דר אדם רויטר
צילום: משה בנימין
פרשנות

זוגות צעירים מתפתים להשקיע בדולר כספים שמיועדים לדירה - זהירות

למה זוגות צעירים משקיעים בדולר, האם הייתם משקיעים במניות כסף לדירה? ועל הקיבוץ שאהב אירו
ד"ר אדם רויטר | (16)

אנחנו שומעים לאחרונה מבנקאים על יותר זוגות צעירים החוסכים לרכישת דירה שבינתיים משקיעים את כספם באופן חלקי או מלא במסלולים דולריים "כי הדולר עולה" או כי "המצב במדינה כעת בעייתי". זו אחת מהחלטות ההשקעה המסוכנות שיצא לי לשמוע. מדוע? כי יש כלל ברזל בניהול סיכונים פיננסיים והוא שאם יש הוצאה קרובה במטבע מסוים, אין להשקיע את הכסף במטבע אחר. כי במידה ועל אף כל התחזיות האופטימיות המטבע שהשקעתם בו ייפול, יתכן ולא יהיה לכם מספיק לשלם עבור ההוצאה העתידית הקרבה. עד כדי כך פשוט.

הקיבוץ שאהב אירו

לפני מעל ל-20 שנה הוזמנתי להסביר על עולם המטבעות לאספת קיבוץ סוערת. הנושא על הפרק היה האם להמשיך להחזיק את כספי הקיבוץ במטבע האירו. היום השאלה נשמעת מוזרה אך אז, ישראל היתה שונה, אם מטבע שקל שלפעמים היה חזק אך לרוב היה חלש. הדור הוותיק בישראל של אותה עת היה רובו ככולו שבוי בקונספט ש"הדולר בישראל רק עולה" והקיבוץ הספציפי הזה החזיק במפעל יצוא גדול ורווחי שכמעט כל הכנסותיו היו במטבע אירו. הם אספו וצברו לאורך שנים את הרווחים באירו ולא המירו אותם לשקלים.

דולר רציף

אירו רציף

הרקע לאותה אספה סוערת היתה שהפלא ופלא הם ראו עם הזמן את שווי החזקותיהם במטבע אירו יורד עוד ועוד מול השקל. השקל התחיל אז לגלות סימני בגרות ועשה שרירים מול האירו. יש לציין שגם הריבית השיקלית שהיה ניתן לקבל באותם ימים בבנקים היתה גבוהה בהרבה מאשר הריבית על האירו. אך מזה, משום מה, הם לא היו מוטרדים, רק מהירידה בערכו של האירו. הוזמנתי לשם ומהר מאד הבנתי שהם בעצם מבקשים ממני שאצחצח את כדור הבדולח שלי ואתן להם תחזית לאן הולך האירו ועל סמך התחזית שלי יקבלו החלטה מה לעשות איתו.

כדי להבין מול מה אני מתמודד ביקשתי מהם לתאר לי את הרקע בעטיו הגיעו לצבירה כה גדולה של מטבע האירו דווקא. התברר שהמכירות של המפעל היו ברובן לגרמניה ושרבים מהחברים המבוגרים הם במקור ייקים יוצאי גרמניה. הם האמינו בכלכלה הגרמנית האיתנה והחזיקו שנים את הכספים שקיבלו במרקים גרמניים ועם המעבר של גרמניה למטבע האירו(בשנת 1999), כל המרקים הגרמניים שלהם הומרו לאירו. הבנתי שעליי להתגבר על בעיה פסיכולוגית קשה של רבים מוותיקי הקיבוץ. הם היו שבויים בקונספציה שגרמניה כמדינה המובילה בגוש האירו תמשיך להבטיח להם מטבע חזק ויציב, בדיוק כמו שהמרק הגרמני היה מטבע יציב ובטוח. במובלע הם גם הניחו שהשקל אינו בטוח כלל, מטבע נע ונד ברוח. במאמר מוסגר משעשע שהמטבע הזה שנקרא שקל, הפך להיות בהמשך המטבע הכי חזק בעולם, לפחות עד לאחרונה.

יתרה מזו, עד כדי כך הם היו שבויים בפוזיציה, שחלקם הרגישו שהם מומחי מטבעות ורק חיכו להזדמנות שאולי אתן תחזיות נגד האירו, המטבע האהוב עליהם, כדי להתבצר עוד בעמדתם ואולי אפילו לשכנע אותי לקנות אירו. הבנתי שיש לפניי מקרה פסיכולוגי של "דיסוננס קוגניטיבי". תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי מסבירה שאדם או חבר אנשים המחזיקים באמונות, ערכים או עמדות מסוימות ונחשפים למידע הסותר את עמדותיהם הקיימות, או שוקלים לפעול בניגוד אליהן, יחוו מעין תחושת חוסר נינוחות והיעדר הרמוניה פנימית.

התחלתי לנתח את הסיטואציה של הקיבוץ בכך שאמרתי שאין לי כדור בדולח ולכן לא אוכל לענות להם על השאלה המרכזית שלהם והיא מה מגמת האירו מול השקל בטווח הארוך. הוספתי שאיני מאמין שיש מישהו שבכלל יכול לקלוע לתחזית טובה בנושא הזה. הסברתי להם שמחקרים שנעשו באוניברסיטאות ברחבי העולם על תחזיות מטבע של בנקים בינלאומיים, גילו שאין לאף בנק שום יכולת חיזוי עקבית כזו, על אף שהם מחזיקים צוותי ענק של מקרואיסטים מהטובים בעולם. הקהל הביט בי באכזבה, החלו לחשושים של "אז בשביל מה הזמנו אותו בכלל? ועוד משלמים לו על זה?"

בשלב זה שאלתי אותם האם כאשר הם הולכים לשוק לבצע קניות הם קונים את הסחורה במטבע אירו. ז"א, האם המוכרים בשוק מקבלים מהם אירו? "מה פתאום?" היתה התשובה, "ברור שרק במטבע שקל, מה אתה אידיוט?" "לא" עניתי להם והייתי מעט בוטה "אתם האידיוטים". הסברתי להם במילים פשוטות שמכיוון שכל ההכנסות שלהם במטבע אירו וכל ההוצאות השוטפות שלהם הן במטבע שקל, אז לאורך כל העתיד של הקיבוץ המצב הפיננסי שלהם הוא בעצם סימן שאלה אחד גדול. מדוע? כי אינם יודעים לומר האם מטבעות האירו שנצברו להם בבנק יספיקו כדי לממן את ההוצאות העתידיות של הקיבוץ, הוצאות שכולן בשקלים, אם במקרה ובתרחיש עתידי כלשהו האירו ייחלש שנים רבות מול השקל. יש לציין שזה אכן מה שבאמת קרה בהמשך ובמהלך הרבה מאד שנים האירו נחלש מול השקל. הראיתי להם גם שפער הריביות המשמעותי לטובת השקל (ז"א, הריבית הגבוהה יותר שנתנו הבנקים על פקדונות שקליים, לעומת ריבית נמוכה יותר על פקדונות באירו), הוא לא משהו שניתן להתעלם ממנו, ולאורך זמן הוא יפצה אותם לא מעט, גם אם האירו יתחזק קצת מול השקל. ואכן גם פער הריביות היה אז ובמשך שנים רבות לטובת השקל ולעיתים בפער משמעותי.

קיראו עוד ב"גלובל"

כלל ברזל בעולם ניהול סיכוני המטבע

הייתם שמים את הכסף על מניות ממש לפני רכישת דירה? לא נשמע רעיון טוב. למעשה לא הגיוני בכלל. ומדוע השקעה בדולרים לפני רכישת דירה היא כן רעיון טוב? הרי גם תנודות השערים בדולר הן גבוהות. יש כלל ברזל בעולם ניהול סיכוני המטבע - תמיד להצמיד את צד ההכנסות לאותו מטבע של צד ההוצאות. מדוע הסיפור הזה חשוב לימים אלו ממש? ישראלים רבים מסיטים השקעות ורצים כעת אל הדולר מחשש לעתיד הכלכלי של המדינה.

אין לי יכולת לומר האם הדולר יעלה או יירד מכאן, כי גם במקרה הזה כדור הבדולח שלי לא ממש מתפקד, וודאי כשהוא תלוי בתוצאות של החלטות של פוליטיקאים. אך אלו מכם שמחזיקים כסף בדולרים ושוקלים בקרוב להוציא הוצאה שקלית גבוהה, בעיקר אם התכנון הוא רכישת דירה, כדאי לכם מאד להיזהר. מחירי הדירות בישראל הם כידוע בשקלים ואם בסופו של יום הדולר ייחלש דווקא, על אף כל התחזיות האופטימיות, אתם עלולים בעת המרת הדולרים לשקלים למצוא את עצמכם עם פחות כסף ביד וקושי ברכישת הדירה שתכננתם, וחבל.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 01/04/2023 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    בני 14/03/2023 11:00
    הגב לתגובה זו
    לכו לגור בשכונה מתחרדת בצפון תל אביב
  • 7.
    כדור בדולח 14/03/2023 10:53
    הגב לתגובה זו
    ואם כבר ניהול סיכונים, תמיד עדיף לפזר השקעות, לא להצמיד אותם למטבע אחד שבו ההוצאות השוטפות שלך
  • 6.
    סטטיסטיקאית 14/03/2023 10:37
    הגב לתגובה זו
    נכון, אם אדם רוצה לקנות דירה בשקלים והוא שומר את החסכון שלו במט"ח זאת למעשה ספקולציה לגבי התחזקות הדולר / החלשות השקל. מצד שני הדולר הוא לא מטבע ככל המטבעות אלא מטבע רזרבה עולמי. מחקרים שיצאו בשנים האחרונות אפילו מה- BIS מראים שיש לדולר נטיה להתחזק בתקופות של משבר כלכלי עולמי, בייחוד בשווקים פחות מרכזיים ופחות מפותחים. ברור שלא כל החסכון צריך להיות דולרי, וצריכים להיות ערנים לגבי העמלות והמסים שהפעולות האלה גוררות, אבל השקעה של חלק מהכסף במכשירים צמודי דולר פועלת כביטוח נגד אינפלציה מקומית ולמקרה של משבר כלכלי.
  • אלון 14/03/2023 18:49
    הגב לתגובה זו
    אם את רוצה הגנה מאינפלציה בארץ, תקני פיקדון לשנה או שנתיים בבנק ירושלים או מזרחי במדד + 1.5. גם יגן עליך אינפלציונית וגם תרוויחי כמה שקלים באפס סיכון
  • 5.
    שגית 13/03/2023 20:30
    הגב לתגובה זו
    המעשה הנכון הוא למכור את הדירה בישראל לפני שמחירה קורס.
  • 4.
    לא רלוונטי - המודל כאן יותר טורקי בעתיד הקרוב (ל"ת)
    איילה עוזבת 13/03/2023 12:51
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוסי חולון 13/03/2023 11:59
    הגב לתגובה זו
    דיקטטורה ונוסף לצרות גם הילכתית. אני לא תודה
  • 2.
    בת אל 13/03/2023 10:47
    הגב לתגובה זו
    דורשים מהזוגות הצעירים לממן להם קצבאות, אך מסרבים ללימודי ליבה.
  • דודו 13/03/2023 17:16
    הגב לתגובה זו
    מי שרוצה ללמוד מקצועות חסרי כל שימוש, שלא יבקש אחרי זה קצבאות כשהוא לא מוצא עבודה. זה כולל מס הכנסה שלילי, פטור מארנונה וכל מני קומבינות לבעלי הכנסות נמוכות. מי שעני מבחירה שלא יבקש כסף!
  • אבנר 13/03/2023 11:39
    הגב לתגובה זו
    די לעשוק
  • אלון 13/03/2023 11:36
    הגב לתגובה זו
    חבל...
  • בעיקר המנהיגים המושחתים שלהם שמובילים את כולנו לאבדון (ל"ת)
    קלבסיאלה 13/03/2023 11:34
    הגב לתגובה זו
  • מפוקח 13/03/2023 11:24
    הגב לתגובה זו
    לא ראויה לתגובה
  • זיו 13/03/2023 11:22
    הגב לתגובה זו
    מה זו ההתנשאות הזו?
  • 1.
    דני 13/03/2023 10:43
    הגב לתגובה זו
    למה להכווין לנדלן כסף "בטוח" לכאורה בשוק? עדיף להמתין לירידות מחירים בנדלן מאשר להמתין לקנות ני"ע במחיר טוב, זה לא שיש הבדלים בין דירה לדירה אבל בני"ע יש.
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.