אלקואה
צילום: wade payne

אחת מיצרניות האלומיניום הגדולות בעולם מאבדת 5% - זו הסיבה

מחירי האלומיניום ירדו בחדות משיאים של יותר מ-4,000 דולר לטון בתחילת 2022 ל-2,600 כעת, נפילה של 35%. מניית ALCOA איבדה מאז השיא בשנה שעברה 43% מערכה. מה בכל זאת מעודד? צפי לשיפור במחצית השניה של 2023
דור עצמון | (1)

תחום הסחורות יכול להיות מצוין כאשר יש מחסור והמחירים עולים - אבל זה הופך למסוכן כאשר המחסור נגמר. כך למדה על בשרה חברת איי.סי.אל, שראתה את המניה שלה מזנקת לפני שנה כאשר מחירי האשלג בעולם זינקו (ובחברה אפילו אמרו אז בראיון לביזפורטל שבגלל הסנקציות על בלארוס היא צופה המשך עליית מחירים). אלא שזה לא קרה והמניה מחקה 33% משווייה כשהמחירים בפועל ירדו. כך קרה גם למניית חברת הספנות הישראלית צים, שזינקה בגלל פקקי התובלה והזינוק במחירי העברת מכולות, ומאז נפלה כיוון שהמחירים 'חוזרים לנורמלי' (וגם במקרה הזה - היא הייתה היחידה שמשום מה לא צפתה את ירידת המחירים הזו, למרות ששאלנו את ההנהלה על כך פעם אחר פעם). 

אבל זה לא קורה רק בתחום האשלג או הספנות, אלא גם בתחום האלומיניום למשל. מניית אלקואה ALCOA, מיצרניות האלומיניום הגדולות בעולם, מאבדת היום גובה במסחר לאחר שדיווחה על מחירים נמוכים יותר למוצרי אלומיניום בסוף 2022. ובכל זאת, השאלה היא מה הצפי לשנה הקרובה.

החברה דיווחה שההכנסות ברבעון הרביעי ירדו ב-20% לעומת השנה שעברה, זאת בגלל הנפילה של 35% במחירים. מחירי האלומיניום ירדו בחדות משיאים של יותר מ-4,000 דולר לטון בתחילת 2022, כאשר מחירי החוזים העתידיים עומדים כעת על כ-2,600 דולר לטון.

אבל מה בכל זאת מעודד?

עם זאת, אלקואה אומרת שהיא מצפה לעלייה במשלוחים השנה. "הביקוש ישתפר החל מהמחצית השנייה של 2023 ואילך. אנו רואים צמיחה חזקה בביקוש במגזרי הרכב והאריזה וזה מכפר על החולשה בענף הבנייה, במגזרי תעשייה מסוימים ובכלכלה הרכה באירופה".

אם זה באמת יקרה זה עשוי לעזור גם לחברות מתחרות של אלקואה, ואלה בינתיים מצליחות לא ליפול. כך, קייזר אלומיניום KAISER ALUMINUM CORP, וגם  TREDEGAR CORPORATION וכן ארקוני ARCONIC INC ומניית CENTURY ALUMINUM COMPANY .

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גפ 20/01/2023 05:41
    הגב לתגובה זו
    גם התיקון מפולת יהיה אגרסיבי ויש סיכוי לירידה עד למטה לאזור של 10 $ ואפילו מתחת
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.