אלקואה
צילום: wade payne

אחת מיצרניות האלומיניום הגדולות בעולם מאבדת 5% - זו הסיבה

מחירי האלומיניום ירדו בחדות משיאים של יותר מ-4,000 דולר לטון בתחילת 2022 ל-2,600 כעת, נפילה של 35%. מניית ALCOA איבדה מאז השיא בשנה שעברה 43% מערכה. מה בכל זאת מעודד? צפי לשיפור במחצית השניה של 2023
דור עצמון | (1)

תחום הסחורות יכול להיות מצוין כאשר יש מחסור והמחירים עולים - אבל זה הופך למסוכן כאשר המחסור נגמר. כך למדה על בשרה חברת איי.סי.אל, שראתה את המניה שלה מזנקת לפני שנה כאשר מחירי האשלג בעולם זינקו (ובחברה אפילו אמרו אז בראיון לביזפורטל שבגלל הסנקציות על בלארוס היא צופה המשך עליית מחירים). אלא שזה לא קרה והמניה מחקה 33% משווייה כשהמחירים בפועל ירדו. כך קרה גם למניית חברת הספנות הישראלית צים, שזינקה בגלל פקקי התובלה והזינוק במחירי העברת מכולות, ומאז נפלה כיוון שהמחירים 'חוזרים לנורמלי' (וגם במקרה הזה - היא הייתה היחידה שמשום מה לא צפתה את ירידת המחירים הזו, למרות ששאלנו את ההנהלה על כך פעם אחר פעם). 

אבל זה לא קורה רק בתחום האשלג או הספנות, אלא גם בתחום האלומיניום למשל. מניית אלקואה ALCOA, מיצרניות האלומיניום הגדולות בעולם, מאבדת היום גובה במסחר לאחר שדיווחה על מחירים נמוכים יותר למוצרי אלומיניום בסוף 2022. ובכל זאת, השאלה היא מה הצפי לשנה הקרובה.

החברה דיווחה שההכנסות ברבעון הרביעי ירדו ב-20% לעומת השנה שעברה, זאת בגלל הנפילה של 35% במחירים. מחירי האלומיניום ירדו בחדות משיאים של יותר מ-4,000 דולר לטון בתחילת 2022, כאשר מחירי החוזים העתידיים עומדים כעת על כ-2,600 דולר לטון.

אבל מה בכל זאת מעודד?

עם זאת, אלקואה אומרת שהיא מצפה לעלייה במשלוחים השנה. "הביקוש ישתפר החל מהמחצית השנייה של 2023 ואילך. אנו רואים צמיחה חזקה בביקוש במגזרי הרכב והאריזה וזה מכפר על החולשה בענף הבנייה, במגזרי תעשייה מסוימים ובכלכלה הרכה באירופה".

אם זה באמת יקרה זה עשוי לעזור גם לחברות מתחרות של אלקואה, ואלה בינתיים מצליחות לא ליפול. כך, קייזר אלומיניום KAISER ALUMINUM CORP, וגם  TREDEGAR CORPORATION וכן ארקוני ARCONIC INC ומניית CENTURY ALUMINUM COMPANY .

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גפ 20/01/2023 05:41
    הגב לתגובה זו
    גם התיקון מפולת יהיה אגרסיבי ויש סיכוי לירידה עד למטה לאזור של 10 $ ואפילו מתחת
טראמפ ופאוולטראמפ ופאוול

הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?

הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים

אדיר בן עמי |

בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.


הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96% שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.


עם זאת, אתגר האינפלציה ממשיך להעיב על קובעי המדיניות. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט טיפס כמעט באחוז שלם מעל יעד האינפלציה של 2% שנקבע על ידי הבנק, מה שמעיד כי לחצי המחירים טרם שככו. הפד הדגיש כי ימשיך לעקוב מקרוב אחר הנתונים הכלכליים וכי המשך הורדות ריבית יישקלו בזהירות, בהתאם להתפתחויות בשוק העבודה וברמות המחירים.


בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.


שוק העבודה 

למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.


אירופה
צילום: Christian Lue unsplash

הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה

ההחלטה להטיל מכסים גבוהים יותר על סחורות ישראליות צפויה לייקר את המוצרים ולפגוע בתחרותיות ותתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה

אדיר בן עמי |

הנהגת האיחוד האירופי החליטה לפגוע בהסכמים המסחריים עם ישראל, צעד שיכול להכביד על הכלכלה הישראלית במאות מיליוני אירו מדי שנה. החלטה זו מגיעה לאחר לחצים פנימיים גוברים באירופה להחמיר את העמדה כלפי ישראל בעקבות המלחמה בעזה. במקום לפעול על מנת להפעיל לחצים על מדינות טרור כמו קטאר שמממנות את חמאס, נראה שבאירופה שכחו איך המלחמה הזו החלה מלכתחילה.


התוכנית האירופית צפויה לפגוע בכשליש מהיצוא הישראלי לאירופה, בהיקף של 5.8 מיליארד אירו בשנה. מדובר בסכום משמעותי, שבסופו של דבר יכביד על כלכלת ישראל ויגרום למחירי המוצרים הישראליים לעלות. האירופים מבטלים למעשה את ההנחות המכסיות שניתנו לישראל ומטילים עליה מכסים גבוהים יותר לפי כללי ארגון הסחר העולמי. המשמעות היא שהמוצרים הישראליים בחנויות האירופיות יעלו ב-227 מיליון אירו בשנה - כסף שיועבר ישר לרשויות המכס האירופיות. התחרותיות של החברות הישראליות תקבל מכה, כי הלקוחות יעדיפו מוצרים זולים יותר ממדינות אחרות.


הפגיעה תתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה. מדובר בסחורות שישראל מספקת לעולם באיכות גבוהה ובמחיר תחרותי. החברות הפועלות בתחומים הללו התרגלו למשטר מסחר מועדף מזה שלושה עשורים, מאז החתימה על הסכמי הסחר עם האיחוד האירופי בשנות ה-90. עכשיו הן תצטרכנה לשלם מכס נוסף, צעד שייקר את המוצרים או יפגע ישירות ברווחיות.


ההליך צפוי לקחת חודשים

במקום לבטל את כל ההסכמים עם ישראל, האירופיים בוחרים לחתור תחת החלק המסחרי בלבד, תוך שמירה על תחומים אחרים כמו העברת כספים בין הבנקים ופעילות המכס השוטפת. המהלך נועד למעשה להציג עמדה פוליטית ברורה מבלי להרוס את כל המערכת הכלכלית בין הצדדים. ההליך הפנימי באירופה טרם הושלם. הצעת הנציבות האירופית דורשת את אישור רוב המדינות החברות, ובינתיים מדינות כמו גרמניה והולנד מביעות הסתייגויות בנוגע לעומק הצעדים. יתכן שההליך יימשך חודשים.


המהלך הזה הוא חלק מהמאבק הדיפלומטי הרחב יותר. מעבר לסנקציות הכלכליות, אירופה מתכננת להטיל סנקציות אישיות על שרים ישראליים נוספים, להקפיא תכניות סיוע לממשל הישראלי ולחזק את הסנקציות כלפי חמאס. המיעוט המוסלמי הקיצוני שכבר חדר למדינות באירופה, לוחץ על הממשלות ואלה, לא במפתיע, נכנעות תחת הלחץ.