים האחרונים.
אנליסטים מדברים על אזור חודש ספטמבר-אוקטובר כנקודת מפנה. בחודשים אלו, בערך, אנו אמורים לדעת בצורה הברורה ביותר לאן פנינו מועדות. האם העלאות הריבית של הבנקים המרכזיים ברחבי העולם עשו את שלהן והאינפלציה נמצאת תחת שליטה מלאה של אותם בנקים, או שמא המצב המשק חמור וכעת יתחיל מיתון משמעותי. וכן, גם כאן התשובה היא כנראה משהו באמצע. מיתון משמעותי כמו של 2008 לא נחווה כעת, ומנגד השליטה באינפלציה תהיה אמוד מוגבלת ואיטית. יכולות לקחת שנתיים שלמות עד שנראה אותה יורדת אל מתחת ל-2% כפי שהגדירו הבנקים המרכזיים שבמהלכם הריבית תרד בקצב מאוד מדוד ואילו הבורסה לא תרווה נחת.
- למכור את קרן ההשתלמות על ה-S&P? היא סיפקה תשואה שלילית כשהמדד עלה
- "השווקים מתקרבים לבועה מסוכנת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתוני מאקרו חשובים שצפויים להתפרסם השבוע:
שלישי - המסחר הקמעונאי + הייצור התעשייתי (אפריל).
רביעי - מספר התחלות ואישורי בנייה.
חמישי - מכירות של בתים (יד שנייה).
דוחות השבוע:
מחר (שני) - ישראליות: מאנדיי, טאואר, אונדס, גמידה סל, קומפיוגן.
שלישי - הום דיפו, באידו; ישראליות: קמהדע, אלוט, סטרטסיס.
רביעי - סיסקו, טארגט; ישראליות: וויקס, אינוויז, אוטונומו, ווקמי, ריסקיפייד, בריינסוויי.
חמישי - עליבאבא, וולמארט, אפלייד מטריאלס; ישראליות: אבוג'ן, מג'יק.
שישי - ג'ן דיר, פוט לוקר.
יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מוסרים כי "למרות שהאינפלציה באפריל תאמה את הציפיות המוקדמות, חלה התמתנות באינפלציית הליבה ל-5.5% (שנה אחורה) מ-5.6% לפני חודש. החדשות הטובות: מחירי השירותים ללא דיור עלו ב-0.1% בלבד, התמתנות מהירה יחסית לחודשים הקודמים (סביב 0.4%). הקצב השנתי ירד ל-5.1% מ-5.8% במרץ. חשוב לציין שמחירי המוצרים (Goods) עלו ב-0.6% וב-2% שנה אחורה, האצה מ-1.5% לפני חודש, זאת על רקע התייקרות של 4.4% במחירי מכוניות יד שנייה (בחודש אפריל לעומת מרץ). מדובר בשינוי מגמה לעומת החודשים הקודמים. יחד עם זאת, בחודשים האחרונים מחירי המכוניות במגרשים חזרו להצביע על ירידה מתונה במחירי הרכבים (אינדיקטור מוביל ל-CPI), מה שישפיע על האינפלציה בחודשים הבאים. ללא סעיף מכוניות משומשות, מחירי המוצרים (goods) נותרו יציבים באפריל.
"מדד המחירים ליצרן PPI עלה ב-0.2% (הצפי היה ל-0.3%) ועלה ב-2.3% שנה אחורה, התמתנות מ-2.7% לפני שנה. לסיכום, השווקים שאבו עידוד מההתמתנות במחירי השירותים למעט הדיור. קיימת ציפייה להמשך התמתנות במחירי הדיור (מחירי שכירות) בשל הפיגור (lag (בשיטת המדידה. בקיצור, מדד אפריל תומך בעצירת העלאת הריבית על ידי הפד'".
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב: "מדד הסנטימנט הצרכני של אוניברסיטת מישיגן חזר לרדת בחודשים האחרונים ונמצא באחת הרמות הנמוכות היסטוריות שהיו בעבר רק בתקופות של מיתון. לעומת זאת, מדד הסנטימנט הצרכני של Conference Board, שמייצג מדגם גדול הרבה יותר, עדיין רחוק מהרמות שהיו בתקופות מיתון. סקר הוצאות הצרכנים שנערך כל 4 חודשים ע"י שלוחת הפד' בניו יורק מצא שקצב הגידול בהוצאה הצרכנית ירד מ-7.1% בדצמבר ל-5.4% במאי. גם הציפיות לגידול בהוצאה ירדו מ-4% ל-3.4%. ריכוז הנתונים הכלכליים שמתפרסמים בתדירות שבועית או יומית, כגון כמות הטסים, ההזמנות במסעדות, המכירות בחנויות זהות ותביעות דמי אבטלה, משקף היחלשות בפעילות הצרכנים.
- אמזון נכנסת לשוק הרכב: תשתף פעולה עם הרץ למכירת כלי רכב משומשים
- פרוטוקול הפד׳: האינפלציה במוקד, שוק העבודה מציג סימני חולשה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- "שער הדולר יירד, רמת התמחור של המניות היא בשיא היסטורי ברוב...
"מדד הסנטימנט של העסקים הקטנים רשם ירידה וגם הוא נמצא ברמות שמאפיינות את תקופות המיתון. מלבד בעיית האינפלציה הגבוהה, העסקים סובלים מאוד מאיכות נמוכה של עובדים, הרבה יותר מאשר לפני הקורונה. אפילו עלות העובדים מטרידה פחות. די במפתיע שעסקים לא מאוד מוטרדים מעלויות מימון גבוהות או ממכירות נמוכות. שורה תחתונה: נראה שההאטה בכלכלה האמריקאית מתחילה להשפיע יותר על משקי הבית".
מבנק הפועלים נמסר: "הסימנים להתמתנות בפעילות הכלכלית הגלובלית מתרבים, אך עד כה הם אינם מצביעים על התכווצות חריפה בפעילות, זאת בזמן שהתמתנות האינפלציה היא איטית מהמצופה. מגמה זו שבולטת בארה"ב, תומכת בהותרת ריבית הפד' ברמתה הגבוהה לזמן ממושך, בעוד הציפיות משוק ההון הן לירידות ריבית כבר בחודשים הקרובים. שוק ההון בארה"ב מגלם הורדות ריבית החל מחודש ספטמבר. על פי הריביות הגלומות בשוק ההון ריבית הפד' בסוף 2023 תרד לרמה של 4.5% (שלוש הפחתות ריבית של 0.25% עד סוף השנה). בשבוע החולף נרשמה עלייה מתונה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב. התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלתה מעט לרמה של 3.46%, התשואה לחמש שנים עלתה ל-3.45% והתשואה לשנתיים עלתה ל-3.99% מ-3.91%".
- 1.שלי 15/05/2023 06:43הגב לתגובה זולכוון 1750

פלנטיר נופלת ב-9% - מה עשויה להיות הסיבה?
המניה צונחת חמישה ימים ברציפות ומובילה את הירידות במדד S&P 500 בעוד משקיעים מוכרים אחרי עלייה של 409% בשנה האחרונה
מניית פלנטיר טכנולוגיות Palantir -1.1% צונחת כבר חמישה ימי מסחר ברציפות, והיום (שלישי) היא מובילה את הירידות במדד S&P 500 עם נפילה של 8.8%. המניה, שעלתה 409% בשנה האחרונה, נסחרת כעת במכפיל של 214 פעמים הרווחים הצפויים, לעומת 22 פעמים בממוצע מדד S&P 500. זהו מכפיל שמתאים יותר לסטארט-אפ בשלבים ראשונים מאשר לחברה בוגרה עם הכנסות של מיליארדי דולרים.
אין גורם ברור לנפילה הנוכחית, אבל ההסבר הפשוט ביותר הוא לקיחת רווחים אחרי עלייה מטורפת. משקיעים שקנו את המניה לפני שנה ורואים עליית ערך של מעל 400% מתחילים לשאול את עצמם אם לא הגיע הזמן לממש. הערכת השווי של החברה מבוססת על ציפיות עתידיות שקשה לעמוד בהן. המניה נסחרת במכפיל של 90 פעמים המכירות, מה שהופך אותה לאחת החברות היקרות ביותר בשוק האמריקאי.
פלנטיר לעומת OpenAI
חברת המחקר Citron פרסמה דוח קשה נגד פלנטיר, שבו היא משווה אותה ל-OpenAI ומגיעה למסקנה שפלנטיר יקרה גם במחיר של 40 דולר למניה. לפי החישובים שלהם, גם אם פלנטיר תסחר במכפיל זהה ל-OpenAI, המניה צריכה להיות שווה 40 דולר ולא 160. ההשוואה ל-OpenAI חושפת את הבעיה המרכזית בפלנטיר. OpenAI מייצרת הכנסות של כמעט 30 מיליארד דולר ב-2026 לעומת 5.6 מיליארד דולר של פלנטיר. גם במכפיל זהה, פלנטיר שווה הרבה פחות.
אבל יש בעיה עמוקה יותר: פלנטיר לא צריכה להיסחר במכפיל זהה ל-OpenAI. השתיים הן חברות שונות לחלוטין עם מודלים עסקיים שונים. OpenAI פועלת במודל מנוי גלובלי עם מיליוני משתמשים, בעוד פלנטיר תלויה בחוזים ממשלתיים גדולים ואטיים.
- הנאסד״ק ירד ב-0.7%; טארגט נפלה ב-6%, דל איבדה 5%
- השורטיסט שהולך נגד המניה החמה ביותר בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק היעד של OpenAI נמדד בטריליוני דולרים - כל צרכן, עסק ומפתח בעולם יכול להשתמש בשירותיה. שוק היעד של פלנטיר מוגבל לחוזי ביטחון וארגונים גדולים שצומחים לאט ומתמודדים עם ענקיות כמו מיקרוסופט. OpenAI יוצרת מה שנקרא "גלגל תנופה" - כל משתמש חדש משפר את המודלים, מחזק את המוצר ומרחיב את התעלה התחרותית. זה בדיוק מה שגוגל עשתה בזמנו. פלנטיר לא יוצרת אפקט כזה - לקוח אחד לא משפר את הפלטפורמה עבור הבא.
שוק שבדרך לרוויה

טראמפ רכש אג"ח בכ-104 מיליון דולר לתיק ההשקעות שלו
מאז חזרתו לבית הלבן בינואר, ביצע נשיא ארה"ב כמעט 700 עסקאות רכישת אג"ח, בסכום כולל של לפחות 103.7 מיליון דולר, כשהראשונה מהן בוצעה כבר ביום שלאחר ההשבעה; על ההבדל בין טראמפ לנשיאים קודמים ועל מיזמי הקריפטו
על פי החוק הפדרלי, אין שום דרישה שנשיאים יעבירו את נכסיהם לנאמנות עיוורת או ימכרו אותם, אך עד כה, כל הנשיאים, מג'ימי קרטר ב-1978 ועד היום, בחרו לעשות זאת מרצונם. טראמפ, לעומת זאת, החליט לשמור על שליטה מלאה בנכסיו, שהיקפם מוערך בכ-6.4 מיליארד דולר.
על פי דוח מדוח פומבי שפירסם הבית הלבן, הנשיא ביצע מאז בחירתו מעל 690 עסקאות לרכישת אג"ח בסכום של כ-104 מיליון דולר. רכישתו הראשונה התבצעה כבר ביום שלאחר ההשבעה, ויתר העסקאות נפרשו על פני חודשים, ממש עד תחילת אוגוסט 2025. בין הניירות שנרכשו: חוב מוניציפלי של רשויות מקומיות, מועצות חינוך ורשויות תשתית, לצד חוב קונצרני בהיקף של מאות אלפי דולרים בכל עסקה של חברות כמו קוואלקום QUALCOMM INC -0.52% , טי מובייל T-Mobile US 0.31% , הום דיפו The Home Depot, Inc -1.34% ומטא Meta Platforms -0.5% .
ההשקעות החדשות הן אישיות, מתוך חשבונות פרטיים שאינם חלק מהחברות העסקיות שלו. לפי הדוח, שהוגש למשרד לאתיקה ממשלתית, טראמפ לא מכר כלל ניירות ערך בתקופה שמאז היבחרו אלא רכש בלבד. בכך נמשכת המגמה שהחלה עוד בכהונתו הקודמת, כשבחר שלא לנתק עצמו מההון האישי, והותיר את ניהול עסקיו בידי בניו.
שובו של ניגוד העניינים
הבחירה לרכוש אג"ח של חברות המושפעות ישירות ממדיניות ממשלתית אותה
טראמפ עצמו מוביל מעוררת שוב את הדיון בשאלת ניגוד העניינים. בין אגרות החוב שרכש נמצאיות חברות שבמגעים מול הבית הלבן בעקבות שיבושים בשרשראות אספקה, שנגרמו מהטלת מכסים רחבי היקף בכהונתו. כך למשל, קוואלקום ומטא משתייכות לענף הטכנולוגיה, שרבות מחברותיו קיימו פגישות
עם טראמפ סביב שינויים ברגולציה ויחסים עם סין. גם טי מובייל פועלת בענף הטלקום, שיש לו זיקה ישירה לפעילות הרגולטורית של הממשל, ובעצם בטח לאור המדיניות של טראמפ, כמעט ואין סקטור שאינו מושפע מהרגולציה והמדיניות.
- "שלום ממקום של עוצמה. טראמפ עושה שלום, כשהנשיאים הקודמים נתנו לרוסיה להשתלט על שטחים"
- ממשלת ארה"ב רוצה 10% מאינטל - המניה יורדת ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח הפיננסי שהוגש הוא חלק מדרישה חוקית להצהרה על אחזקות וניירות ערך של נבחרי ציבור וסגל מינויים פדרליים, אך הוא כולל רק טווחים ולא סכומים מדויקים. כל עסקה מדווחת לפי מדרגות של מינימום (למשל: "מעל 500,000 דולר") ללא ציון מחיר הרכישה או הרווחים. בשונה מהנכסים העסקיים כמו מאר-א-לאגו, טראמפ מדווח בנפרד על השקעותיו האישיות, בהן נכללות גם החזקות באג"ח, מניות וחוזים עתידיים.